עו"ד גיל נדל
לאחרונה ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים, שבו שב בית המשפט וריכך במידת מה את דרישת התשלום אגב מחאה הנדרשת בסעיף 154 לפקודת המכס.
באותו ענין דובר בתביעה שהגיש יבואן להשבת מכסים ששולמו על ידו ביתר ואגב מחאה. לאחר שהתביעה הוגשה, שוחררו על ידי היבואן רשימונים נוספים, והיבואן ביקש לצרף לתביעה את המכסים ששולמו ברשימונים אלו. ברוב הרשימונים שולמו המסים אגב מחאה, אך במיעוטם לא נרשם הכיתוב אגב מחאה על הרשימונים.
רשות המכס התנגדה לצירוף שני הרשימונים שלא נכתב בהם אגב מחאה, מן הטעם שרשימונים אלו אינם עומדים בתנאיו של סעיף 154 הדורש רשום המלים אגב מחאה על הרשימון. היבואן טען, מנגד, כי רשות המכס ידעה על מחאת היבואן, באמצעות הגשת התביעה על טובין דומים, ועל כן העדר הרישום "אגב מחאה" על גבי הרשימון, בעת שכבר היה ידוע על המחלוקת, הנו עניין של מה בכך ואין בו כדי לדחות את צירוף הרשימונים לתביעה.
בית המשפט קבל את טענת היבואן וקבע כי הואיל ומדובר ברשימונים מאוחרים להגשת התביעה, רשות המכס היתה בוודאי מודעת לתביעה. בית המשפט הוסיף וציין כי מוטב היה לה לרשות המכס אלמלא היתה מעלה את הטענה בדבר העדר הרישום "אגב מחאה".
עו"ד גיל נדל, יחד עם עו"ד רותם וירניק ממשרדו, ייצגו את היבואן.
בש"א 2221/06 גרנט - מרכב האבטחה הישראלי למיגון חיצוני (2001) בע"מ נ' מדינת ישראל – אגף המכס ומע"מ.
להחלטה דומה, ראו ת"א 99086/00 בית משפט השלום בתל אביב - פסק דין מיום 5.2.06. יצוין כי קיימת בענין זה פסיקה קודמת של בתי משפט אחרים שהינה מחמירה יותר, למשל: בש"א 115467/04 בית משפט השלום בתל אביב - פסק דין (חלקי) מיום 1.7.04; בש"א 180471/04 בית משפט השלום בתל אביב, החלטה מיום 11.11.2004