עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתון, קיריל קפלון

עובדות המקרה:

חברת פן-דור תעשיות בע"מ הגישה תביעה נגד רשות המסים, במחלוקות שנתגלעה בעניין שיעור המכס שיש להטיל על הפרופילים. במסגרת הליכי הגילוי, ביקשה היבואנית לעיין בשני מסמכים. הראשון הוא חוות דעתו של העוזר הראשי ליועץ המשפטי ברשות המסים, אשר עמדה בבסיס החלטת הסיווג של בית המכס אשדוד. השני הוא פרוטוקולים ומסמכים הרלוונטיים לדיוני ועדת חוק מסים עקיפים בעניינה. ביום 15/11/2015 דחה בית משפט השלום בירושלים את בקשות העיון של היבואנית וזו ערערה לבית המשפט המחוזי.

בסקירה זו נציג את שיקולי בית המשפט המחוזי להפוך את הכרעתו של בית משפט השלום, ולאפשר את העיון במסמכים.

טענות הצדדים

היבואנית טענה שנקודת המוצא לעניין גילוי מסמכים היא גילוי מרבי ורחב, תוך שהיא נסמכת על פסק- דינו של בית משפט העליון, שביכר את ערך גילוי האמת והחיל את החסיון בבחינת חריג שתחום התפרשותו מצומצם ככל האפשר.

מנגד, התנגדה רשות המסים לחשיפת חוות הדעת ודיוני הועדה, ונימקה את התנגדותה בכך שהצדקתו של החסיון הוא ביכולת לקיים הליכי קבלת החלטות תקינים וחופשיים. לגופו של עניין, טענה המבינה כי על חוות דעתו של עו"ד הסה חל חיסיון עורך דין-לקוח, ובכל הנוגע למסמכים הנוגעים להחלטת ועדת מיסים עקיפים, טענה המבינה כי המדובר בתרשומות פנימיות שנערכו לצורך הליך משפטי.

הדיון המשפטי

בית המשפט קיבל את עמדת היבואנית, והורה על מסירת המסמכים ליבואנית. בכל הנוגע לגילוי חוות הדעת המשפטית של עו"ד הסה, התבססה החלטת בית המשפט על 3 הנמקות:

הראשונה היא חובת ההנמקה המנהלית- במכתבה של רשות המסים אל היבואנית, ההצדקה היחידה לסיווג פרט המכס הייתה ההפניה אל חוות דעתו של עו"ד סה. נפסק, כי במצב דברים זה, כמיסתה של חוות הדעת משמעותה מתן החלטה הנעדרת הנמקה כלשהי.

בבסיס ההנמקה השנייה, עמדה טענתה של רשות המסים שחוות הדעת היא מסמך משפטי שנערך לצורך הליך משפטי. בית המשפט דחה טענה זו ועמד על התנאים להקמת חסיון במסמכים מהסוג הזה. נפסק, כי על מנת להכיר בחיסיון המסמכים, צריך שהמסמך יוכן לצורך משפטי ושתקום  זיקה דומיננטית בין המסמך הנערך לבין ההליך הצפוי. לאחר שבית המשפט עיין בחוות הדעת, נדחתה טענת הרשות שהמסמך הוכן לצורך הליך משפטי, היות וזאת ותוכנו לא מתייחס להליכים משפטיים כשלהם, היות ופער הזמנים בין חוות הדעת להליך הוא קרוב לשנה.

לבסוף, עמד בית המשפט על ההבדלים שבין הליך גילוי המסמכים לבין הליך בקשות העיון. מההבחנה עולה כי הצדקות שונות עומדות בבסיס ההליכים ולא ניתן להקיש בנקל מסייגים של הליך אחד למשנהו. מכאן שעל אף שבהליך בקשות העיון, קיים סייג לגילוי חוות דעת, הרי שבעניינו אין הצדקה להיזדקק לחריג זה.

באשר לבקשה לעיין במסמכים הנוגעים לדיוני ועדת חוק מסים עקיפים. שלל בית המשפט את טענת הרשות כי מטרתם הדומיננטית של הדיונים הייתה התמודדות עם ההליך הספציפי. בית המשפט קבע שביצוע הדיונים הוא חלק מתפקידיה הסטטוטוריים של הועדה, על כן יש להעביר את פרוטוקול הועדה והחומרים שעמדו לרשותה ליבואנית.

רע"א (י-ם) 36947-12-15 פן-דור תעשיות בע"מ נ' מדינת ישראל.[החלטה מיום 19/07/2016, לפני כבוד השופט ע' שחם. ב"כ הצדדים- פן-דור תעשיות בע"מ– עו"ד א' וייס; למדינת ישראל  - פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי].

*             *             *