עובדות המקרה: חברת החשמל משתמשת בבמות הרמה. במת הרמה הנה כלי רכב מתנייע לשם תיקון קווי מתח עיליים. על הבמה מורכבת מכונת הרמה, הכוללת זרוע ארוכה שבקצה משטח עבודה עליו עומד עובד חברת החשמל.
חברת החשמל ייבאה במות הרמה מספר פעמים. באחת הפעמים שוחררו הבמות בבית המכס אשדוד ושם נקבע כי הבמות פטורות מתשלום מס קניה, בהיותן רכב עגורן. בפעם אחרת ששוחררו הבמות בבית המכס חיפה, ושם חויבו הבמות במס קניה.
חברת החשמל שילמה את המסים אגב מחאה והגישה תביעה להשבת המסים.
חברת החשמל טענה כי במות הרמה הינן מכונות ומכשירים המיוחדים לחקלאות, לתעשיה ולמלאכה (על פי הנוסח הישן של סעיף 11 לתוספת לחוק מס קניה), ועל כן הן פטורות ממס קניה.
עוד טענה חברת החשמל כי יש לסווג את במות ההרמה בפרט 1000-87.05 הכולל רכבי עגורן.
רשות המכס, טענה, מנגד, כי יש לסווג את במות ההרמה בפרט 9000-87.05 הכולל רכב מנועי למטרות מיוחדות - אחרים.
פסק הדין: בית המשפט המחוזי קבע כי במות ההרמה אינן נכנסות לפטור של סעיף 11 לתוספת מכיוון שבמות ההרמה אינן "מכונות ומכשירים" אלא כלי רכב. על פי צו של שר האוצר, כלי רכב אינם זכאים ליהנות מהפטור של סעיף 11 לתוספת.
בית המשפט המחוזי דחה את טענת חברת חשמל כי יש לראות את במות ההרמה כעגורן. בית המשפט הבחין בין אופן פעולתו של עגורן (פעולה אנכית בלבד) לבין פעולת במת ההרמה (פעולה בכל המישורים).
דעת הרוב של בית המשפט העליון, בערעור, אישרה את קביעות בית המשפט העליון. דעת המיעוט (השופטת שטרסברג-כהן) קבעה כי יש לראות בבמת ההרמה כלי רכב כגון עגורן.
אשר לשאלה האם בית המכס חיפה (שחייב את הטובין במס קניה) רשאי לחזור בו מהחלטה קודמת של בית המכס באשדוד - קבע בית המשפט העליון כי רשות המכס רשאית לחזור בה מקביעתה, כל עוד לא נגרם נזק לצד שהסתמך על עמדת הרשות. במקרה שלפנינו, ההחלטה החיפאית נתקבלה זמן קצר מיום ההחלטה האשדודית, ולא הוכח כי חברת החשמל הסתמכה על עמדת בית המכס באשדוד ונגרנו לה נזקים עקב כך.
פרשנות: פסק דינו של בית המשפט המחוזי הינו פסק דין מקיף ורחב הראוי לעיון. השאלה האם במת הרמה הינה עגורן אינה פשוטה וניתן לראות צדדים לכאן ולכאן. לכן נחלקו השאלה זאת בתי המכס באשדוד ובחיפה, וכן שופטי בית המשפט העליון. בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אלא שהנמקתו של בית המשפט העליון, עם כל הכבוד, לוקה בחסר ואינה מדוייקת.