- תיקון החקיקה הצפוי בנושא תקינה
- אין לעכב הליכי אכיפה וגבייה נגד יבואן אשר לא מסר מידע מלא לבית המשפט
- ניתן לבטל בדיעבד אישור לשיווק טובין
- רכב אשר שימש להברחת טובין יחולט עד למתן פסק דין
- סוכן מכס לא יהיה רשאי לגבות את חוב היבואן מהערב שחתם לו ערבות טרם בירור
- בית משפט השלום בהרצליה אישר תביעה נגד חברה סינית שהפרה חוזה מול יבואן ישראלי
- נדחתה תביעה בענין אי התאמה באספקת מוצר מיובא
- מה חדש החודש?
_________________________________________________________________
תיקון החקיקה הצפוי בנושא תקינה
עו"ד גיל נדל,עו"ד דייב זייתון, קיריל קפלון
רקע:
ביום 11/08/2016 התקבלה החלטת ממשלה, בעקבותיה יצא תזכיר חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 (תיקוני חקיקה) התשע"ו-2016.
מטרת התיקון המוצע, אשר ייסקר במאמר זה, הוא להסיר חסמי סחר ולייעל את פעילות מכון התקנים, תוך שינוי מבני של הרכבי וועדות התקינה הפועלות בו, והסדרת המנגנון לעניין אימוץ או סטייה מתקנים בין-לאומיים.
השינויים המוצעים
- מנכ"ל מכון התקנים ימונה מתוך רשימת מועמדים שעליהם תמליץ ועדה לאיתור מועמדים. המינוי יהיה שריר ל-5 שנים, אותה ניתן יהיה להאריך פעם נוספת. כל סמכויות הניהול והביצוע ירוכזו תחתיו והוועד הפועל יהיה אחראי לפקח על ביצועיו.
- על מנת להבטיח ייצוג הולם לסקטורים רלוונטיים, לרבות עסקים קטנים ובינוניים. יוגדר בחוק הרכב ותהליך מינוין של שלוש סוגי ועדות מומחים:
1. ועדות מרכזיות – תמונה על ידי הוועד הפועל
2. ועדות טכניות – תמונה על ידי ועדה מרכזית
3. ועדות מומחים – תמונה על ידי ועדה טכנית
על מנת להגביר את שקיפות עבודת הוועדות המרכזיות והטכניות, שמות חברי הועדה, מקום עבודתם והפרוטוקולים יפורסמו לעיונו של הציבור הרחב.
- בנושא אימוץ או סטייה מתקנים בין-לאומיים מוצע לקבוע כי נדרש אישורם של ראש הממשלה, שר הכלכלה והתעשייה ושר האוצר בכל סטייה של תקן לאומי מתקן בינלאומי. ואילו בכל אימוץ של תקן בינלאומי, תתבצע פניה מצד שר הכלכלה והתעשייה אל מנכ"ל המשרד או הרשות המוסמכת, לקבלת עמדת משרדו.
- על מנת לפשט את תהליך היבוא, מוצע להרחיב את החזקה לפיה מעבדה שהוסמכה על ידי רשות אחרת החתומה על הסכם הכרה רב צדדי עם ארגון ILAC והוכרה על ידי מדינת ישראל. תהווה מעבדה בעלת יכולת וכשירות מקצועית לשמש כמעבדה מאושרת. נוסף על כך, מוצע להרחיב את הגורמים הרשאים לבצע בדיקות מוצרים מיובאים לתקן רשמי – מעבדה מוכרת.
- בתזכיר החוק מוצע לנהל רשימה של יבואני טובין עליהם חלה חובת עמידה בתקן רשמי. על יבואנים אלו יחולו חובות מורחבות כגון שמירת מסמכים שיפורטו ל-7 שנים, חובה להשלים בדיקה לצורך אישור משלוח במעבדה אחת ועוד. הליך קבלת אישור עמידה בדרישות התקן יתחלק למספר קבוצות לפי סוג הטובין. עבור יבוא טובין המנויים בקבוצה הראשונה יידרש אישור בדיקת דגם ואישור מעבדה, עבור אלו בקבוצה השנייה, יידרש ביצוע בדיקות אישור דגם. לצורך הבטחת אכיפתו של ההסדר, מוצע להשית על ייבואנים ומעבדות מוכרות עונשים פליליים או לחילופין, לאפשר לממונה להטיל עיצומים כספיים על יבואנים ומעבדות מוכרות הפועלות בניגוד להנחיות.
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
__________________________________________________________________
אין לעכב הליכי אכיפה וגבייה נגד יבואן אשר לא מסר מידע מלא לבית המשפט
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד (רו"ח) אורית חניה
רקע
בקשה לסעד זמני מוגשת על ידי אחד מבעלי הדין ("המבקש") בטרם ניתן פסק דין בעניין הנדון, ולעיתים אף בטרם הגשת התביעה, וזאת כדי להבטיח את קיומו התקין של ההליך או את מימוש פסק הדין.
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בתל אביב- יפו הדן בבקשה לסעד זמני, לפיו רשות המכס תעכב את הליכי האכיפה והגבייה בהקשר להודעת חיוב, וזאת עד להכרעה בהליך העיקרי שעניינו חיוב במכס בקשר, יבוא אישי של רכב, ששוחרר מפיקוח המכס זה מכבר.
רקע וטענות הצדדים
למבקש נשלחה הודעה בדבר חיוב, ובו טענה רשות המכס כי רכב, אשר יובא בייבוא אישי, שוחרר על בסיס ערך מונמך, אשר אינו משקף את ערכו האמיתי. הודעה זו הוצאה לאחר שמגיש הבקשה לבית המשפט זומן לחקירה ברשות המכס, שם נחקר בחשד להנמכת ערכו של רכב מסוג מרצדס הרשום על שמו, שיובא ביבוא אישי, וכתוצאה מכך שילם מיסי יבוא מופחתים. בחקירתו טען המבקש כי הרכב מעולם לא היה בבעלותו או בשימושו, כי הוא לא שילם עליו, לא ייבא אותו ולא חתם על מסמך כלשהו לצורך שחרורו מפיקוח המכס. המבקש העריך כי מדובר בשימוש פסול בתעודת הזהות שלו, זיוף חתימתו ורישום הרכב בבעלותו ללא ידיעתו.
בהשגה על ההודעה בדבר חיוב שהוגשה לרשות המכס על ידי המבקש לא טען המבקש כנגד נימוקי הגרעון, אלא ציין המבקש כי אין לו כלל מעורבות בכל הקשור לייבוא הרכב, וכי הוא מעריך שמדובר בזיוף ומרמה. בנוסף, טען המבקש כי רשות המכס לא הציגה בפניו תשתית ראייתית לעניין מעורבותו ביבוא. לפיכך, פנה המבקש לבית המשפט בבקשה לעכב את הליכי הגבייה, וציין כי תשלום הודעת הגרעון עלול לגרום לו לנזק כלכלי כבד.
רשות המכס טענה כי המבקש חתם על שלל מסמכים הקשורים ליבוא, כגון תכתובות עם סוכנות יבוא הרכב, מסמכים הקשורים לשחרור מפיקוח המכס. בנוסף בידי מכס צילום רישיון ותעודת זהות. שמו של המבקש נזכר במסמכי ההעברה הבנקאית ששימשו לתשלום על הרכב. בנוסף, המבקש חתום על מסמכי העברת בעלות של הרכב שבוצעו בשנת 2015. בנוסף, טענה רשות המכס כי בחקירתו המבקש טען טענות אחרות, כי כאשר המבקש ידע בחקירתו באיזה רכב מדובר,כי המבקש הודה והוא הביע עניין ברכישת מרצדס, כי המבקש אישר כי חתם על מסמכי העברת הבעלות בשנת 2015, וכדומה.
בתשובה לכך טען המבקש כי בשלב מסוים למד כי פלוני נע בכבישי הארץ עם מכונית על שמו, ולכן הוא ביקש להעביר את הבעלות לאותו פלוני, שלא כנגד תמורה.
החלטת בית המשפט
בית המשפט קבע כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב הליכי האכיפה והגבייה, וזאת לאור חוסר תום לב של המבקש. בהחלטת בית המשפט צוין כי הבקשה הוגשה באופן שאינו ראוי עד שהדבר מחייב את דחייתה. לפיכך, נקבע כי המבקש ישלם את הודעת החיוב ואם יימצא שאינו חייב, יקבל את כספו בחזרה.
בית המשפט ציין כי הבקשה לוקה בהצגת מידע באופן קיצוני, ודי בעניין זה כשלעצמו כדי להביא לדחיית הבקשה. כך, המבקש טען תחילה שאין לו שום קשר לרכב, לאחר מכן טען למעורבות דלה ברכישת הרכב, ולאחר מכן אישור כי הוא חתם על העברת בעלות של הרכב.
בנוסף, ציין בית המשפט כי בעת הבקשה לסעד זמני המבקש היה מחויב להעביר לבית המשפט את כל המידע שברשותו, שכן המבקש חייב לפנות לבית המשפט בתום לב, ולמסור לו את כל הנתונים הרלוונטיים להכרעה, גם כאלה שאינם מתיישבים עם טענותיו.
לצורך מתן סעד זמני בית המשפט נדרש לבחון גם את סיכויי התביעה לגופה. בענייננו, קבע בית המשפט כי אלו אינם נחזים בשלב הנוכחי כגבוהים במיוחד מפאת הקושי של המבקש לבסס את גרסתו. בית המשפט קבע, כי גם אם ימצא כי כל טענותיו של מבקש נכונות, עצם העובדה כי הוא ביצע העברת בעלות לרכב בידו עלולה להציבו בעמדה שבה יחויב אישית במס.
לאור האמור נקבע כי הבקשה לסעד זמני נדחית. הואיל והמבקש נהג בדרך בלתי ראוי בדרך שבה הביא את בקשתו לבית המשפט, בעיקר במידע החסר שבה נקבע כי יש לחייבו בהוצאות וזאת מבלי קשר לתוצאות הדיון.
[ה"פ (ת"א) 31180-05-16 אברהם גרינפלד נ' מדינת ישראל – רשות המיסים, אגף המכס ומע"מ. החלטה מיום 29 ביולי 2016].
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
_________________________________________________________________
ניתן לבטל בדיעבד אישור לשיווק טובין
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתון, קיריל קפלון
רקע:
העותרת, ענק הבטיחות, היא חברה המייבאת וסוחרת בציוד בתחום הטלפוניה והקשר, אשר ביקשה לייבא ולשווק מגברים סלולריים. החברה קיבלה ממשרד התקשורת אישור בדבר פטור מאישור סוג, ואישור בדבר פטור מרשיון סחר, והחלה לשווק את המגברים. אי לכך, בחלוף חצי שנה נשלל ממנה האישור, בטענה שמגברים סלולריים זכאים להיכנס לגדרי הפטור.
לאור האמור, הגישה החברה עתירה לבג"ץ, כה ביקשה, בין היתר, כי יותר לה להמשיך ולשווק את המגברים בהתבסס על האישורים אשר ניתנו לה.
עובדות המקרה:
במהלך שנת 2014 העניק משרד התקשורת לעותרת אישור בדבר פטור מאישור סוג עבור שורה של מוצרים, ביניהם מגברים סלולריים. נוסף על כך, בינואר 2015 העניק משרד התקשרות אישור בדבר פטור מרישיון סחר לעניין ציוד קצה פטור.
בעקבות קבלת האישורים, החלה החברה לייבא ולשווק את המגברים הסלולריים בישראל, וזאת עד לביקורת אשר בוצעה על ידי משרד התקשורת במהלך שנת 2015, בעקבותיה נשלח לחברה מכתב ממנהל תחום הפיקוח האלחוטי שדרש להפסיק את שיווק המגברים הסלולריים.
במכתב נטען כי המגברים אינם "ציוד קצה" , וזאת בשונה מטלפונים סלולאריים ומודמים סלולאריים, עליהם חל הפטור.
טענות הצדדים
החברה טענה, כי החלטת משרד התקשרות פוגעת בזכויותיה הקנייניות ובחופש העיסוק שלה, באופן בלתי סביר ובמידה שעולה על הנדרש. נטען כי החברה הסתמכה על האישור שהוענק לה על ידי משרד התקשרות והסתמכות זו ראויה להגנה. עוד נטען, כי ההחלטה שהתקבלה במשרד התקשורת, נמסרה לה מבלי ליתן לה זכות טיעון בנושא. לאור כל אלה, ביקשה העותרת כי בית המשפט יורה על בטלות ההחלטה להורות על הפסקת שיווק המגברים, ועי יותר לה להמשיך לשווקם עד למועד פקיעת האישור.
מנגד טען במשרד התקשורת כי החלטתו להורות לחברה להפסיק את הסחר במגברים סלולריים היא סבירה ומתבקשת מהוראות הדין. לטענתו, המגברים אינם עומדים בתנאים לקבל אישור לפטור, והאישור ניתן בהתבסס על הצהרת החברה שהציוד עומד בתנאי הפטור שמפורטים בצו.
הדיון המשפטי
בית המשפט חילק את הדיון המשפטי לשניים. תחילה, בחן בית המשפט האם מגברים סלולריים נכנסים להגדרת ציוד קצה בהתאם לפרשנות המילולית והתכליתית של החוק. השאלה השנייה אשר נבחנה היא, אף אם יימצא כי המגברים לא נכנסים להגדרת ציוד קצה, ועל כן האישור ניתן בטעות האם הסתמכותה של החברה על מתן האישור ראויה להגנה בנסיבות המקרה.
על השאלה הראשונה השיב בית המשפט בשלילה, תוך שהוא קובע כי ציוד קצה מיועד אך לקליטה – דוגמת מכשירים סלולריים - ואילו מטרתם של המגברים היא גם לשדר את האות הנקלט.
בכל הנוגע לשאלה השנייה, בחן בית המשפט את הסתמכותה של החברה על האישור שניתן לה ממשרד התקשורת, אל מול אינטרס הציבור, עקרון חוקיות המנהל ועקרון שלטון החוק.
לאחר איזון האינטרסים, הכריע בית המשפט כי אין לאפשר לחברה להמשיך לשווק את המגברים הסלולאריים, תוך שהוא קובע כי במקרים בהם החלטת רשות אינה חוקית או חורגת בצורה ברורה מסמכותה, יש לאפשר לרשות לתקן את ההחלטה האמורה.
נקבע, כי ההחלטה להקנות את האישור גורמת לכאורה לפגיעה שאינה קלה באינטרס הציבורי, שכן הותרת האישור על כנו עלולה להשליך על פעילותן התקינה של הרשתות הסלולריות בישראל.
לאור האמור, החליט בית המשפט לדחות את העתירה, אולם בסוף דבריו ציין כי חרף הדחייה, אין משמעות הדבר שנסתם הגולל על האפשרות לפנות לערכאה אזרחית ולדרוש פיצוי כספי בעבור פגיעה שנגרמה לחברה כתוצאה מהתנהלותו של משרד התקשורת.
בגץ 6414/15 ענק הבטיחות נ' משרד התקשורת (פורסם בנבו, 15.08.2016) [החלטה מיום 15/86/2016, לפני כבוד השופטת א' חיות, השופטת ד' ברק-ארז, השופטת ע' ברון. ב"כ הצדדים- ענק הבטיחות - עו"ד הדס ברוה. למשרד התקשורת – עו"ד נחי בן אור].
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
_________________________________________________________________
רכב אשר שימש להברחת טובין יחולט עד למתן פסק דין
עו"ד גיל נדל,עו"ד דייב זייתון, קיריל קפלון
רקע
רכב ששימש בהברחת זהב חולט על ידי המדינה. בסקירה זו נתאר את החלטתו של בית המשפט בבקשה ליתן צו זמני שיורה על התביעה החזרת הרכב לבעליו, עד לבירור התביעה להשבת התפוס. בית המשפט פסק שאין להשיב את כלי הרכב, בשים לב לסיכויים הקלושים של התביעה, ולאור האינטרס הציבורי בהתרעת יבואנים מביצוע עבירות.
עובדות המקרה:
ביום 21/03/2016 הגיע התובע למעבר הגבול נהר הירדן ברכב מסוג מאזדה. מבדיקה שנערכה ברכבו נתגלו 9.05 ק"ג זהב, המסווים בצורת וו גרירה, שלא הוצהר עליהם ולא שולם בגינם מיס הייבוא. באותו מעמד, נתפס הזהב וכלי הרכב, והוצא אישור בדבר תפיסה. מספר ימים לאחר מכן החליטה המדינה לחלט את הרכב ששימש בהברחת הזהב והיא הודיעה על כך לתובע.
טענות הצדדים
התובע טען כי הרכב לא שימש אותו לביצוע העבירה אלא לצורכי תחבורה בלבד, תוך שהוא טוען כי לא בוצעה על ידו שום פעולה המגיעה לכדי עבירה פלילית. נטען בנוסף, כי הרכב משמש כלי תחבורה חיוני עבור התובע באמצעותו הוא מנייד את בנו הקטין שסובל ממחלת סכרת קשה ומחלות נוספות.
התובע הוסיף וטען כי כל עיכוב בהחזרת הרכב עלול להסב לו נזק רב, על כן מן הראוי להחזיר לו את כלי הרכב עד לבירור התביעה.
המדינה,מנגד, התנגדה להחזרת הרכב. המדינה טענה כי מדובר ברכב ששימש להברחת זהב, כפי שהודה בכך התובע בפני החוקרים במעמד התפיסה. יתרה מכך, עוד באותה חקירה, הודה התובע כי לא מדובר בפעם הראשונה בה הוא מבריח זהב מירדן לישראל.
לשיטת המדינה, די באי הצהרה על יבוא הזהב כדי לראות בכך הברחה המהווה עבירה על החוק. נטען, כי הנטל במקרה שכזה היה על התובע להראות שיבוא הטובין היה כדין, והיות ולא הצליח להרים נטל זה, אין הצדקה להשיב את הרכב.
הדיון המשפטי
בית המשפט קיבל את עמדת המדינה, ודחה את הבקשה לצו עשה זמני, תוך שהוא חזר על ההלכה כי השימוש בצו עשה, יעשה במשורה.
בית המשפט קבע כי יבואן אשר בוחר להבריח נכסים, נוטל על עצמו את הסיכון של פגיעה בקניינו על דרך של חילוט במידה וייתפס.
בית המשפט בחן את טענות התובע, וקבע כי סיכויי תביעתו להתקבל קלושים, וזאת לאור הודיותו.
בכל הנוגע לטענותיו אודות בנו, והצורך ברכב לאור מצבו הבריאותי, אזי נקבע כי אלו לא הוכחו, ובכל מקרה, קיימים אמצעי תחבורה אחרים, כגון מוניות ואמבולנסים, בהם ניתן לעשות שימוש.
בנוסף, קבע בית המשפט כי קיים אינטרס ציבורי במלחמה כנגד הברחת סחורה, דבר המהווה סיבה נוספת לדחיית הבקשה.
לסיכום, בית המשפט הכריע שלא עלה בידו של מוסלח לבסס את בקשתו להחזרת הרכב, זאת היות ונטל ההוכחה רבץ עליו, לא הצליח להרימו ולהראות שסיכויי קבלת התביעה גבוהים.
ת"א (נצ') 8984-05-16 מוסלח פואז נ' מדינת ישראל משרד האוצר (החלטה מיום 20/06/2016, לפני כבוד סגן הנשיא י' סוהיל. ב"כ הצדדים- מוסלח פואז - עו"ד ג'רייס דחדולי ואח'. למדינת ישראל – פרקליטות מחוז צפון].
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
________________________________________________________________
סוכן מכס לא יהיה רשאי לגבות את חוב היבואן מהערב שחתם לו ערבות טרם בירור
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, אלישי שיף
רקע:
לאחרונה, קיבל בית משפט השלום בת"א בקשת רשות להתגונן בה אפשר לערבים להתגונן בתביעה כספית שהגיש נגדם סוכן מכס בסדר דין מקוצר, בגין חוב שלא נפרע.
יצוין, כי בתביעות המוגשות בסדר-דין מקוצר, אין הנתבע רשאי להתגונן באופן אוטומטי אלא שהוא נדרש לקבל רשות מבית המשפט, ובתנאי שטענות ההגנה שלו לא מבוססות על "הגנת בדים", כלומר שהן אינן מופרכות לחלוטין. במקרה זה, אפשר בית המשפט לערבים להתגונן בטענת קיזוז, אשר די בה כדי לאפשר להם להתגונן מפני טענות התובע. יש לציין, כי בית המשפט דחה חלק מטענות הערבים אולם הסתפק בטענת הקיזוז לצורך אישור הבקשה וקבע כי העניין יתברר במהלך התביעה.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
חברת שילוח ועמילות מכס העמידה לחברת סולתם - רדד 2001 בע"מ הלוואות בסך 2,900,000 ש"ח ומסגרת אשראי בסך של כ- 670,000 ש"ח לצורך המשך פעילותה. לאחר שהחברה לא עמדה בהסכם ההלוואה, ולאחר שהמחאות אשר ניתנו חזרו בהיעדר פירעון, הגישה חברת השילוח תביעה בסדר דין מקוצר, על סך של 2,197,097 ₪, כנגד החברה וכנגד הערבים לחיוב.
נתבעים ל-2 הערבים לחוב טענו, כי ההלוואה ומסגרת האשראי ניתנו במסגרת יחסי החברות בין השלושה בחברת השילוח לבין אחת הנתבעות. הנתבעים טענו כי חברת השילוח הסכימה להעמיד מימון ואשראי לחברת סולתם וזאת כנגד ערבות הנתבעים והתחייבות בלעדית לרכוש את שירותיה של חברת השילוח.
הנתבעים טענו, כי בעל השליטה בחברת השילוח הביע רצון לסייע ברכישת חברת סולתם מבעליה, ואף הביע נכונות להזרים הון אישי לחברה, וזאת למרות ידיעתו אודות מצבה הפיננסי הקשה של חברת סולתם.
נטען, כי מצבה הפיננסי הקשה אליה נקלעה סולתם רדד נגרם בין היתר לאחר שחברת השילוח ניסתה לפרוע את הערבויות שניתנו כנגד ההלוואות באופן מיידי, פעולה אשר גרמה לנזק רב לחברה ולהקפאת חשבון הבנק של החברה.
מנגד, טענה חברת השילוח כי החברה לא עמדה בהסכם ובהתחייבויות שניתנו, הפרה באופן בוטה את ההסכם, ולפיכך לא נותרה ברירה אלא לפרוע את הערבויות שניתנו כנגד ההלוואות שניתנו.
במסגרת הבקשה להתגונן, טענו הערבים כי עומדת להם טענת קיזוז כנכד תביעת החוב אשר הוגשה על ידי חברת השילוח, וזאת לאור הנזקים אשר גרמה חברת השילוח בהתנהלותה מולם.
החלטת בית המשפט:
השופט קיבל את בקשת הערבים למתן רשות להתגונן, תוך שהוא קובע כי טענת הקיזוז דורשת בירור מעמיק ומקנה זכות להתגונן.
בהקשר זה נקבע, כי בשלב מקדמי זה יש לבחון האם קיימת לנתבעים הגנה לכאורה, אשר אם תוכח, תוכל לשמש כמגן מפני התביעה.
לגופו של ענין, קבע השופט כי לנתבעים טענת קיזוז לגיטימית בגין הנזקים אשר לכאורה נגרמו להם, וכי די בטענה זו בכדי להקנות לנתבעים את הזכות להתגונן.
השופט גזר על התובעת הוצאות בסך 25,000 ש"ח ללא קשר לתוצאות התביעה.
[בע"ק (שלום ת"א) 32943-02-16 עמירה ליברמן נ' פריץ קומפניס ישראל טי בע"מ, החלטה מיום 14.7.2016, בפני כבוד השופט עזריה אלקלעי].
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
_______________________________________________________________
בית משפט השלום בהרצליה אישר תביעה נגד חברה סינית שהפרה חוזה מול יבואן ישראלי
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, קיריל קפלון
עובדות המקרה:
בין היבואן – חברת תעשיות פיל-טונה בע"מ לבין יצרנית טונה מסין – חברת xiangshan xianghe aquantic product co.ltd נחתם הסכם לספק 40 מכולות דגים במחיר של 2,425 $ עד לחודש אפריל 2015. נטען, כי היצרנית אכן ייצרה את כל הכמות על פי ההזמנה והמכולות היו מוכנות למשלוח בחודש ינואר 2016, אולם בשל קשיים תזרימיים של היצרנית, וככל הנראה לאור עליית מחירי הטונה, מכרה היצרנית את רוב המכולות לצדדים שלישיים וזאת ללא ידיעת היבואן.
נטען עוד, כי בעקבות הפרת ההסכם, נסע מנהל היבוא של היבואן לפגישה עם מנהלי היצרנית ובמסגרת פגישה ביניהם סוכם ש-28 מכולות יסופקו באופן מיידי והשאר עד חג הפסח, אולם בפועל, עד חודש אפריל, נשלחו שני משלוחים המכילים 6 מכולות סך הכל. היבואן טען בנוסף כי, לאחר הספקת המשלוח השני, הודיעה היצרנית כי אין בכוונתה לעמוד בהסכם ושהמשלוח הבא ישלח רק בחודש יולי 2016 ובעלות גבוהה ב-136% מהעלות שסוכמה בחוזה המקורי.
לאור השתלשלות הדברים, הגיש היבואן תביעה בישראל כנגד הספק הסיני, וכן בקשה להמצאת כתב התביעה אל מחוץ לתחום מדינת ישראל, קרי, אל החברה היצרנית שממוקמת בסין.
טענות היבואן
היבואן טען, שקיימת לו עילת תביעה מכח חוק מכר (טובין בין לאומי) תש"ע-1999 אשר נחקק מכוח אמנת האומות המאוחדות בדבר חוזים למכר טובין בין-לאומי, עליה חתומות גם ישראל וגם סין. מאחר שהיצרנית ידעה על התחייבות היבואן כלפי משרד הביטחון, הרי שהפרת החוזה ביניהם מהווה הפרה יסודית.
לשיטת היבואן, קיימת לבית המשפט בישראל סמכות לדון בסכסוך היות והיצרנית הייתה אמורה לספק את המכולות לישראל, מכאן שאי הספקת המכולות מהווה הפרה בתחומה של מדינת ישראל. דבר המקים עולה להתרת המצאה מכוח תקנה 500 (5) לתקנות סדר הדין האזרחי.
הדיון המשפטי
בית המשפט קיבל את טענות היבואן וקבע כי, מבלי לקבוע מסמרות באשר לסיכויי התביעה, לגופם של דברים. הרי שבשלב זה נראה כי התביעה מעוררת שאלה רצינית הראויה לבירור.
נקבע, כי על יסוד האמור בכתב התביעה, מתוארת שרשרת הפרות לכאוריות של הסכם ההתקשרות בין הצדדים, אשר נתמכת כראיות מצד היבואן.
לאור האמור, נקבע כי מתקיימת עילת המצאה על פי תקנה 500(5), שעניינה הפרת הסכם התקשרות בתוך תחום המריבה, שכן אין חולק כי המקום שנועד לקיום ההתחייבות נמצא בשטח מדינת ישראל.
בית המשפט הוסיף והדגיש כי על כתפי היבואן מונחת החובה להראות שבית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לבירור התובענה. בהקשר זה ציין כי העובדה שנזקו של היבואן התגבש בישראל, הבנק המשלם נמצא בישראל ומושבם של העדים הרלוונטיים גם הוא בישראל, שוכנע בית המשפט שהפורום הנאות הוא בישראל.
לסיום חזר בית המשפט על הלכת בית המשפט עליון באשר לקביעה שחברה המבקשת לעמוד בקשרים עסקים ברחבי תבל, חייבת להשלים עם האפשרות, שבאחד הימים תתבע לדין באחת מהארצות, אשר עימן היא מבקשת לסחור.
לאור האמור, אישר בית המשפט את המצאת כתבי התביעה אל מחוץ לתחום המדינה.
ת"א (הרצ') 11114-05-16 תעשיות פיל-טונה בע"מ נ' xiangshan xianghe aquantic product co.ltd [החלטה מיום 25/05/2016, לפני כבוד השופטת ל' ביבי]
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
________________________________________________________________
נדחתה תביעה בענין אי התאמה באספקת מוצר מיובא
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, קיריל קפלון
עובדות המקרה:
ביום 08/05/2012 העבירה חברת פריניב בע"מ לחברת מיקי עוז – עסקים בע"מ הזמנה לאספקת שתי מכולות של רכז תפוזים, המכילות 46 טון מוצר ומכולה אחת לאספקת רכז לימון המכילה 23 טון מוצר.
בהזמנה נכתב כי "המוצרים הינם תוצרת ספרד (עפ"י הדוגמאות שניתנו לכם), הכשרות הינה של הרב רובין". המשלוח הראשון התקבל במהלך חודש יולי 2012 עבורו שולמה מלוא התמורה ואילו עבור החשבונית של המשלוח השני, שהתקבל ב 19/09/2016 סירבה פריניב לשלם את התמורה, בטענה כי המוצר שהתקבל היה פגום ובניגוד למוסכם בין הצדדים.
סקירה זו עוסקת בתביעה אשר הוגשה על ידי חברת מיקי עוז כנגד פריניב, לתשלום סכום בחשבונית השנייה, ובטענת ההגנה של פריניב אשר עניינה אי התאמה בין ההזמנה לבין הטובין שסיפקו.
אין מחלוקת בין הצדדים שהמוצרים שסופקו לפריניב היו תוצרת יוון ולא מתוצרת ספרד. כמו כן אין מחלוקת כי מספר ימים לאחר קבלת המשלוח השני פנה מנהל פריניב לסמנכ"ל התפעול של הספק והודיע לו שנתגלו בעיות במוצר.
טענות הצדדים
התובעת, חברת מיקי עוז טענה בבית המשפט מספר ימים לאחר קבלת המשלוח השני, פנה אליה מנהל פריניב בטענה שהמוצר אינו עומד, בתנאי תעודת האנליזה, וזאת בהתאם לבדיקות המעבדה שביצעו על ידה. מנהל פריניב טען כי עלו תלונות חריגות בנוגע למוצרים שיוצרו תוך שימוש ברכז, וכי לאור האמור הוחלט על ידי פריניב לעכב את התשלום.
התובעת טענה כי היא סיפקה רכז בהתאם להסכמות בין הצדדים וכי חברת פריניב גרמה לנזק ראייתי חמור עת לא העבירה את הניירת הרלוונטית הנוגעת לבקרת האיכות. התובעת טענה שוב כי פריניב לא עמדה בחובה המוטלת עליה על פי חוק המכר לבדוק את המוצר בעת קבלתו ולדווח למוכר על כל תקלה, כשל או אי התאמה.
הנתבעת, חברת פריניב, טענה מנגד כי ההסכם בין הצדדים כלל שתי תניות מרכזיות בהן לא עמדה. התובעת הראשונה קבלת רכז תפוזים מספרד בהתאם לדוגמות שסופקו. השניה, כשרות של הרב רובין על גבי המוצר.
התובעת טענה בנוסף כי לאורך ניהול ההליך התבררו עובדות משמעותיות נוספות אשר מובילות למסקנה בדבר תרמית ואי התאמת המוצר מצד הספק. התברר כי בפועל הרכז הגיע לארץ כבר בתאריך 15/02/2012 קרוב לשלושה חודשים טרם חתימת ההסכם עם כשרות של בד"צ, בניגוד למוסכם.
חברת פריניב הוסיפה וטענה שהיה על הספק ליידע באופן אקטיבי כי החומר שסופק שונה מהותית מהדוגמות עליהן התבסס ההסכם. ככל שהיה הספק מעוניין לספק מוצר חלופי, היה עליו לעדכן בפרוטרוט את החברה ולקבל הסכמתה.
הדיון המשפטי
בית המשפט קיבל את עמדת חברת פריניב וקבע כי מבחינה חוזית הפרה התובעת את ההסכם אשר נחתם בין הצדדים, היות ולא סיפקה את המוצר עליו הוסכם.
בית המשפט קבע כי חברת פריניב ביקשה לקבל רכז תפוזים 100% מתוצרת ספרד, בהתאם לדוגמות מוסכמות ובעל היתר כשרות של הרב רובין, ובפועל קיבלה מוצר שונה לחלוטין, אשר נמצא במחסני הספק עוד קודם חתימת ההסכם, אשר נושא כשרות בד"צ העדה החרדית.
באשר לשאלת איכות המוצר והתאמתו לתקנים המחייבים, בית המשפט התייחס לבדיקות המעבדה ועדויות המומחים של הצדדים. לאחר שהספק לא הצליח להזים את בדיקות המעבדה שהוצגו על ידי חברת פריניב. בית המשפט קבע כי תכונות המוצר שסופק מכיל חומרים נוספים בריכוזים שונים, בשונה מהרכב שכיח ורצוי של רכז תפוזים.
לאור כל הקביעות לעיל, פסק בית המשפט כי על אף החובה שמטיל חוק המכר על הקונה לבדוק את המוצר על אתר ולדווח על אי התאמות למוכר. הרי שבמקרה בו המוכר לא מקיים את חיוביו כלפי הקונה ובאופן מודע מספק מוצר שאינו תואם את תנאי ההסכם, אין הוא יכול להסתמך על מחדלים נטענים של הקונה בבדיקת הסחורה.
התביעה נדחתה והספק חוייב בתשלום הוצאות ושכר טרחה בגובה 40,000 ₪.
תא (ביש"א) 15318-10-13 מיקי עוז - עסקים בע"מ נ' פריניב בע"מ (פורסם בנבו, 05.08.2016). [החלטה מיום 05/08/2016, לפני כבוד השופטת אינעאם דחלה-שרקאוי]
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
_________________________________________________________________
מה חדש החודש?
ענייני מכס ורגולציה
• רשות המכס ביטלה את רובה המכריע של הודעת גרעון שהוצאה ליבואן בגין מתאמים שונים למגברים ומערכות סטריאו.
• משרדנו מוסיף לטפל בעניינם של יבואנים רבים, במסגרת הליך גילוי מרצון מול רשות המכס בנוגע לתשלומי מכס ומע"מ על עלויות כשרות של טובין.
• משרדנו מטפל מול רשות המכס בענייני אימותי מקור של מוצרי תאורה והתראה.
• משרדנו מטפל בנושאי פטור מותנה במיזם חדש.
בתי משפט
• בית המשפט קיבל באופן חלקי בקשה של משרדנו והורה לרשות המכס לחשוף מסמכים נוספים שהתבקשו במסגרת ניהול התביעה ונטענו כחסויים.
• משרדנו ממשיך להגיש בשם יבואני מזון תובענות חדשות להשבת אגרות יבוא מזון שנגבו על ידי משרד הבריאות שלא כדין.
הרצאות, ימי עיון והופעות בתקשורת
• עו"ד גיל נדל הרצה בתאריך 15.9.16 בחטיבת תוספי התזונה בלשכת המסחר בנושא חוק הגנת בריאות הציבור מזון.
• בתאריך 18.9.16 פורסמה כתבה ב"גלובס" אשר עסקה בפסק-הדין שניתן לאחרונה בעניין גוטקס, ובמרכזו הטלת מכס על תמלוגים. במסגרת הכתבה, רואיין עו"ד גיל נדל אשר הביע את דעתו כי מדובר בפסק-דין בעל השפעה רוחבית על כל יבואני המותגים בישראל, והעריך כי העניין יגיע להכרעה בערעור בבית המשפט העליון.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001152930
• בתאריך 20.9.16 קיים משרדנו כנס מקצועי "שולחן עגול" לסוכני מכס מכל החברות המובילות בתחום. בכנס השתתפו כ-40 סוכני מכס. עו"ד דייב זיתון הרצה בנושא פסק-הדין גוטקס ובנושא תביעות רשלנות נגד סוכני מכס, ועו"ד גיל נדל הרצה בנושא האפשרות לקבל מסמכים מרשות המכס.
• עו"ד גיל נדל הרצה בקורס משלחים בלשכת המסחר בתאריך 27.9.16 בנושא חוק סוכני המכס.
עדכוני מכס ורגולציה
