עו"ד גיל נדל
כאשר יבואן מגיש תובענה נגד רשות המכס, מוצבים בפניו מכשולים רבים להצלחת התביעה. בין היתר, בתביעות בגין מכס ששולם "אגב מחאה", קוצב סעיף 154 לפקודת המכס תקופת התיישנות קצרה בת שלושה חודשים בלבד, ובנוסף, על היבואן להוכיח כי לא תמחר את המס הנוסף במחירי המכירה.
בשנים האחרונות ניתנו מספר פסקי-דין בנושא סעיף 154 לפקודת המכס, על תקופת ההתיישנות הקצרה שבו. המכנה המשותף לפסקי-הדין הוא שברובם, בית המשפט בחר למתוח ביקורת (יותר ממרומזת) על דבר חקיקה זה וקרא למחוקק לשנותו, אך בסופו של דבר, נאלץ לדחות את תביעת היבואן מכח סעיף זה.
לאחרונה, ניתן פסק-דין נוסף שהלך בכיוון זה בבית משפט השלום בבאר-שבע.
יבוא עגלים לפיטום- תביעת פר-אור
חברת פר אור ייבאה מאוסטרליה לישראל משלוח של עגלים לפיטום, וביקשה לשלם את המכס בהתאם למשקל העגלים שהוצהר על ידה.
בבדיקת המכס הסתבר כי המשקל בפועל חורג בכ-17 גר' בממוצע לכל עגל לעומת מה שהוצהר, ובעקבות זאת שילמה החברה למכס סכום מכס נוסף של כ-278,000 ש"ח, אך מבלי שציינה על גבי הרשימון שהמס שולם "אגב מחאה".
לאחר שניהלה דין ודברים עם המכס והשגותיה נדחו, הגישה תביעה לבית המשפט, לאחר כארבעה וחצי חודשים מיום תשלום המיסים.
רשות המכס ביקשה להורות על דחיית התביעה על הסף בשל התיישנות. החברה טענה כי יש למנות את תקופת ההתיישנות החל מיום קבלת עמדת המכס הסופית. לחילופים טענה החברה כי התביעה הוגשה מכח סעיף 6 לחוק מיסים עקיפים המונה תקופת התיישנות של חמש שנים.
בית המשפט ציין כי טענת התיישנות אשר מעלה המדינה מעוררת אי נוחות, אך אין מנוס מקבלת הטענה לאור סעיף 154 לפקודת המכס.
בית המשפט קבע כי אין למנות את תקופת ההתיישנות מקבלת עמדת המכס, אלא מיום תשלום המיסים, היות והחלפת מכתבים אינה עוצרת את מירוץ ההתיישנות.
בית המשפט דחה גם את טענת החברה כי בכוחה להסתמך על סעיף 6 לחוק מיסים עקיפים, וקבע כי סעיף זה חל על נישום שגילה את הטעות בדיעבד ולא על נישום שניהל מחלוקת עם המכס בזמן אמת.
לכן, נמחקה התביעה על הסף והחברה חויבה בהוצאות של 2,000 ש"ח.
[ת.א. (שלום באר שבע) 44579-12-11 מדינת ישראל נ' פר אור בע"מ, השופט עידו רוזין, פסק-דין מיום 22.1.13. לא צוינו שמות ב"כ הצדדים].
הערות והשוואה למקרים אחרים מן הפסיקה:
סעיף 154 הנ"ל הינו חלק מפקודה מנדטורית שקיימת בישראל שנים רבות ולא עודכנה. כפי שצוין במבוא, בתי המשפט כבר מתחו ביקורת חריפה על סעיף זה וקראו למחוקק לשנותו.
לפני מספר שנים, דחה בית משפט השלום בתל-אביב בקשה למחיקת תביעה על הסף, בקשר לתביעת יבואן נגד המכס בקשר לסיווג מקלחונים, תוך שהוא מותח ביקורת חריפה וקשה על הסעיף (ת.א. (שלום ת"א) סניטק מוצרי אמבטיה נ' מדינת ישראל). באותו מקרה, נאמר:
"לדידי, תקופת ההתישנות של 3 חודשים שבסעיף 154 לפקודת המכס המנדטורית, היא הוראה דרקונית. איננו חיים "במדינת דרקוניה" אלא במדינת ישראל הריבונית, היהודית והדמוקרטית".
בפסק-דין שניתן בשנת 2011 בבית המשפט המחוזי בחיפה, הסתייג בית המשפט מן ההחלטה בנושא סניטק וציין כי על אף הביקורת, אין מנוס אלא מלמלא אחר הורות החוק. (ת.א. (מחוזי חיפה) מרקיורי מ.ג. סחר והשקעות בע"מ נ' מדינת ישראל).
גם בית המשפט העליון החליט למתוח ביקורת על סעיף זה, במסגרת פסק-דין שניתן בתיק לפני מספר שנים (רע"א 10316/06 גרנט מרכז האבטחה הישראלי נ' מדינת ישראל), גם בפסק דין זה קבע בית המשפט כי סעיף 154 הינו סעיף דרקוני, המליץ למחוקק לבטלו, אולם קבע, כי בסופו של יום, סעיף זה שריר וקיים ועל כן יש לנהוג על פיו, חרף הביקורת שהוטחה בו. וכך נאמר באותו מקרה:
"התקופה הקצרה המנויה בסעיף אינה מעודדת, בלשון המעטה, הידברות ישירה בין רשות המכס ליבואן המעוניין להשיג על אופן הסיווג בו נוקטת הרשות.. אורכה, או ליתר דיוק קוצרה, של התקופה המוגבלת המנויה בסעיף, אמנם, מעורר קשיים בדבר שאלת התאמתו לזמננו, ושמא ייתן על כךהמחוקק דעתו, במגמת הוגנות כלפי כולי עלמא".
כפי שאנו רואים, סעיף 154 מהווה מכשול משמעותי להצלחת תביעה של יבואן. יחד עם זאת, רשות המכס, בהיותה ערה לבעייתיות שבסעיף זה, מאפשרת ליבואנים, בנסיבות מסוימות, וכאשר מתבצעת פנייה בכתב בנושא, לנהל הליכי השגה תוך שהיא מתחייבת שלא לטעון להתיישנות אם וכאשר תוגש תביעה.
עדכוני מכס ורגולציה
