עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר
לאחרונה ) 21.2.21 ( ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בבית שמש בת.א 2002
-20 בענין דורון רובין נגד מדינת
ישראל, שעסק בענין פסילת תעודת תנועה אירופית. פסק דין זה מצטרף לשורה ארוכה של פסקי דין שבהם נקבע
כי לא ניתן להתגונן כלפי גרעון שהוצא בגין פסילת תעודת מקור באמצעות שימוש בסעיף 3 לחוק מסים עקיפים.
ההלכה המרכזית בענין זה נקבעה בשנת 1020 על ידי בית המשפט העליון בענין טמפו, שם הסתבר בדיעבד כי
משקאות מסוג בקרדי בריזר אינם זכאים ליהנות ממעד מקור אנגליה. נסיונה של חברת טמפו ליהנות מפטור על פי
סעיף 3 לחוק מסים עקיפים נדחה שם בטענה, בין היתר, כי כאשר נפסלת תעודת מקור, מדובר בידיעה לא נכונה
שמסר הנישום לרשות המכס, ואין מדובר ב"טעות משפטית" )זאת בשונה מטעות בנושא סיווג, שעשויה להיחשב
כטעות משפטית(.
בשורה התחתונה - התוצאה של מגוון פסקי הדין שניתנו בעניינים אלו הינה קשה ביותר כלפי ציבור היבואנים,
במיוחד במקרים שבהם הספק שהוציא את תעודת המקור אינו תומך בבקשת האימות )הן בשל חדלות פרעון
מצידו או בשל אי שיתוף פעולה עם רשויות המכס במדינת היצוא(.
משרדנו, שייצג את היבואן בתיק הנוכחי בענין דורון רובין שוקל להגיש ערעור על פסק הדין, ואולם ברור כי מעבר
לפעילות בפני ערכאות משפטיות יש מקום מצד ציבור היבואנים לפעול לשינוי חוק מסים עקיפים, באופן שיקבע כי
תעודת מקור שנפסלה אינה מהווה "ידיעה בלתי נכונה". שינוי החוק יאפשר ליבואנים לקבל פטור במקרים
מתאימים, גם כאשר התעודה תיפסל על ידי רשויות המכס במדינת היצוא.
נציין מספר נקודות נוספות שעלו בפסקי הדין האחרונים, שמרככים במקצת את הגלולה המרה:
בענין דורון רובין, טענה מרכזית של היבואן הייתה כי בשל התנהלות לקויה של רשות המכס, נגרם לו נזק ראייתי
שכן חלף זמן רב מעת ביצוע בדיקות האימות ועד הוצאת הגרעון, באופן שגרם לכך שהספקים פשטו את הרגל ולא
ניתן ליצור עימם קשר. בית המשפט לא דחה על הסף טענה זו, אלא קבע כי מבחינה עובדתית כאשר בוצע האימות
הראשון, הספקים עדיין היו פעילים והיבואן היה חייב לפנות אליהם ולקבל את כל התיעוד, וגם אם לאחר מכן
בוצעו אימותים נוספים בזמן שהספקים כבר פשטו את הרגל, אין להטיל את האשמה על רשות המכס. יתכן ואם
הספק היה במצב של פשיטת רגל כבר בשלב האימות הראשון המצב היה שונה.
בפסק-דין אחר שניתן לאחרונה )ת.א. )שלום בית שמש( / 201170
רוזנטל אינטימייטס בע"מ נ' מדינת ישראל-
רשות המיסים
(, נקבע כי רשות המכס הישראלית אינה יכולה לטמון את ראשה בחול והיא נדרשת להפעיל שיקול
דעת האם לקבל את קביעת המכס הזר או לא.
באותו ענין גם נאמר כי יתכן שמן הראוי שהמכס הישראלי יסייע ליבואן בהתנהלות מול המכס הזר במקרה של
פסילה. יתכן שמן הראוי ליצור נוהל או תקנה אשר תסדיר מצבים מסוג זה.
כאמור, מעבר לפעילות בפני ערכאות משפטיות יש מקום מצד ציבור היבואנים לפעול לשינוי חוק מסים עקיפים,
באופן שיקבע כי תעודת מקור שנפסלה אינה מהווה "ידיעה בלתי נכונה", וכך יאפשר ליבואן ליהנות, במקרים
המתאימים, מהפטור לפי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים.
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי
להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי
במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 8940484 - .90