עו"ד גיל נדל, אור כהן-ששון
לאחרונה, דחה בית משפט השלום בבית-שמש תביעת יבואן נגד רשות המכס, וקבע כי בוטנים אשר יובאו בפטור ממכס באישור של מנכ"ל משרד התמ"ת, יידרשו לשלם מכס בדיעבד וסיווגם ישונה.
סיפור המקרה:
חברת שיקרצי עוסקת בייבוא, ייצור ועיבוד של אגוזים ושקדים שונים, ביניהם בוטנים, הם נשוא התביעה.
המכס על יבוא בוטנים ארצה תלוי בטיבם: כשטיבם הוא כבוטנים למאכל, הם חייבים בתשלום מכס בפרט 12.02-2090 (דאז);לעומתם, בוטנים אשר טיבם הוא לתעשייה ולעיבוד לחמאת בוטנים ולשמנים – יהיו פטורים ממכס, בפרט 12.02-2010 (דאז). הגורם אשר מוסמך לקבוע מהם הבוטנים שטיבם הוא לתעשייה ולעיבוד, הוא מנכ"ל משרד התמ"ת, כך שיבוא בפרט המכס הפטור קובע כי הוא מתייחס ל:
"אגוזי אדמה, שאינם קלויים או מבושלים אחרת, אם בקליפתם או לא, אם שבורים או לא, שמנכ"ל משרד התעשיה והמסחר אישר כי הם מיועדים לעיבוד שמנים או חמאת בוטנים"
היבואן השיג כדין אישורו של המנכ"ל, וייבא את הטובין בפטור ממכס בין השנים 2002-2005. חלקם של הבוטנים, אשר המנכ"ל כבר עמד על טיבם וקבע כי מיועדים הם לעיבוד שמנים וחמאת בוטנים, נמכרו לשוק החופשי.
רשות המכס סברה כי העובדה כי חלק מן הבוטנים המיובאים שימשו למכירה בשוק החופשי, יש בה כדי לבטל את הפטור מתשלום מכס אשר ניתן לגביהם. כלומר, לדידה של הרשות יש לבחון האם נעשה בסופו של יום בבוטנים, כולם או חלקם, שימוש שאיננו לצורך עיבוד שמנים או חמאת בוטנים, והוא המבחן אשר יחרוץ את סיווג הבוטנים לכאן או לכאן. לכן, שינתה רשות המכס את סיווג הטובין בדיעבד ודרשה מן היבואן גרעון מכס.
היבואן טען כי מאחר וניתן לו אישור המנכ"ל, ואישור זה הוצג בעת שחרור הטובין במכס, הרי שהוא עמד בתנאי הסעיף ואין לחייבו במכס.
עוד הוסיף כי נקודת הזמן בה יש לבחון את סיווג הטובין ותחולת הפטור עליהם היא בשעת יבואם, בכפוף לפסק-הדין שניתן בבית המשפט העליון בתיק נאור הכיכר, שם נאמר כי מקום בו עמדו הטובין בתנאי סעיף הפטור בזמן היבוא, אין צורך בבדיקה נוספת מהו פוטנציאל השימוש בהם או השימוש בפועל לאחר יבואם (ע"א 566/73, נאות הכיכר מסעות וטיולים בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"מ כח(2) 128).
יתרה מכך, היבואן טען כי למכס סמכות לבצע בדיקה נוספת של הטובין לאחר שחרורם אך ורק במקרים בהם מדובר ב"פטור מותנה" של מכס, ובמקרה זה לא מדובר בפטור מותנה.
היבואן טען עוד כי רק חלק מהבוטנים שיובאו תחת הפטור לא נמכרו לתעשייה ומדובר במספר קטן שנבע מאילוצים כאלה ואחרים.
הכרעת בית המשפט:
בית המשפט קבע כי אין לקבל את פרשנות היבואן לפיה אין כל קשר בין האישור אותו נתן המנכ"ל לטובין, לבין השימוש בפועל שנעשה בהם. לטעמו של בית המשפט יש לפרש את תכלית החוק ככזו אשר רצונה היה לפטור מחובת תשלום מכס רק בוטנים אשר מיועדים בפועל לעיבוד שמנים או חמאת בוטנים, ושמנכ"ל התעשייה והמסחר אישר כי מיועדים הם למטרות אלו.
לגבי המועד הקובע לעניין הסיווג, בית המשפט ציין את סעיף 14(1) לפקודת המכס המאפשר למכס לבצע בדיקות "משעת יבואם עד מסירתם לצריכה" ולכן נקבע כי בדיקות המכס היו כדין.
בית המשפט קבע כי הלכת נאות הכיכר לא חלה במקרה זה משום שכאן אין שוני במצבם הפיזי של הבוטנים על מנת להתאימם לשתי המטרות, ובפרשת נאות הכיכר הייתה כוונה לבצע שינוי פיזי בטובין לאחר יבואם.
לבסוף, קבע בית המשפט כי המבחן לבחינת הסיווג הינו מבחן התוצאה, כלומר השימוש הסופי בפועל בטובין.
לאור זאת, נדחתה תביעת היבואן.
[ת.א. (שלום בית שמש) 1115/07 שיקרצי בע"מ נ' מדינת ישראל - רשות המסים, פסק-דין מיום 28.2.13, השופטת חגית מאק קלמנוביץ. ב"כ הצדדים – ליבואן - עו"ד דני רוטשילד ועו"ד גיל נדל ממשרדנו. לרשות המכס- עו"ד חגי דומברוביץ' מפרקליטות מחוז ירושלים-אזרחי].
הערות:
פרטי מכס רבים בצו תעריף המכס הינם תחת הגדרת "פטור מותנה" . יבוא תחת פרטים אלה מחייב השגת אישור בכתב ולעיתים מצריך גם הפקדת ערבות בנקאית שתחולט אם יסתבר בדיעבד שתנאי הפטור לא מולאו. במקרים אלה, נוהגת רשות המכס לבצע בדיקות האם עמד היבואן בתנאי הפטור או לא, לאחר שחרור הטובין מן המכס, ובמקרים בהם מתגלה כי היבואן לא עמד בתנאי הפטור, מבוטל הפטור בדיעבד ונדרש מכס.
במקרה זה, חשוב לציין כי פרט המכס שלו טען היבואן, לא היה פרט תחת הגדרת "פטור מותנה", ועדיין בית המשפט התייחס אליו כמעין פטור מותנה, אף כי, על פי לשון הפרט, לא נאמר כי הבוטנים בהכרח חייבים לשמש בפועל לתעשייה, אלא די בכך שמנכ"ל משרד התמ"ת אישר כי הם מיועדים לתעשייה, על פי טיבם וטבעם. עוד יצוין כי היבואן צירף דוחות מכירות אשר הוכיחו, לטענתו, את השימוש שנעשה בבוטנים.
היבואן יוצג על ידי משרדנו, ובכוונת משרדנו להגיש ערעור על פסק הדין משום שאנו סבורים כי מדובר בפסק דין שגוי, בכל הכבוד הראוי.