עו"ד גיל נדל
בפסק דין מקיף ומפורט דחה בית המשפט המחוזי את תביעתה של היבואנית - חברת גיל אימפורט לקבלת פיצויים בגובה 18 מליון ₪ כנגד רשות המכס.
לטענת היבואנית, היא ייבאה בתחילת שנות התשעים סוללות לטלפונים סלולריים, וביקשה לסווגה בפרט מכס המחייב מס קניה בגובה 12% בלבד. רשות המכס התנגדה לעמדה זאת, וקבעה כי הסוללות יסווגו בפרט מכס אחר המחייב תשלום מס קניה בגובה 45%. לימים התברר, בפסק דינו של בית המשפט העליון בענין יורוקום, כי אין לחייב את הסוללות במס קניה בשיעור 45%, ובהתאם לכך ניתן פסק דין גם לטובת היבואנית המקבל את עמדת הסיווג שלה.
לאור התפתחויות אלו, תבעה היבואנית את רשות המכס בנזיקין וטענה כי הסיווג המוטעה של המכס את הסוללות, נעשה, בין היתר, ברשלנות או תוך ביצוע עוולה חוקתית ומינהלית. בהמשך לכך, טענה היבואנית כי מאחר שהמכס סיווג את הסוללות לפי סיווג המחייב מס קניה בשיעור 45%, הרי שלחברה הסלולרית היחידה שפעלה אז - פלאפון - לא היה כדאי להמשיך לרכוש סוללות ישירות מהיבואנית, והיא (התובעת) נאלצה לפרוש משוק הסוללות הסלולריות כבר בשנת 1992, ולהותירו בידי מתחריה. לטענת היבואנית, בכך היא איבדה את אפקט הראשוניות שלה בשוק הסוללות הסלולריות, ונמנעה ממנה האפשרות, בסבירות גבוהה, להתקשר עם החברות שמייבאות מכשירי טלפון סלולרי בהסכמים לאספקת סוללות רזרביות לגב המכשיר ובכך להשתלט על נתח נכבד של השוק.
בית המשפט דחה את עמדת היבואנית. אשר לטענה בדבר רשלנות המכס בקביעת הסיווג, קבע בית המשפט כי לא כל פרשנות מוטעית או החלטה שגויה של גורם המפעיל שיקול דעת מקצועי הינה החלטה רשלנית שתגרור אחריה חבות בנזיקין. בית המשפט הבחין בין קיומה של זכאות להשבת כספים שנגבו שלא כדין עקב סיווג מוטעה של הרשות, לבין תביעת פיצויים בשל אבדן רווחים בגין אותו סיווג מוטעה.
בית המשפט דחה גם את טענת היבואנית בדבר אפלייתה לרעה. בית המשפט קבע, כי אפילו נאמר שרשות המכס נהגה ברשלנות ובחלמאות בכך שסיווגה את הסוללות על פי הסיווג הגבוה, בניגוד למה שנפסק כעבור תשע שנים בהלכת יורוקום, הרי שמצבה של היבואנית לא היה גרוע מזה של יבואני סוללות אחרים שאף הם נאלצו לייבא את הסוללות תחת הסיווג הגבוה, ולמעשה כל יבואני הסוללות היו באותה סירה, ולא היה מצב בו נחסם חלון ההזדמנויות רק בפני התובעת. בכך, קבע בית המשפט, נשמטה טענת ההפליה, והיבואנית אינה יכולה להצביע על הטעם בגינו הזדרזה להכריז על פרישתה משוק הסוללות, לעומת יבואני סוללות אחרים שנותרו בשוק.
בית המשפט עמד גם על כך שהפער בין הסיווג הגבוה בשיעור של 45% לפי פרט 85.07 לבין הסיווג הנמוך בשיעור של 12% לפי פרט 85.25 הצטמצם כבר בשנת 1994, שאז הופחת שיעור מס הקניה על מצברים משיעור של 45% לשיעור של 25% , דבר שיתכן והיה יכול לאפשר את חזרתה של היבואנית לשוק הסוללות בשנת 1994, השנה האמיתית בה החל השוק הסלולרי להתעורר, עם פתיחתו לתחרות, שאז ההפרש בין שני הסיווגים עמד על 13% בלבד.
מטעמים אלו, ומטעמים נוספים, דחה בית המשפט את תביעת היבואנית, תוך חיובה בהוצאות משפט בגובה 100,000 ₪.
ת.א. 195/01 גיל אימפורט ואח' נ' רשות המכס, החלטה מיום 23.10.08. ליבואנית – עו"ד ביין-אלון, עו"ד פיש, למדינה – עו"ד בוקובצקי.
לפסק דין זה השלכות רבות שלא נוכל עתה, מקוצר היריעה לפרטן. יחד עם זאת, נציין כי סוכני המכס בהתמודדם עם טענות של לקוחותיהם בדבר סיווג רשלני, יוכלו להיעזר בפסק דין (שנשען על פסיקות קודמות) ולטעון כי לא כל טעות סיווג מצידו של סוכן המכס עולה כדי רשלנות המהווה עילה נזיקית.