עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר
בימים אלה, ניתן פסק-דין בבית המשפט העליון בערעור, במסגרתו הסכימו הצדדים- רשות המכס ויבואנים, כי פסק-הדין שניתן במחוזי ושמתח ביקורת על רשות המכס, יבוטל בהסכמה.
ביטול פסק-הדין לא ישפיע על ההליך הפרטני של אותם יבואנים אך יתכן שישפיע על יבואנים אחרים שנתקלו במצבים דומים.
סיפור המקרה:
מקרה זה עסק בהתחשבנות במסגרת מערכת יחסים משולשת- רשות המכס-סוכן מכס-יבואן. סוכן המכס גבה מלקוחותיו, היבואנים, מסי יבוא, ונתן הוראה על העברת הכספים לרשות המכס, באמצעות מס"ב (מסלקה בנקאית). בשלב מסוים, נקלע סוכן המכס לקשיים כלכליים שהובילו לקריסתו והבנק ביטל את ההוראה. כלומר, מסי היבוא, בפועל, לא שולמו לרשות המכס.
רשות המכס התירה לשחרר את הסחורות המיובאות, כשהיא מסתמכת על כך שהכספים הועברו באמצעות המס"ב, וכאשר הסתבר לה בדיעבד, כי ההוראות לא כובדו, ומסי היבוא למעשה לא שולמו, דרשה מן היבואנים את תשלום מסי היבוא, כך שהיבואנים נדרשו לשלם פעם שנייה מסי יבוא בעד אותה סחורה, אחרי שכבר שילמו לסוכן המכס שלהם.
היבואנים טענו כי רשות המכס התרשלה בכך שלא דרשה מסוכן המכס הפקדת ערבויות של ממש שמהן תוכל להיפרע, אם סוכן המכס ייקלע לקריסה כלכלית ולא יעביר את כספי המסים.
עוד טענו כי רשות המכס העניקה לסוכן המכס אשראי מבלי לבדוק את חוסנו הכלכלי.
כמו כן, טענו כי במקרים דומים ויתר המכס ליבואנים אחרים על חלק מתשלום מסי היבוא, ובמקרה שלהם דרש את מלוא מסי היבוא, ובכך הופלו לרעה.
רשות המכס טענה כי היבואנים היו יכולים לשלם את מסי היבוא אליה באופן ישיר מבלי להיעזר בסוכן מכס, ולכן מחדלו של סוכן המכס דינו כמחדלו של היבואן.
כמו כן, טענה רשות המכס שהיא אינה חייבת לדרוש מסוכן המכס ערבויות כפי שטענו היבואנים.
ההכרעה במחוזי:
בהליך שהוכרע בבית המשפט המחוזי בשנת 2011, מתח בית המשפט ביקורת על רשות המכס וקבע כי הענקת אשראי לסוכן המכס מבלי לבדוק את איתנותו הפיננסית ומבלי לדרוש ממנו ערבויות, מהווה רשלנות. עוד צוין במחוזי כי בעבר קרסו סוכני מכס, והמכס היה צריך להפיק לקחים ולנקוט בצעדים שיוכלו למנוע אירועים כאלה בעתיד.
בסופו של דבר, התקבלה התביעה כך שהמכס נדרש לוותר על מרבית החוב של מסי היבוא.
ההכרעה בעליון:
רשות המכס ערערה לבית המשפט העליון, ובימים אלה ניתן פסק-הדין בבית המשפט העליון, בהסכמת הצדדים.
הצדדים הסכימו כי פסק-הדין של בית המשפט המחוזי יבוטל בהסכמה, אך מבלי שהדבר ישפיע על היבואנים הספציפיים שניהלו את ההליך, כלומר- הם לא יידרשו להשיב את הכספים למכס.
במסגרת ההליך בבית המשפט העליון, צוין כי רשות המכס הפיקה לקחים ושינתה את נהלי העבודה כך שמקרים מעין אלו לא יישנו בעתיד.
[ההליך במחוזי: ת.א. (מחוזי מרכז) 1906-08-07 ג'וניר קרטל בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל ואח', פסק-דין מיום 26.6.11, השופט אחיקם סטולר]
[ההליך בעליון: ע"א 6930/11 מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ נ' ג'וניור קרטל בע"מ ואח', פסק-דין מיום 29.4.13, הרכב השופטים י' דנציגר, י' עמית, א' שהם. ב"כ הצדדים: למדינה- עו"ד אומיד-ברגר ואררט. ליבואנים- עו"ד דורות, ליבא, וקנין וכהן-ניסן].
מסקנות:
מעיון בפסק-דינו הקצרצר של בית המשפט העליון אנו סבורים כי בית המשפט נמנע מהטלת אחריות גורפת על רשות המכס, ולפיכך קידם את עניין ביטול פסק הדין בהסכמה, מבלי שהיבואן יינזק. יחד עם זאת, ברור כי בית המשפט העליון לא חש בנוח עם תוצאת ביטול פסק-הדין, ולפיכך סייג את ביטול פסק הדין על הערכאה הראשונה וציין כי אין בביטול כדי להפחית מהערותיו החשובות של בית המשפט המחוזי, לאור התשתית הקונקרטית שנפרשה לפניו.
כך שלדעתנו, באם בעתיד יגיעו לבית המשפט מקרים דומים בהם יבואן יידרש לשלם פעמיים את מיסי היבוא לאחר קריסתו של סוכן מכס, אם תהיה, והיבואן יטען לרשלנות של רשות המכס, יהיה קשה להתעלם מרוחו של פסק-הדין שניתן במקרה זה במחוזי, גם אם בוטל בהסכמה ואין לו עוד תוקף.
עדכוני מכס ורגולציה
