עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר
בימים אלה, ניתן פסק-דין שני בנושא הטלת מכס על עלויות כשרות של מוצר מזון מיובא.
בית משפט השלום בתל-אביב קבע כי עלויות כשרות של בשר כבש מיובא נחשבות כחלק בלתי נפרד מערך הכבש לצרכי
המכס.
פסק-דין זה הולך באותו כיוון שבו צעד בית משפט השלום בראשון לציון לפני כחודש וחצי בפסק-הדין הראשון שניתן
.] בנושא זה ]ת.א. / 695380 נטו מלינדה סחר בע"מ ואח' נ' רשות המכס, ניתן ביום 11.7.26
סיפור המקרה:
מדובר במחלוקת בין יבואני בשר כבש כשר לישראל לבין רשות המכס, לגבי השאלה האם יש להוסיף לערך הבשר ביבוא
את עלויות הכשרות שמוציא היבואן, הכוללות תשלום לרבנות הראשית או לצד ג' לצורך שליחת שוחט ומשגיחים
כשרות למפעל הבשר בחו"ל.
על פי החוק, לא ניתן לייבא לישראל בשר כבש שאינו כשר ולפיכך היבואן נדרש לשלוח לחו"ל צוות של משגיחי כשרות
ושוחטים על מנת לקבל את תעודת הכשרות.
היבואן נשא בתשלומים לספק בשר כבש עבור הבשר, ובנפרד, שילם לעובדי הרבנות הראשית בעבור הליכי ההשגחה
והשחיטה, והשאלה הייתה האם ניתן לחייב במכס רק את המוצר בנפרד מעלויות הכשרות.
פסק-הדין:
השאלה העקרונית: האם יש לכלול את מרכיב הכשרות בערך לצרכי מכס
ראשית ערך בית המשפט הבחנה בין סעיפים 261 ל 266- לפקודת המכס.
בית המשפט קבע כי סעיף 261 המתייחס למחיר העסקה, לא בא לכלול את כל העלויות שבהן נושא היבואן לצורך ביצוע
עסקה, שאחרת- סעיף 266 המתייחס ל"תוספות" למחיר העסקה )כמו הובלה, ביטוח וכו'(, מתייתר.
בעניין זה קבע ביתה משפט כך:
"נראה, כי הכוונה למינוח "שיש לשלמו" )בעד הטובין(, אינה לכלל התשלומים וההוצאות שיש לשלמם לצורך ייבוא
המוצרים על ידי היבואן. הוצאות שונות אליהן נדרש היבואן לצורך ייבוא המוצר ושאינן נכללות מלכתחילה במחיר
העסקה ואשר יש להוסיפן על מחיר הטובין הן אלה המפורטות בסעיף 311 לפקודת המכס. פרשנות אחרת הרואה
במינוח "שיש לשלמו" כמינוח המהווה סעיף סל להכנסת הוצאות אחרות, למעשה מאיינת את מטרת סעיף 311
לפקודה הקובע מפורשות: "לצורך קביעת ערך העסקה בסעיף 311 , יווספו למחיר העסקה אך ורק ההוצאות והסכומים
המפורטים להלן
".
יחד עם זאת, בית המשפט דחה את פרשנות היבואן לפיה מחיר העסקה מתייחס אך ורק למחיר ששילם היבואן ליצואן
)עסקת הרכישה(. בית המשפט קבע כי יש להביט על עסקת היבוא במבט רחב יותר ויש לכלול תחת כנפי סעיף 261
לפקודה, המתייחס למחיר העסקה, כל הוצאה שהוצאה בחו"ל לצורך קבלת המוצר כפי שהוא בעת היבוא. וכך קבע בית
המשפט:
"בטרם אמשיך את הדיון אדגיש כי "מבחן העסקה" אינו מתמקד ביצואן , אלא בעסקה בכללותה. קרי, מבחן זה יכול
לכלול מספר גורמים להם שילם היבואן על מנת לקבל את המוצר המבוקש על ידו. כך לדוגמה במקרה שבו ייבוא מוצר
דורש שני שלבים להכנת המוצר, כאשר בשני השלבים היבואן מוציא מכספו לצורך הכנת המוצר לייבוא, סך כל
הכספים שהוצאו בחו"ל הוא למעשה "מחיר העסקה" לצורך המכס".
בהמשך, הדגים בית המשפט את קביעתו בכך שאם יבואן שולח למפעל היצרן עובדים לצורך מילוי בקבוקים, אזי יש
לראות את עבודת אותם עובדים כחלק בלתי נפרד ממחיר העסקה ביבוא. וכך נאמר שם:
"עובדים בחו"ל, להם משלם היבואן בחו"ל לשם מילוי הבקבוקים, יש לראות בהם ביחד עם היצואן העיקרי )היצרן
העיקרי(, כמקשה אחת, יצואן )מוכר( אחד. כולם ביחד. במילים אחרות, עבודתם של העובדים בחו"ל, עליה משלם
היבואן בחו"ל, היא עסקה נוספת שיש להוסיפה בחישוב "מחיר העסקה"";
לכן, בסופו של דבר, קיבל בית המשפט את עמדת המכס וקבע כי הליך הכשרות הוא בלתי נפרד מעסקת יבוא הבשר. וכך
נאמר שם:
"חלק מהליך הכשרות הינה שחיטת בעל החיים, על מנת להופכו לבשר, בוודאי שחלק השחיטה, המתתו של בעל
החיים, הינה חלק אינטגרלי מתהליך הייצור, שכן לא ניתן לבצע יבוא בשר כלל ועיקר ללא המתתו של בעל החיים,
ובענייננו, כדי להופכו למוצר מבוצעת שחיטה. לפיכך, לטעמי לא ניתן להפריד בין עסקת ייבוא הבשר, כעסקה אחת,
לבין הכשרתו של הבשר, כאשר החלק המרכזי של הכשרתו הינה שחיטתו בהתאם לדיני הכשרות, ובכך בפועל להופכו
לבשר".
בשולי הדברים, דחה בית המשפט את הטענה החלופית של המכס לפיה הליך ההכשרה והשחיטה מהווה "תוספת"
למחיר העסקה על פי סעיף 266 )א() 1()ד( לפקודת המכס, וקבע כי הכשרות לא מהווה "הנדסה, פיתוח, עבודות אמנות"
על פי לשון הסעיף.
האם היבואן עמד בתנאי סעיף 1 לחוק מסים עקיפים?
בנוסף, דחה בית המשפט את טענת היבואן בדבר עמידתו בתנאי סעיף 6 לחוק מסים עקיפים.
נקבע כי מאחר והיבואן לא מסר למכס הודעה כי הוא נושא בעלויות נוספות עבור ההכשרה והשחיטה מעבר לתשלום
עבור הכבש, אזי אין הוא עומד בתנאי החוק ואינו זכאי לפטור מהגרעונות שנדרשו ממנו.
לאור כל האמור, נדחתה התביעה.
, ]ת.א. )שלום ת"א( / 9011180
מאסטרפוד בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל- אגף המכס ומע"מ, פסק-דין מיום 5.5.26
השופטת רחל ערקובי. שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק-הדין[.
כיצד על יבואני המזון לפעול לאור פסק-דין זה?
חשוב לזכור כי מדובר בפסק-דין של בית משפט שלום בלבד, שפסיקותיו אינן מחייבות את בתי המשפט האחרים, וקיים
סיכוי שבנסיבות אחרות יגיעו בתי המשפט לתוצאה אחרת. אנו מקווים כי באם יוגש ערעור על פסק-דין זה, תתהפך
התוצאה בבית המשפט המחוזי.
משרדנו מטפל גם הוא בסוגיה דומה הנוגעת לעלויות כשרות על מוצר מיובא בתחום המזון, ובאותו המקרה טרם ניתן
פסק-דין.
באם תוצאת פסק-הדין תיושם באופן גורף על ידי המכס על כל יבואני המזון הכשר, הדבר עשוי להטיל עליהם נטל כספי
כבד שככל הנראה יגולגל, בסופו של דבר, על כתפי הציבור הרחב.
בשלב הביניים, הצעתנו ליבואני המזון הינה להמתין לקבלת פסקי-דין נוספים בסוגיה זו, ולנהל הליכי השגה עם המכס
בניסיון להגיע להסדרים כאלו ואחרים עד להכרעה סופית בנושא. אפשרות נוספת היא לפנות לרשות המיסים באופן
מסודר על מנת להגיע להסדר מוסכם על שינוי המצב באמצעות נוהל או בחקיקה.
ראוי לציין כי מדובר כבר בפסק-דין שני שצועד באותה הדרך. בחודש יולי 1026 ניתן פסק-הדין הראשון בנושא זה בבית
משפט השלום בראשון לציון ]ת.א. / 695380 נטו מלינדה סחר בע"מ ואח' נ' רשות המכס, ניתן ביום 11.7.26 [, אשר הגיע
לתוצאה דומה.
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת
פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל
Gill.Nadel@goldfarb.com
ו/או בטלפון 8469606 - .41
עדכוני מכס ורגולציה
