עו"ד גיל נדל, אור כהן-ששון
לאחרונה דחה בית משפט השלום בראשון לציון תביעה של יבואן נגד רשות המכס, וקבע כי האופניים שיובאו יסווגו כאופניים חשמליים ולא כאופניים רגילים, למרות שבעת יבואם לא היו "מושלמים" – כלומר לא יכלו לשמש כאופניים חשמליים בפועל.
סיפור המקרה וטענות הצדדים:
חברת אי-ריידר מוטורס העוסקת בין היתר ביבוא ומכירת אופניים מסוגים שונים, ייבאה מסין אופניים וסיווגה אותם כאופניים רגילים בלתי ממונעים תחת פרט מכס 87.12, הפטור מתשלום מס.
לאחר שרשות המכס תפסה את הטובין עם הגעתם לארץ, קבעה היא כי הסיווג התואם את הטובין הוא תחת פרט מכס 87.11-9030, כאופניים בעלי מנוע עזר חשמלי (אופניים חשמליים) אשר מחייב במכס בשיעור של 7% ומצריך אישורים רגולטורים שונים מיבוא של אופניים רגילים. רשות המכס מסרה הודעה ליבואן כי בכוונתה לחלט את הטובין.
היבואן פנה לבית המשפט, והתעקש כי מדובר באופניים רגילים, וביקש להורות לרשות המכס להשיב לו את הטובין שנתפסו וכן לפצות אותו בגין הנזקים הנגרמו לו עקב אותה תפיסה.
בבית המשפט לא הייתה מחלוקת כי לא מדובר באופניים חשמליים "מושלמים", אינם כלומר הטובין לא יכולים היו לשמש כאופניים חשמליים בשעת יבואם, אלא נדרשו פעולות מסוימות אשר יהפכו אותן לאופניים חשמליים בפועל, והצדדים נחלקו ביחס לאותן פעולות והמשמעות שיש לייחס להן מבחינת הסיווג.
סעיף 3(2)(א) לצו המסגרת לתעריף המכס קובע כי ניתן לסווג פריט בלתי מושלם על פי הסיווג של הפריט המושלם, בתנאי שלאותו פריט יש בעת היבוא את המאפיין המהותי של הפריט המושלם.
היבואן טען כי מלבד הפעולות הרבות והמורכבות הנדרשות לביצוע באופניים בכדי להפוך אותן לאופניים חשמליים, יש להוסיף להן רכיבים רבים (וביניהם המנוע, מצבר ועוד) על מנת שניתן יהיה לראות בהם אופניים חשמליים, ועל כן בעת היבוא האופניים שיובאו לא היו בעלי מאפיין מהותי של אופניים חשמליים.
מאידך, רשות המכס טענה כי התוספת הנדרשת לאופניים המיובאות בכדי להפכם לאופניים חשמליים שלמים – היא קטנה ביותר, משכך יש הצדקה לסווגם ככאלו כבר כעת, מאחר וקיים בהם המאפיין המהותי של אופניים חשמליים. עוד טענה רשות המכס כי מצאה שהיבואן ביקש לייבא בנפרד את החלקים החשמליים הנחוצים לאופניים, וכי הדבר מחזק את הטענה כי מדובר באופניים חשמליים.
הדיון והכרעת בית המשפט:
בית המשפט בחן את האופניים באופן פיזי והתרשם מחלקים המצויים בהם, אשר בדרך כלל אמורים לשמש אך ורק באופניים חשמליים ואין הסבר הגיוני מדוע הם מצויים באופניים רגילים.
כך למשל תהה בית המשפט מדוע באופניים מצויה קופסא אפורה המורכבת בסמוך לדוושות האופניים, קופסא המיועדת, לטענת רשות המכס, להתקנת המנוע החשמלי.
בפני בית המשפט הוצגו מאפיינים נוספים כמו מגנטים, מפתח כידון וכן הטבעה של זרם המתח החשמלי על חישוקי האופניים, ובית המשפט קיבל את הטענה כי אין הגיון בקיומם של רכיבים אלה באופניים בלתי-ממונעים.
בית המשפט הבהיר כי בבדיקת טיבו של המוצר ישפיע גם ייעודו של המוצר כפי שתוכנן על ידי היצרן, ובמקרה זה הוכח על ידי רשות המכס כי היצרן הסיני מגדיר עצמו כיצרן של אופניים חשמליים, קטנועים ואופנועים, דבר אשר השפיע גם הוא על דעת בית המשפט לעניין סיווגם של האופניים.
בית המשפט זקף לחובת היבואן את העובדה שלא הוגשה מטעמו חוות-דעת מומחה, בעיקר לאור העובדה כי המכס טרח להגיש חוות דעת מומחה מטעמו, וכאשר מדובר בעניין שדורש מומחיות.
בית המשפט ציין כי היבואן נדרש היה לתת הסברים מדוע האופניים כללו את כל אותם מאפיינים שלכאורה מראים כי מדובר באופניים חשמליים, ובנושא זה אין להסתפק בעדות היבואן אלא היה צורך בעדות מומחה.
לאור כל האמור, בית המשפט דחה את תביעת היבואן.
[ת.א. (שלום ראשל"צ) 14319-09-11 אי ריידר מוטורס בע"מ נ' הלשכה המשפטית לאגף המכס והמע"מ, השופטת הלית סילש, פסק-דין מיום 3.4.13].
עדכוני מכס ורגולציה
