גיל נדל משרד עורכי דין

 

בית המשפט המחוזי בירושלים: הרמת מסך בין חברות לצורך גביית מס צריכה להיעשות בצמצום

 
עוד בנושא
בית המשפט השלום בפתח תקוה: כלי הרכב נראה ומשמש כרכב שטח ועל כן יסווג ככזה
המכס פסל את ההנחה - בית המשפט הכשיר
על גבולותיו של "השופינג הסיווגי"
בית המשפט קיבל את עמדת רשות המיסים בסוגיית סיווג מכשירי אלקטרוניקה
עוד בנושא
גילוי מסמכים במחלוקת סיווג מול רשות המכס
בית המשפט דחה בקשה לחשיפת מידע אודות יבואנים
בית המשפט: לא ניתן לאשר בדיעבד חתימה על תעודות מקור
ארגז כלים המורכב ברכב אך משמש לאחסנה לא יסווג כ"משמש ברכב מנועי"
מקדחי כוס נפטרו מתשלום מכס
סוגיית התמלוגים והמכס - פסק דין נוסף
בית המשפט אישר הרמת ערך ביבוא אישי של רכב
הכרעת בית המשפט בנושא סיווג מערכות תקשורת חזותית
התקבלה תביעתו של יבואן אישי כנגד חברה ליבוא רכביםבגין מסי יבוא נוספים שנדרש לשלם למכס
הרמת מסך לצורך גביית מסי יבוא
בקשת יבואן ישראלי למתן צו לגילוי מסמכים
בית המשפט מכריע בענין סיווגן של ערכות משקפי קריאה
בית המשפט: המכס קיבל את עמדת היבואן וישלם הוצאות ליבואן
השבת מסי יבוא בגין טובין שנדרשו לאיסוף מהשוק (recall)
משרדי הממשלה בוחנים רפורמה בתחום היבוא אישי
יש לכלול בערך הטובין לצרכי מכס ומע"מ עזרים לייצור שסופקו למוכר ללא תמורה
מכס על תמלוגים: החוזה אינו חזות הכל
האם מע"מ ששולם באירופה צריך להיכלל בערך העסקה ביבוא?
בית המשפט: אין מניעה לזמן לעדות עובד מכס אשר פרש מתפקידו, ואין להעלות בתצהירים טענות סיווג שלא נטענו
לא יוחזרו מסי יבוא בגין סחורה ששוחררה מפיקוח המכס אך נותרה במחסניו
התקבלה ארכה להסדרת עלויות הכשרות מול המכס עד ליום 31.12.16
בית המשפט המחוזי בירושלים: אין להקנות חיסיון לרשות המיסים על מסמכים ששימשו בקבלת החלטה מנהלית
כשרות באור הזרקורים
בית המשפט קובע שחובת הגילוי גוברת על הוראות החסיון של רשויות המס
מי שנתפס בעבר בהנמכת מחיר- נדרש להוכיח אמינות ברף ראייתי גבוה
ערכו של רכב אספנות ייקבע על פי עמדת רשות המכס
אימתי תוכר הנחה לצורך חישוב מסי יבוא?
בית המשפט: אין לחשוף פרטים אודות "גילוי מרצון" שבוצע באופן אנונימי
הגילוי נגד החיסיון- על חובת השקיפות של רשות המכס
בית המשפט מרכך את סעיף ההתיישנות להגשת תביעות להשבת מסי יבוא
יעוץ בנושא סחר בינלאומי חייב בדיווח לרשות המיסים
לא כל עיכוב של המכס מצדיק פיצוי
בית המשפט: יבואן אישי של רכב לא יקבל מידע על יבואנים אחרים
סוף הסאגה בבית המשפט העליון: כשרות חייבת במכס
בית המשפט: הודעת חיוב במכס שאינה נתמכת בראיות מוחשיות עשויה להתבטל
טעות בסיווג מסננים לא תמיד גוררת תשלום מס
פרוטוקולים והחלטות של ועדות המכס יימסרו ליבואן
בית המשפט: לא כל חלק של גלאי ייחשב כגלאי
מיהו בית המשפט המוסמך לדון בהשגה על דרישת תשלום מסי יבוא?
בית המשפט: היבואן (ולא המכס) נדרש להוכיח שתעודת המקור קבילה
בית המשפט פטר מחסן מטענים מתשלום מסי יבוא על סחורה שנגנבה
בניגוד לעמדת המכס: שעון דופק יסווג בהתאם לעמדת היבואן
מחלוקת בסיווג של גלאי עשן מוכרעת לטובת היבואן
רשות המכס תחשוף ותמסור ליבואן 100 רשימונים של סיווגים דומים
הפחתת מכס על מוצרים "ירוקים" התורמים לאיכות הסביבה
בית המשפט: הרמת מסך חלקית לגביית מיסי יבוא
מייצבים בתעשיית הפלסטיקה יסווגו בהתאם לעמדת רשות המכס
מכס על כשרות: שמן נגרר אחרי בשר כבש
עובד מכס שסייע להתחמקות מתשלום מס - מה דינו?
בית המשפט: רשות המכס תחשוף סיווגי מכס של יבואנים אחרים
המחוזי קובע: לא ניתן להמיר תשלום מסי יבוא במחאה בהפקדת ערבות
עדכון ליבואנים: גם רשות המכס מבקשת לעיין בתיקים משפטיים
גם במיסי יבוא: נוהל חדש לגילוי מרצון
רשות המכס מרחיבה את חובת הגשת תצהיר יבואן שנתי
עיקול על רכב ביבוא אישי מונע הליכי גביית מיסים
בית המשפט: פרוטוקולים של דיוני ארגון המכס העולמי רלוונטיים לתיקי סיווג הנידונים בבתי המשפט
מכס על תמלוגים: התנהגות הצדדים גוברת על לשון החוזה
הליכי גביית חוב מיסים ביבוא אישי לא יעוכבו עד להכרעה בתביעה אחרת
יבואן של מיסבים מפרי סימן מסחר יפצה את בעל המותג
בית המשפט מאמץ את עמדת המכס - מיכלי כיבוי אש הם "מטפים"
בדומה לבשר כבש: יוטל מכס על כשרות של שמן מיובא
מס כשרות על מוצר מזון מיובא - פסק-דין נוסף וקשה עבור ציבור היבואנים
רשיון יבוא שווה הרבה יותר מקליפת השום
בית המשפט תמך בעמדת רשות המכס: ניתן לתפוס חלקים לייצור קורקינטים
העליון דחה את ערעור גוטקס: לא תקבל הישבון על בגדים שהוצגו ולא נמכרו
פסילת תעודת מקור - יש צורך בהתערבות המחוקק
תיקוני מכס חדשים שכדאי להכיר
בית המשפט: יש מקום לאפשר הגשת תעודות מקור באיחור קל
בית המשפט: שמן יסווג לפי ייעודו ולא לפי החומר ממנו הוא עשוי
עדכון ליבואני המזון: כיצד יש לנהוג בעקבות "מס הכשרות"?)בעקבות פסק-הדין המחייב במכס עלויות כשרות(
אי שמירת מסמכים חושפת יבואן לתשלום גרעונות מכס
המחוזי מאשר: יוטל מכס על כשרות של בשר כבש
האם רשות המיסים יכולה להרים את מסך ההתאגדות לצורך גביית חובות מיסים?
האם יתוקן החוק בנושא מכס על כשרות?
סלחנות כלפי איחור או פגם טכני בהגשת תעודות מקור- לא בכל המקרים
יבואן יהיה זכאי לקבל מידע מהמכס חרף סעיפי החסיון
יבוא בחלקים או שינוי יעוד לאחר היבוא - מהו הסיווג הנכון?
סדקים נוספים בסעיף ההתיישנות בפקודת המכס?
עיכוב הליכי אכיפה וגבייה- בית המשפט מאזן בין זכויות המכס לזכויות היבואן
תעודות מקור על פי הסכמי הסחר – סיכויים וסיכונים
חברת פנדור תובעת את המכס: פרופילים יש לסווג כפרופילים, ולא כמוצרים אחרים
בשורה רעה ליבואני הדגים: העלאת מכס על דגים מעובדים
על מחלוקות עם המכס בעניין סיווג עפיפוני גלישה
על מחלוקות עם המכס בעניין סיווג תיקים
על מחלוקות עם המכס בעניין סיווג כלי רכב תפעוליים (שופכנים)
עדכון משפטי: בוטל בהסכמה פסק-דין שמתח ביקורת על רשות המכס
לידיעת היבואנים - הגדלת הערך לצרכי מכס בדלת האחורית (במסגרת חוק ההסדרים)
על מחלוקות עם המכס בעניין סיווג שמיכות פעילות לתינוקות
על קו הגבול שבין אופניים חשמליים לאופניים רגילים
רוח ליברלית מבית המשפט העליון בעניין השבת מסי יבוא
שחרור דגים שסיווגם שנוי במחלוקת - ערבות בנקאית במקום תשלום המכס
מה ניתן לעשות בעקבות פסק הדין החדש בענין מכס על תמלוגים
עדכון פסיקה: סיווג בוטנים למאכל או לתעשייה
דחיית תביעה נגד המכס בגין התיישנות- עדכוני פסיקה
בקיצור נמרץ: עדכונים בתחום המזון
פטור ממכס באמצעות תעודות מקור – הסיכונים, והדרך להימנע מהם
הנחות פרסום, דמי הפצה ואחריות ‑ וערך טובין-(הרחבה בעקבות הנחיה חדשה של רשות המכס)
שמן למאכל לעומת שמן לשימושים אחרים - ביקורת על ההנחיה החדשה של המכס
נדחתה תביעת יבואן להשבת מחרטות שנתפסו על ידי המכס
באילו תנאים יקבל נישום מידע אודות נישומים אחרים?
סיווג יין ושאלת ההתיישנות - פסק-דין קשה עבור הנישומים
הנחות פרסום, דמי הפצה ודמי אחריות - האם הם חלק מהערך לצרכי מכס?
בית המשפט: לא בנקל יימחקו על הסף תביעות נגד המכס
מי יכול לתבוע השבת רכב שנתפס על ידי המכס?
בית המשפט המחוזי פסק: הפיסטוקים מתורכיה ולא מאיראן
בית המשפט פסק: מכס גם על הקרח
. בית המשפט המחוזי וארגון המכס העולמי - על פרשיית סיווג רסקיו רמדי
היבואן מול המכס - נטל ההוכחה במקרה של פסילת ערך העסקה (אוגוסט 2011)
המחיר שהוצהר נמוך מדי? על דחיית תביעת יבואן משקאות אלכוהוליים נגד רשות המכס
האם מחיר היבוא כפוף לתנאי שלא ניתן לאומדן?
חברת גוטקס הורשעה בבית המשפט בהטעיית המכס והתחמקות ממסים
עם קרח או בלי קרח? על אופן הטלת המכס על דגים מיובאים
טעיתם? תשלמו! על הפעלה לקויה של סמכות הגבייה של רשות המסים
סמכות רשות המכס לערוך בדיקות ביטחוניות בטובין מיובאים מקבלת רוח גבית מבית המשפט
מחסום ההתיישנות בפקודת המכס - הגיע הזמן לשנות
פיסטוקים מתורכיה ולא מאיראן - המכס ישיב את הסחורה ליבואן
סיגריות במקום מפיות נייר - המבריח נתפס והורשע
בית המשפט - תושב החוץ התכוון להבריח יהלומים לישראל
בית המשפט - המכס פעל כדין בתפיסת חלקי אופנוע האסור ביבוא לישראל
בית המשפט העליון – המכס לא ישיב את המס ליבואן בגין טובין שנגנבו ממחסן הרשוי
מסלול אדום - מסלול ירוק
בית המשפט העליון – הרשות המנהלית לא תוכל לנקוט בהליכי גבייה לחובות מס שהתיישנו
על קורקינטים שנתפסו על ידי המכס
ויתור על קנס פיגורים - נקודות למחשבה
בית המשפט איפשר עריכת "מקצה שיפורים" בהוצאת דרישות חיוב לתשלום מכס
תשלום כופר כסף ותשלום אגב מחאה – בעקבות מכתבו של מר ראובן מלצר, סגן ראש מינהל המכס
חובת דיווח על הכנסה והוצאה של כספים מישראל
עונשי מאסר בפועל למנמיכי מחירים לצורך הקטנת תשלומי מכס
הרמת מסך לצורך גביית מס – הפסיקה העדכנית
חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא - חלק שני
על סיווגו של מקלחון לאמבטיה
יצוא מוצרי יו"ש לאיחוד אירופי - בעקבות פסק דינו האחרון של בית המשפט האירופי
חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא - חלק שני
חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא - חלק ראשון
סיווג טובין ופמיניזם – גלגול נוסף
האם יש לקבל הודעת נאשם בעבירות מס אשר נגבתה שלא כדין?
פרשנות כלל 2 לחלק ה - XVI של צו תעריף המכס
פטור ממכסים לפי הסכמי אזור סחר חופשי של מדינת ישראל - חלק א`
פסק הדין בענין אגרוקל - על מעמדם של דברי ההסבר (explanatory notes) של השיטה ההרמונית
אימתי ייפטר היבואן מתשלום גרעונות מכס?
תיקוני חקיקה - פקודת המכס-מספיחי התוכנית הכלכלית - הקשחה והחמרה של הוראות בפקודת המכס
יצוא מהשטחים ומרמת הגולן לקהילייה האירופית - יש פתרון!
תשלומי מכס אגב מחאה
סיווג טובין בצו תעריף המכס – שאלות פרשניות
תשלום מכס / מס קניה אגב מחאה
מכס על היבוא – דרושה רפורמה והפחתת מכסים
חידושי חקיקה ופסיקה בענייני מסים עקיפים
תשלומי אגרה בתביעות מול רשות המכס בענייני מיסי יבוא (בעקבות פסק הדין בענין טבע)
בית המשפט וסיווג טובין: כיצד מפרשים את המונח "המיוחדים ל...."
ישראל מפירה את ההסכם הבינלאומי בענייני מכס לגבי תשלום תמלוגים ויבואני המותגים הגדולים משלמים על כך
פסק דין מחמיר בענין פסילת ערך עיסקה לצרכי מכס
יבואנים אישיים של רכב: משרד התחבורה עיכב את הנפקת רישיונות היבוא, ובשל כך נאלץ לשלם יותר מיסים
המכס מכר ולא השמיד ובכל זאת לא יפצה
היבואן והמכס בבית המשפט - מי צריך להוכיח את עמדתו? חלק א'
סיווג טובין ופמיניזם – על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א בענין סיווג אימובילייזר
שימוש בתעודות מקור ביבוא טובין לישראל - היתרונות והחשיפות
על תחילת נפילתו של סעיף 154 לפקודת המכס
נדחתה תביעת ענק של יבואנית סוללות לטלפונים סלולריים נגד רשות המכס
האם ניתן לבצע הרמת מסך לצורך גביית מסי יבוא?
סעיף 154 לרעת היבואן - בעקבות החלטתו האחרונה של בית משפט השלום בראשון לציון
ביקורת קשה על רשות המכס בעקבות הפרת חובותיה כלפי האזרח
בית המשפט העליון – צמצום הזכות לקבלת הישבון
תשלום מסים ביבוא דוגמאות ללא תמורה – האם לא מדובר בכפל מס?
אל תגעו לי במחיר – על פסילת ערך עיסקה לצרכי מכס
תשלומי מכס אגב מחאה – פסק דין מחמיר של בית המשפט המחוזי
הרמת מסך לצרכי גבית מסי יבוא
בית משפט השלום בת"א: חיזוק נוסף של זכויות הנחקר בחקירת מס
עדכוני פסיקה קצרים בענייני מכס
ארגון המכס העולמי: "גם לנו קשה להקפיד על אחידות ביישום השיטה ההרמונית"
נדבך נוסף לזכות הציבור לקבלת מידע בענייני מכס
בית המשפט העליון קורא למחוקק לתקן את סעיף 154 לפקודת המכס
איזו אגרה צריך לשלם בתביעה לביטול גרעונות?
בית המשפט אישר את פסילת תעודות המקור
פרשנות תעריף המכס – הבחנה בין סוגים שונים של שימוש בטובין
בית משפט השלום בירושלים: ריכוך הדרישה לתשלום "אגב מחאה"
סיגריות שנגנבו ממסוף מטענים: המסוף יפצה, המכס לא יחזיר את המס
היבואן נגד המכס – הצלחות בבתי המשפט בשנת 2006
עיכוב הליכי אכיפה וגביה בגין חוב מסי יבוא
בית המשפט המחוזי בירושלים - יבואן זכאי לקבל מרשות המכס מידע אודות סיווג מוצרים שונים
תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), התשס"ו – 2006
הרמת מסך ההתאגדות לצרכי גבית מס
בית המשפט המחוזי: לפעמים לא צריך להיעזר בדברי ההסבר של השיטה ההרמונית
תצהיר יבואן וערך טובין לצרכי מכס – דברים שחייבים לדעת (חלק ראשון)
הסתמכות לגיטימית של היבואן על התנהגות רשות המכס
סיווגן של במות הרמה של חברת החשמל, וגם - האם בית מכס אחד יכול לשנות מקביעתו של בית מכס אחר?
אחוז הישבון שנקבע לפי שיטת האחוזים הינו אחוז זמני בלבד
תשלום מס על אריזת מוצר הנמכרת יחד עם המוצר
הישבון על יבוא מוחזר לא יינתן כאשר היבואן מכר את הסחורה והיא הוחזרה לחו"ל ע"י גורם אחר
פרשנות סעיף 150 לפקודת מכס - לטובת היבואן
בית משפט השלום חוזר וקובע – הסתמכות על תעודת יורו 1 (שנפסלה) לא תספק הגנה לצורך חוק מסים עקיפים
ערכות (קיטים) - האם מקור הטובין יקבע לפי המרכיב המאפיין אותם ביותר
עוד בנושא


עובדות המקרה:
 
חברת מקסימיני הוקמה בשנת 1996 ופעלה כזכיינית של ספק בלגי בשם Premaman שממנו ייבאה בגדי ילדים ותינוקות ואביזרים משלימים. מקסימיני נקלעה לקשיים ובמהלך שנת 2002 נסגרה, בעודה חייבת לספק למעלה משלושה וחצי מליון שקלים.
 
עוד לפני הפסקת הפעילות של מקסימיני, בחודש מרץ 2001, חתמה נציגת מקסימיני (לימים-מנהלת המערערת) על מסמך המאשר כי ידוע לה שרשות המכס מתכוונת לשלוח לאימות מול המכס הבלגי את תעודות המקור שנלוו ליבוא הבגדים, והתחייבה לשלם את הפרשי המיסים במידה ויתברר כי הטובין לא ענו על כללי המקור.
 
באוקטובר 2002 הוקמה חברת בי.אי.סי.סי, המערערת, שאף היא עוסקת בתחום בגדי הילדים. המערערת חתמה על הסכם זכיינות מול הספק, ועל הסכם שכירות של החנות שהועלה בעבר ע"י מקסימיני. בהמשך, נכסים שהוחזקו בידי מקסימיני הגיעו לידי המערערת, תוך שמקסי מיני לא קיבלה בעבורם תמורה.
 
במרץ 2004 הוציאה המשיבה, רשות המכס, הודעת חיוב למקסימיני, הדורשת ממנה לשלם הפרשי מיסים בגין יבוא טובין מהספק בשנים  2000  - 1999, מן הטעם שהטובין שהחברה ייבאה אינם עומדים בכללי המקור.
 
בתחילת ינואר 2005 הוציאה רשות המכס הודעה למערערת ובה נאמר כי מכח הוראות סעיף 106 לחוק מע"מ (שהוחלה על פקודת המכס (סע' 231 א')), בכוונת רשות המכס לגבות את חובה של מקסי מיני מחברת בי.אי.סי.סי. על כך הגישה  בי.אי.סי.סי  ערעור לבית המשפט המחוזי.
 
סעיף 106 לחוק מע"מ קובע כי "היה לחייב במס חוב סופי והוא העביר את נכסיו בלא תמורה, או העבירם למי שיש לו עמו יחסים מיוחדים בלא תמורה או בתמורה חלקית, בלי שנותרו לו בישראל אמצעים לסילוק חוב, ניתן לגבות את החוב הסופי - (1) אם המעביר הוא חבר בני אדם- ממי שקיבל את הנכסים מאותו חבר בני אדם בנסיבות האמורות".
 
הסעיף מגדיר "חוב סופי" כתור: "חוב לפי חוק זה, שניתן לגבותו לפי הוראות פקודת המיסים (גביה)".
 
טענות הצדדים:
 
המערערת טענה כי לא נתבצעה כל העברת נכסים או פעולות בין חברת מקסימיני למערערת. לטענת המערערת, על פי הוראות הסכם הזכייניות שבין מקסימיני לספק, המלאי נשאר בבעלות הספק, והוא אשר העביר אותו לבי.אי.סי.סי לצורך פתיחת עסקיה. מנהל היצוא של הספק, מסר עדות על כך בפני בית המשפט. המערערת גם טענה כי לא נעשתה כל העברת פעילות בין מקסי מיני לבינה. עוד טענה המערערת כי אף אם ייקבע כי נעשתה העברת נכסים/פעילות בינה לבין מקסי מיני, הרי שלא היתה בכך כל התחמקות מתשלום חוב המס של מקסימיני, שכן הודעת החיוב נשלחה למקסימיני בחודש מרץ 2004 בעוד שהמערערת הוקמה כבר בסוף 2002 והחלה לפעול מאז, ואין זה מתקבל על הדעת, כי תתבצע הרמת מסך בין שתי החברות, באופן רטרואקטיבי, שעה שסגירת מקסימיני והקמת המערערת כלל לא נעשו לצורך התחמקות מתשלום מס (שטרם נוצר) אלא נעשו בשל קשיים כלכליים שמקסימיני נקלעה אליהם.
 
בהתאם לכך טענה המערערת כי פרשנותו הנכונה של סעיף 106 מורה כי ראשית צריך להתגבש החוב הסופי, ורק לאחר מכן צריכה להתבצע העברת הנכסים/הפעילות הנטענת. פרשנות זאת נתמכת, לטענת המערכת, גם בלשון החוק, גם בהיסטוריה החקיקתית שלו (דברי ההסבר להצעת החוק), וגם בתכלית של החוק מניעת התחמקות מתשלום מס תוך אי פגיעה בזכויות יסוד.
 
רשות המכס טענה מנגד, כי ניתן לפרש את לשון החוק באופן שהעברת הנכסים יכול שתתבצע לפני גיבוש החוב הסופי . רשות המכס טענה כי יש לפרש את החוק באופן מרחיב , על מנת להילחם ברעה החולה במשק הישראלי בה חברות יוצרות חובות לקופת המדינה, בעודן ממשיכות לפעול תחת כסות משפטית חדשה, ומאיינת את אפשרות הגביה לגביהן.
 
עוד טענה רשות המכס, בין היתר, כי התבצעה בפועל העברת נכסים לפעילות ממקסימיני למערערת, ואף צירפה לתשובתה לערעור חשבונית שהוציאה מנהלת המערערת למקסימיני במרץ 2003 לעניין רכישת מלאי ורכוש קבוע, אשר תמורתה לא שולמה.
 
 
פסק הדין:
 
בית המשפט קיבל את עמדת המערערת לפיה על החוב הסופי להתגבש לפני העברת הנכסים.
 
בכל הנוגע לשיקולים הלשוניים בפרשנות הסעיף, סבר בית המשפט כי שני הפירושים אפשריים: "הפירוש המוצע על ידי המערערת נשען על המקורות, ואולם השימוש של המחוקק בלשון אינו בהכרח נוקט אותם כללים. על פי המקובל בשעת הדיבור, גם לפירוש המשיבה יש יסוד בלשון".
 
אשר לכוונת המחוקק, מצא בית המשפט כי "ניכר רצון המחוקק בסוג זה של הוראות להתמודד עם תופעת ההתחמקות המכוונת ממש, וניתן להסכים כי תכלית זאת מתיישבת עם ידיעה על קיום החוב לפני העברת הנכסים שהותירה את השוקת ריקה". מצד שני, קבע בית המשפט  "...לא מצאתי תימוכין לאפשרות שהסעיף בא להקל על גביית המס ונועד לפתור בעיה כללית של שינוי מסגרת הפעילות העיסקית מבלי שהגוף שפעל במסגרת הקודמת שילם את מיסיו".
 
למעשה, מצא בית המשפט קשיים בכל אחת מהעמדות שהוצגה לפניו. מצד אחד, "בחינת פירוש המשיבה מלמד כי הוא לוכד ברשת הסעיף גם מצבים שאין בהם התחמקות מכוונת, והקושי שהוא מעורר הוא, על כן, ברור כאשר נלכדים ברשת החוק גם מצבים שאין בהם כוונת התחמקות כלשהי וההעברה מתבצעת בשלב שבו לא נפתחה כל חקיקה ולא מתעורר כל חשד, מתעוררת השאלה-מה הטעם להחיל את הוראות סעיף 106 כשהדבר לא יביא לבלימת התחמקות ממס אלא אך ורק להצרת צעדיו של הנישום?" ....
 
מצד שני, כתב בית המשפט בספק דינו, כי "גם פירוש המערערת אינו נקי מקשיים. פירוש זה גורע מתחום אחיזת הסעיף סיטואציות הנכנסות לגדר תכליתו למנוע התחמקות. הטענה כי החוב חייב להיות סופי לפני ההעברה, בשל תכלית החוק למנוע התחמקות, אינה נותנת תוקף מלא לתכלית זו עצמה. זאת מאחר שניתן לתאר ללא קושי נסיבות שבהן יש ביד מנהל עסק להעריך בדרגה גבוהה ע הסתברות כי המצב יתפתח לעבר חוב מס אף כי החוב טרם הוטל ונדרש".
 
בסופו של דבר, בית המשפט הכריע לטובת עמדת המערערת בשל החשש בפגיעה בזכויות יסוד: "מאחר שאין ספק שמצבי התחמקות המובהקים הם אלה שבגדרם העברת הנכסים נעשית לאחר שהחוב ידוע וקיים, ולא קודם לכן.בנוסף, איני משוכנעת וכך גם לא נטען לפני, שפתרון כלל מצבי התחמקות צריך לבוא בגדרו של סעיף 106. דווקא במצב דברים זה , אני רואה לנכון להעדיף את פירוש המערערת, מאחר שפירוש המשיבה יש בו כדי לפגוע באופן משמעותי בזכויות הקניין...ערכי היסוד מצויים בגדר התכלית האובייקטיבית, וההנחה היא שמחוקק סביר אינו חותר לפגוע בהם".
 
לגופו של עניין, מצא בית המשפט כי לא היתה כוונת התחמקות מצד המערערת. בית המשפט קבע, כי אף לשיטת רשות המכס, מקסימיני העבירה את הפעילות והרכוש זמן רב לפני שנשלחה למקסימיני דרישת מס כלשהי. בדיקת המכס, שנעשתה בעניין תעודות המקור, אינה תורמת לעניין כוונת ההתחמקות, שכן כל עוד לא נפסלו התעודות, ידעה מנהלת המערערת  כי התעודות אושרו ונחתמו על ידי רשות המכס הבלגית, ואף קיבלה מידע מרגיע מהספק.
 
יתרה מזו, משנקפו השנים ומנהלת המערערת לא קיבלה הודעה על תוצאות החקירה, לא לפני הקמת המערערת וגם לא לאחר מכן, (אלא רק במרץ 2004), יש להניח, כך קבע בית המשפט, כי בטחונה של מנהלת המערערת שהכל תקין- גבר, מה עוד שאימות תעודות מקור (יורו 1) צריך להיעשות תוך עשרה חודשים ממועד הפניה לרשות המכס הזרה.
 
בהתאם לכך, קבע בית המשפט כי במועד הפסקת פעילות מקסימיני ותחילת פעילות המערערת לא היה בידי המערערת לצפות את קיום חוב המס ולא את שיעורו. בית המשפט התקשה למצוא יסוד לכוונה להבריח נכסים ולהתחמק ממס, ולמצוא טעם לתחולת סעיף 106 במקרה כזה, וקבע כי בית המשפט כי אין לגבות את חובה של מקסימיני מהמערערת והורה על ביטול הודעת הגביה שנשלחה מכח סעיף 106 לחוק מע"מ. לאור קביעה זאת, לא נזקק בית המשפט לדון בשאלת האם בפועל הועברו נכסים ופעילות ממקסימיני למערערת.
 
לפסק הדין חשיבות מרובה, שכן מדובר בפרשנות של הוראת חוק המשתרעת לא רק על חובות מכס כי אם גם על חובות מע"מ. פסק הדין מקרין גם על הוראות סעיף מקביל בפקודת מס הכנסה.
 
משרדנו ייצג את המערערת בפני בית המשפט.
 
(ע"ש 5010/05, פס"ד מיום 10.8.06)

 

לראש העמוד