גיל נדל משרד עורכי דין

 

סיווג טובין בצו תעריף המכס – שאלות פרשניות

עוד בנושא
בית המשפט השלום בפתח תקוה: כלי הרכב נראה ומשמש כרכב שטח ועל כן יסווג ככזה
המכס פסל את ההנחה - בית המשפט הכשיר
על גבולותיו של "השופינג הסיווגי"
בית המשפט קיבל את עמדת רשות המיסים בסוגיית סיווג מכשירי אלקטרוניקה
עוד בנושא
גילוי מסמכים במחלוקת סיווג מול רשות המכס
בית המשפט דחה בקשה לחשיפת מידע אודות יבואנים
בית המשפט: לא ניתן לאשר בדיעבד חתימה על תעודות מקור
ארגז כלים המורכב ברכב אך משמש לאחסנה לא יסווג כ"משמש ברכב מנועי"
מקדחי כוס נפטרו מתשלום מכס
סוגיית התמלוגים והמכס - פסק דין נוסף
בית המשפט אישר הרמת ערך ביבוא אישי של רכב
הכרעת בית המשפט בנושא סיווג מערכות תקשורת חזותית
התקבלה תביעתו של יבואן אישי כנגד חברה ליבוא רכביםבגין מסי יבוא נוספים שנדרש לשלם למכס
הרמת מסך לצורך גביית מסי יבוא
בקשת יבואן ישראלי למתן צו לגילוי מסמכים
בית המשפט מכריע בענין סיווגן של ערכות משקפי קריאה
בית המשפט: המכס קיבל את עמדת היבואן וישלם הוצאות ליבואן
השבת מסי יבוא בגין טובין שנדרשו לאיסוף מהשוק (recall)
משרדי הממשלה בוחנים רפורמה בתחום היבוא אישי
יש לכלול בערך הטובין לצרכי מכס ומע"מ עזרים לייצור שסופקו למוכר ללא תמורה
מכס על תמלוגים: החוזה אינו חזות הכל
האם מע"מ ששולם באירופה צריך להיכלל בערך העסקה ביבוא?
בית המשפט: אין מניעה לזמן לעדות עובד מכס אשר פרש מתפקידו, ואין להעלות בתצהירים טענות סיווג שלא נטענו
לא יוחזרו מסי יבוא בגין סחורה ששוחררה מפיקוח המכס אך נותרה במחסניו
התקבלה ארכה להסדרת עלויות הכשרות מול המכס עד ליום 31.12.16
בית המשפט המחוזי בירושלים: אין להקנות חיסיון לרשות המיסים על מסמכים ששימשו בקבלת החלטה מנהלית
כשרות באור הזרקורים
בית המשפט קובע שחובת הגילוי גוברת על הוראות החסיון של רשויות המס
מי שנתפס בעבר בהנמכת מחיר- נדרש להוכיח אמינות ברף ראייתי גבוה
ערכו של רכב אספנות ייקבע על פי עמדת רשות המכס
אימתי תוכר הנחה לצורך חישוב מסי יבוא?
בית המשפט: אין לחשוף פרטים אודות "גילוי מרצון" שבוצע באופן אנונימי
הגילוי נגד החיסיון- על חובת השקיפות של רשות המכס
בית המשפט מרכך את סעיף ההתיישנות להגשת תביעות להשבת מסי יבוא
יעוץ בנושא סחר בינלאומי חייב בדיווח לרשות המיסים
לא כל עיכוב של המכס מצדיק פיצוי
בית המשפט: יבואן אישי של רכב לא יקבל מידע על יבואנים אחרים
סוף הסאגה בבית המשפט העליון: כשרות חייבת במכס
בית המשפט: הודעת חיוב במכס שאינה נתמכת בראיות מוחשיות עשויה להתבטל
טעות בסיווג מסננים לא תמיד גוררת תשלום מס
פרוטוקולים והחלטות של ועדות המכס יימסרו ליבואן
בית המשפט: לא כל חלק של גלאי ייחשב כגלאי
מיהו בית המשפט המוסמך לדון בהשגה על דרישת תשלום מסי יבוא?
בית המשפט: היבואן (ולא המכס) נדרש להוכיח שתעודת המקור קבילה
בית המשפט פטר מחסן מטענים מתשלום מסי יבוא על סחורה שנגנבה
בניגוד לעמדת המכס: שעון דופק יסווג בהתאם לעמדת היבואן
מחלוקת בסיווג של גלאי עשן מוכרעת לטובת היבואן
רשות המכס תחשוף ותמסור ליבואן 100 רשימונים של סיווגים דומים
הפחתת מכס על מוצרים "ירוקים" התורמים לאיכות הסביבה
בית המשפט: הרמת מסך חלקית לגביית מיסי יבוא
מייצבים בתעשיית הפלסטיקה יסווגו בהתאם לעמדת רשות המכס
מכס על כשרות: שמן נגרר אחרי בשר כבש
עובד מכס שסייע להתחמקות מתשלום מס - מה דינו?
בית המשפט: רשות המכס תחשוף סיווגי מכס של יבואנים אחרים
המחוזי קובע: לא ניתן להמיר תשלום מסי יבוא במחאה בהפקדת ערבות
עדכון ליבואנים: גם רשות המכס מבקשת לעיין בתיקים משפטיים
גם במיסי יבוא: נוהל חדש לגילוי מרצון
רשות המכס מרחיבה את חובת הגשת תצהיר יבואן שנתי
עיקול על רכב ביבוא אישי מונע הליכי גביית מיסים
בית המשפט: פרוטוקולים של דיוני ארגון המכס העולמי רלוונטיים לתיקי סיווג הנידונים בבתי המשפט
מכס על תמלוגים: התנהגות הצדדים גוברת על לשון החוזה
הליכי גביית חוב מיסים ביבוא אישי לא יעוכבו עד להכרעה בתביעה אחרת
יבואן של מיסבים מפרי סימן מסחר יפצה את בעל המותג
בית המשפט מאמץ את עמדת המכס - מיכלי כיבוי אש הם "מטפים"
בדומה לבשר כבש: יוטל מכס על כשרות של שמן מיובא
מס כשרות על מוצר מזון מיובא - פסק-דין נוסף וקשה עבור ציבור היבואנים
רשיון יבוא שווה הרבה יותר מקליפת השום
בית המשפט תמך בעמדת רשות המכס: ניתן לתפוס חלקים לייצור קורקינטים
העליון דחה את ערעור גוטקס: לא תקבל הישבון על בגדים שהוצגו ולא נמכרו
פסילת תעודת מקור - יש צורך בהתערבות המחוקק
תיקוני מכס חדשים שכדאי להכיר
בית המשפט: יש מקום לאפשר הגשת תעודות מקור באיחור קל
בית המשפט: שמן יסווג לפי ייעודו ולא לפי החומר ממנו הוא עשוי
עדכון ליבואני המזון: כיצד יש לנהוג בעקבות "מס הכשרות"?)בעקבות פסק-הדין המחייב במכס עלויות כשרות(
אי שמירת מסמכים חושפת יבואן לתשלום גרעונות מכס
המחוזי מאשר: יוטל מכס על כשרות של בשר כבש
האם רשות המיסים יכולה להרים את מסך ההתאגדות לצורך גביית חובות מיסים?
האם יתוקן החוק בנושא מכס על כשרות?
סלחנות כלפי איחור או פגם טכני בהגשת תעודות מקור- לא בכל המקרים
יבואן יהיה זכאי לקבל מידע מהמכס חרף סעיפי החסיון
יבוא בחלקים או שינוי יעוד לאחר היבוא - מהו הסיווג הנכון?
סדקים נוספים בסעיף ההתיישנות בפקודת המכס?
עיכוב הליכי אכיפה וגבייה- בית המשפט מאזן בין זכויות המכס לזכויות היבואן
תעודות מקור על פי הסכמי הסחר – סיכויים וסיכונים
חברת פנדור תובעת את המכס: פרופילים יש לסווג כפרופילים, ולא כמוצרים אחרים
בשורה רעה ליבואני הדגים: העלאת מכס על דגים מעובדים
על מחלוקות עם המכס בעניין סיווג עפיפוני גלישה
על מחלוקות עם המכס בעניין סיווג תיקים
על מחלוקות עם המכס בעניין סיווג כלי רכב תפעוליים (שופכנים)
עדכון משפטי: בוטל בהסכמה פסק-דין שמתח ביקורת על רשות המכס
לידיעת היבואנים - הגדלת הערך לצרכי מכס בדלת האחורית (במסגרת חוק ההסדרים)
על מחלוקות עם המכס בעניין סיווג שמיכות פעילות לתינוקות
על קו הגבול שבין אופניים חשמליים לאופניים רגילים
רוח ליברלית מבית המשפט העליון בעניין השבת מסי יבוא
שחרור דגים שסיווגם שנוי במחלוקת - ערבות בנקאית במקום תשלום המכס
מה ניתן לעשות בעקבות פסק הדין החדש בענין מכס על תמלוגים
עדכון פסיקה: סיווג בוטנים למאכל או לתעשייה
דחיית תביעה נגד המכס בגין התיישנות- עדכוני פסיקה
בקיצור נמרץ: עדכונים בתחום המזון
פטור ממכס באמצעות תעודות מקור – הסיכונים, והדרך להימנע מהם
הנחות פרסום, דמי הפצה ואחריות ‑ וערך טובין-(הרחבה בעקבות הנחיה חדשה של רשות המכס)
שמן למאכל לעומת שמן לשימושים אחרים - ביקורת על ההנחיה החדשה של המכס
נדחתה תביעת יבואן להשבת מחרטות שנתפסו על ידי המכס
באילו תנאים יקבל נישום מידע אודות נישומים אחרים?
סיווג יין ושאלת ההתיישנות - פסק-דין קשה עבור הנישומים
הנחות פרסום, דמי הפצה ודמי אחריות - האם הם חלק מהערך לצרכי מכס?
בית המשפט: לא בנקל יימחקו על הסף תביעות נגד המכס
מי יכול לתבוע השבת רכב שנתפס על ידי המכס?
בית המשפט המחוזי פסק: הפיסטוקים מתורכיה ולא מאיראן
בית המשפט פסק: מכס גם על הקרח
. בית המשפט המחוזי וארגון המכס העולמי - על פרשיית סיווג רסקיו רמדי
היבואן מול המכס - נטל ההוכחה במקרה של פסילת ערך העסקה (אוגוסט 2011)
המחיר שהוצהר נמוך מדי? על דחיית תביעת יבואן משקאות אלכוהוליים נגד רשות המכס
האם מחיר היבוא כפוף לתנאי שלא ניתן לאומדן?
חברת גוטקס הורשעה בבית המשפט בהטעיית המכס והתחמקות ממסים
עם קרח או בלי קרח? על אופן הטלת המכס על דגים מיובאים
טעיתם? תשלמו! על הפעלה לקויה של סמכות הגבייה של רשות המסים
סמכות רשות המכס לערוך בדיקות ביטחוניות בטובין מיובאים מקבלת רוח גבית מבית המשפט
מחסום ההתיישנות בפקודת המכס - הגיע הזמן לשנות
פיסטוקים מתורכיה ולא מאיראן - המכס ישיב את הסחורה ליבואן
סיגריות במקום מפיות נייר - המבריח נתפס והורשע
בית המשפט - תושב החוץ התכוון להבריח יהלומים לישראל
בית המשפט - המכס פעל כדין בתפיסת חלקי אופנוע האסור ביבוא לישראל
בית המשפט העליון – המכס לא ישיב את המס ליבואן בגין טובין שנגנבו ממחסן הרשוי
מסלול אדום - מסלול ירוק
בית המשפט העליון – הרשות המנהלית לא תוכל לנקוט בהליכי גבייה לחובות מס שהתיישנו
על קורקינטים שנתפסו על ידי המכס
ויתור על קנס פיגורים - נקודות למחשבה
בית המשפט איפשר עריכת "מקצה שיפורים" בהוצאת דרישות חיוב לתשלום מכס
תשלום כופר כסף ותשלום אגב מחאה – בעקבות מכתבו של מר ראובן מלצר, סגן ראש מינהל המכס
חובת דיווח על הכנסה והוצאה של כספים מישראל
עונשי מאסר בפועל למנמיכי מחירים לצורך הקטנת תשלומי מכס
הרמת מסך לצורך גביית מס – הפסיקה העדכנית
חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא - חלק שני
על סיווגו של מקלחון לאמבטיה
יצוא מוצרי יו"ש לאיחוד אירופי - בעקבות פסק דינו האחרון של בית המשפט האירופי
חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא - חלק שני
חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא - חלק ראשון
סיווג טובין ופמיניזם – גלגול נוסף
האם יש לקבל הודעת נאשם בעבירות מס אשר נגבתה שלא כדין?
פרשנות כלל 2 לחלק ה - XVI של צו תעריף המכס
פטור ממכסים לפי הסכמי אזור סחר חופשי של מדינת ישראל - חלק א`
פסק הדין בענין אגרוקל - על מעמדם של דברי ההסבר (explanatory notes) של השיטה ההרמונית
אימתי ייפטר היבואן מתשלום גרעונות מכס?
תיקוני חקיקה - פקודת המכס-מספיחי התוכנית הכלכלית - הקשחה והחמרה של הוראות בפקודת המכס
יצוא מהשטחים ומרמת הגולן לקהילייה האירופית - יש פתרון!
תשלומי מכס אגב מחאה
תשלום מכס / מס קניה אגב מחאה
מכס על היבוא – דרושה רפורמה והפחתת מכסים
חידושי חקיקה ופסיקה בענייני מסים עקיפים
תשלומי אגרה בתביעות מול רשות המכס בענייני מיסי יבוא (בעקבות פסק הדין בענין טבע)
בית המשפט וסיווג טובין: כיצד מפרשים את המונח "המיוחדים ל...."
ישראל מפירה את ההסכם הבינלאומי בענייני מכס לגבי תשלום תמלוגים ויבואני המותגים הגדולים משלמים על כך
פסק דין מחמיר בענין פסילת ערך עיסקה לצרכי מכס
יבואנים אישיים של רכב: משרד התחבורה עיכב את הנפקת רישיונות היבוא, ובשל כך נאלץ לשלם יותר מיסים
המכס מכר ולא השמיד ובכל זאת לא יפצה
היבואן והמכס בבית המשפט - מי צריך להוכיח את עמדתו? חלק א'
סיווג טובין ופמיניזם – על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א בענין סיווג אימובילייזר
שימוש בתעודות מקור ביבוא טובין לישראל - היתרונות והחשיפות
על תחילת נפילתו של סעיף 154 לפקודת המכס
נדחתה תביעת ענק של יבואנית סוללות לטלפונים סלולריים נגד רשות המכס
האם ניתן לבצע הרמת מסך לצורך גביית מסי יבוא?
סעיף 154 לרעת היבואן - בעקבות החלטתו האחרונה של בית משפט השלום בראשון לציון
ביקורת קשה על רשות המכס בעקבות הפרת חובותיה כלפי האזרח
בית המשפט העליון – צמצום הזכות לקבלת הישבון
תשלום מסים ביבוא דוגמאות ללא תמורה – האם לא מדובר בכפל מס?
אל תגעו לי במחיר – על פסילת ערך עיסקה לצרכי מכס
תשלומי מכס אגב מחאה – פסק דין מחמיר של בית המשפט המחוזי
הרמת מסך לצרכי גבית מסי יבוא
בית משפט השלום בת"א: חיזוק נוסף של זכויות הנחקר בחקירת מס
עדכוני פסיקה קצרים בענייני מכס
ארגון המכס העולמי: "גם לנו קשה להקפיד על אחידות ביישום השיטה ההרמונית"
נדבך נוסף לזכות הציבור לקבלת מידע בענייני מכס
בית המשפט העליון קורא למחוקק לתקן את סעיף 154 לפקודת המכס
איזו אגרה צריך לשלם בתביעה לביטול גרעונות?
בית המשפט אישר את פסילת תעודות המקור
פרשנות תעריף המכס – הבחנה בין סוגים שונים של שימוש בטובין
בית משפט השלום בירושלים: ריכוך הדרישה לתשלום "אגב מחאה"
סיגריות שנגנבו ממסוף מטענים: המסוף יפצה, המכס לא יחזיר את המס
היבואן נגד המכס – הצלחות בבתי המשפט בשנת 2006
עיכוב הליכי אכיפה וגביה בגין חוב מסי יבוא
בית המשפט המחוזי בירושלים - יבואן זכאי לקבל מרשות המכס מידע אודות סיווג מוצרים שונים
תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), התשס"ו – 2006
הרמת מסך ההתאגדות לצרכי גבית מס
בית המשפט המחוזי: לפעמים לא צריך להיעזר בדברי ההסבר של השיטה ההרמונית
תצהיר יבואן וערך טובין לצרכי מכס – דברים שחייבים לדעת (חלק ראשון)
בית המשפט המחוזי בירושלים: הרמת מסך בין חברות לצורך גביית מס צריכה להיעשות בצמצום
הסתמכות לגיטימית של היבואן על התנהגות רשות המכס
סיווגן של במות הרמה של חברת החשמל, וגם - האם בית מכס אחד יכול לשנות מקביעתו של בית מכס אחר?
אחוז הישבון שנקבע לפי שיטת האחוזים הינו אחוז זמני בלבד
תשלום מס על אריזת מוצר הנמכרת יחד עם המוצר
הישבון על יבוא מוחזר לא יינתן כאשר היבואן מכר את הסחורה והיא הוחזרה לחו"ל ע"י גורם אחר
פרשנות סעיף 150 לפקודת מכס - לטובת היבואן
בית משפט השלום חוזר וקובע – הסתמכות על תעודת יורו 1 (שנפסלה) לא תספק הגנה לצורך חוק מסים עקיפים
ערכות (קיטים) - האם מקור הטובין יקבע לפי המרכיב המאפיין אותם ביותר
עוד בנושא

 מכס

מאת: עו"ד גיל נדל

הקדמה: קשה סיווגו של מוצר כקריעת ים סוף

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין ("צו תעריף המכס") בנוי לפי "השיטה ההרמונית לתיאור מצרכים וקידודם" של ארגון המכס העולמי שמושבו בבריסל. הצו כולל רשימה ארוכה ומפורטת של טובין, הערוכה וממוספרת לפי חלקים, פרקים, פרטים ראשיים ופרטי משנה, הכוללים תיאור מילולי של מוצרים, מכשירים, מצרכים וכיו"ב, באופן המאפשר להצמיד מספר ("פרט מכס") לכל מוצר. בצידו של כל פרט מכס מצויין גם מהו שיעור המכס ומס הקניה המוטל על טובין המסווגים באותו פרט מכס. 

דוגמא: פרט משנה 09.01.2100 כולל קפה קלוי שאינו נטול קפאין. פרט זה משתייך לפרט 09.01 הכולל קפה, קליפות וקרומי קפה ותחליפי קפה המכילים קפה, אשר נמצא בפרק 9 הכולל קפה, תה, מתה ותבלינים. פרק 9 ממוקם בתוך חלק II  - מוצרי צמחים.  

מלאכת הסיווג אינה מלאכה פשוטה, ולעיתים היא עשויה להסתבך. כבר אמר בית המשפט העליון באחד המקרים "קשה סיווגו של מוצר כקריעת ים סוף". 

למשל, כאשר מדובר בטובין הכוללים מספר מרכיבים. היכן נסווג את המוצר? האם נסווג את המוצר בפרט המתייחס למרכיב א` או בפרט המתייחס למרכיב ב`? 

דוגמא: תרכובת מזון לתינוקות על בסיס חלב ועמילן תירס. האם סיווגה יהיה בפרט 19.01.1090 - תכשיר מזון לתינוקות מחלב, או בפרט 19.01.1020 תכשיר מזון לתינוקות מעמילן? 

קיימים מכשירים המסוגלים לבצע מגוון רחב של פונקציות. באיזה פרט מכס נסווג את המכשיר? אולי בפרט המתייחס לפונקציה העיקרית של המכשיר? ומהי הפונקציה העיקרית של המכשיר? 

דוגמא: מכשיר לסינון מים, אשר בנוסף לפעולת הסינון הוא מאפשר לקרר את המים או לחמם אותם. מהי הפונקציה העיקרית של המכשיר? סינון? קירור? חימום? 

לעיתים לא ברור מהי מהותו האמיתית של המוצר. לדוגמא: ארונית עץ המותאמת להנחה על רצפת כלי רכב בין המושבים הקדמיים. האם מהותו של המוצר הינה אביזר לרכב מנועי או שהינה רהיט עץ?

האם מהותו של מיכל פלדה גדול לדו תחמוצת הפחמן אשר צמודה אליו יחידת קירור הינה מקרר, או שמא מתקן לעיבוד חומרים, ואולי בכלל מהותו היא מיכל לגז דחוס? 

בעיות הסיווג הנ"ל אינן שאלות אקדמיות המחפשות פתרון, אלא עניינים בעלי משמעות כלכלית ניכרת, שכו, כאמור לעיל, סיווגו של המוצר משפיע באופן ישיר על שיעור המכס/מס קניה שהוא חייב בו.

הפרשנת שבצו תעריף המכס - פתרון חלקי

לכאורה, הפתרון נמצא בצו תעריף המכס עצמו, שכן הצו כולל הוראות סיווג כלליות המיועדות למקרים מסוג אלו  שפורטו לעיל. הנה הכללים:

(3) כאשר ... ניתן לכאורה לסווג טובין בשני פרטים או יותר, הסיווג יהיה כדלקמן:

(א) הפרט הנותן את התיאור המפורט ביותר יהיה עדיף על הפרטים הנותנים תיאור כללי יותר. אולם, כאשר שני פרטים או יותר מתייחסים כל אחד רק לחלק מהחומרים הכלולים בטובין מורכבים או מעורבים, או רק לחלק מהפריטים הנתונים במערכת למכירה קמעונית, ייראו פרטים אלה כמפורטים במידה שווה לגבי אותם טובין, אפילו אם אחד הפרטים מתאר באופן שלם יותר או מדויק יותר את הטובין.

(ב) תערובות, טובין מורכבים הכוללים חומרים שונים או העשויים מרכיבים שונים, וטובין הנתונים במערכות (put up in sets) למכירה קמעונית, שלא ניתן לסווגם לפי הוראה 3(א), יסווגו כאילו הם עשויים מהחומר או מהמרכיב המאפיין אותם ביותר, ככל שעיקרון זה ניתן ליישום.

(ג) אם לא ניתן לסווג טובין לפי הוראות 3(א) או 3(ב), יסווגו הטובין בפרט האחרון, לפי סדר המיספור של הפרטים שניתן להביאם בחשבון, באותה מידה.

(4) טובין שלא ניתן לסווגם בהתאם להוראות לעיל יסווגו בפרט המתאים לטובין הדומים להם ביותר. 

ואולם, הכללים הנ"ל אינם מספקים פתרון מלא, מהטעם שלא תמיד ברור כיצד יש ליישם את הכללים. לפעמים תהיה מחלוקת בשאלה מהו הפרט הנותן את התיאור המפורט יותר, לפעמים לא יהיה ברור מהו המרכיב המאפיין את הטובין, ולפעמים לא יהיה ברור מהי משמעותם האמיתית של פרטי המכס. 

הפרשנות התכליתית

כלל ידוע בפרשנות החקיקה, לרבות פרשנות חקיקת מס, הוא שיש לפרש את החקיקה גם לפי תכליתה. כך נפסק באחד מפסקי הדין של בית המשפט העליון (קבוץ חצור נגד פקיד שומה רחובות): 

"בחוק מס, כמו בכל חוק אחר, אין להסתפק בלשון בלבד. יש לפרש את החוק לפי התכלית החקיקתית, ואותה יש להסיק בדרכים המקובלות והידועות....

על תכליתה של חקיקת המס ילמד השופט מכל מקור אמין. כך, למשל, בחוק מס, כמו גם בכל חוק אחר, יש חשיבות רבה לשאלה מה היתה התקלה שביקש המחוקק לרפא, ומה הרקע לחקיקתו של חוק המס". 

צו תעריף המכס הינו דבר חקיקה (חקיקת משנה), שהותקן ע"י שר האוצר, וגם עליו חל עיקרון הפרשנות התכליתית. דבר זה שב ונזכר במספר פסקי דין: 

"יש להבהיר את משמעותם המשפטית של פרטי המס הנוגעים לעניין, וזאת, לאור תכלית החקיקה ובהתאם לכללי הפרשנות המקובלים, תוך ניסיון לתחום את קשת הטובין אשר פרט מס זה או אחר חל עליהם" (ניתוב לניהול ופיתוח בע"מ נ` מדינת ישראל).

הווה אומר: על מנת להכריע בשאלת פרשנותו של פרט זה או אחר בצו תעריף המכס, יש לאתר את תכליתו של החוק ושל פרט המכס הנדון. לצורך כך, יבדוק בית המשפט, בין היתר, את פערי המיסוי בין פרטי המכס הרלבנטיים וינסה להבין את מדיניות המחוקק, מדוע בחר לפטור ממס את הטובין המסווגים בפרט מכס אחד, ובחר למסות את הטובין המסווגים בפרט מכס אחר. 

באחד המקרים, נדון סיווגו של מכסה למיכל דלק לרכב הכולל מנעול. המחלוקת היתה האם לסווג אותו כתור מנעול מהסוג המשמש לרכב מנועי (בפרט 83.01.2000) הפטור ממס קניה, או כתור חלק אחר לרכב מנועי (בפרט 87.08.9990), החייב במס קניה.  

דעת המיעוט בפסק הדין היתה כי מהותם ושימושם של הטובין הינם כמכסה ולא מנעול, ועל כן יש לסווג את הטובין כחלק אחר לרכב מנועי.  

דעת הרוב העניקה לפרט 83.01.2000 פרשנות רחבה ביותר, על רקע תכליתו, ובהתאם לכך קבעה כי הטובין יסתווגו בו. דעת הרוב נתחה מדוע מנעולים מהסוג המשמש לרכב מנועי פטורים ממס קניה, בעוד חלקים אחרים לרכב מנועי חייבים במס קניה, והסיקה כי תכלית החקיקה היתה לעודד את מיגון הרכב באמצעות מתן פטור ממס קניה . על מנת להגשים תכלית זאת, אין לבחון את מהותו של המוצר אלא את השימוש בו, ואם המוצר משמש לנעילה, יש לסווגו כמנעול, והכל לשם הגשמת התכלית של עידוד מיגון הרכב.  

במקרה אחר, דובר בהיטל בטחה להגנה על הייצור המקומי שהוטל על תערובות מזון לבעלי חיים. על פי עקרונות הסיווג של צו תעריף המכס, היה על הטובין להסתווג בפרט החייב בהיטל בטחה, ואולם התברר לבית המשפט כי אותם טובין אינם מיוצרים בישראל ועל כן אין מקום להטיל עליהם היטל בטחה. על מנת לפתור את הבעיה, קבע בית המשפט כי לאור תכליתו של היטל הביטחה, יש לפרש את צו תעריף המכס באופן כזה, שהטובין יסווגו בפרט מכס אחר, שאינו חייב בתשלום היטל ביטחה. 

עקרונות מנוגדים 

למעשה, דרכי הפרשנות שתוארו לעיל הולכות בדרכים מנוגדות. כללי הפרשנות של צו תעריף המכס כלל אינם בוחנים את שיעורי המס המופיעים לצד פרטי המכס, אלא פועלים לפי עקרונות טכנים - עצמאיים. אכן, אין לשכוח כי כללי פרשנות אלו לקוחים מהשיטה ההרמונית של בריסל, שהינה שיטה לסיווג טובין למטרות שונות, ואינה כוללת בתוכה שיעורי מסוי כלשהם. הפרשנות התכליתית, לעומת זאת, בוחנת את שיעורי המס ואת ההבדלים בין פרטי המכס השונים, ובהתאם לכך גוזרת באיזה פרט נכון יותר, מנקודת ראותה של תכלית החקיקה ותכלית המיסוי, לסווג את הטובין. 

תכלית אחת או הרבה תכליות? 

צו תעריף המכס משמש בפלטפורמה להטלת סוגים שונים של מסים: מכס, מס קניה, היטל בטחה, היטל יבוא, ועוד. אין ספק כי התכליות העומדות בבסיסם של המסים הנ"ל שונות. מכס והיטל בטחה נועדו לספק הגנה ליצור המקומי מפני יבוא מתחרה (לא ניכנס במסגרת זאת להבדל בין השנים). מס קניה, לעומת זאת הינו מכשיר פיסקלי הבא להעשיר את קופת המדינה, וכמו כן משמש מכשיר לוויסות (עידוד או ריסון) הצריכה. הואיל ומדובר בתכליות שונות, הרי שיתכן כי כאשר יהיה מדובר במס קניה יפורש צו תעריף המכס באופן אחד, ואילו כאשר יהיה מדובר במכס, יפורש הצו באופן אחר. 

מה קורה בפועל? 

כפי שהבאנו לעיל, "קשה סיווגו של מוצר כקריעת ים סוף". בפסקי דין רבים אנו רואים כי בית המשפט עושה שימוש בכל הכלים הפרשניים העומדים ברשותו לצורך פרשנות צו תעריף המכס, הן בכללים הקבועים בצו תעריף המכס, והן בכללי הפרשנות התכליתית, על מנת להתיר את שאלת הסיווג הסבוכה.

"הלכה היא, כי הכרעה בסיווגם של טובין לצורך חיוב במס כוללת כמה שלבי פרשנות. יש להבהיר את טיבם ואת מהותם הפיזיים של הטובין ולבחון את טיב הטובין, את השימוש שנעשה בהם בפועל, את החומרים מהם הם עשויים, את תכונותיהם וכיוצא באלה. כמו כן, יש להבהיר את משמעותם המשפטית של פרטי המס הנוגעים לעניין, וזאת, לאור תכלית החקיקה ובהתאם לכללי הפרשנות המקובלים, תוך ניסיון לתחום את קשת הטובין אשר פרט מס זה או אחר חל עליהם. כן, יש להתאים בין הטובין ובין פרט המס המתאים לו. ההתאמה בין הטובין לבין פרט המס המתאים, נעשית על-פי המהות התפקודית של הטובין, היינו: הייעוד השימושי של הטובין. היו לטובין מספר ייעודים, יסווג הוא על-פי ייעודו העיקרי, הדומיננטי" (ניתוב לניהול ופיתוח בע"מ נ` מדינת ישראל).

לראש העמוד