שחרור רכב מפיקוח המכס שלא לידי היבואן המקורי – מי אחראי?
למי רשות המכס צריכה להודיע על תפיסה?
יעוץ בנושא סחר בינלאומי חייב בדיווח לרשות המיסים
על הרפורמה האחרונה בפיקוח על היצוא מארה"ב
בית המשפט העדיף את גרסת היבואן על זו של היצואן
רק באמריקה: קנסות של עשרה מליון דולר על יבוא בלתי חוקי של פרקטים מעץ
איחור של שבוע בהגעת מטען- אינו באחריות המשלח
מה חדש החודש
שחרור רכב מפיקוח המכס שלא לידי היבואן המקורי – מי אחראי?
עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף
רקע:
בסקירה זו נתאר מקרה בו רכב יובא ביבוא אישי, אך שוחרר לטובת אדם אחר שאינו היבואן המקורי. היבואן המקורי הגיש תביעה לבית המשפט נגד כל הגורמים המעורבים בהליך השחרור, וביניהם רשות המכס, עמילי המכס, היועצים שסייעו בהליך, החברה הזרה (המוכרת) וכו'.
בית המשפט קיבל את התביעה וחילק את האחריות בין הגורמים השונים.
ביחס לרשות המכס, נמצא כי היא אחראית לכ-20% מנזקו של היבואן המקורי (שלא קיבל את הרכב), וזאת משום שהוגש לה אישור תקינה שבו נמחק שם היבואן המקורי ונרשם שם חדש, אך רשות המכס בחרה להמשיך בתהליך למרות זאת, ולשחרר את הרכב שלא לידי היבואן המקורי.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
יבואן ביקש לייבא רכב מרצדס ML בייבוא אישי, והעביר סכום של 50,000 דולר לחשבון המוכרת ("החברה הזרה"), באמצעות יועץ. בהמשך הועברו פרטי הרכב הנרכש לחברת השילוח והרכב יצא מארה"ב.
הרכב הגיע לישראל, ועל תעודת השער (המהווה עותק מפקודת המסירה), נרשמה חברת השילוח ועמילות המכס הישראלית כמקבלת המטען. בתחילה, שידרה חברת השילוח ועמילות המכס את שם אותו אדם כמקבל המטען, אולם לאחר מכן, שינתה את השידור וציינה חברת שילוח ועמילות מכס נוספת כמקבלת המטען.
חברת השילוח ועמילות המכס הנוספת שידרה מצהר (מערכת נתונים המועברת למכס) לפיו אדם אחר הוא מקבל המטען, ולאחר שזה הציג נתונים ומסמכים, הרכב שוחרר לחזקתו.
היבואן המקורי הגיש תביעה כנגד כל הגורמים המעורבים בשרשרת, וביניהם סוכן המכס, חברות השילוח ועמילות המכס, רשות המכס, היועץ שסייע ביבוא הרכב, החברה הזרה (המוכרת), ואיש קשר בישראל שסייע לו לבצע את הרכישה.
רשות המכס טענה כי היא פעלה כדין כאשר שחררה את הרכב לידי אדם אחר לאחר שקיבלה לידיה את המסמכים הנדרשים. אמנם רשות המכס הודתה שבאישור התקינה של הרכב הופיע שמו של היבואן המקורי ונמחק, אך גרסה כי הוא אינו מעיד על בעלות ברכב.
פסק-הדין:
אחריות החברה הזרה והסוכן שסייע ברכישה:
נפסק כי חשבון החברה זוכה בסך של 50,000 דולר ונמסרה הודעה לחברת השילוח האמריקאית שהלקוח הוא היבואן המקורי, כפי שעולה גם משטר המטען. נדחתה הטענה כי בשלב קבלת התמורה עבור הרכב לא נעשתה הצלבה בין הסכום שנכנס לבין לקוח ספציפי, ונפסק כי הסוכן ידע, או לכל הפחות יכול היה לדעת, שהרכב שויך ליבואן ספציפי. נוכח האמור לעיל, נפסק כי אחריותם של החברה הזרה ושל הסוכן היא אחריות משותפת העומדת על 80%
אחריות רשות המכס:
מעריך במחלקת ייבוא אישי ברשות המכס העיד שאישור תקינה הועבר לרשות המכס על ידי פקס ממשרד התחבורה. האישור הודפס ותויק בקלסר אישור התקינה כאשר בתחילה צוין בו שם היבואן המקורי, אך גורם כלשהו הוציא מתוך הקלסר את האישור ומחק בטיפקס את שם היבואן המקורי. רשות המכס טענה כי מי שהתרשל הוא סוכן המכס, אשר לא פעל בנאמנות ובמהימנות כלפי לקוחותיו, משום שלא פיקח על כך שהוחזר אישור עם שם אחר.
בית המשפט דחה את הניסיון של רשות המכס להטיל אשמה על סוכן המכס בגין השינוי שבוצע במסמך התקינה. נפסק כי לא היה באישור התקינה לבדו כדי להעיד על בעלות הלקוחות על הרכב, אך אם האישור המקורי, אשר גם לגישת רשות המכס הינו מסמך נדרש ומהותי לצורך השחרור, היה מצורף לאוסף המסמכים - סביר להניח שהייתה נדלקת נורה אדומה אצל פקיד המכס ויתכן שהתוצאה של שחרור הרכב לידי אחר- הייתה נמנעת. לאור זאת, חויבה רשות ב-20% מהנזק.
אחריות חברות השילוח ועמילות המכס:
נפסק כי חברת השילוח ועמילות המכס ביצעה שינוי במצהר (בנושא זהות מקבל המטען) ופעלה בניגוד לסעיף 54 לפקודת המכס, הקובע כי:
"גובה המכס רשאי להתיר לקברניט או לבעל האניה לתקן טעות גלויה בגופו של מצהר או להשלים כל חסר, שהם, לדעתו של גובה המכס, פרי מקרה או היסח הדעת; התיקון יהיה בהגשת מצהר מתוקן או מצהר מילואים, וגובה המכס רשאי לגבות בעדו את האגרה שנקבעה".
נקבע כי חברת השילוח ועמילות המכס הייתה חייבת להגיש בקשה לתיקון מצהר ולהמתין לאישור גובה המכס, ומשלא עשתה כן היא התרשלה כאשר שינתה את שם הנשגר ללא הגשת בקשה מתאימה.
נפסק כי גם חברת השילוח ועמילות המכס הנוספת אחראית לשינוי המצהר ללא הגשת בקשה מתאימה, ורשלנותה גבוהה מרשלנות חברת השילוח ועמילות המכס הראשונה, שכן רשלנותה של חברת והשילוח הנוספת תרמה לכך שהרכב נמכר בסופו של דבר לאדם אחר.
רשלנות תורמת של היבואן המקורי:
בית המשפט קבע כי התנהלותו של היבואן מעוררת תמיהה, שכן במשך חודשיים וחצי מאז הגעתו של הרכב לארץ לא פעל לשחרורו, לא עשו דבר כדי לברר מה עלה בגורלו של הרכב, וגם לא טרח לקבל חשבונית מהחברה המוכרת לאחר העברת הסכום הראשוני. לאור מעשיו, נקבעה לו רשלנות תורמת בשיעור של 10% מגובה הנזק.
השורה התחתונה:
לאחר ניכוי 10% בגין רשלנותו התורמת של היבואן המקורי, הועמד גובה הנזק על סך של כ-160,000 ש"ח, והנזק חולק בין הגורמים השונים- החברה הזרה (המוכרת) והגורם שסייע ליבואן לבצע את הרכש חויבו ביחד ולחוד ב-80%, ורשות המכס חויבה ב-20% הנותרים.
הודעת צד ג' שהגישה רשות המכס נגד חברות השילוח ועמילות המכס התקבלה באופן חלקי והן חויבו להשיב לרשות המכס חלק מן הסכום שבו חויבה.
[ת.א. (שלום ת"א) 34966-12-10 סוהם ואח' נ' קצב ואח', ניתן בתאריך 31.12.15 על ידי השופטת קוברסקי. ב"כ הצדדים: ליבואן המקורי- עו"ד ברון ודהאן. לחברה הזרה- עו"ד ארבל. לרשות המכס- עו"ד ואלה. לחברות השילוח ועמילות המכס- עו"ד שפרינצק ושחר]
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
למי רשות המכס צריכה להודיע על תפיסה?
עו"ד גיל נדל, אלישי שיף
רקע:
פעמים רבות, כאשר רשות המכס תופסת, מחלטת או מחרימה טובין מידי פלוני, מנסה בעל הטובין לטעון בבית המשפט כי הטובין שהוחרמו מפלוני כלל אינם שייכים לאותו פלוני, וכי על רשות המכס לשחרר את הטובין ולהחזירם לבעליהם האמיתיים. במקרים מסוג זה נהוג להעלות גם טענות שונות כלפי הליך התפיסה וחריגות פרוצדוראליות כאלו ואחרות לעומת הקבוע בחוק.
בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית המשפט ברמלה, אשר דחה תביעתו של יבואן לשחרור טובין שנתפסו ברשותו של אדם אחר בעת כניסתו לארץ, וקבע כי התפיסה של רשות המכס נעשתה כדין.
תוך כדי כך, זקף בת המשפט לחובתו של היבואן את העובדה כי לא הוגשה תביעה במועדים הקבועים בחוק, וכי לא הייתה הקפדה לצרף לתביעה במועד את הגורם שלפי הטענה הינה הבעלים של הטובין.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
בחודש דצמבר 2009 הגיע אזרח הונג קונג לארץ, כאשר ברשותו תכשיטים וזהב בכמות גדולה אשר חייבים בדיווח, וניסה להיכנס עימם דרך המסלול הירוק. אנשי רשות המכס תפסו את הסחורה ומסרו לאזרח הזר כי הסחורה מוחרמת לפי פקודת המכס, והזמינו אותו בכתב להגיש תביעה להשבת התפוס. הודעה כזו נמסרה רק לאזרח הזר שממנו נתפסו הטובין, ולא נמסרה הודעה נוספת לבעלים הנטען של הטובין.
בכתב התביעה הראשון, טען גורם אחר-היבואן, כי הוא הבעלים האמיתיים של הטובין ולא האזרח הזר שממנו הם נתפסו. לאחר מכן, ביקש היבואן לתקן את כתב התביעה ולהוסיף חברה תושבת חוץ בטענה שהטובין שייכים לחברה, או לשניהם.
בכתב התביעה המתוקן, טען היבואן כי אנשי רשות המכס לא הודיעו לו בכתב על תפיסת הטובין וכי היה עליהם להודיע לו משום שהוא הבעלים האמיתיים של הטובין. בנוסף, טען כי כלל לא נערך שימוע לפני חילוט הטובין, כי הוא לא היה מעורב ולא היה שותף בניסיון ההברחה, וכי ניסיון כניסת האזרח הזר לארץ עם התכשיטים מהווה טעות של האזרח הזר, היות והכוונה המקורית הייתה להעביר את התכשיטים לארה"ב דרך ירדן מבלי להכניסם לארץ.
האזרח הזר נחקר לאחר תפיסתו במשטרה שם הודה כי לא הצהיר על הטובין בהתאם להוראות החוק וכי ניסה להבריחם עבור היבואן.
אנשי רשות המכס טענו כי די בהודעת התפיסה שנמסרה לאזרח הזר כמסירת הודעה לבעלים של הטובין, שכן הם נתפסו מידו והוא היה שליחם של הבעלים. כמו כן, טענה רשות המכס להתיישנות התביעה, שכן הבעלים האמיתיים הינה חברה בע"מ אשר צורפה כתובעת רק לאחר תיקון כתב תביעה, ולאחר חלוף המועד הקבוע בפקודת המכס.
החלטת בית המשפט:
בית המשפט קבע כי מן הראיות עולה כי הטובין שייכים לחברה הזרה ולא ליבואן שהגיש את התביעה הראשונה. לאור זאת, נקבע כי ליבואן אין עילה לדרוש את שחרור הטובין שכן הם אינם שייכים לו.
באשר לטענת רשות המכס להתיישנות, נפסק כי מאחר והחברה הזרה הוספה לתביעה רק במסגרת כתב התביעה המתוקן, חלף המועד על פי פקודת המכס ותביעתה התיישנה.
בית המשפט קיבל את טענת רשות המכס כי די בהודעת התפיסה שנמסרה בכתב לאזרח הזר שממנו נתפסו הטובין, כדי למלא אחר מסירת הודעה על פי דין לבעליו של הטובין.
באשר לסבירות נימוקי התפיסה ע"י אנשי רשות המכס, בית המשפט קבע כי ההחלטה על התפיסה הייתה סבירה וכי מכלול הראיות, הודאותיו של האזרח הזר על ניסיון ההברחה של הטובין לארץ, מהווים יחד סיבה מוצדקת לתפיסה.
לאור האמור, בית המשפט דחה את התביעה להשבת התפוס וחייב את היבואן והחברה הזרה בהוצאות משפט בסך של 10,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
[ת"א (שלום רמלה) 38073-03-10 קנואתי ואח' נ' מדינת ישראל - רשות המיסים אגף המכס והמע"מ הממונה על תפיסות וחקירות, פסק-דין מיום 21.12.2015, השופט זכריה ימיני. לא צוינו ב"כ הצדדים].
לסקירות נוספות שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא תביעות להשבת התפוס, והקפדה של בתי המשפט על עניינים פרוצדורליים הנוגעים לכך, אנא לחצו על הקישורים הבאים:
רק בעל הטובין הרשום רשאי לתבוע את השבת התפוס
חשיבות הקפדה על לוחות זמנים בתביעות להשבת התפוס
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
יעוץ בנושא סחר בינלאומי חייב בדיווח לרשות המיסים
עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוז
רקע
כידוע, גורמים מקצועיים כגון עורכי דין, רואי חשבון ויועצי מס מתבקשים לעיתים לתת ללקוחותיהם חוות דעת בכתב הנוגעות בין היתר לסיווגן של עסקאות לצרכי מס, לחבות או אי חבות במס בהתאם לפעולותיו של הלקוח ועוד.
גם בתחום הסחר הבינלאומי נוהגים לקוחות (יבואנים, יצואנים) להתייעץ עם אנשי מקצוע, כגון עורכי דין, סוכני מכס, משלחים בינלאומיים, יועצים בתחום הסחר הבינלאומי ועוד, ביחס למגוון רחב של סוגיות: כגון סיווג סחורות לצרכי מכס, זכאות לפטור ממכס לפי הסכמי סחר חופשי, אי-הכללת עלויות מסוימות בערך העסקה המדווח לרשות המכס.
החל מפברואר 2016- חוק חדש המחייב בדיווח לרשות המיסים
בסוף חודש נובמבר האחרון, אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק לתיקון פקודת המכס חוק מס קניה וחוקים נוספים, שתחייב חברות ואנשים פרטיים בדיווח לרשות המיסים על חוות דעת מסוימת או תכנון מס מסוים שנעשה עבורם במע"מ, מכס, מס קניה ובלו, וזאת החל מחודש פברואר 2016 ואילך.
חידוש נוסף בחוק הוא שהנישומים יידרשו לדווח לרשות המיסים על נקיטת עמדה בעלת השפעות מס מסוימות, גם אם לא קיבלו חוות-דעת בנושא.
[הצעת חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015].
בהתאם לחוק זה, גוף אשר נוקט בעמדה אשר מנוגדת לעמדת רשות המיסים או אשר תביא לחיסכון בתשלום מס לנישום בהיקף של שני מיליון ש"ח בשנה או מעל חמישה מיליון ש"ח בארבע שנים, הינו מחויב בדיווח לרשות המיסים (גם אם לא קיבל חוות-דעת בנושא).
כמו כן, חוק זה מחייב נישום לדווח לרשות המיסים על חוות-דעת שקיבל, כאשר מדובר בחוות דעת "מדף" אשר ניתנו בנוסח דומה ליותר משלושה אנשים או חברות ובמקרה של חוות-דעת מסוג זה, הגורם שנתן את חוות הדעת (למשל רואה חשבון, עורך דין או יועץ מס) מחויב לעדכן את הלקוח כי מדובר בחוות דעת "מדף", אחרת יהיה חשוף לסנקציה פלילית.
מקרה נוסף שבו נדרש דיווח על חוות-דעת, הינו כאשר נותן חוות-דעת זכאי לשכר טרחה העולה על 100,000 ש"ח ואשר תלוי בתוצאות חוות-הדעת.
החוק לא יחול על חברות עם מחזור שנתי שנמוך משלושה מיליון ש"ח והן לא יחויבו בדיווח.
פטור נוסף בחוק ניתן ביחס לייעוץ הנוגע לגרעונות מכס ומס קניה. בחוק נכתב כי חוות-דעת לגבי סוגיות הקשורות לדרישת חסר כהגדרתו בחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח-1968, תהא פטורה מדיווח ובתנאי שהיא ניתנה כאשר מתנהלים הליכים, ולגבי אותו רשימון.
האם הוראות החוק החדש חלות גם על סוכן מכס שנותן חוות דעת?
בתחום המיסים העקיפים, שגרתי ומקובל כי יבואנים פונים לקבלת חוות דעת בדבר סיווג טובין וחבותם בתשלום מס, בין אם מעורך דין ומבין אם מסוכן מכס או יועץ לענייני יבוא.
למעשה, החוק אינו מגדיר את זהות הגורם המקצועי אשר העניק את חוות הדעת לנישום, ולכן, לא מן הנמנע לומר כי סוכני מכס ייכללו במסגרת זו. בהתאם לכך, במידה וסוכן מכס נותן חוות דעת כמוגדר בחוק – חוות דעת "מדף" או חוות דעת הנוקטת בעמדה המנוגדת לעמדת רשות המיסים – יהיה מתן חוות הדעת כפוף להוראות החוק.
ישנם מקרים בהם סוכן המכס נוקט בעמדת סיווג המנוגדת לעמדת רשות המכס. האם מקרים אלו ייכללו בהגדרת חוות דעת הנוקטת בעמדה המנוגדת לעמדת רשות המיסים כמוגדר בחוק?
שאלה זו נידונה במהלך דיוני וועדת הכספים על הצעת החוק. את הבעייתיות הציגה נציגת לשכת רואי החשבון:
"עניין נוסף, צריך לזכור שבמכס, בדרך כלל, נושא היבוא – עמילי המכס אמונים עליו. הם אלה שמטפלים ביבוא. לא יעלה על הדעת שעוסקים יישאו באחריות פלילית, כשהם למעשה מעבירים הרבה פעמים אחריות – גם בנושא הסיווג, גם בנושא התשלומים, הכל באחריות עמילי המכס. הם אלה שאמורים להיות אחראים על הכללים, להבין את כל ההנחיות. יש פה משהו שהוא לא סביר, בעליל, מבחינת התנהלות. הם יצטרכו לדווח ברשימון, לצרף לרשימון את העניין שהם ידעו על אותה הנחיה ועל אותה עמדה של רשות המסים ויכולים לקבל שנת מאסר.
על דברים אלו הגיב מנהל רשות המיסים באומרו כך:
נכון. עמילי המכס אם הם נוקטים עמדה, עבור הלקוחות שלהם, אז הם יצטרכו להבין שאם העמדה הזו לא מקובלת, הם יצטרכו לציין אותה".
מדברים אלה ברור כי הגם שסוגיית הדיווח על עמדת סיווג המנוגדת לעמדת רשות המיסים לא נמצאת במפורש בחוק, מקום בו סוכני מכס נוקטים בעמדת סיווג עבור לקוחותיהם שמנוגדת לעמדת רשות המכס, הם יצטרכו לציין זאת בפני הרשות.
לקריאת נוסח החוק כפי שפורסם ברשומות, אנא לחצו על הקישור הבא:
חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
בית המשפט העדיף את גרסת היבואן על זו של היצואן
עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף
רקע:
בסקירה זו נתאר את פסק-דינו של בית המשפט, הנוגע למחלוקת בין יבואן ישראלי של חומרי גלם לבין יצואן טורקי, העוסק ביצוא ושיווק של מוצרי טקסטיל. התביעה עסקה בהזמנת 231 גלילי בד סרוג מהיצואן הטורקי תמורת סך של כ-45,000 דולר. אין מחלוקת כי הסכום שולם ליצואן הטורקי, ואולם זה טען כי הסכום שולם בגין הזמנה קודמת ולא ההזמנה הנוכחית, וכי נותר חוב בגין ההזמנה הנוכחית.
בית המשפט בחן את הראיות, דחה את טענות היצואן הטורקי, וחייב אותו להשיב את הכספים ליבואן הישראלי.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
המחלוקת בענייננו כאמור עוסקת בשאלה בגין אילו טובין שולמה התמורה על-ידי היבואן - האם בגין הטובין במשלוח הנוכחי, או שמא בגין סחורות אחרות שסופקו קודם לכן לחברה הנוספת.
כאמור, יבואן ישראלי ייבא גלילי בד מן היצואן הטורקי. סוכם שהתשלום יבוצע בשיטת Cash against Documents, ישירות בין הבנקים של המוכר והקונה וכנגד קבלת המסמכים הדרושים לשחרור הטובין מן הנמל. באפריל 2010 שילם היבואן באמצעות העברה בנקאית לחשבון היצואן הטורקי, וזאת בטרם קיבל לידיו את מסמכי היבוא ובהסתמך על עותק של שטר המטען המקורי שהונפק על שמו והומצא לו על-ידי היצואן הטורקי.
היבואן הציג חשבונית עסקה שהוצאה על שמו, ובה מפורטים פרטי הטובין- 231 גלילי בד ומשקלם וכן תמורתם. בשטר המטען שהוצג על ידו צוינו אותם 231 גלילי בד במשקל זהה לזה שבחשבונית העסקה, ופרטיהם מצויים ב- PACKING LIST שצורף לשטר המטען, כאשר היבואן צוין בשטר המטען כמי שהטובין מיועדים להגיע לידיו.
הוצג אישור על כך שהתמורה שולמה, בסכום שתואם את הסכום הנקוב בחשבונית העסקה, באמצעות העברה בנקאית מחשבון היבואן אל חשבון היצואן הטורקי.
לא הייתה מחלוקת על כך כי הייתה זו העסקה הראשונה והיחידה של היבואן עם היצואן הטורקי כך שלא היו התחייבויות קודמות של היבואן ליצואן הטורקי.
במאי 2010 קיבל היבואן הודעה מן הבנק לפיה המסמכים הנדרשים לצורך שחרור הטובין מהנמל התקבלו, אך הבנק סירב להעביר את המסמכים ליבואן משום שעל-פי הנחיות שקיבל מהבנק הטורקי, נטען כי לא שולמה התמורה עבור הטובין.
המחלוקת בין הצדדים ביחס להזמנה הנדונה קשורה בחברה ישראלית נוספת שעיסוקה ביצור ויצוא של מוצרי טקסטיל ("החברה הנוספת"). הצדדים חלוקים באשר לתפקידה של החברה הנוספת בעסקה הנוכחית- האם הטובין הוזמנו על ידה ותמורתם לא שולמה- כטענת החברה הטורקית, או האם הטובין הוזמנו על ידי היבואן והיו אמורים להימכר לחברה הנוספת- כטענת היבואן.
לטענת החברה הטורקית, התשלום שבוצע על-ידי היבואן לא נזקף למשלוח הנוכחי אלא למשלוחים קודמים שסופקו לפני אפריל 2010 על-ידי היצואן הטורקי לחברה הנוספת.
היצואן הטורקי ניסה להציג מסמכים שמהם טען כי התמורה הנוכחית שולמה בגין עסקאות קודמות של החברה האחרת, וכי היבואן תפקד כגורם מממן של החברה האחרת. למשל, הוצגה חשבונית מקורית על שם החברה האחרת, שלימים שונתה על שם היבואן.
פסק-הדין:
בית המשפט דחה את הטענות הללו וקבע כי היצואן הטורקי לא הניח תשתית עובדתית מספקת שמכוחה אפשר היה לקשור בין החברה האחרת לבין היבואן, ביחס לתשלומים ולמתן הוראות.
לכן, נפסק כי היצואן הטורקי לא היה רשאי לייחס את התשלום שקיבל מן היבואן הישראלי לעסקה אחרת מלבד העסקה הנוכחית.
לאור כל זאת, תביעת היבואן נגד היצואן הטורקי התקבלה, והיצואן הטורקי חויב לשלם סך של כ-168,000 ש"ח (ערכה של התמורה בסך 45,548 $ בשקלים נכון ליום הגשת התביעה) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל. כמו כן, היצואן הטורקי חויב בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ש"ח.
בשולי הדברים, טענות נוספת של היבואן לנזקים בגין אובדן רווחים נדחו, אך היצואן הטורקי חויב להשיב ליבואן הוצאות שנדרשו לצורך חוקר פרטי בגין מעקב אחרי המכולה.
[ת"א (שלום ירושלים) 39449-11-10, השופטת מיכל שרביט, ניתן בתאריך 15.10.15, ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד אייל רייף, ליצואן הטורקי- עו"ד רהב עוז ועו"ד עמי הולנדר]
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
על הרפורמה האחרונה בפיקוח על היצוא מארה"ב
עו"ד מרקוס כהן ועו"ד גיל נדל
בדיוק כשהייתם בטוחים שסוף כל סוף הבנתם את כל הדרישות הבירוקרטיות הנחוצות על מנת להשיג פריטי היי-טק מארצות הברית, נשמט השטיח החוקי מתחת לרגליכם. הסיווג של מוצרים רבים השתנה, וכך גם הדרך שבה מוצרים רבים מוגדרים. סוגים חדשים של רישיונות מרשויות רגולטוריות שונות עשויים להידרש, או שיכול להיות שמדובר בחריגים לרישיון, או שאולי הרשיונות אינם נחוצים כלל. תוהו ובוהו זה של מילוי הדרישות הוענק על ידי הבית הלבן מתוך ניסיון רצון טוב להגביר את הבהירות רגולטורית.
התיקון המקיף של כללי הייצוא מארה"ב והליכי הרישוי, הידועים כרפורמת הפיקוח על הייצוא (Export Control Reform – ECR), חגג כבר יום הולדת שמיני ועדיין סופו לא נראה באופק. הרעיון הבסיסי הוא לפשט ולייעל את משטר הפיקוח על הייצוא מארצות הברית.
מחלקת המדינה של ארה"ב מסדירה את ייצוא הפריטים הצבאיים באמצעות תקנות תעבורת הנשק הבינלאומיות (International Traffic in Arms Regulations – ITAR) ומחלקת המסחר מסדירה את ייצוא הפריטים בעלי שימוש כפול באמצעות תקנות מינהל הייצוא (Export Administration Regulations – EAR). ל-ITAR ול-EAR יש רשימות שונות של פריטים האסורים לייצוא – רשימת התחמושת של ארה"ב (US Munitions List – USML) ורשימת הפיקוח על הסחר (Commerce Control List – CCL) בהתאמה. אולם, שתי רשימות אלו שונות זו מזו מאד מבחינת המבנה שלהן והן כוללות תיאורי מוצר והגדרות בלתי תואמים,או חופפים. בו בזמן, קיימות תכניות אכיפה וענישה המנוהלות על ידי מחלקת האוצר של ארה"ב באמצעות מספר רב של תקנות וחיקוקים (הנקראים יחד תקנות הפיקוח על נכסים זרים – Foreign Assets Control Regulations או FACR).
מאז התחלת השימוש בהן, היו תקנות ה-ITAR, ה-EAR וה-FACR שונות זו מזו בבסיס החוקי שלהן, במשטרי הרישוי, בפלטפורמת היישום, ובהוראות הענישה, ואפילו נאכפו על ידי רשויות חוק פדרליות שונות. על כן, מערכת הפיקוח על הייצוא מארה"ב הייתה נתונה לביקורת מצד מחוקקים בארה"ב, יצואנים ויבואנים, שטענו כי היא מחמירה שלא לצורך, אינה מדויקת דיה, מסורבלת, מיושנת, ובלתי יעילה. בשל כך, ארגון מחדש מקיף של המערכת הרגולטורית היה צריך להתרחש לפני זמן רב.
מאז 2009, החל הבית הלבן ביוזמת ECR מקיפה על מנת להתיר את הסבך הרגולטורי, בהתבסס על יצירת ארבעת הבידולים שלהלן:
• קביעת רשות יחידה לרישוי ופיקוח על הייצוא עבור פריטים בעלי שימוש כפול, ייצוא תחמושת, וחרמים שהוטלו על ידי משרד האוצר;
• הצגת רשימה יחידה ומאוחדת לפיקוח על הייצוא;
• הקמת רשות אכיפה יחידה; וכן
• יצירת מערכת יחידה ומשולבת פלטפורמת רישוי.
המערכת המוצעת קיבלה שבחים מיד והוכרזה כתכנית נפלאה, אך במשך יותר משש השנים שעברו מאז שהוצגה, אף אחד מהבידולים שהוצעו לא יושמו.הפרדת העניינים השונים סבלה ממחלוקות בין הרשויות ומקרבות על שטחי הרגולציה. כתוצאה מכך, יוזמת ה-ECR הביאה למצב שבו נעשה שינוי קטן בלבד ב-USML וב-CCL; שניהם במונחים של העברת פריטים מרשימה אחת לאחרת והרמוניזציה של מספר הגדרות מפתח, כגון "מעוצב במיוחד". אולם, התערבות זו כבר יצרה בלבול בתכניות העמידה בדרישות הסחר של יצואנים ויבואנים , שכן חברות מתקשות לסווג מחדש מוצרים שאותם הן משיגות מארצות הברית כבר במשך עשרות שנים.
עד כה, עשרות סוגי מוצרים עברו משמונה-עשרה מתוך עשרים ואחת הקטגוריות של ה-USML למשכנן החדש בכל עשר הקטגוריות של ה-CCL. בעקבות "הכלל הגדול" של ה-16 באפריל 2013, הוקצו מספרי סיווג חדשים לפיקוח על הייצוא – "סדרת ה-600" – על מנת להכיל את פריטי ה-USML שהועברו ל-CCL.
הסיווגים של סדרת ה-600 החדשה מאלצים חברות ישראליות לבחון מחדש את המפרטים הטכניים של פריטים שמקורם בארה"ב. בנוסף, חברות ישראליות עומדות בפני אתגרים רבים של ארגון מחדש של נהלי הסחר שלהן לאור סוגים חדשים של יישומי רישוי וסוגים שונים של מגבלות סחר. בנוסף, הסכמי סיוע טכני והסכמי רישוי ייצור קיימים צריכים להיבחן בהקשר של השינויים שבוצעו ב-ECR.
למרות זאת, יש יתרונות משמעותיים לתהליך ה-ECR. המעבר של פריטי USML ל-CCL לעיתים מפחית את עומסי הרישוי וכן מציע את האפשרות להשתמש בחריגי הרישיון; כלומר, פריטים שבעבר היו כפופים לבחינת רישוי קפדנית מצד מחלקת המדינה, כעת יכולים להיות מיוצאים ללא כל רישיון שהוא. בנוסף, בכפוף לבחינתו של פריט שמקורו בארה"ב תחת ההגדרה המחודשת של "מעוצב במיוחד", פריטים מסוימים שבעבר נכללו ברשימת ה-USML ניתנים כעת לייצוא מארה"ב ללא כל הרשאה מצד ממשלת ארה"ב. הרפורמה מספקת הזדמנויות לחברות ישראליות אם הן יהיו מסוגלות לתפוס את מלוא ההשפעה של הארגון מחדש של ה-ECR, ולהבין את ההשלכות שיש לכך על העסק שלהן.
____________________________________
עו"ד מרקוס כהן ממשרד עורכי הדין סנדלר, טרוויס ורוזנברג (ST&R), וושינגטון, מתמחה בדין האמריקאי הנוגע לפיקוח על היצוא,ומייעץ לארגונים ולחברות בתחומים אלה. פרטי קשר: Mcohen@strtrade.com
עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, סחר בינלאומי ושילוח בינלאומי, ועומד בראש תחום הייבוא והייצוא במחלקת המסים במשרד גולדפרב זליגמן ושות'. למידע נוסף: Gill.Nadel@goldfarb.com
רק באמריקה: קנסות של עשרה מליון דולר על יבוא בלתי חוקי של פרקטים מעץ
עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף
משרד המשפטים בארה"ב הודיע לאחרונה כי הוטל קנס בסך של 13.5 מיליון דולר על חברה בגין יבוא בלתי חוקי לארה"ב של חומרי גלם מעץ המשמשים לריצוף.
מדובר באחד הקנסות הגבוהים ביותר שהוטלו אי פעם בהתאם לחוק לייסי (Lacey Act). חוק זה נועד לספק הגנה על צמחים וחיות בר, מפני ציד/סחר/מכירה/יבוא בלתי חוקיים. החוק מחייב מתן הצהרות שונות בדבר זן הצמח/זן בעלי החיים, המקור שלו ועוד.
במקרה דנן, הקנס הוטל על החברה בשל כך שלא הוכח כי הפרקטים שיובאו על ידה יוצרו על ידי כריתת עצים שלא באופן חוקי.
הקנס שהוטל כלל סכום של 7.8 מיליון דולר בקנסות פליליים, כ-970,000 דולר שחולטו, ולמעלה מ-1.23 מיליון דולר כתשלום לטובת הקהילה. החברה הסכימה גם להיכנס לתקופת מבחן בת 5 שנים, לצורך מעקב אחר פעילותה במטרה לוודא שהפסיקה לפעול שלא כחוק, וכן הסכימה שגורמים בלתי תלויים יערכו ביקורות חשבונאיות במשרדיה.
ממסמכים שהוגשו לבית המשפט עלה כי במהלך השנים 2010-2013 לא צייתה החברה לחוק לייסי. בנוסף, החברה לא נקטה שום צעד למרות שהיה אמור להתעורר לה "דגל אדום", שכן לא הועברו לידיה אישורים שחומרי הגלם (העצים) שמהם יוצרו הפרקטים נכרתו בצורה חוקית.
בנוסף לכך, היבוא התבצע מספקים שסיפקו מידע שגוי על מוצריהם. למשל, עובדי החברה ידעו כי לגבי עצים שמקורם ברוסיה ובמזרח הרחוק קיים סיכון גבוה כי הם נכרתו באופן בלתי חוקי. אף על פי כן, החברה הגדילה את הזמנותיה לפרקטים ממפעלים סינים המייצרים אותם מעצים שמקורם ברוסיה והמזרח הרחוק, מבלי לבדוק האם נכרתו באופן חוקי או לא. מקרה חמור נוסף שאירע הוא שהחברה לא דיווחה מאיזה מדינה נכרתו העצים ששימשו בהכנת הפרקטים שיובאו לארה"ב.
פרויקט חשוב שימומן מכספי התשלום לטובת הקהילה שהושתו על החברה, מיועד לפיתוח מכשיר לזיהוי זן העץ שממנו יוצר התוצר הסופי. כמובן שאם לארה"ב היה מכשיר שכזה מבעוד מועד, ניתן היה למנוע את העברת הכסף מן החברה לספקים בסין ומזרח רוסיה, ובכך לקחת חלק במלחמה כנגד כריתת עצים בלתי חוקית.
ומה בישראל?
גם מדינת ישראל חוקקה חוקים שנועדו להגנה על הצמחים וחיות הבר.
למשל, חוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955, אוסר לצוד חית בר מוגנת, אוסר לסחור בה, מחייב הוצאת רישיון כתנאי לפעילות בתחום זה. העובר על חוק זה צפוי לסנקציות של מאסר או קנס.
חוק הגנת הצומח, תשט"ז-1956 עוסק בהגנה על צמחים, ובאופן דומה מטיל קנס או מאסר בגין הפרת החוק.
איחור של שבוע בהגעת מטען- אינו באחריות המשלח
עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף
רקע:
במהלך שינוע מטענים לישראל, נוהגים יבואנים להיעזר בגורמי לוגיסטיקה שונים כגון מוביל ימי/אווירי, משלח בינלאומי, סוכן מכס, מחסן לוגיסטי, ועוד ועוד.
שינוע מטענים ברחבי העולם אינו מדע מדויק, שכן זמני יציאה וזמני הגעה תלויים לא רק בגורמי ההובלה, אלא גם בתנאי מזג אוויר, בעומס בנמל מוצא או היעד, במצבי לחימה, בשביתות שמתנהלות בנמל, וגורמים רבים נוספים.
באילו מקרים ניתן להטיל אחריות בגין איחור בהגעת משלוח על המשלח הבינלאומי?
בסקירה זו נתאר תביעה שהגיש יבואן רהיטים ע"ס יותר מ-500,000 ש"ח נגד חברת שילוח, בגין איחור של שבוע בהגעת מטען מסין לישראל, כאשר נטען שהסחורה יועדה לתערוכה ולא הגיעה במועד.
בית המשפט בחן את הראיות ופטר את המשלח מאחריות.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
היבואן רכש סחורה מסין במטרה לשווקה ללקוחותיו במהלך תערוכה שארגן לרגל חג הרמדאן, בין התאריכים 10.8.09 עד 15.8.09. היבואן הזמין מחברת השילוח הובלה של הסחורה מסין לנמל חיפה כשתאריך הגעת הסחורה נקבע ליום 6.8.09, ארבעה ימים לפני פתיחת התערוכה. עם זאת, הסחורה הגיעה ליעדה רק ביום 13.8.09, כך שהתערוכה התקיימה מבלי להציג את הסחורה החדשה.
היבואן טען כי חברת השילוח גרמה לו הפסדים אדירים בשל אובדן מכירות של אלפי מוצרים מהסחורה שלא הגיעה ארצה בזמן.
חברת השילוח טענה כי מאחר והמשלוח הגיע ליעדו בשלום, הרי שהיא מילאה את תפקידה. חברת השילוח טענה כי בהצעת המחיר ובחשבוניות שהונפקו צוין, כי תאריך צפי הגעת המשלוח הוא תאריך משוער ולא סופי, אשר נמסר על ידי חברת הספנות ובאחריותה. עוד טענה כי היבואן לא הדגיש לה את חשיבות מועד ההגעה, וכי בכל מקרה היה עליו להיערך מבעוד מועד ולהזמין את הסחורה מוקדם יותר.
חברת השילוח הגישה תביעה כספית כנגד היבואן בסך של כ-115,000 ש"ח בגין חוב שטרם שולם.
פסק-הדין:
היבואן טען כי הזמין הפלגה ישירה וחברת השילוח תיאמה הפלגה עם שטעון (החלפת כלי שיט) שלוקחת יותר זמן.
בית המשפט בחן את הראיות וקבע כי לא הוכח שהיבואן דרש דווקא הפלגה ישירה וכן לא הוכח כי היבואן הביא לידיעתה של חברת השילוח כי מועד הגעת הסחורה הינו קריטי. עוד לא הוכח כי הפלגה ישירה הייתה אפשרית באותה תקופה ומאותו היעד.
כמו כן, מבחינה עובדתית נדחתה טענת היבואן כי הסחורה הובאה לארץ בהפלגה עם שטעון.
חברת השילוח טענה שהעלתה את המטען על האופציה הזמינה הכי קרובה שהייתה במקום.
בית המשפט קבע כי גם אם נניח שניתן היה לשלוח את הסחורה בהפלגה ישירה ובפועל היא נשלחה בהפלגה עם שטעון, הרי שלא הוכח כי ההפלגה הישירה, בכפוף למועדי יציאתה, הייתה מגיעה קודם.
בית המשפט זקף לחובת היבואן את ידיעתו כי מדובר בצפי הגעה ולא במועד הגעה וודאי, וכי עלול להיות עיכוב של מספר ימים. בית המשפט קבע כי למרות ידיעתו, היבואן הזמין סחורה במועד כה סמוך לתערוכה, כשהוא לוקח סיכון שכל עיכוב בהגעת הסחורה משמעותו שהסחורה לא תוצג לפחות בחלק מימי התערוכה.
בית המשפט קבע כי היה על היבואן להיערך אחרת ולהזמין את הסחורה הרצויה לה במועד מוקדם יותר, ולא במועד כה סמוך לתערוכה.
בית המשפט בחן את פעולת חברת השילוח וקבע כי לא הוכח שהיא התרשלה ולא טיפלה בהובלת הסחורה במועד. נפסק כי הדברים התבצעו בדחיפות והמשלוח שוחרר בישראל תוך זמן יחסית לא ארוך.
באשר לתביעתה הנגדית של חברת השילוח לתשלום חוב כספי שטרם נפרע -
חברת השילוח טענה כי מדובר בחוב של היבואן שאינו נובע מההפלגה האחרונה שהגיעה באיחור, בלבד, אלא בגין משלוחים נוספים. מנגד, היבואן טען כי החוב הנ"ל נובע רק מן ההפלגה שהגיעה באיחור ובגין אותו איחור הוא אינו מוכן לשלם.
בית המשפט קבע כי גם אם נניח שהחוב נובע רק מן ההפלגה האחרונה, הרי שהיבואן קיבל שירות והמשלוח הגיע לישראל ולכן נדרש עבורו תשלום.
לאור האמור לעיל, התביעה הנגדית שהגישה חברת השילוח נגד היבואן לתשלום חוב, התקבלה, והוא חויב לשלם לה סך של כ-115,000 ש"ח. תביעת היבואן נגד חברת השילוח בגין האיחוד בהגעת המטען, נדחתה.
היבואן חויב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ.
[ת.א. (שלום נצרת) 3594-09-10 14761-02-11, פסק-דין מיום 4.2.16, השופטת עירית הוד. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד ל.הווארי. למשלח הבינלאומי- עו"ד מ. טל].
למאמרים נוספים שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא אחריות של משלח בינלאומי או גורמים אחרים בשרשרת לאיחורים או עיכובים בהגעה או שחרור של מטענים, אנא לחצו על הקישורים הבאים:
משלח בינלאומי אינו אחראי לעיכוב בשחרור סחורה עקב תקופת החגים
משלח בינלאומי אינו אחראי לאיחור של כעשרה ימים בהגעת משלוח לישראל
העליון: מלחמה שהייתה ידועה לא מצדיקה איחור באספקת מטען
אחריות משלח בינלאומי לאיחורים בהגעת המטען- עדכונים
משלח וסוכן מכס הופטרו מאחריות לעיכוב שחרור משלוח
מתי יעניק בית המשפט פטור למוביל הימי ולמשלח הבינלאומי מאחריות למטען שהגיע באיחור?
המוביל הימי והמשלח הבינלאומי אינם אחראים לאיחור בהגעת המשלוחים לנמל היעד
מה חדש החודש
ענייני מכס ורגולציה
• תיקון תעריף המכס: רשות המיסים קיבלה את בקשת יבואן גופי מקדח, לקוח משרדנו, ויצרה פרט מכס חדש וייחודי עבור גופי המקדח המשמשים בייצור בישראל.
• סיווג: רשות המכס החזירה ללקוח משרדנו, יבואן של תיקים, חלק מן המכס ששולם על ידו בגין התיקים.
• סיווג: רשות המכס קיבלה את עמדת הסיווג של יבואן ממירים לגבי חלק מהטובין אותם מייבא. לגבי יתר הטובין, מתקיימים הליכי השגה.
• סיווג: רשות המכס קיבלה את עמדת הסיווג של לקוח משרדנו, יבואן התקני חיבור USB וביטלה את הודעת הגרעון שהוצאה לו.
• סיווג: רשות המכס קיבלה את עמדת הסיווג של יבואן מצברים לגבי חלק מהמצברים אותם הוא מייבא. לגבי יתר המצברים, מתקיימים הליכי השגה.
• סיווג: רשות המכס קיבלה את עמדת הסיווג של לקוח משרדנו, יבואן חומרי גלם המשמשים לייצור מיגונים לאדם ולכלי רכב, והשיבה חלק מהמיסים ששולמו על ידו במסגרת גרעון.
• מחסנים רשויים: משרדנו מטפל מול רשות המכס בבקשת חברה העוסקת בתחום הלוגיסטיקה להקמת מחסן רשוי.
• מחסנים רשויים: משרדנו מטפל מול רשות המכס בבקשת יבואן אופנועים להקמת מחסן רשוי.
• פטור מותנה: משרדנו הגיש השגה לרשות המכס על הודעת גרעון שהוצאה על ייבוא כוהל בטענה כי היבואן הפר את תנאי הפטור המותנה.
• פטור מותנה: רשות המכס אישרה את בקשת לקוח משרדנו ליבוא כוהל המשמש בתהליך יצור טובין במפעלה לצורך יבוא במסגרת פטור מותנה.
• מיסים עקיפים: רשות המכס קיבלה את בקשת לקוח משרדנו לביטול גירעונות מכוח חוק מיסים עקיפים וביטלה את רובם המכריע של הגירעונות.
• ועדת יבוא: משרדנו מטפל בבקשת יבואן לביטול כופר שהוטל עליו בטענה כי עבר על הוראות חוקיות הייבוא.
בתי משפט
• משרדנו הגיש עד כה כשבעים תביעות כנגד משרד הבריאות להשבת אגרות בריאות שנגבו שלא כדין, ואנו ממשיכים בהגשת תביעות נוספות.
• משרדנו מייצג חברת מזון בתביעה ייצוגית בגין סימון המוצר.
• משרדנו מייצג חברה לשיווק תוספי תזונה בתביעה ייצוגית בגין סימון המוצר.
הרצאות, ימי עיון והופעות בתקשורת
• עו"ד גיל נדל הרצה בתאריך 21.1.16 בלשכת המסחר בחיפה בנושא הכרת התקינה הישראלית בעקבות הרפורמה האחרונה.
• עו"ד גיל נדל הרצה בתאריכים 22.2.16 ו- 28.2.16 במכון היצוא הישראלי, בנושא טיפים לעבודה נכונה מול המכס.
עדכוני מכס ורגולציה
