עו"ד גיל נדל, עותמאן אלשייך
רקע:
תביעות רבות של יבואנים נגד רשות המכס מוגשות בשגרה לבתי המשפט האזרחיים- השלום והמחוזי, וזאת בהתאם לגובה הסכום שבמחלוקת.
תביעות אלה מוגשות בגין נושאים שונים, כגון מחלוקת על סיווג, מחלוקת בגין ערך טובין לצרכי מכס, ועוד.
בדיני מס רבים, כגון מס ערך מוסף או מס קניה בייצור מקומי, הגשת השגה או ערעור מעכבים את תהליך הגבייה, עד להכרעה בערעור.
לעומת זאת, בדיני מכס ומס קניה ביבוא, הדין הוא שהיבואן חייב לשלם את המס השנוי במחלוקת או להפקיד ערבות בגינו, עוד בטרם הוכרע ערעורו.
במקרה שעלה לדיון לאחרונה בבית המשפט, קבע בית המשפט השלום כי אם יבואן הפקיד ערבות בגובה המיסים השנויים במחלוקת, הסמכות לדון בערעורו אינה נקבעת על פי סכום הערבות אלא מדובר בתקיפה של החלטה מינהלית של רשות המכס ולכן הסמכות מסורה לבית המשפט המחוזי.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
גברת חגית חליווא ייבאה רכב ביבוא אישי מחו"ל ושילמה את מסי היבוא וההוצאות הנלוות לייבוא. לאחר שלוש שנים ממועד יבוא הרכב, קיבלה היבואנית דרישה לתשלום הפרשי מס על סך של 56,536 ש"ח.
גובה המכס הסביר את הדרישה לתשלום בכך שלאחר חקירת הספק בחו"ל התברר כי הוצהר מחיר נמוך מהמחיר האמיתי של הרכב. היבואנית טענה שהדרישה לתשלום אינה כדין וכי הוצהר המחיר הנכון. על כן, היא הגישה תביעה נגד רשות המיסים, ובטרם הגשתה, הפקידה בידי רשות המסים ערבות על סך של 45,280 ש"ח על מנת שלא ינקטו הליכי גביה נגדה.
היבואנית ורשות המיסים סברו כי לבית משפט השלום ישנה סמכות לדון בתביעה מסוג זה וזאת כנגזרת מגובה סכום התביעה (סכום הערבות) ומכוח סעיף 75 לחוק בתי המשפט שמקנה לבית המשפט שדן בעניין אזרחי סמכות ליתן כל סעד.
פסק-דינו של בית המשפט:
בית המשפט העלה בראשית הדיון וביוזמתו את סוגית חוסר הסמכות. בית המשפט דחה את ההתבססות על סעיף 75 לחוק בתי המשפט.
בית המשפט בחן את המסלול הספציפי להשגה בנושא מסי יבוא, וקבע כי לפי סעיף 5ח לחוק מס קניה (טובין ושירותים) בשילוב סעיף 154 לפקודת המכס, יש לשלם את הסכום השנוי במחלוקת וניתן להגיש תביעה. בית המשפט קבע כי במקרה זה מאחר והרכב שוחרר ואין מדובר בתביעה כספית להשבה, מדובר בהשגה על החלטה מנהלית של רשות המיסים, שאינה בסמכותו של בית משפט השלום.
בית המשפט גם קבע שהשבת הערבות אינה נחשבת לסעד כספי.
לאור האמור, בית המשפט קבע שהינו נעדר סמכות לדון בתביעה והורה על סילוק התביעה על הסף, ומבלי לחייב אף צד בהוצאות.
הערות:
ידוע לנו שבתי משפט שלום דנים כדבר שבשגרה בתביעות נגד רשות המכס כאשר גובה המחלוקת נמוך מ-2.5 מיליון ש"ח גם במצבים בהם היבואן לא שילם את המיסים אלא רק הפקיד ערבות בנקאית. לא מוכרת לנו החלטה שיפוטית דומה שקבעה שבמצב כזה אין סמכות לבית משפט השלום לדון בתביעה.
לדעתנו, בכל הכבוד הראוי, מדובר בהחלטה שגויה שכן אם רשות המכס הייתה מפקידה את הערבות, ברור שבמצב כזה תביעתו של היבואן הייתה תביעה להשבת סכום הערבות, קרי תביעה כספית שהיא בסמכות בית משפט שלום.
לדעתנו, לא הגיוני כי הסמכות תיקבע רק על סמך השאלה האם רשות המכס הפקידה את הערבות, או לא, משום שמדובר בדבר שרירותי.
לטעמנו, הסמכות צריכה להיקבע על בסיס שווי המחלוקת – קרי שווי המיסים השנויים במחלוקת, בין אם סכום המיסים שולם ובין אם הופקדה ערבות בגובה המיסים.
לכן, במצב בו מדובר במחלוקת על סכום מיסים הנמוך מ-2.5 מיליון ש"ח, כפי שהיה במקרה זה- לדעתנו הסמכות לדון במחלקת כזו מסורה לבית משפט השלום.
[ת"א (שלום חיפה) 49662-10-14 חגית חליווא נ' מדינת ישראל רשות המיסים פרקליטות מחוז חיפה, פסק דין מיום 28/6/2015, בפני כבוד השופט אחסאן כנעאן. ב"כ הצדדים: ליבואנית- עו"ד פטריק אלגז ושות'. לרשות המיסים- פרקליטות מחוז חיפה].
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.