רקע

יבואנית המתמחה ביבוא ובשיווק מוצרי תקשורת הגישה תביעה כנגד המכס בענין סיווג מערכות תקשורת חזותית מסוג וידאו קונרפרנס. מערכות מסוג זה משמשות כאמצעי תקשורת מרחוק בשיחות ועידה בעזרת שימוש במצלמות, מסכים ומיקרופונים.  

טענות הצדדים

לטענת היבואנית, יש לסווג את הטובין כמערכות תקשורת בשל אופן השימוש בהם ומהותם. עוד טענה היבואנית כי היא פעלה בהתאם להנחיות המכס משנת 1996 לפיהן, סיווג של מערכות תקשורת לקיום ועידות וידאו ייעשה בנפרד לכל מרכיב לפי הפרט המתאים לו ולא כמכלול.

המכס טען תחילה כי יש לסווג את הטובין לפי צגים ומטולים לא משולבים במקלטי טלוויזיה, כלומר, כמסכים ביחידה אחת ולא כל חלק בנפרד כפי שנהגה לעשות היבואנית. בהמשך, ולאחר הגשת כתב ההגנה, שינה המכס את גרסתו וטען כי ישנן שתי מערכות ברשות היבואנית, האחת ניתנת לפירוק והשנייה לא ניתנת לפירוק.

הדיון המשפטי

על מנת להכריע בשאלת הסיווג בחן תחילה בית המשפט את שימושם העיקרי של הטובין. בית  המשפט מצא כי תפקיד הטובין הוא לקשר בין שני משתתפים או יותר מרחוק, בעזרת שימוש במיקרופון, צג ורכבי תקשורת. על כן הצגים אינם חלקה העיקרי של המערכת אלא רכיבי התקשורת. כמו כן התייחס בית המשפט לחוות דעת מומחה מטעם היבואנית לפיה, ללא רכיב התקשורת במערכת, היא נותרת חסרת שימוש.  

בהמשך בחן בית המשפט אילו רכיבי מערכת ניתן להשמיט מבלי להוציאה מכלל שימוש. בדיקת בית המשפט העלתה כי אדם שמשתמש במערכת יוכל לעשות בה שימוש ללא צג, אך ללא רכיב התקשורת לא יהיה לו בה כל צורך.

כמו כן, בחן בית המשפט את דברי נציג המכס בתצהיריו ובחקירתו הנגדית בהם הוא מודה כי לצג אין כל תכלית מלבד היותו חלק ממערכת התקשורת החזותית. לדברי הנציג, אף אדם לא ירכוש את הצגים שלא כחלק ממערכת התקשורת.

נוסף על כך, התייחס בית המשפט למחירם הגבוה של הצגים כעדות להיותם חלק ממערכת תקשורת ולא צגים "רגילים", ולאופן בו משווקים ונמכרים הטובין על-ידי היבואנית כמערכות לתקשורת חזותית ולא כצגים. 

בהמשך הסביר בית המשפט כי לפי שיטת סיווג הטובין של המכס ניתן יהיה באותה המידה לסווג את המערכות כמיקרופונים, או לחילופין שולחנות בשל היותם חלקים מהמערכת.

עוד ציין בית המשפט כי בבחינת החלטות מכס זרות, נראה כי מערכות התקשורת במקהר דנן הינן מערכות מחודשות של מערכות תקשורת ישנות שסווגו בעבר כמערכת תקשורת ולא כצגים.

סוף דבר

בית המשפט בחר לקבל את טענת היבואנית וקבע כי סיווג הטובין יהיה לפי מערכות תקשורת.

כמו כן, ביקר בית המשפט את התנהלות המכס אשר שינה את גרסתו מספר פעמים לאחר שהגיש כתב הגנה וזאת אף מבלי לתקנו ומבלי לבקש רשות לכך.

עוד בהחלטתו, מצא בית המשפט לנכון לבקר את התנהלות המכס בטרם הוגשה התביעה בשל סירובו לבחון באופן יסודי את טענות היבואנית ביחס לשאלת הסיווג על אף פניותיה החוזרות ונשנות.

ת"א 21411-06-14, בינת תקשורת מחשבים  בע"מ נ' מדינת ישראל, בפני כבוד השופט אביים ברקאי, פסק דין מיום 10 באוקטובר 2018.   

*           *           *

 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979