|
יבוא ויצוא-ומה שביניהם
עלון משפטי בענייני סחר בינלאומי |
תוכן הענינים
דבר המערכת
לקהל קוראינו,
אנו שבים אליכם עם הגליון האחד עשר של "יבוא ויצוא".
גליון זה מוקדש כולו לרפורמה בבדיקות התאמה לתקן של טובין מיובאים. כידוע, בשנת 2004 אימצה ממשלת ישראל את המלצות ועדת דויטש, אשר קבעה בין היתר כי מכון התקנים ימשיך ויהיה הגוף הבלעדי הממונה על בדיקת התאמה לתקן של טובין מיובאים, תוך שתתבצע הקלה משמעותית בכמות הבדיקות.
בגליון זה נסקור את עיקרי הרפורמה בבדיקות ההתאמה לתקן, וכן את התיקון המשמעותי שבוצע לאחרונה בחוק התקנים. כמו כן, נסקור שני פסקי דין שניתנו לאחרונה בבית המשפט העליון, שנוגעים ישירות לרפורמה.
ננצל הזדמנות זאת לאחל לקוראינו ולכלל העוסקים בסחר בינלאומי שנה טובה ומתוקה ושנת הצלחה בעסקים.
גיל נדל, עו"ד
תקינה
הרפורמה בבדיקת התאמה לתקן של טובין מיובאים
ממשלת ישראל אימצה בחודש אפריל 2004 את המלצות ועדת דויטש, והטילה על שר התעשייה המסחר והתעסוקה לפעול להקלה בבדיקות התקינה ביבוא, בכפוף להגברת רמת הבקרה והאכיפה. בהתאם לכך, נקבע מדרג של ארבע רמות בדיקה ביבוא לקבוצות טובין, לפי רמת סיכון שטמונה בהן לבריאות ובטיחות הציבור או לפי השפעתן על איכות הסביבה.
קבוצה מס' 1 כוללת טובין שרמת הסיכון הטמונה בהם היא הגבוהה ביותר. התנאי לשחרור הטובין בקבוצה זו הוא אישור מכון התקנים בדבר עמידה בדרישות התקן הרשמי, בהתאם לכללים שקבע המכון לעניין קבוצה זו בנוהל 401. למעשה, הטיפול בטובין אלו ייעשה כפי שהיה בעבר, דהיינו, בדיקת אב טיפוס, ובדיקות של משלוחים שוטפים, בהתאם לנספח "ש" של כל תקן. קבוצה זאת כוללת לא פחות מ – 207 תקנים, וביניהם: ת"י 250 – "ציוד אלקטרוני המופעל מרשת החשמל והמיועד לשימוש ביתי ולשימוש כללי דומה: דרישות בטיחות", ועוד.
קבוצה מס' 2 כוללת טובין שרמת הסיכון הטמון בהם היא בינונית, והיא נחלקת לשתי תת-קבוצות כדלהלן:
קבוצה 2-א – טובין שניתנים לזיהוי בנקל עם טובין שנבדקו בבדיקת אב-טיפוס/דגם. קבוצה זאת כוללת 120 תקנים, וביניהם ת"י 1011 "ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות בטיחות כלליות (שהינם בעלי רישום אמ"ר)"
התנאי לשחרור הטובין הוא אישור מכון התקנים שיינתן לאחר שהתמלאו התנאים הבאים:
דגם הטובין נבדק ואושר ע"י המכון בבדיקת אב טיפוס/דגם;
היבואן חתם על תצהיר שלפיו הטובין עומדים בדרישות התקן הרשמי וכי הטובין תואמים את הדגם שנבדק ואושר ע"י המכון בבדיקת אב טיפוס/דגם, והמכון בדק את התאמת התצהיר להוראות אלה;
קבוצה 2-ב - טובין שאינם ניתנים לזיהוי בנקל עם טובין שנבדקו בבדיקת אב טיפוס/דגם וכן טובין אשר לשם ביצוע שינויים בהם אין נדרשות פעולות מיוחדות. קבוצה זאת כוללת 20 תקנים, וביניהם ת"י 240: סבון תמרוקים.
התנאי לשחרור טובין הוא אישור המכון שניתן לאחר שהתמלאו התנאים הבאים:
דגם הטובין נבדק ואושר ע"י המכון בבדיקת אב טיפוס/דגם;
היבואן חתם על תצהיר שלפיו הטובין עומדים בדרישות התקן הרשמי וכי הטובין תואמים את הדגם שנבדק ואושר ע"י המכון בבדיקת אב טיפוס/דגם, והמכון בדק את התאמת התצהיר להוראות אלה;
הוגש ע"י היבואן ונבדק ואושר ע"י המכון מסמך המאמת ההצהרה בדבר התאמת הטובין לדגם שנבדק ואושר ע"י המכון בבדיקת אב טיפוס/דגם.
קבוצה מס` 3 - טובין שרמת הסיכון הטמונה בהם היא נמוכה. קבוצה זאת כוללת 40 תקנים, וביניהם ת"י 146 אסלות ישיבה מחומר קרמי. התנאי לשחרור הטובין בקבוצה זאת, הוא אישור המכון שניתן לאחר שהיבואן הגיש תצהיר בדבר התאמת הטובין לדרישות התקן הרשמי.
בקבוצות 2 – א, 2 – ב ו – 3, על היבואן להחזיק תיק מוצר לדגם במשך 7 שנים מיום השחרור האחרון של דגם הטובין.
קבוצה מס` 4 – טובין המיועדים לשימוש בתעשייה בלבד, ולא ע"י הצרכן. קבוצה זאת כוללת 11 תקנים. שחרור טובין אלה לא יהא מותנה בקבלת אישור תקן רשמי ממכון ויינתן לגביהם פטור מראש לפי סעיף 2(ד) לצו יבוא חופשי על ידי הממונה.
יצויין כי טובין שחל לגביהם תקן רשמי אשר אינם מופיעים בארבע הקבוצות, ישויכו לקבוצה מס` 1 ותידרש לגביהם בדיקת המכון בדבר עמידה בדרישות התקן הרשמי, וזאת עד למועד העדכון הבא של הרשימות אלא אם הורה הממונה אחרת.
היישום של קבוצות 3 ו – 4 כבר החל.
הממונה על התקינה רשאי לעדכן את רשימות התקנים מעת לעת, בהתאם לשינויים שחלים בתקנים הרשמיים. לפני ביצוע השינוי, הממונה יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את כוונתו לערוך את השינוי.
בגליון הבא נתייחס לנוהל מספר 401 של מכון התקנים, ולשאלות שונות הקשורות ביישום הרפורמה.
לראש העמוד
תקינה - תיקון חדש לחוק התקנים
לתשומת לב מנהלי חברות – הוחמרה הענישה בחוק התקנים
מנהלי חברות שיש להם ממשק עם חוק התקנים, ולא רק הם, חייבים להכיר את תיקון חוק התקנים מיום 1.8.05. מדובר בתיקון משמעותי ביותר, שעיקרו נמצא בתחום הענישה והאכיפה, ובמסגרתו הוחמרה הענישה על עבירות תקינה, וכן הורחבה סמכותו של הממונה על התקינה.
עונשו המירבי של מי שמייצר, מייבא, מוכר או מייצא מוצר שאינו עומד בתקן רשמי (למעט ענייני סימון) הוחמר והועמד על שנת מאסר או קנס של 202,000 ₪. כזה הוא גם עונשו של מי שמסמן מוצר בתו תקן ללא הרשאה, ומי שמפריע לממונה להשתמש בסמכויותיו (תפיסת מוצרים במסגרת עריכת ביקורת ועוד). עונשו המירבי של המבצע עבירה בכל הנוגע לענייני סימון הקבועים בתקן רשמי הועמד על חצי שנת מאסר או קנס בגובה 67,300 ₪. במידה ומבצע העבירה הינו תאגיד – עונשו הינו קנס כפול, דהיינו 404,000 ₪ על ייצור, יבוא, מכירה או ייצוא של מוצר שאינו עומד בתקן רשמי, ו – 134,600 ₪ במקרה של סימון שלא בהתאם להוראות התקן הרשמי. בית המשפט שהרשיע בעבירה לפי חוק התקנים זה רשאי, בנוסף על כל עונש שהוא מוסמך להטיל, לצוות על חילוטו של מצרך שנעברה בו העבירה או על התיקון או ההשמדה של המצרך.
התיקון החדש כולל התייחסות מפורטת לאחריותו של נושא בתאגיד למניעת עבירות על חוק התקנים. החוק קובע כי נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות על החוק על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו, ועונשו של מי שהפר את חובתו – קנס בגובה 67,300 ₪. מיהו נושא משרה? החוק מגדיר "נושא משרה" כתור מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. החוק מוסיף ומטיל אחריות בחלק מן העבירות (כגון ייצור, ייבוא מכירה או ייצוא של מוצר שאינו עומד בתקן הרשמי) גם על דירקטורים.
בנוסף על אחריות של נושא משרה בתאגיד, החוק החדש קובע חזקה לרעת נושא המשרה, דהיינו - אם נעברה עבירה על החוק על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
התיקון החדש מרחיב את סמכותו של הממונה על התקינה ומאפשר לו להוציא צווים מנהליים, לתקופה של 60 יום, כאשר בעקבות ייצור, יבוא, מכירה או ייצוא של מוצר שאינו עומד בתקן רשמי, נגרמת פגיעה בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה, או קיימת הסתברות גבוהה שתיגרם פגיעה כזו. הצו המינהלי מורה למי שגרם לפגיעה או על מי שעומד לעשות כן, להפסיק את המעשה הגורם לפגיעה או להימנע מעשיית המעשה.
התיקון החדש מאמץ מנגנון הקבוע גם בחוק הגנת הצרכן, והוא מנגנון ההתחייבות אשר משמש תחליף להעמדה לדין. על פי מנגנון זה, מוסמך הממונה לקבל התחייבות מצד מי שנחשד בביצוע עבירה על חוק התקנים, להימנע מביצוע העבירה. יחד עם מתן ההתחייבות רשאי הממונה לדרוש מהחשוד לפרסם מודעות ברבים בענין העבירה ומתן ההתחייבות, וכן לדרוש ערובה למילוי ההתחייבות. בעקבות מתן התחייבות, לא יועמד החשוד לדין.
לראש העמוד
תקינה
בית המשפט העליון: מכון התקנים ימשיך להיות הגוף הבלעדי הבודק טובין מיובאים לצורכי התאמה לתקן
עובדות המקרה:
מכון התקנים הינו תאגיד סטטוטורי הפועל מכוח חוק התקנים, ובמסגרת תפקידו מרכז באופן בלעדי מתן אישורי תקן לעניין עמידתם של טובין מיובאים בתקן ישראלי רשמי. לשכת המסחר ומעבדה מוסמכת בתחומי הבניה והסלילה עתרו לבית המשפט העליון, וביקשו לאפשר למעבדות מוסמכות ומאושרות על פי חוק התקנים לערוך את בדיקות ההתאמה לתקן של טובין מיובאים, בנוסף על מכון התקנים הישראלי. לטענתם, העתירה עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה בשנים האחרונות, להקל על יבוא טובין לישראל. יתרה מכך, בעבר התקבלו החלטות ממשלה אשר הורו לשר התעשייה והמסחר לשנות את צו יבוא חופשי ולאשר למעבדות נוספות לערוך את הבדיקות.
פסק הדין:
בית המשפט העליון דחה את טענת העותרים, כי בעבר הורתה הממשלה לשר התעשייה והמסחר לתקן את צו יבוא חופשי באופן שיתיר למעבדות אחרות לבצע את הבדיקות בנוסף על מכון התקנים. בית המשפט קבע כי טענה זאת אינה רלוונטית שכן הממשלה קיבלה במועד מאוחר יותר את המלצות הוועדה שמונתה על ידה (ועדת דויטש) ובמסגרתן נקבע כי יש להותיר בידי מכון התקנים בלבד את הסמכות לבצע את הבדיקות. במסגרת ההמלצות אף הומלץ לבטל את החלטת הממשלה שהורתה לשר להתיר למכוני בדיקה אחרים לבצע את הבדיקות.
בית המשפט דחה את טענת העותרים, כי פתיחת השוק למעבדות נוספות יביא לתחרות, להוזלת מחירים ויקל עם היבואנים והצרכנים.
בית המשפט סבור, כי אם ייפתח השוק הדבר יצריך השקעה גבוה ביותר מצד המעבדות בציוד בדיקה ובאנשי מקצוע לביצוע הבדיקות ולכן לא יביא להוזלה בתחום. בנוסף קבע בית המשפט, כי יש חשש שעם פתיחת התחום, ינסו יבואנים לאתר מעבדות "מחמירות פחות", וכתוצאה מכך תהייה ירידה באיכות הבדיקות. מעבדות יבקשו להחמיר פחות ולהוזיל מחירים, על מנת למשוך אליהן יבואנים. מכאן שיש אינטרס להקפיד על איכות הבדיקות על מנת להגן על הציבור, ויש חשיבות לכך שהבדיקות ייעשו על ידי גורם ממלכתי המגן על אינטרס הציבור.
בית המשפט הסתמך על כך שמכון התקנים הינו תאגיד סטטוטורי הפועל ללא מטרות רווח ופועל לטובת הציבור ובטיחותו. מנגד, מעבדות פרטיות מטרתן מקסום רווחים דבר העלול ליצור ניגוד אינטרסים ופגיעה במקצועיות ובבטיחות.
גם בתחום הפיקוח קבע בית המשפט כי קיים יתרון למכון התקנים, שכן פיקוח על תאגיד סטטוטורי, אחד, הנתון לפיקוח מבקר המדינה, פשוט הרבה יותר.
פרשנות:
א. וועדת דויטש קבעה כי היא אינה ממליצה לאפשר ל"מעבדות מאושרות" בצע בדיקות התאמה לתקן של טובין מיובאים, אלא להשאיר בדיקות אלה בידי גוף אחד, שניתן לפקח עליו, שירכז בידיו את כל המידע, שהוא מכון התקנים. קשה היה לצפות מבית המשפט העליון שיתערב בממצאים אלו.
ב. בשורה התחתונה, המפסידים העיקריים הם היבואנים, שכן בהיעדר תחרות, מחירי הבדיקות יישארו גבוהים. יחד עם זאת אין להתעלם ממסקנות אחרות של וועדת דויטש שקראו לחלוקה הטובין המיובאים לקבוצות, בהתאם לרמת הסיכון הנשקפת מהטובין ויצירת "מסלולים ירוקים", ובכך להביא להקלה משמעותית בכמות הבדיקות הנדרשות כיום מיבואן המבקש לייבא טובין לישראל (ראו סקירה נפרדת בגליון זה).
בית המשפט העליון, בג"צ 7428/01 איגוד לשכות המסחר נ` שר התעשייה והמסחר, פסק דין מיום 9.6.05
לראש העמוד
תקינה
בית המשפט העליון דחה עתירה של יבואן כנגד תקן הכרזה על רשמיות תקן
עובדות המקרה:
העותרים - יבואניות מצברים לרכב, אליהם הצטרפה לשכת המסחר בתל אביב - ביקשו מבית המשפט לבטל את ההכרזה על תקן ישראלי מס` 60095 כתקן רשמי (התקן עוסק במצברי התנעה מטיפוס עופרת-חומצה: דרישות כלליות ושיטות בדיקה). העותרים טוענים כנגד התקן מס` טענות:
א. ההכרזה על התקן כתקן רשמי נעשתה בחוסר סמכות מאחר והתקן אינו מקיים אף לא אחת ממטרות חוק התקנים. הוא אינו נוגע לאיכות הסביבה או לביטחון הציבור ולמעשה מטרתו הינה אך ורק הבטחת איכות המוצר, שאינה רלבנטית לחוק התקנים.
ב. אם השר מעוניין להגן על איכות הסביבה, עליו לקדם חקיקה אשר מתאים אשר יחייב איסוף מצברים אך לא באמצעות התקן.
ג. נעשה שימוש בסמכות התקינה כאמצעי להגבלת ייבוא דבר הפוגע בתחרות חופשית.
ד. קיימת הפליה: יבואני רכב, נהנים מפטור מלא, שכן המצבר המיובא ברכב אינו עובר כל בדיקה של מכון התקנים. כמו כן אין אכיפה של הוראות התקן על יצרני המצברים המקומיים. כמו כן, הוראות התקן אינן חלות על מצברי עופרת-חומצה המשמשים לגיבוי גופים חשמליים (כגון מחשבים), אשר מצויים בשימוש נרחב ביותר.
ה. קיים חשש לניגוד עניינים בגיבוש התקן, שכן על חברי הוועדה הטכנית שגיבשה את התקן, נמנו מנהלי חברות מקומיות העוסקות בייצור מצברים.
פסק הדין:
בית המשפט קובע, כי התקן התקבל בסמכות.
ההכרזה על התקן כרשמי אכן מקדמת את בטחון הציבור ההגנה על איכות הסביבה. שימוש במצברים לא איכותיים יכול לגרום לתקלות אשר עלולות להסתיים בתאונות. כמו כן, מצברים מכילים חומרים רעילים העלולים לזהם את הסביבה, במיוחד כאשר יצאו מכלל שימוש.
הקפדה על מוצרים מאיכות גבוהה, שמשך חייהם ארוך יותר תצמצם את כמות המצברים שבשימוש ותצמצם הנזק לסביבה. כך ימנע גם יבוא גדול של מצברים זולים ולא איכותיים דבר אשר יהפוך מחזור ללא כדאי. מכאן שתקן רשמי למצברים המבטיח את איכות המוצר תורם הן לשמירה על בטחון הציבור מאחר והדבר נוגע לתנועת כלי רכב על הכבישים, וכן מגן על איכות הסביבה – מבחינת עידוד המיחזור של המוצר.
בכל הנוגע לטענת ההפליה עקב אכיפה סלקטיבית- המדובר כאן בהבחנה מותרת. בדיקת כלי רכב המיובאים בשלמותם אינה זהה לבדיקת חלקי חילוף. אין המדובר באפליה. יבואני הרכב נאלצים לעמוד בשורת תנאים ותקנים ובדיקות. בכל הנוגע ליצור המקומי, היצרנים אינם פטורים מהתקן, אולם קיים שוני בפיקוח. על תוצרת ישראלית ניתן לפקח הן במפעלים והן בשווקים בעוד שלגבי תוצרת מיובאת ניתן לבצע בדיקות במחסני המכס בלבד. גם אם היה מדובר באפליה, עדיין לא היה בכך לבטל את רשמיות התקן, אלא רק לחייב את המדינה לבצע את הבדיקות כדין.
אי תחולת התקן על מצברי מעופרת-חומצה, אף היא אינה אפליה, לכל היותר ניתן לומר, כי רצוי שגם לגבי מצברים אלו יותקן תקן. מה גם שמצברים אלה אינם משמשים ברכבים הנעים על הכבישים ולכן פוגעים פחות בבטיחות הציבור.
גם נוכחות מנהלי חברות מקומיות בוועדה אין בה לפגום בהחלטה. על פי כללי התקנים יש ליתן ייצוג בוועדות טכניות לגורמים מקצועיים רלבנטיים על מנת שישפיעו על גיבוש אופיו הטכני של התקן. זאת ועוד, בסופו של דבר אומץ תקן אירופי, כך שלא ניתן לומר שהייתה השפעה לרעה מצד יצרנים מקומיים.
פרשנות: בשולי הדברים נעיר כי בתיקון האחרון של חוק התקנים מיום 1.8.05 הוחמרה הענישה על עבירות תקינה, והורחבה סמכותו של הממונה על התקינה. צריך יהיה לעקוב ולראות מה יהיה דפוס האכיפה העדכני של הממונה על התקינה.
בית המשפט העליון, בג"צ 7961/03 טל-רון תעשיות (1979) בע"מ נ` שר המסחר, התעשייה והתעסוקה, פסק דין מיום 25.7.05.
לראש העמוד
עדכוני מכס ורגולציה
