הליכי גביית חוב מיסים ביבוא אישי לא יעוכבו עד להכרעה בתביעה אחרת

עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוז

אנשים פרטיים המעוניינים לייבא רכב ביבוא אישי נעזרים לרוב בעת הצורך ביועץ ליבוא אישי, אשר מסייע להם בהליך

הייבוא על כל שלביו עד להגעת הרכב לארץ.

בסקירה זו נתאר מקרה בו היבואן האישי העביר את כספי המיסים ליועץ ולסוכן המכס על פי דרישתם, אך לאחר מכן

התברר כי אלה הצהירו על ערך נמוך מערכו בפועל של הרכב וכפועל יוצא, שולמו פחות מיסים וזאת ללא ידיעתו של

היבואן. רשות המכס דרשה מן היבואן לשלם מיסי יבוא נוספים, ואילו היבואן פנה לבית המשפט בבקשה לצו מניעה נגד

הליכי הגבייה בעניינו, וזאת עד להכרעה בתביעתו נגד היועץ וסוכן המכס.

בתי המשפט, השלום והמחוזי )בערעור(, דחו את בקשת היבואן ובעצם אישרו לרשות המכס להמשיך בהליכי גבייה.

בשנת 1122 ביקש אדם לייבא לישראל רכב נוסעים פרטי לשימושו האישי. לצורך כך, יצר קשר עם חברת ליס 4 יו

ששימשה כיועץ ליבוא אישי והיא זו שתיווכה בין היבואן לבין מוכר הרכב בחו"ל. כמו כן, נוצר גם קשר עם סוכן מכס

שפעל לצורך שחרור הרכב מפיקוח המכס.

לאחר ששילם עבור הרכב ושירותי היועץ, נדרש היבואן לשלם מיסי יבוא לצורך שחרור הרכב מפיקוח המכס, כנגזרת

מערכו המוצהר של הרכב, בסך של כ 02,111- דולר.

בהתאם לדרישת היועץ וסוכן המכס, העביר היבואן ליועץ סך של כ 001,111- ש"ח.

כמספר חודשים לאחר שחרור הרכב, נדרש היבואן על ידי רשות המכס לתשלום גרעון בסך של כ 000,111- ש"ח. ליבואן

התברר כי היועץ וסוכן המכס הצהירו כי ערכו של הרכב הינו 00,111 דולר בלבד )במקום 02,111 דולר( וכי מיסי היבוא

ששולמו על ידן בפועל עמדו על סך של כ 111,111- ש"ח.

בהתאם לכך, הגיש היבואן תביעה לסעד הצהרתי כנגד היועץ וסוכן המכס וטען כי אין הוא חייב בתשלום מיסי היבוא

הנוספים, שכן כבר שילם אותם, ולחילופין כי היועץ וסוכן המכס יחוייבו בתשלום זה. בד בבד, הגיש היבואן בקשה לצו

מניעה זמני לצורך עיכוב כל הליכי הגבייה אשר הופעלו כנגדו על ידי רשות המכס עד לסיום התביעה העיקרית.

לטענת היבואן, סיכויי התביעה שהוגשה על ידו טובים שכן הוא נפל קורבן למעשה מרמה. כמו כן, טוען היבואן, בין

היתר, כי רשות המכס התרשלה בכך שלא הקפידה על הנהלים בעת בחינת ערכו של הרכב וכי היה עליה להזהירו מפני

חיוב בתשלום מס ייבוא נוסף.

מנגד, טוענת רשות המכס, בין היתר, כי היבואן הצהיר הצהרות שאינן אמת באמצעות שלוחיו ובכל מקרה אין למנוע

ממנה להפעיל את סמכותה המנהלית לגביית חובות. כמו כן טענה רשות המכס כי חל איסור על היבואן לעשות שימוש

ביועצים לצורך יבוא אישי.

בית המשפט דחה את בקשתו של היבואן לצו מניעה זמני.

בית המשפט קבע כי סיכויי תביעת היבואן נגד רשות המכס, בה טען היבואן כי הרשות התרשלה עת שחררה את הרכב

מהמכס מבלי שהקפידה על הנהלים לבחינת ערכו וכי הייתה מחויבת להזהירו מפני החיוב בתשלום מס נוסף, אינם

גבוהים.

בית המשפט חזר על הכלל לפיו על היבואן לשלם תחילה את סכום המכס שהושת עליו ורק לאחר מכן זכאי לתבוע

השבה של הסכום ששולם. כמו כן, קבע בית המשפט כי אין כל הבחנה בין דרישת מס בגין טובין ששוחררו לבין טובין

שטרם שוחררו ולכן אין כל משמעות לשאלה האם רשות המכס התרשלה בתפקידה.

לעניין מאזן הנוחות, בית המשפט קבע כי היבואן לא הוכיח אילו נזקים ייגרמו לו אם ישלם את הפרש המיסים, במקביל

קבע בית המשפט כי אמנם התשלום הנדרש מהיבואן אינו זניח אך יש לזכור כי התשלום הנדרש הינו בגין ייבוא אישי של

רכב יוקרה וכדברי בית המשפט "לא בדיוק כבשת הרש".

יצוין כי על החלטתו זו של בית המשפט פנה היבואן בבקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אך גם בקשה זו של

היבואן נדחתה על ידי בית המשפט.

בין אם מחליט יבואן להיעזר ביועץ לצורך ייבוא אישי ובין אם הוא נעזר אך בסוכן המכס, על היבואן לבדוק בעצמו כי

אכן סכומי המס הנדרשים ממנו הינם הסכומים הנכונים והמדויקים, ולקחת חלק פעיל בהליך הייבוא.

* * *