עו"ד גיל נדל
כידוע, רשאית רשות המכס להוציא הודעות חיוב רטרואקטיביות לתשלום מסי יבוא (מכס, מס קניה ועוד), ודברים אלו נעשים כדבר שבשיגרה על ידי רשות המכס, כפי שהפרקטיקה מלמדת. התקופה שבה ניתן להלך אחורנית היא חמש שנים, כפי שנקבע בסעיף 2(א) לחוק מסים עקיפים.
אלא שהחוק מאפשר לרשות המכס לדרוש סחר במס מעבר לתקופה של חמש שנים, בנסיבות מסויימות. סמכות זו ניתנה למנהל המכס בלבד, לאחר ששקל קיומם של תנאים מסוימים המפורטים בחוק: "נישום יהא חייב בתשלום חסר אף לאחר התקופה הקובעת, אם נוכח המנהל כי נתקיים אחד מאלה: (1) החסר נבע מחמת ידיעה, אמרה, הצהרה או תעודה (להלן-ידיעה) בלתי נכונה שמסר הנישום או מחמת שלא מסר ידיעה שהיה חייב למסרה, והנישום לא הוכיח כי המעשה או המחדל היה בתום לב; (2) הנישום ידע או בנסיבות העניין היה עליו לדעת, על קיומו של החסר".
בעבר, בענין כרמל חלפים (ת.א. (חיפה) 634/02 כרמל תעשיות חלפים בע"מ נ' מדינת ישראל) נמתחה ביקורת חריפה על אופן הוצאת האישור של מנהל המכס להרחיב את התקופה מעבר לחמש שנים:
"את החלטתו באם להאריך את התקופה הקובעת מעבר ל-5 שנים, על מנהל המכס לקבל תוך שקילת כל השיקולים הרלוונטיים, ומתוך ידיעה כי מדובר במעשה חריג. יש לקחת בחשבון עקרונות יסוד, שלעתים מתנגשים זה עם זה.... כאשר נדונה ההחלטה המנהלית הפוגעת בזכות האזרח ומהווה חריג לכלל, הרי מדובר בעניין שבמהות ולא בעניין שבפרוצדורה. במקרה והמנהל מוצא לנכון להפעיל את סמכותו לפי סעיף 2(ב) כאמור, עליו לגבות החלטתו בממצאים ובשיקולים ענייניים. התייחסות ב"כ הנתבעת לאישור, כאילו מדובר באקט פורמאלי שדורש חתימת המנהל ותו לאו, מוטעית ואף מקוממת".
כלומר, החלטת מנהל המכס המרחיבה את התקופה מעבר לחמש שנים צריכה להיעשות באופן שקול, תוק הבאה בחשבון של מלוא העובדות והשיקולים הרלבנטיים. אין מדובר בהחלטת פורמלית בלבד, של חתימה על אישור, אלא בהחלטה מהותית הדורשת הפעלת שיקול דעת. בהתאם לכך, באותו ענין ביטל בית המשפט את החלטות מנהל המכס שהוצאו שלא כדין.
לאחרונה נידון בבית המשפט המחוזי בחיפה ענין אחר, שריכך בהיבט מסוים את ההחלטה החריפה של בית המשפט בענין כרמל. באותו מקרה הוצאו הודעות חיוב לתקופה של מעל חמש שנים. בעקבות השגת היבואן בוטלו אותן הודעות שחרגו מחמש שנים, אך כעבור חודשיים שבה רשות המכס והוציאה הודעות חיוב אלו, והפעם – יחד עם אישור מנהל המכס. היבואן טען כי יש לבטל את ההרחבה, בין היתר משום שמדובר במצב אבסורדי שבו בכל פעם שיבואן יעלה בבית המשפט טענת התיישנות, תוכל רשות המסים לפנות ולקבל את אישור המנהל ולתקן את הפגם, ובאופן שתרוקן מתוקף את תקופת חמש השנים שקבועה בחוק.
בית המשפט קיבל את עמדת רשות המכס ודחה את עמדת המדינה. בית המשפט קבע כי עצם העובדה כי הרשות המנהלית טעתה בעת שהוציאה את הודעת הגירעון המקורית או המעודכנת, נכחה בטעותה והודיעה על ביטול הודעות גירעון שגויות אלה, אין בה כדי למנוע ממנהל המכס להפעיל את שיקול דעתו וליתן אישור על פי סעיף 2(ב) לחוק מסים עקיפים, המאפשר הוצאת הודעת גירעון חדשה. בית המשפט התרשם, מהחומר שהיה לפניו, כי מנהל המכס הפעיל את שיקול דעתו, בחן את הענין ורק לאחר אישר את הרחבת התקופה.
בית המשפט הוסיף וקבע כי ביטול החלטת מנהל המכס, בנסיבות מעין אלה, אך ורק מחמת העובדה שלפני החלטתו הוצאו על ידי רשות המכס הודעות שגויות, עלול להביא למצב כי יימנעו מהקופה הציבורית מסי ייבוא, בגין טובין שיובאו לתחום המדינה.
ת.א. 1162-06 מעדני ים (סי פוד) אטלנטיק בע"מ נ' מדינת ישראל – רשות המיסים. החלטה מיום 31.5.2010, לא צוינו שמות ב"כ הצדדים.
עדכוני מכס ורגולציה
