עו"ד גיל נדל, קידר הללי
לאחרונה, דחה בית משפט השלום בירושלים תביעה של יבואן מוצרי אריזה מפלסטיק כנגד רשות המכס,. היבואן תבע את המכס ואת הממונה על הביטחון במכס באופן אישי וביקש להטיל עליהם אחריות בגין נזקים שלכאורה נגרמו לו, עקב עיכוב מכולות שיובאו ארצה, לצורך ביצוע בדיקות ביטחוניות.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
היבואן טען כי הממונה על הביטחון ברשות המכס דרש ממנו להצהיר במועד היבוא על היעד של כל מכולה, כולל האם מכולות מסוימות מיועדות למכירה ביהודה ושומרון, ולצורך כך נבדקו גם המכולות בבדיקות ביטחוניות. לטענת היבואן, הדרישה לציין את יעד המכולה והבדיקות הביטחוניות נעשו תוך חריגה מסמכות רשות המכס.
לטענת היבואן, עוכבו גם מכולות שלא יועדו לאזור יהודה ושומרון לצורך בדיקות ביטחוניות, והדבר גרם לו נזק רב. היבואן טען כי לרשויות המס אין כל סמכות חוקית לבצע בדיקות ביטחוניות , אלא תפקידיה של הרשות הם לגבות מס ולמנוע הברחות. עוד טען היבואן כי גם אם קמה לרשות סמכות כאמור, הרי שהטובין נשוא התביעה כלל לא היו מיועדים לאזור יהודה ושומרון אלא היו מיועדים למחסני היבואן ובשל כך, התייתר הצורך לעכבם לצורך בדיקות פיזיות. בהמשך לכך, טען היבואן כי הטובין מיועדים לשטחי יהודה ושומרון, עברו במחסניו, נפרקו,ולאחר מכן נשלחו לשטחי יהודה ושומרון. לפיכך, לטענתו, במקרה כזה, מאחר והטובין עוברים קודם בשטחי ישראל, בכל מקרה, אין חובת הצהרה כי הם מיועדים לשטחי יהודה ושומרון.
לאור זאת, הגיש היבואן תביעה נגד רשות המכס בסך של 120,000 ש"ח, שכללה את נזקיו בגין אי קבלת סחורה ,אי יכולת לספקה במועד, דמי השהיה.
מנגד, טענה רשות המכס כי פעלה בסמכות וכי תפקידיה אינם מתמצים בגביית מס ומניעת הברחות, אלא תפקידיה הם גם למנוע יבואם של טובין האסורים ביבוא ולאכוף את דיני הייבוא והיצוא, אשר, בין היתר, מטילים איסורים ומגבלות שונות על יבוא טובין כאלה ואחרים לישראל. לטענת רשות המכס, הסמכות כוללת בדיקה וחיפוש אחר טובין שאין לייבאם לישראל כלל או שניתן לייבאם בכפוף להשגת רישיונות או היתרים. על כן לטענת רשות המכס, היא פעלה כדין בעת שדרשה לבדוק את המכולות שייבא היבואן על מנת לבדוק אם אינן מכילות טובין האסורים ביבוא או העשויים לשמש גורמים עוינים בשטחי יהודה ושומרון. לטענתה של רשות המכס, די בכך שנתגלה על ידה שהטובין שיובאו היו מיועדים לשטחי יהודה ושומרון, וכי לקוחותיו של היבואן עוסקים בשטחים, על מנת להקים עילה לבדיקת הטובין, זאת כדי לבדוק האם הוברחו במכולות אמצעי לחימה או טובין אחרים שייבואם הוגבל או נאסר. כמו כן, רשות המכס טענה כי כל יבואן חייב להצהיר שהטובין מיועדים לצריכה בשטחי הרשות במסגרת רשימון היבוא וההצהרה הנלווית לו, וכי במקרה זה, היבואן הפר חובה זו, חזור והפר.
פסק-הדין:
ראשית, דחה בית המשפט את טענת היבואן כי אין בסמכותה של רשות המכס לבצע בדיקות ביטחוניות, ופסק כי סמכות זו נובעת מסעיפים שונים בפקודת המכס, העוסקים בין היתר בפיקוח על יבוא אסור או מוגבל בהתאם לדרישות מסוימות. בית המשפט קבע כי על העברת טובין לשטחי יהודה, שומרון וחבל עזה חלות הגבלות שעניינן איסור בהעברת כלי נשק או חומרים העשויים לשמש ליצורם. מכאן, נפסק שכשם שלרשות המכס הסמכות לבדוק האם יבוא מוצרים מסוימים עומד בדרישות משרד הבריאות או החקלאות או אינו מנוגד להוראות החוק הפלילי, כך לרשות המכס הסמכות לבדוק האם יבוא מוצרים שיעדם הסופי ברשות מהווה או שאינם מהווה סיכון בטחוני.
בית המשפט דחה את טענת היבואן כי בשל העובדה שהטובין עוברים קודם לכן במחסני היבואן, אין עליו חובת הצהרה כי הטובין מיועדים לצריכה ברשות. מנגד, העדיף בית המשפט את עדותו של מנהל אגף הביטחון של רשות המכס ולפיה לא די בפריקת הסחורה במחסני היבואן כדי להפיג את הסיכון הביטחוני, אם הסחורה בסופו של דבר מיועדת לצריכה ברשות, וכאשר ידוע בוודאות כי הגורמים ברשות ממתינים לטובין אלה
בסופו של דבר, דחה בית המשפט את תביעת היבואן וחייב אותו בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ש"ח.
(ת"א 11603-05 ברק צ.ב (1986) פלסטיקה ושיווק בע"מ נ' רשות המיסים בישראל, אגף המכס ומע"מ ואח', פסק-דין מיום 26.11.10, השופטת ש. רנר, שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק-הדין)
הערות:
במקרה הפוך, בו יבואן פלסטיני ייבא סחורה והצהיר במסמכי היבוא כי היא מיועדת לצריכה ברשות, אך בפועל התגלה כי חלקה מיועד (או יש חשד שהוא מיועד) לצריכה בישראל, פסק בית המשפט בעבר כי לרשות המכס סמכות לחלט את כל המשלוח, לאור ההצהרה הכוזבת.באותו מקרה, טען היבואן כי גם הטובין שנמכרו בארץ, נמכרו על ידו קודם לכן לעוסק ברשות הפלסטינית, והוא זה שמכר אותם לישראל, אך טענה זו נדחתה.
כמו כן, ככל הידוע לנו, באותו מקרה, לא תקף היבואן את סמכות רשות המכס לדרוש הצהרות בדבר יעד הסחורה.
(השופטת פינצ'וק-אלט, ת.א. (ת"א) 202643/02 אלפלאח ללבלאט ולאדואת אלצחייה נ' מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ, פסק-דין מיום 3.6.08)
עדכוני מכס ורגולציה
