גיל נדל משרד עורכי דין

 

יבוא יצוא ומה שביניהם גיליון 144 -תמוז תשפ"ב יולי 2022

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם גיליון מס' 140 -אלול תש"פ - אוגוסט 2020
יבוא יצוא ומה שביניהם גיליון מס' 139 - סיוון תש"פ - יוני 2020
יבוא יצוא ומה שביניהם גיליון מס' 138 - ניסן תש"פ - אפריל 2020
יבוא יצוא ומה שביניהם גיליון מס' 137 - גיליון שבט תש"פ פברואר 2020
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 135 – סיון תשע"ט – יוני 2019
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 134 – אדר ב' תשע"ט – מרץ 2019
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 133 – אדר א' תשע"ט – מרץ 2019.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 132 – חשון תשע"ט – אוקטובר 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 131 – אב תשע"ח – אוגוסט 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 130 – סיון תשע"ח – מאי 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 129 – ניסן- תשע"ח – מרץ 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 128 – שבט תשע"ח – ינואר 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 127 – חשון תשע"ח – נובמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 122 – שבט תשע"ז – ינואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

 

1.      מהיכן יגיע הכסף להפחתות המכסים המתוכננות?

2.      הפחתות המכסים - סקירה ממבט על

3.      בית המשפט העליון: אין מקום להתערב בהחלטת מנהל המכס לדרוש מסמכי העדפה בייבוא אישי של רכבים משומשים

4.      מתווכים בייבוא אישי של רכבי יוקרה: סיכויים וסיכונים

5.      לא ניתן לפסול ערך עסקה של סוג קפה אחד בהתבסס על מחירו של סוג קפה אחר

6.      בית המשפט דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות המסים בשל גביית מסי יבוא ביתר

7.      בית משפט השלום: אושרה בקשת יבואן לביטול חילוט טובין

8.      תביעת איחור המסיכות נדחתה

9.      מה חדש החודש?

 

 

 

 


מהיכן יגיע הכסף להפחתות המכסים המתוכננות?

 

עו"ד גיל נדל

 

בימים אלו מתגלגלות רפורמות משמעותיות הנוגעות להפחתת מכסים, הן על מוצרי מזון והן על מוצרים אחרים. חלקן נכנסו לתוקף וחלקן ברמת גיבוש מתקדמת וכבר פורסמו טיוטות להערות הציבור.

עלות הרפורמות הללו הוערכו על-ידי הממשלה בכמיליארד וחצי ₪ לשנה, והשאלה הנשאלת הינה מהיכן יגיע הכסף?

קודם כל, חשוב לשים את הדברים בפרופורציות הנכונות: הכנסות המדינה ממכס עומדות, טרם ההפחתה, על כשלושה מיליארדי ₪ לשנה. הסכום אולי נראה גדול, אבל בהשוואה לכלל הכנסות המדינה, העומדות על כ- 380 מיליארדי ₪ לשנה, מדובר על פחות מאחוז אחד. כסף קטן. הפחתה של מיליארד וחצי ₪ לשנה היא רעד קל בכנף. לא יותר מזה.

ובכל זאת, תקציב זה תקציב. אז מאין יגיע הכסף?

ביני אשכנזי סיפק ב"וואלה כסף" בתחילת מרץ 2022 את הכותרת היפה: "המתעשרת החדשה היא מדינת ישראל – שיא בהכנסות המדינה ממסים". הוא מספר ש – "הכנסות המדינה הסתכמו בשנת 2021 בכ-384 מיליארד שקל. מדוח הכלכלנית הראשית באוצר עולה כי מדובר בעליה ריאלית של כ-22% משנת 2020 ושל 22% מ-2019, טרם משבר הקורונה, וכמעט שליש מההכנסות הן כתוצאה מתשלומי מע"מ". אז ברור שבמצב כזה אין שום מניעה לוותר על סכום מס עקיף של מיליארד וחצי ₪ לשנה. כסף קטן כבר אמרנו.

 

ואפשר להציע עוד הסבר: הלא רק לאחרונה הועברו מספר רפורמות שהטילו מס קניה על משקאות מתוקים, על כלים חד פעמיים, ועל שמנים וממסים (מס קניה ובלו). סכום הגביה השנתי ממקורות אלו עומד, לפי תחזיות הגביה של רשות המסים, על סכום שבין 1.5 מיליארדי ₪ ל – 2 מיליארדי ₪. אז הנה – עוד מקור תקציבי למימון רפורמת ביטול המכסים.

אבל לא נעצור גם פה, כי מתברר השפעת הקורונה על הסחר הבינלאומי הביאה הרבה כסף למדינה ישראל.

כידוע, מחירי ההובלה הימית במכולות המריאו מעלה מעלה, ובמקום עלות של 2,000-3,000 דולר למכולה 40 רגל מסין לישראל, מדובר היום על סכומים בסביבות 15,000 דולר. גידול עצום של 500-600 אחוזים.

כתוצאה מנסיקת מחירי ההובלה הימית במכולות גם רשות המסים מרוויחה. ומדוע? כי עלויות ההובלה נכללות במסגרת הערך לצרכי מסי יבוא – מכס, מס קניה ומע״מ. שבעת עשר אחוזי המע״מ החלים על מוצרים מיובאים – יחולו גם על מרכיב ההובלה. מי שנושא בעלויות אלו – גם של מיסי היבוא – הוא ללא ספק הצרכן. ברור שהיבואנים ינסו לגלגל את עלויות המכס על הקונים, אלא שגם במקרה של מוצרים החייבים רק במע״מ יבוא – מבחינת המגזר העסקי המע״מ אמנם ישולם ויקוזז, ומי שיספוג את מלוא המע״מ הוא הצרכן, שאינו יכול לקזז את המע״מ.

החוק מעניק פתרון למצב זה. פקודת המכס קובעת כי בכל הנוגע לעלויות הובלה שנגרמו עקב נסיבות מיוחדות שאין ליבואן שליטה עליהן יכול מנהל המכס לקבוע כי אין לכלול אותן בערך העסקה. בהתאם לכך, פנתה לשכת המסחר בתל אביב כבר בחודש דצמבר 2020 למנהל המכס וביקשה ממנו לקבע את עלויות ההובלה שיתווספו לערך הטובין. ואולם, רשות המסים סירבה להיענות לפניה הזאת, אף שלהבנתנו לא נראה שצריכה להיות מניעה משפטית כבדה להחרגת עלויות ההובלה הכבדות מהערך לצרכי מסי יבוא.

על כמה כסף מדובר? הנה תחשיב גס, על הצד הנמוך, על בסיס נתונים שמצאתי באתר הלמ"ס:

סך כלל המכולות שנפרקו בנמלי אשדוד וחיפה בשנת 2020 עמד על 934 אלף מכולות. אם נתמקד לטובת התחשיב רק בהובלה מהמזרח, ועוד יותר מזה – רק בהובלה מסין, נגיע לכמות של 168,000 מכולות בשנה, כי הסחר הימי מסין היווה בשנת 2000 כ – 18 אחוזים מכלל הסחר הימי. הפרש של 12,000 דולר למכולה בין 2019 לשנים שלאחריה, מביא לתוצאה של -תחזיקו טוב – למעלה משני מיליארד דולר. רק סכום המע"מ (17 אחוזים) ללא מכס ומס קניה, מביא לתוצאה של כ- 343 מיליון דולר, שהם למעלה ממיליארד ₪ לשנה.

אז הנה עוד מקור מימון להפחתת המכסים.

שלא ישתמע אחרת ושלא ניתפס כחמוצים – הפחתות מסים ומכסים הן כמובן דבר טוב ורצוי, במיוחד אם ישיג את מטרתו בהורדת יוקר המחיה. רק רצינו לשים את הדברים במסגרת הנכונה.

 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.

 

 


הפחתות המכסים - סקירה ממבט על

עו"ד גיל נדל

 

בתחילת חודש פברואר 2022 הודיעה ממשלת ישראל על תוכנית רחבה להפחתת יוקר המחיה בעלות של כ – 4 מיליארד שקל. בין היתר נטען כי התוכנית תכלול הפחתה רוחבית של מכסים שתוביל להוזלה רוחבית של מוצרי מזון וצריכה.

 

על מה מדובר?

מדובר על ביטול מכסים על מגוון מוצרי צריכה, מוצרי תעשיה וחומרי גלם לבניה, וביניהם: מוצרים לבית, ריהוט, כלי מטבח ואוכל, מוצרי טקסטיל: מזרונים, שמיכות וכריות, שטיחים, תחבושות היגייניות, אופניים חשמליים, חומרי גלם ומכונות לתעשייה- פלסטיק וציוד חשמלי, מקררים ומכונות; סוללות לרכב חשמלי, חומרי גלם לענף הבניה- אבני ריצוף, אמבטיות וכיורים; כלי עבודה, ציוד רפואי, חלקי חילוף לרכב.

ולא רק זה, אלא גם הפחתת מכסים רוחבית על מגוון מוצרי מזון – בשר בקר מצונן, דגי ים, מזון מן הים, שימורי טונה, נקניקים, פירות יבשים, עוגות ועוגיות, קמח, קטשופ ורטבים, שמן חמניות.

כמו כן דובר על הרחבת המכסות הפטורות שיחולקו במכרז מחיר מינימום לצרכן בנוגע לשמן זית, ביצים, דבש.

עד כאן – מה שדובר עליו בתחילת חודש פברואר. ונכון לאותו זמן לא היה ברור מתי זה יקרה, והאם תהיה התייעצות עם הציבור, ואיך זה יעבוד.

 

הטיוטות שפורסמו

והנה, בפרק הזמן שחלף מאז ניתן בהחלט לומר שחלה התקדמות בעניין הזה, ונביא בפניכם את עיקרי הדברים:

ראשית, התברר שמדובר בהוראות שעה שתוקפן יהיה עד סוף 2022, וזאת על מנת לבחון האם אכן ביטול המכס יגולגל על הצרכנים ויביא להפחתת יוקר המחיה. יש להניח, שאם אכן יתברר שההפחתה מגולגלת לצרכן – יוארך תוקפה של הוראת השעה

לגופו של ענין, ביום 28.2.2022 פרסם משרד האוצר פריטי המכס שבכוונת המשרד לבטל בתחומי ריהוט, כלי מיטה, מזרנים, פלסטיק ומוצריו, גומי ופריטים ממנו, תרופות, מוצרי עץ, מוצרי נייר, מינרלים שונים.

מדובר על מוצרים רבים המסווגים בפרק 94 הכולל מיטות, ספות, שידות, כסאות, ארונות, כסאות ומושבים, כלי מיטה, מזרנים, שמיכות וכיסוי מיטה. על מוצרים רבים מוצע כעת ביטול מכס.

באותו מועד פורסם צו נוסף שבא לבטל את המכס החל על הטובין המסווגים 5-50 (למעט פרק 35). מדובר בפלסטיק ומוצריו, גומי ופריטים ממנו, תרופות ומוצרים רפואיים, מוצרי עץ, מוצרי נייר דוגמת מחברות ואלבומים, מפות ומפיות, מעטפות, לוחות שנה, ספרי צביעה לילדים, ממחטות, נייר טואלט, טפטים לקיר, גפרורים, תכשירים לבישום חדרים, פרווה מלאכותית, זיקוקים, קוטלי חרקים ופטריות, מינרלים ומלחים שונים, שמנים, ניטרטים ופוספטים, תרכובות, דשנים, חומרי הדברה, חומרי צבע, ועוד.

באותו מועד פורסם גם כי יוארך תוקפה של הוראת שעה בדבר פטור ממכס על מוצרים משלימים לענף הטקסטיל וההנעלה כגון סרטי גומי, חגורות, אבזמים, קישוטים נוצצים, חרוזים ומוצרים משלימים נוספים.

והדברים לא נעצרו כאן.

ביום 10.3.13 פורסם על הכוונה לבטל את המכס החל על דגים, למעט אמנון, בורי, וקרפיון מזנים מסוימים לגביהם המכס הופחת בעבר. כיום, ככלל, חלים מכסים בגובה של 11 ₪ לק"ג ביבוא פילה טרי, 7.5 ₪ -8.5 ₪ לק"ג עבור דגים טריים, 6.5 ₪ לק"ג עבור דגים קפואים ועל פירות ים חלים מכסים בין 12% ל-35%. גם כאן מדובר בהוראת שעה עד לסוף שנת 2022.

ביום 14.3.22, פורסם פטור ממכס בהוראת שעה על בשר בקר טרי או צונן, שיירים טריים של בקר ובשר בקר מעובד, ועל בשר בקר וצאן מעובד ומשומר.

באותו יום פורסמה מכסה פטורה ממכס לייבוא שמן זית מסוגים שונים באריזות שאינן עולות על 5 ק"ג, וזאת בהוראת שעה שתוקפה עד סוף שנת 2022. המכסה תעמוד על 6,500 טון.

ובהמשך פורסמו טיוטות הכוללות פטורים נוספים.

מה בסופו של דבר נכנס לתוקף:

בגדול – המכסים על טובין המסווגים בפרקים 24 עד 97 לצו תעריף המכס בוטלו בהוראת שעה עד ליום 31.12.2022, למעט חריגים מסוימים (כלי רכב, ציוד קירור ועוד מספר חריגים) שעליהם המכס לא בוטל.

ההפחתות על מוצרי מזון לא נכנסו לתוקף, למעט הפחתות מדורגות על פירות וירקות שפורסמו בצו נפרד שפרסם שר האוצר. הפחתות אלו נכנסו לתוקף שלא במסגרת הוראת שעה.

 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.

 

 

 


בית המשפט העליון: אין מקום להתערב בהחלטת מינהל המכס לדרוש מסמכי העדפה בייבוא אישי של רכבים משומשים

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתון

 

לאחרונה, ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון אשר דחה עתירה כנגד החלטת מינהל המכס לחייב המצאת "מסמכי העדפה" כתנאי לקבלת פטור ממכס לייבוא אישי של כלי רכב משומשים שלא לצרכים מסחריים.

 

רקע

"מסמכי העדפה" הם מסמכים המעידים על הוכחת מקור הטובין באחת המדינות החתומות בהסכמי הסחר עם ישראל ואשר מקימים את זכותו של היבואן לקבל פטור ממכס או להנות משיעורי מכס מופחתים. כך, סעיף 14 לצו תעריף המכס קובע כי טובין שחל עליהם הסכם סחר יהיו פטורים ממכס, אם צורף להם מסמך העדפה.

עם זאת על אף הקבוע בצו תעריף המכס וחרף לשונם של הסכמי הסחר המחייבים המצאת "מסמך העדפה" כתנאי למתן פטור ממכס, נהג מינהל המכס שלא לדרוש "מסמכי העדפה" כתנאי לקבלת פטור ממכס ליבוא כלי רכב משומשים וזאת, נוכח היקפי יבוא נמוכים של כלי רכב משומשים שעד לאחרונה יובאו על-ידי אנשים פרטיים בלבד. נוהג זה עוגן גם בנוהל זמני שהוציא מנהל המכס בשנת 2006.

בחודש נובמבר 2020, בעקבות הצטרפותם של יבואנים זעירים לקובצת האנשים הפרטיים המבצעים יבוא אישי החליט מינהל המכס על ביטול סעיפי הנוהל הפוטרים מחובת הצגת "מסמכי העדפה" במקרה של יבוא רכבים משומשים. בחלוף שבוע פרסם שר האוצר דאז, מר ישראל כץ, הודעה לפיה הורה לרשות המסים להקפיא את שינוי הקריטריונים בנושא יבוא רכב אישי באמצעות יבואן זעיר.

אולם, ביום 30.12.2020 פורסמה החלטה נוספת של מינהל המכס לפיה מועד תחילת ההחלטה בדבר ביטול סעיפי הנוהל בקשר עם מסמכי העדפה ידחה ליום 1.4.2021, ויחול ביחס לרכבים משומשים המיובאים ביבוא אישי ממועד זה ואילך. בעקבות החלטה זו, הוגשה עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ.

טענות הצדדים

בעתירתו, ביקש העותר כי בית משפט יורה למינהל המכס לבטל את החלטתו בדבר דרישת מסמכי העדפה ולהותיר על כנו את המצב שהיה טרם שינוי הנוהל. נטען כי מינהל המכס עשה שימוש שרירותי בסמכותו, וכי הנימוק להחלטה זו לפיה לא ניתן לזהות את מקור כלי הרכב לא ניתן לזיהוי רק לפי מספר השלדה הינו שגוי.

עוד נטען בעתירה כי במקרה של רכב משומש לא ניתן להשיג מסמכי העדפה, וכן כי מינהל המכס לא פירט את סעיפי הסכמי הסחר שעמדו בבסיס החלטתו והתעלם מבקשות העותר לקבלת מידע וערעור על ההחלטה.

בנוסף נטען בעתירה כי מקרים של חוסר התאמה בין מספר השלדה לבין מקור הרכב הם נדירים מאוד ובידי מינהל המכס יש נתונים לגבי כלי רכב זהים המיובאים על-ידי יבואנים מסחריים המאפשרים לזהות את ארץ המקור של כלי הרכב. כך נטען כי על-ידי העותר כי ההחלטה פוגעת בתחרות בענף הרכב וההחלטה מפלה בין יבואנים מסחריים לבין אנשים שמבקשים לייבא רכבים באופן אישי (שאינם יכולים לדבריו להציג מסמכי העדפה), ונועדה לשרת את האינטרסים של היבואנים המסחריים, כאשר ההחלטה מייקרת את עלות כלי הרכב המשומשים המיובאים ביבוא אישי בתוספת של עד 15% מערכם.

מנגד, נטען על-ידי מינהל המכס כי קיים לכאורה סעד חלופי, שכן אדם המבקש לייבא רכב, ואין בידו מסמך העדפה, יכול לנקוט הליך אזרחי בנושא חיובו במכס. לגופו של עניין הובהר כי הנוהל בנוסחו הקודם העניק פטור ממכס ליבואני רכב משומש מבלי שהתקיימו התנאים הקבועים בהסכמי הסחר שמדינת ישראל חתומה עליהם ובצו תעריף המכס.

לפיכך, ההחלטה נושא העתירה מהווה אך תיקון טעות שנפלה בנוהל, וכל תכליתה להשוות את התנאים הקבועים בנוהל להסדר הסטטוטורי הקבוע בצו תעריף המכס.

בנוסף, נטען כי ההסדר שנקבע בנוהל בנוסחו הקודם סבל מקשיים יישומיים, הואיל ופעמים רבות לא ניתן היה לזהות את מדינת המקור של כלי הרכב לפי מספר השלדה. מכאן, נטען על-ידי מינהל המכס כי מספר השלדה לבדו אינו מאפשר לברר האם כלי הרכב עומד בתנאים הקבועים בהסכמי הסחר וצו תעריף המכס, ומשום כך אין בו כדי להעניק פטור ממכס.

 

הכרעת בג"צ

בג"ץ, מפי כב' השופט גרוסקופף ובהסכמת כב' השופטים פוגלמן ואלרון דחה את העתירה על הסף ופסק כי אף אם נניח כי בהצעה כזו או אחרת שהעלה העותר יש הגיון, וכי אין טעם להכביד שלא לצורך על יבוא אישי של רכבים משומשים, אין בעתירה כל תשתית משפטית היכולה להצדיק התערבותו של בג"ץ במקרה זה.

גישה לפיה אין זה "הוגן או צודק לפגוע במייבא רכב ביבוא אישי" כפי שנטען בתשובתו של העותר איננה טענה משפטית, ויש ממש בעמדת מינהל המכס לפיה העתירה נעדרת כל התייחסות לכך שהדין הקיים אינו תואם את הנוהל לפני תיקונו, ולפיכך את הסעד המבוקש בעתירה.

עוד נקבע כי העתירה נעדרת כל התייחסות להוראת סעיף 14 לצו תעריף המכס, ולמעשה לצו תעריף המכס בכללותו, וממילא לא הוצג פגם משפטי המצדיק את התערבותו של בג"ץ בהחלטת המשיב בדבר שינוי הנוהל.

 

בג"ץ 2047/21 ברנס נ' מדינת ישראל רשות המסים מינהל המכס. פסק דין מיום 14.7.21.

 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.

 

 

 


מתווכים בייבוא אישי של רכבי יוקרה: סיכויים וסיכונים

עו"ד גיל נדל

 

תקציר:

במאמר זה נסקור את החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת רויטל באום), במקרה בו ייבוא אישי של רכב יוקרה מגרמניה באמצעות מתווך הסתבך והתברר כעוקץ אדיר ממדים אליו נקלעו כל הצדדים שלא בטובתם. היבואן קיווה להשיב את כספו האבוד מכיסו של המתווך בטענה שהאחרון התרשל בתפקידו, אך תביעתו של היבואן נדחתה.

עובדות המקרה:

אביו של התובע היה מצוי בקשרים עסקיים עם אחיו של הנתבע, על כן ביקש להיעזר בשירותיו של הנתבע עצמו כמתווך, על מנת לייבא מגרמניה רכב מסוג מרצדס עבור התובע. אביו של התובע איתר את הרכב הנרכש באתר אינטרנט גרמני בשם 'מוביל-דה', והנתבע יצר קשר מול המוכרים בגרמניה. התובע ביצע את ההעברה הבנקאית של מלוא תמורת הרכב למוכר שבחו"ל, אך התהליך הסתבך כאשר המוכר הגרמני נעלם כלא היה מבלי לספק את הרכב.

בתגובה לדברים ניסה הנתבע להפעיל קשרים (לרבות בעולם התחתון של אירופה) כדי לברר פרטים אודות ה'מוכר' הנוכל, והתברר כי מדובר בהונאה רחבת היקף במסגרתה הרכב אשר 'נמכר' לתובע 'נמכר' עוד עשרות פעמים בהיקפים של מיליוני יורו, כאשר ה'מוכר' אינו הבעלים של הרכב אלא למעשה חבורת נוכלים חמקמקה שהעבירו לנתבע מסמכים מזויפים ושיקרו לו בשיחותיהם הטלפוניות.

כעבור כשנתיים, שלח התובע לנתבע מכתב התראה במסגרתו טען לראשונה כי הנתבע התרשל בתיווך בעסקה, ודרש ממנו תשלום בגובה הסכום שהועבר ל'מוכר' הנוכל בתוספת פיצוי בסך של 100,000 ₪ בגין עוגמת נפש, ובסך הכל 348,565 ₪. העניין התגלגל לפתחו של בית המשפט, ויחד עם כתב ההגנה הגיש הנתבע הודעה לצד ג' שהוא אביו של התובע.

טענות הצדדים:

התובע ואביו טענו שהנתבע הציג את עצמו כעוסק בייבוא רכבים לישראל וכבעל הכישורים והקשרים הנדרשים לצורך זה, כך שהם סמכו על הנתבע לחלוטין ופעלו בהתאם להנחיותיו. מכאן, הנזק ועוגמת הנפש שנגרמו להם משהבינו שהנתבע התרשל במילוי תפקידו כמתווך בעסקה.

הנתבע טען מנגד כי איננו יבואן רכב, איננו בעל ידע או ניסיון בתחום ולא הציג עצמו מעולם באופן זה. יחד עם זאת, הנתבע אישר כי עבד שנים רבות בחברת מרצדס-בנץ בגרמניה כמהנדס רכב, והוא בעל קשרים עם עובדי החברה והיכרות לאופן בו מבוצעות מכירות רכבי יוקרה של בכירים בחברה הואיל והיה בכיר בעצמו. בנוסף, סייע הנתבע פעמים ספורות ביותר (לחברים קרובים או בני משפחה בלבד) לרכוש רכבים מסוכן גרמני שרוכש רכבי יוקרה מתוצרת מרצדס-בנץ.

הדיון המשפטי והכרעת בית המשפט:

בית המשפט דן ראשית בשאלה האם נוצר הסכם מחייב בין הצדדים. בהקשר זה עומד בית המשפט על כך שהתקשורת בין הצדדים לא התגבשה לכדי הסכם מחייב משום שלא הייתה ספציפית ומוגדרת כנדרש. לאחר מכן, עובר בית המשפט לדון באמינות גרסאותיהם של התובע ואביו ומסקנתו בהקשר זה היא שעדותם משקפת "גרסה מתפתחת" שאינה עולה בקנה אחד עם העובדות ועם גרסתו הסדורה של הנתבע. כך למשל קובעת השופטת כי הנתבע לא הוצג כמי שעוסק בייבוא רכבים אלא לכל היותר כחבר שמתגייס לעזור לתובע ולאביו. בהמשך כותב בית המשפט כי אינדיקציה נוספת להיעדר התחייבות חוזית במקרה שלפנינו היא שלא הובטחו לנתבע שכר או עמלה כלשהם בעד סיועו.

ביחס לטענת הרשלנות, פוסק בית המשפט כי בסופו של דבר, מי שנטל על עצמו את הסיכון היה התובע שהעביר את מלוא סכום התמורה ל'מוכר' שהתברר כנוכל שהונה אותו ואת אביו. זאת, במיוחד כשאביו של התובע היה להוט ביותר לרכוש את הרכב הנדון והתעלם מנורות האזהרה שהבהבו (כגון מסמכים מזויפים מהם עולים פערים בין רישומי הרכב לבין מצגים מטעם ה'מוכר'), ובמיוחד כאשר בוצעה כלפי הצדדים כולם וכלפי אנשים רבים נוספים הונאה מתוחכמת ביותר, שהסיכוי לגלותה קלוש.

הכרעתו הסופית של בית המשפט היא לדחות הן את התביעה כנגד הנתבע והן את ההודעה לצד ג' כנגד אביו של התובע, מפני שאיש מהצדדים אינו אשם בהעברת הכספים לנוכלים ומפני שהצדדים כולם הם קורבנות של מעשה נוכלות אשר בוצע כלפיהם בתחכום רב שלא היה ניתן לצפותו מראש.

באופן כללי יש לציין כי עסקאות ייבוא אישי באמצעות מתווכים מאופיינות אמנם בסיכוי כלשהו לחיסכון בעלויות, אך הסיכון הפוטנציאלי הנשקף מהן משמעותי. כך למשל, במקרה דומה שהגיע לפתחו של בית המשפט נדחתה ברובה תביעת יבואן כנגד החברה שבאמצעותה ייבא את הרכב ונקבע כי החברה אינה אחראית לתשלום תוספת מיסי ייבוא שנדרשו ע"י רשות המכס [ת"א (שלום אשדוד) 64712-06-15 דגמי נ' סי קלאס מוטורס יבוא ושיווק רכבי יוקרה בע"מ (פורסם בנבו, 29.7.2018)]. להשלמת התמונה יש לציין שהמחוקק נדרש לסוגייה במסגרת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 בו נקבעו הוראות שונות כדוגמת חובתו של המתווך לפעול בנאמנות ובהגינות כלפי לקוחותיו או דרישה לכריתת חוזה מפורט בכתב בכדי למנוע אי הבנות בין הצדדים.

 

ת"א (שלום חיפה) 31199-06-18 דוד נ' בחוס (פורסם בנבו, 5.10.2021)

 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.

 

 


לא ניתן לפסול ערך עסקה של סוג קפה אחד בהתבסס על מחירו של סוג קפה אחר

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתן, עו"ד משה שטרייכר

 

רקע:

היבואנית, חברה הרשומה ברשות הפלסטינית, ייבאה מירדן 4 מכולות של קפה ירוק גולמי מסוג Ethiopian Lekemptiבמשקל כולל של 76,000 ק"ג. הספק הירדני שמכר את הקפה ציין כי הקפה באיכות ירודה ומחירו נמוך בהשוואה לסוגי קפה אחרים בהתאם למחירי השוק הבינלאומי לקפה וקבע את המחיר בהתאם.

עם הגעת משלוח הקפה לישראל, ערכה רשות המכס בדיקה של עסקאות קפה אתיופי מסוגים שונים ועל בסיס הבדיקה שערכה קבעה, כי ערך העסקה לצרכי מכס כפי שהוצהר על ידי היבואנית, דווח בחסר וחייבה את היבואנית בתשלום נוסף.

רשות המכס העריכה את ערך העסקה בהתאם להצהרות יבוא של סוגי קפה שיובאו מאתיופיה באותה תקופת זמן לפי מה שהיא הגדירה כ"מחיר טובין דומים", וזאת מבלי שערכה אבחנה בין המחירים של זני הקפה השונים, כמו גם בין מחירי קפה מאותו זן אך בדרגות איכות שונות.

טענות הצדדים:

לטענת היבואנית, העסקאות עליהן הסתמכה רשות המכס בקביעת ערך העסקה התייחסו לסוגי קפה אתיופי משובחים יותר מהקפה שהיא עצמה רכשה. כתמיכה לכך, צירפה היבואנית מכתב הסבר מהספק הירדני שהתייחס להפרשי המחירים בין סוג הקפה שיובא על-ידי היבואנית הנחשב לדבריו לאחד מסוגי הקפה הזולים ביותר לבין סוגי קפה אתיופי אחרים.

במכתבו ציין הספק כי הוא פעיל משנת 1970 ומייבא כ-800 טון קפה אתיופי מסוגים שונים בשנה כאשר מחירי הקפה משתנים בהתאם לאיכות, סוג ומחיר השוק והבורסה בניו יורק. כפי שהוצג על-ידי הספק במכתבו, מחירי הקפה משתנים בין הסוגים השונים כאשר ההבדל במחירים יכול לעמוד על אלפי דולרים בהתאם לסוג הקפה.

בהתאם לנתונים שהוצגו על-ידי הספק, סוג הקפה Ethiopian Lekemptiאשר יובא לישראל, אכן נחשב לאחד מסוגי הקפה הזולים ביותר.

לטענת רשות המכס, בהשוואה לבדיקת הצהרות יבוא של סוגי קפה אחרים שיובאו מאתיופיה באותה תקופה התברר, כי היבואנית הצהירה על מחיר עסקה נמוך משמעותי מן המחיר הסביר בשוק הסחר העולמי ולכן פסלה את ערך העסקה ובהתאם לסמכותה לפי סעיף 130(1) לפקודת המכס, ותמחרה את העסקה מחדש תוך עשיית שימוש בשיטת הערכה חלופית, של בדיקת הצהרות יבוא סוגי קפה אחרים שיובאו מאתיופיה באותה תקופה. כך, המחיר נקבע לפי מחיר טובין דומים שיובאו מאתיופיה באותה תקופה, כאשר רשות המכס לא אבחנה בין זני הקפה ודרגות איכויות הקפה השונים, שיובאו מאתיופיה באותה תקופה.

הכרעת בית המשפט:

בית המשפט קיבל את טענת היבואנית כי קיים הבדל בין המחירים של זני הקפה השונים, כמו גם בין מחיר קפה מאותו זן אך בדרגות איכות שונות וקבע כי זני הקפה השונים אינם טובין דומים.

בהחלטתו ציין בית המשפט, כי בקביעת ערך העסקה הסתמכה רשות המכס על 11 הצהרות ייבוא של קפה אתיופי, כאשר לכל אחת מהעסקאות היו פרמטרים שונים הרלבנטיים למחיר העסקה שלא נלקחו בחשבון בקביעת ערך העסקה על-ידי רשות המיסים.

להבהרת הדברים הוסיף בית המשפט וציין, כי מתוך 11 העסקאות שהציגה רשות המכס, 8 עסקאות היו של סוגי קפה באיכות מדרג 2, ו-3 עסקאות היו של סוגי קפה באיכות מדרג 5 כאשר הפער בין מחירי העסקאות עמד על כ- 58%. הבדל זה מלמד על כך שלא מדובר בטובין דומים.

בהתאם לכך קבע בית המשפט, כי נפל פגם בהחלטת רשות המכס המבוססת על עסקאות שבוצעו בטובין שאינם דומים וכי המחיר שנקבע על בסיס עסקאות קפה אתיופי מזנים אחרים, יקרים יותר, ובדירוגים אחרים, לוקה בחוסר סבירות היורד לשורשה של ההחלטה.

עוד קבע בית המשפט כי על מנת להסיק מחיר עסקה מתוך השוואה לעסקאות דומות, יש לברור עסקאות חריגות ולבחון רק את אותן עסקאות אשר דומות לעסקה הרלוונטית.

בית המשפט הכריע, שהיות ורשות המכס לא הציגה מידע על עסקאות דומות של רכישת קפה מסוג Ethiopian Lekemptiשמהן ניתן לגזור את מחיר העסקה, ובמקביל הציגה מידע על עסקאות קפה אתיופי בשני מדרגים שונים שלא הוכח כי הם במדרג איכות גבוה יותר מאיכות הקפה שייבאה היבואנית, הרי שהדרך לקבוע את מחיר העסקה היא בעריכת חישוב ממוצע בין שני הדירוגים הקיימים, לאחר חישוב ממוצע של העסקאות ביחס לכל אחד ממדרגי הקפה בנפרד ולאחר מכן חישוב הממוצע בין שני המדרגים.

 

תא"מ 21625-05-20 Sharekat Taher Hejaz Leltejara walmokasaratנ' מדינת ישראל / רשות המיסים (אגף המכס והמע"מ) (3.7.2021)

 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.

 

 

 


 

בית המשפט דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות המסים בשל גביית מסי יבוא ביתר

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתון, עו"ד רנון גורן

רקע:

תקלה במערכת רשות המסים הביאה לגביית יתר במשך כחודשיים, עד שזוהתה על-ידי עובד הרשות ותוקנה. הרשות לא פרסמה ברבים את דבר התקלה ותיקונה. בעת שהתקלה הייתה בתוקף, המבקש חויב ביתר מסי יבוא וקנס מנהלי. כעבור כשנתיים הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה זו כייצוגית על גביית היתר. מהבקשה השתמע שהרשות המשיכה בגביית היתר בשנתיים שקדמו לתובענה וכי מדובר בקבוצה המונה עשרות אלפי מקרים וגביית יתר בסך של כ-5 מיליון ₪. בפועל, גביית היתר עמדה על סך של כ-4,600 ₪, נמשכה חודשיים בלבד והופסקה ביוזמת הרשות וללא קשר למבקש כשנתיים קודם להגשת בקשת האישור.

עובדות המקרה:

המבקש רכש בדיוטי פרי בנתב"ג טובין שונים בסך של 688.88$, ובכללם 10 פקטים של סיגריות ו-4 בקבוקי משקאות חריפים אותם הפקיד עד חזרתו ארצה. בכניסתו לישראל, עבר המבקש דרך "המסלול הירוק" מבלי להצהיר על הטובין שרכש, על אף שרכש כמות העולה על הכמות הפטורה מחובת הצהרה ותשלומי מס יבוא. על כן, היה עליו לעבור ב"מסלול האדום" ולהצהיר על הטובין בהתאם.

פקידי המכס תפסו את כמות הטובין שעלתה על המותר בייבוא אישי, ואישרו למבקש לשחרר את הטובין שנתפסו בכפוף לתשלום תשלומי מכס, מס קניה ומע"מ בסך 1,834 ₪, וכן קנס מנהלי בסך 1,834 ₪. סה"כ חויב המבקש בסך של 3,668 ₪.

בשל תקלה במערכת "שער עולמי" (מערכת לניהול סחר חוץ שהוכנסה בשנת 2018 לשימוש ברשות המסים והחליפה את המערכות התפעוליות הישנות), חושבו מסי הייבוא והקנס המנהלי שהוטל על המבקש באופן שגוי, מה שהוביל לחיוב ביתר בסך של כ-43 ₪. בסה"כ עמדה התקלה בתוקף כחודשיים, ובתקופה זו נגבו שערי חליפין שגויים באולמות הנוסעים, מה שגרר הן גביית יתר והן גביית חסר.

טענות הצדדים:

המבקש הגיש בקשה לאישור התובענה כייצוגית, להשבת תשלומי מכס, מס קנייה, מע"מ וקנסות מנהליים, שלטענתו נגבו לפי שער מטבע הגבוה ביותר מ-1% משער המטבע הקבוע בדין, ומכאן מדובר בגביית יתר בחוסר סמכות. המבקש טען שפנה בפנייה מקדימה למנהל המכס בדרישה להשבת תשלום היתר, אולם הרשות לא השיבה לפנייתו. נטען כי סכום ההשבה לתובע מסתכם ב-42.96 ₪ ושווי התובענה מוערך בסך העולה על 5 מיליון ₪.

רשות המסים טענה שהתקלה חלה בשל טעות אנוש, התגלתה על-ידי עובד הרשות לאחר חודשיים, ותוקנה. הרשות הדגישה שתיקון הטעות נעשה לפני זמן רב, ללא קשר להליך זה ושנתיים לפני פתיחתו, כאשר אין בניהול ההליך כדי להביא תועלת לציבור. עוד נטען כי המכתב שהמבקש טוען ששלח, לא אותר אצל הרשות ולא ידוע אם התקבל.

עוד טענה הרשות כי ערכה בדיקה וכי מדובר בסה"כ ב-19 הודעות קנס במסגרתן קיים חיוב ביתר זניח שטרם נגבה – כ-100 ₪ בלבד – ועל כן מדובר ב-"זוטי דברים". לפיכך, נטען כי מדובר בהליך סרק שלא יביא לתועלת לציבור והתובענה אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת.

הכרעת בית המשפט:

השאלה המרכזית נשוא פסק הדין היא מי זכאי להוצאות ההליך. האם המבקש ובא-כוחו זכאים לגמול ושכר טרחה כיוון שלולא הגשת ההליך התנהלות רשות המסים לא הייתה מקבלת פומביות; או שמא רשות המסים זכאית להוצאות כיוון שבירור עובדתי מקדים היה מעלה שאין מקום להגשת ההליך.

לעניין זה טען המבקש כי הרשות מתעלמת במכוון ממי ששילם מסים על הצהרה כדין, כדי לצמצם את הגמול ושכר הטרחה לאחר חדילה; והמשיבה טענה כי חדלה מגביית הכספים ללא קשר למבקש וזמן רב קודם לפנייתו. על אף האמור, ולאחר ביקורת של בית המשפט – לפיה מן הראוי כי רשות ציבורית שגילתה טעות שהובילה לגביית יתר מהציבור, תהיה מודעת להיקף הגבייה ותנהג בשקיפות בקשר לכספים שהגיעו אליה לכאורה שלא כדין – ביצעה הרשות במסגרת ההליך בדיקה בעניין חובות מס פתוחים, שהעלתה שקיימת רק הודעת קנס אחת ובה גביית יתר ע"ס 18 ₪ שלא שולמה.

לאור האמור, טענו המבקש ובא כוחו שיש לפסוק לזכותם גמול בסך 10,000 ₪ ושכ"ט בסך 50,000 ₪, וזאת בעיקר בשל שיקולי הרתעה; שיקולי תשומה – שכן לטענתם הבקשה לאישור התובענה כייצוגית הינה בקשה מורכבת המצריכה בקיאות בדיני המס; שיקולי תפוקה – שכן גם אם התועלת לקבוצה אכן נמוכה כנטען, התועלת נותרה בכיס המשיבה באקט חד צדדי וללא פרסום, תוך ניצול לא ראוי של פערי הכוחות וללא פיקוח; ומשיקולי הכוונה ציבורית – התועלת בתובענה היא פרסום המקרה והבאתו לידיעת הציבור, קבלת מידע קונקרטי על הגבייה שרשות המסים ניסתה להסתיר, וכן תועלת הרתעתית.

רשות המסים טענה כי אין הצדקה לפסוק למבקש ובא-כוחו גמול ושכר טרחה, להיפך – יש לחייבם בהוצאות כדי להרתיע מפני הגשת תביעות סרק שלא מבוססות על נתונים בדוקים ועל עובדות. הודגש כי הטעות במערך הגבייה תוקנה כמעט שנתיים קודם להגשת התובענה וללא קשר לפנייתו של המבקש. עוד נטען כי גם בתקופה בה חלה הטעות – כחודשיים בלבד – נגבה מס ביתר בסכום זניח ובמקרים בודדים, כשבמועד הגשת התובענה נותר חוב פתוח אחד בלבד בגביית יתר בסך 18 ₪. בנוסף, נטען כי המבקש על סמך מקרה אישי בודד שהתרחש כשנתיים קודם לכן וללא בדיקה ובירור של מצב הדברים העובדתי, הגיש בקשה לאישור התובענה כייצוגית והתבסס על מצג עובדתי שגוי ומטעה. לבסוף נטען כי לנוכח הנזק המזערי שנגרם לציבור, כמו העובדה שהתקלה תוקנה שנתיים קודם להגשת התובענה, זכאית היא להגנת "זוטי דברים", שכן הוצאות ניהול ההליך עולות בהרבה על תועלתו.

בית המשפט בחן את טענות הצדדים והכריע שנסיבות המקרה אינן מצדיקות פסיקת גמול ושכר טרחה.

לעניין שיקולי התשומה – קבע בית המשפט כי אין מדובר בסוגיה מורכבת שמצריכה מומחיות מיוחדת, שכן מדובר בחישוב פשוט של שער חליפין שלא דורש מומחיות בדיני המס.

כמו כן, בית המשפט בחן את התנהלות המבקש ובא כוחו וקבע שהם לא התנהלו כנדרש: כך, על תובע ייצוגי ובא כוחו מוטלת חובה לבצע "בדיקה הולמת" קודם להגשת בקשת האישור, כגון חקירה פרטית, בדיקה מקדמית עם חברי קבוצה פוטנציאלים, ניסיונות לברר את העובדות עם רשות המסים בלא לחשוף את מטרת הבירור באמצעות פנייה לפי חוק חופש המידע, ועוד. בכך, ניתן יהיה לייצג את ענייני הקבוצה נאמנה ולהציג תמונה שלמה בפני בית המשפט.

לעניין שיקולי התפוקה – ככל שהמבקש היה פועל כראוי, הוא היה מגלה שהתקלה תוקנה כשנתיים לפני הבקשה ואין מדובר בהפרה נמשכת. על כן, אין קשר בין הגשת התביעה להפסקת הגבייה, והמבקש לא הביא כל תועלת לציבור.

לעניין הכוונת התנהגות – בית המשפט מתח ביקורת על רשות המסים באומרו כי ראוי כי רשות שגבתה שלא כדין סכומים מהציבור, לכל הפחות תיתן דעתה בדבר היקף הגבייה והפגיעה בציבור ממנו נגבו הסכומים אל מול הפגיעה ברשות עצמה ובציבור הכללי אם יושבו הסכומים. כמו כן, על אף שהרשות תיקנה את התקלה, היא פעלה בחוסר שקיפות עת לא הודיעה על כך לציבור.

לאור כל האמור לעיל, דחה בית המשפט את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, דחה את הבקשה לפסוק גמול ושכר טרחה למבקש ובא-כוחו לאור התנהלותם, אך באותה מידה דחה את בקשה רשות המסים להשית עליהם הוצאות, לאור העובדה שהרשות פעלה בחוסר שקיפות כלפי הציבור.

 

ת"צ (מחוזי ת"א) 56225-01-20 אברמוביץ נ' רשות המסים (פורסם בנבו, 2.7.2021)

 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.

 

 


 

בית משפט השלום: אושרה בקשת יבואן לביטול חילוט טובין

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתון, עו"ד שירלי סטרז'בסקי

 

במקרה זה דן בית משפט שלום באשקלון בשאלה האם החלטה של בית המכס לחילוט טובין ניתנה בחוסר סבירות. תשובה חיובית לשאלה זו משמעה ביטול החלטת החילוט ושחרור מיידי של הטובין שחולטו. במאמר זה נסקור את נסיבות המקרה אשר הביאו את בית משפט המשלום להחליט כי יש לבטל את החלטת החילוט ואת בית משפט המחוזי להפוך את החלטת בית משפט השלום, ולקבוע כי החלטת החילוט נעשתה כדין.

 

עובדות המקרה

התובעת הינה יבואן ישראלי אשר ייבא צעצועים במספר מכולות לנמל אשדוד. על-פי הדין, הצעצועים המיובאים היו חייבים באישור תקינה ממכון התקנים וממשרד הכלכלה והתעשייה, כתנאי לשחרורם מפיקוח המכס. היבואן אכן החזיק באישורים אלו והוא הגיש אותם בעת מילוי הצהרת היבוא.

עם הגעת הצעצועים לישראל, המכס החל בביצוע בדיקות קיצוניות ובלתי סבירות בצעצועים אשר ארכו זמן ממושך לאחר מועד היבוא. לאחר ביצוע הבדיקות, החליט המכס לתפוס מכולה אחת של צעצועים ולא לשחררה לידי היבואן. המכולה נשוא הדיון אחסנה צעצועים הנושאים שמות של יבואנים זרים מהרשות הפלסטינית, מארה"ב ומרוסיה, עליהם הודבקה מדבקה לבנה וזאת על מנת שהיבואן יוכל לזהות ולמיין צעצועים אלו לאחר היבוא.

 

טענות הצדדים

לטענת היבואן, תפיסת הטובין נעשתה שלא כדין, שכן במקרה זה לא הייתה למכס שום עילה לתפיסת הצעצועים. במקרה זה, מדובר בצעצועים שתואמים את הצהרת היבוא, את אישור הספק ואת אישור מכון התקנים. העילות אשר שימשו את המכס לתפיסת הטובין ברובן היו כאלו שהתקיימותן אינן אסורות לפי הדין.

לעומת זאת, המכס טוען כי הצעצועים נתפסו כדין ואין להורות על השבתם ליבואן. לטענת המכס, ייעודם הסופי של הצעצועים הינו לרשות הפלסטינית, לכן היבואן היה צריך לשחרר את הצעצועים תחת הנפקת רשימון אוטונומיה וביצוע בדיקה ביטחונית.

 

דיון והכרעה בבית המשפט השלום

במהלך הדיון בתיק, התגלה כי בעת הגעת הסחורה לישראל, נרשמה הערה המבוססת על מידע מודיעיני, לפיו היעד של הצעצועים הינו לרשות הפלסטינית. הערה מסוג זה חייבה את המכס לבצע בדיקה מקיפה של המכולות. אולם, משנעשה החיפוש, קבע בית המשפט כי שיקול הדעת של המכס צריך להתבסס בראש ובראשונה על תוצאות הבדיקה המקיפה וממצאי החיפוש, כאשר המידע המודיעיני הופך להיות משני.

בית המשפט קבע כי במקרה דנן, בדיקת המכס הוכיחה כי אין חשש שהסחורה אסורה ביבוא או שיש בה כדי להווה סיכון ביטחוני. עוד קבע, כי אין איסור גורף ליבואן למכור סחורה לסוחרים פלסטיניים סמוך ליבוא. כך, שגם אם הצעצועים עם המדבקות הלבנות יועברו בסופו של יום לסוחרים פלסטיניים, הרי שאין מניעה חוקית לכך.

משכך, ומאחר שהיבואן הרים את הנטל להוכיח כי החלטת החילוט ניתנה בחוסר סבירות וללא כל עילה, קבע בית המשפט כי יש להורות על ביטול החילוט ושחרור הצעצועים לידי היבואן. ת.א. (אש') 4775-07-20 ניתן על-ידי כב' השופטת הבכירה סבין כהן (פורסם בנבו, 26.07.2021)

 

ערעור לבית משפט המחוזי

על פסק דינו של בית המשפט השלום הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע תחת הליך מספר ע"א (ב"ש) 17962-09-21 שניתן על-ידי כב' השופטת שרה דברת (27.2.2022). במסגרת הערעור טענה רשות המכס כי קביעת בית משפט השלום לפיה החלטת החילוט לא הייתה כדין מקורה בטעות. לטענת רשות המכס, תנאי לשחרור הטובין הינו הצגת אישור מכון התקנים וכי היבואן דיווח אמת לגבי תכולת היבוא. כמו כן, בניגוד לקביעת בית המשפט, המידע המודיעיני שהובא לרשות המכס אינו עוסק בחשד ביטחוני אלא בהצהרה כוזבת ביחס ליעד הטובין, קרי בחשד להברחה. לעומת זאת, היבואן חזר וטען כי ההחלטה על חילוט הטובין נגועה באכיפה בררנית, לא מידתית וכל מטרתה היא להכשיר את תפיסת המכולה.

בית המשפט המחוזי קבע, כי היעדר אישורי תקינה לטובין בצירוף להתנהלות לא תקינה של יבואן הינה עילה מספקת לחילוט של טובין. עוד קבע בית המשפט, כי שחרור מותנה של טובין, תוך הסתמכות על כך שהיבואן ישלים את הליכי התקינה לאחר השחרור, בנוי, בין היתר, על אמון שניתן ליתן ליבואן. מקום בו יבואן הצהיר הצהרה כוזבת, לא ניתן להסתמך על כך שהוא ישלים את הליכי התקינה לאחר השחרור.

כמו כן, בית המשפט קבע כי במסגרת ההליך המשפטי לא הוכיח היבואן כי הסחורה אינה מיועדת לרשות הפלסטינית וכי רשות המכס טעתה כאשר קבעה כי יש לה מידע מודיעיני על הברחה. על כן, גם בגין חשד זה, החלטת חילוט הטובין הייתה סבירה.

משכך, בית משפט המחוזי קבע כי החלטת החילוט הייתה כדין. על כן, יש לקבל את הערעור אשר הוגש על-ידי רשות המכס ולבטל את פסק דינו של בית משפט השלום.

 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.

 

 


 

תביעת איחור המסיכות נדחתה

עו"ד גיל נדל

 

כולנו זוכרים את הבהלה למסכות שהיתה בישראל בתחילת מגפת הקורונה בחודשים מרץ – אפריל 2020. באיחור אופנתי, גם בתי המשפט מתחילים להידרש לעניינים אלו, מהזווית של תביעות כנגד מובילים או סוכני המובילים האוויריים לפיצוי על נזקים שאירעו בשל אי הגעת הסחורה או הגעתה באיחור.

לאחרונה ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה אשר דחה תביעה שהוגשה כנגד חברת די אייץ אל ישראל בגין נזקים שכאלו. מדובר ביבואן שהזמין בחודש מרץ 2020 מסכות פנים מסוג 95KNעם מסנן כדי לשווק אותן בישראל. היבואן רכש את המסכות בהונג קונג והמסכות נשלחו לישראל באמצעות חברת די אייץ אל במשלוח אווירי בשבעה שטרי מטען. היבואן טען כי חלק מהסחורה נמסר לו באיחור וחלקו לא נמסר לו כלל ועל כן נתבעה לחברת די אייץ ישראל לפצותו בגין נזקים אלו. חברת די אייץ אל טענה, בין היתר, כי כי אין אחראית לנזקים אלו שכן מדובר בנזקים שנגרמו כתוצאה מהתנהלותו של היבואן ושל התנהלות הספקים בסין – הן בשל פיצולי המשלוחים על-ידי הספקי בסין, והן בשל הצהרות ערך כוזבות מצד היבואן וספקיו הסינים, וגם בשל סירובו של התובע לשלם את הפרשי המס שנדרשו על-ידי רשות המכס.

מה שמעניין אותנו בסיפור הזה הן הטענות המקדמיות של חברת די אייץ ישראל, שביחס אליהן ניתן פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקווה.

די אייץ אל ישראל טענה כי לא קיימת יריבות יריבות חוזית-משפטית בינה לבין היבואן, מהסיבה שהיא לא היתה צד להתקשרויות החוזיות שבין היבואן לבין ספקי הטובין הסינים והמוביל האווירי -חברת DHLסין, והיא פעלה כסוכנת של המוביל האווירי, והשירותים שניתנו על-ידה ביחס למשלוחים נשוא התביעה, ניתנו לחברת DHLסין. כמו כן טענה די אייץ אל ישראל כי פי סעיף 10 לחוק התובלה האווירית, חל עקרון ייחוד העילה ולפיו לא ניתן לתבוע מוביל אווירי וסוכניו אלא לפי חוק זה. החוק חל גם על פעולות לגבי המטען בשדה התעופה של ארץ היעד, כל עוד טרם הגיע המטען למחסן המזמין.

בנוסף טענה די אייץ אל ישראל כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת העדר מחאה בזמן, מהטעם שהיבואן לא עמד בתנאי של הגשת מחאה/תלונה במועד הקבוע באמנת מונטריאול, בהתאם לדין החל על-פי חוק התובלה האווירית, התש"ם-1980.

בית המשפט קיבל את עמדת די אייץ אל ישראל ודחה את התביעה.

בכל הנוגע לענין העדר היריבות החוזית משפטית, קבע בית המשפט כי די אייץ אל ישראל "הראתה במסמכים שהוצגו על-ידי שני הצדדים, כי שטרי המטען הינם התקשרות בין התובע, הספק הסיני וחברת DHLהסינית, ללא שהנתבעת היתה צד להתקשרות, ומעורבותה בהליך שחרור המטענים נוצרה בשלב מאוחר יותר, כאשר חברת DHLהסינית פנתה אליה לביצוע פעולות הקשורות בשחרור המטענים בישראל. לפיכך אין קשר חוזי בין הנתבעת לתובע, ודין העילה החוזית להדחות על הסף".

בית המשפט ציין כי עדין ניתן יהיה לבסס את התביעה על עילה נזיקית של רשלנות, בכך שהופרה חובת הזהירות החלה על די אייץ אל ישראל כסוכנת משנה של המוביל האווירי, חברת DHLהסינית, כלפי התובע. יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי בשל עקרון ייחוד העילה הנובע מחוק התובלה האווירית "ניתן לתבוע את המוביל האווירי וסוכניו רק בהתאם לחוק התובלה האווירית ולא תחול כלפיו כל עילת תביעה אחרת הקיימת בדין. משכך, לא ניתן לבסס תביעה כלפי הנתבעת על עילות של הפרת חוזה, רשלנות, עשיית עושר ולא במשפט, גרם הפרת חוזה וכיו"ב עילות שנכללו בכתב התביעה".

בית המשפט קיבל את עמדת די אייץ אל ישראל כי חוק התובלה האווירית ואמנת מונטריאול חלים עליה בהיותה סוכנת של המוביל האווירי. בית המשפט קבע כי "על פי סעיף 43, חלה ההגנה של אמנת מונטריאול גם על שליחיו (agents) של המוביל האווירי, משמע – על הנתבעת. מונח זה פורש בספרות המשפטית בהרחבה"

בהתאם לכך קיבל בית המשפט את עמדת די אייץ ישראל כי היבואן לא פעל בהתאם להוראת אמנת מונטריאול ולא הגיש מחאה בכתב בזמן. בית המשפט ציין כי "סעיף 31 לאמנת מונטריאול קובע כי בכל מקרה של איחור בקבלת מטען, על התובע להגיש השגה/מחאה/תלונה בכתב תוך 21 יום מהמועד ונודע לו על הנזק (קרי: אי שחרור המטען), וכי אי נקיטת הליך זה תביא לדחיה על הסף של התביעה. בתכתובת שצורפה על ידי התובע (נספח ד' לכתב התביעה) אין משום מילוי הדרישה של הגשת השגה או תלונה כאמור".

בסיכומו של דבר קבע בית המשפט כי העילות החוזיות (כולל אלו שלפי חוק חוזה קבלנות וחוק השומרים) מסולקות על הסף מחמת העדר יריבות; וכי העילות החוזיות והעילות הנזיקיות, והטענות לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט וחוק הגנת הצרכן, מסולקות על הסף עקב עקרון ייחוד העילה; והעילה לפי חוק התובלה האווירית נדחית על הסף עקב אי עמידה בהוראות אמנת מונטריאול לעניין הגשת השגה בכתב תוך 21 יום.

 

עו"ד גיל נדל יחד עם עו"ד רנון גורן ייצגו את חברת די אייץ' אל ישראל.

 

ת.א. (שלום פתח תקווה) 23965-12-20 סעיד גרה נ' די אייץ' אל (ישראל) בע"מ, החלטה מיום 19.12.21, כבוד השופטת הבכירה ניצה מימון שעשוע.

 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.

 

 

 


 

מה חדש החודש?

 

     

-משרדנו מייצג יבואניות צמיגים מול ועדת חוק מסים עקיפים עליונה אשר החליטה לוותר להןעל תשלום הגירעונות בתנאי להוכחת אי גלגול המכס על לקוחותיהן.

-משרדנו מייצג חברת תרופות בינלאומית מול רשות המכס בנוגע לסיווג טובין.

-משרדנו מייצג יבואנית מול מס קניה בבקשה לחידוש תעודת עוסק רשום.

-משרדנו מלווה ומייעץ ליבואנית מזון בהליך ביקורת של רשות המכס בנוגע לעמידתה בדרישות הדיווח הנכון של ערך הטובין לצרכי מכס.

-משרדנו מלווה חברת אנרגיה מובילה בהשגה על החלטת המכס בעניין החרגת ציוד מתיק מזכירות.

-משרדנו מלווה יבואניות רכב בהליך ביקורת המתקיימים על-ידי רשות המכס בנוגע לענייני ערך לצרכי מכס.

-משרדנו מייעץ ליבואנית טבק בסוגיות הקשורות לסימון אריזות מוצרי טבק.

-משרדנו מייצג יבואני משקאות תחליפי חלב, מול רשות המכס, בכל הנוגע לרפורמת מס הקניה על משקאות מתוקים.

-משרדנו מלווה יבואן של מפעל כימי לצורך פתיחת תיק מזכירות.