תשלומי אגרה בתביעות מול רשות המכס בענייני מיסי יבוא (בעקבות פסק הדין בענין טבע)

תשלומי אגרה בתביעות מול רשות המכס בענייני מיסי יבוא (בעקבות פסק הדין בענין טבע)

עו"ד גיל נדל, מורן שמילוביץ

כידוע, הגשת תביעות לבית המשפט כרוכה בתשלום אגרה. על הגשת תביעה לסעד כספי משולמת אגרה בגובה 2.5% מסכום התביעה, ואילו על תביעה לסעד הצהרתי מוגשת אגרה בגובה מאות שקלים בודדים.

בעבר נידון בפני בית המשפט השלום מקרה של יבואן שהוצאו לו גרעונות והוא מבקש מבית המשפט סעד הצהרתי שיורה על ביטול הגרעונות, ובשלב הביניים הוא מפקיד ערבות בנקאית. האם במקרה זה תשולם אגרה לפי השווי הכספי של התביעה או לפי סעד הצהרתי? נקבע, כי  האגרה שתשולם בתביעה למתן סעד הצהרתי בדבר בטלות גירעונות מכס לא תחושב על פי השווי הכספי של הגירעונות אלא כסעד הצהרתי. משמעות הדברים הינו חסכון כספי ניכר בתביעות על בטלות גירעונות גבוהים.

באותו ענין בית המשפט דחה את טענת רשות המכס לפיה חישוב האגרה שלא על פי סכום התביעה יביא לאפליה בין יבואנים שנדרשו לשלם מלוא המס טרם שחרור הטובין מהמכס, ובין כאלו שהוצאו להם דרישות גרעון רטרואקטיביות.  בית המשפט קבע כי יבואן שהוצאה לו הודעת גירעון נמצא למעשה במעמד של נתבע, והוא הופך לתובע בעל כורחו ומחויב בתשלום אגרת משפט רק בגלל מעמדה המיוחד של המדינה וסמכויותיה על פי דין לגבות מסים מבלי שתצטרך לפנות לבית המשפט ולהוכיח את טענותיה כמו כל תובע רגיל. 

כבר הערנו בעבר כי מבחינה פרקטית השאלה הנשאלת היא מה עדיף ליבואן – האם להפקיד ערבות בנקאית או לשלם את המס ולתבוע את השבתו? פרט לשיקולי האגרה ראוי לשקול גם את השיקולים הבאים: א. ערבות בנקאית משולמת כמקשה אחת, ואילו את תשלום המס ניתן לפרוס בהסדר תשלומים. ב. ערבות בנקאית אינה עוצרת את מרוץ ההצמדה והריבית ואילו הסדר תשלומים עוצר מרוץ זה. ג ביצוע הסדר תשלומים עשוי,פרקטית, להקל על ביטול קנס פיגורים.

לאחרונה, ניתן פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי מרכז, בעניין קבוצת טבע, שדן בשאלה שונה אך קרובה.

דובר בקבוצת חברות (קבוצת טבע) הרוכשת כוהל המשמש כממיס ניקיון וכממיס שטיפה במסגרת ייצורם של מוצרים המיועדים לייצוא. הקבוצה הגישה תביעה כנגד רשות המכס ובמסגרתה ביקשה סעד הצהרתי שיקבע כי הכוהל אשר נרכש על ידה הינו לצורך שימוש כממיס ניקיון  וכממיס שטיפה במסגרת ייצורם של מוצרים המיועדים לייצוא, ובהתאם לכך הוא בגדר טובין אשר הובאו או נקנו לשם ייצור טובין המיועדים לייצוא כנדרש על פי סעיף 27(ד)(2) לחוק מס קנייה. קבוצת טבע לא ביקשה סעד כספי להשבת הכספים, אלא רק הצהרה מצד בית המשפט על האמור לעיל, אולם משמעות הדברים היא בעקבות הצהרה שכזו תהיה טבע זכאית לקבל החזרי מס.

ההשלכות של דיון זה הינן משמעותיות ביותר מבחינה אגרת התביעה. בעוד שעבור לתביעה לסעד הצהרתי יש לשלם אגרה גובה של כ – 1000 ₪, הרי שאגרת התביעה במקרה של סעד כספי, הינה 2.5% מסכום התביעה. הואיל ובמקרה שלפנינו הסכום השנוי במחלוקת היה כ – 7.5 שמליון ש"ל הרי שמדובר באגרה של כ – 200,000 ש"ח

בית המשפט קבע כי יש לסלק את התביעה על הסף. בית המשפט קבע, כי לאור העובדה שבתוך הסעד הצהרתי "התחבא" סכום השבה ממשי, הרי שהדרך הנכונה היתה להגיש תביעה כספית ולשם את האגרה בהתאם.  לפיכך, קבע בית המשפט כי דין התביעה במתכונתה הנוכחית – להימחק. בית המשפט ציין כי לא היתה מניעה בפני קבוצת טבע להגיש תביעה לסעד כספי ממשי ואופרטיבי, וכי עדיין פתוחה בפניה אפשרות זו (ה"פ 6341-05-09 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, לקבוצת טבע: עו"ד יצחק מרציאנו, למדינת ישראל ב"כ פרקליטות מחוז ת"א).