|
יבוא ויצוא-ומה שביניהם
עלון משפטי בענייני סחר בינלאומי |
תוכן עניינים
פסיקה
|
|
סעיף בוררות בלתי תקף בשטר המטען
|
שילוח בינלאומי:
|
|
|
מתי ניתן לפרוץ את גבולות האחריות של המוביל האווירי,
וגם - האם המשלח אחראי בגין נזק שנגרם לסחורה?
|
הובלה אווירית ושילוח בינ"ל:
|
|
|
מכירת סב"ן - האם רשות המכס צריכה להודיע ליבואן
על מכירת הטובין כסב"ן?
|
אחסנה:
|
|
|
סיווגן של במות הרמה של חברת חשמל, וגם - האם בית מכס
אחד יכול לשנות מקביעתו של בית מכס אחר?
|
מסים עקיפים - סיווג:
|
דבר המערכת
תחום סחר החוץ, שהינו בעל השפעה מכרעת על כלכלת המדינה, אינו תחום פשוט וקל, בוודאי לא בהיבטיו המשפטיים.
משרדנו העוסק בתחום הסחר הבינלאומי על היבטיו השונים, נוכח לדעת כי ציבור העוסקים בסחר בינלאומי - יבואנים ויצואנים, סוכני מכס, משלחים בינלאומיים, חברות ספנות ותעופה - משווע למידע משפטי עדכני בתחום זה, החל מעדכוני פסיקה של בתי משפט בישראל וכלה בחדשות משפטיות מרחבי העולם.
עלון משפטי זה בא למלא את הצורך האמור, ולספק מידע משפטי עדכני, בשפה בהירה וברורה, עד כמה שאפשר, לציבור העוסקים בסחר חוץ.
בעלון נסקור את חידושי הפסיקה של בתי המשפט בישראל בסוגיות הקשורות לסחר חוץ: משפט ימי ואווירי, תביעות בעלי מטענים, מכסים ומסים עקיפים, אמצעי מימון בסחר הבינ"ל, נושאים הקשורים למשלחים בינלאומיים וסוכני מכס, ועוד.
משפט הסחר הבינלאומי אינו מצטמצם, כמובן, לשטחה של מדינת ישראל, ועל כן מצאנו לנכון להביא עדכוני משפטיים בתחום הסחר הבינ"ל ממוסדות בינלאומיים ומדינות זרות: ארגון הסחר העולמי (WTO), ארגון המכס העולמי (WCO), ארה"ב, הקהילייה האירופית ועוד.
בנוסף, נביא בעלון סוגיות מתחומי-משפט אחרים שיש להן חשיבות לציבור העוסקים בסחר בינלאומי.
אנו תקווה כי תמצאו את העלון מועיל ומפרה.
קריאה נעימה,
המערכת.
שילוח בינלאומי
סעיף בוררות בלתי תקף בשטר המטען
עובדות המקרה: חברה ישראלית (יובל מחשוב) התקשרה עם המשלח בינלאומיUsen Air and Sea) למטרת הובלה של ציוד עבור לקוח שלה בסינגפור. יובל מחשוב הגישה תביעה לבית המשפט המחזוי בתל אביב כנגד המשלח, בטענה שהמשלח מסר את המטען ללקוח בסינגפור מבלי לוודא שהתשלום הועבר ליובל מחשוב.
המשלח ביקש מבית המשפט להורות על העברת ההליך לבוררות, בהתאם לסעיף הבוררות המופיע בשטר המטען. כנגד טענה זו הישבה חברת יובל כי היא לא חתמה על שטר המטען, ולא ידעה על סעיף הבוררות, ועל כן אין לסעיף הבוררות כל תוקף.
פסק הדין: בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את בקשת העברת ההליך לבוררות. בית המשפט קבע שמחשוב ישיר לא הביעה הסכמתה בשום אופן שהוא לסעיף הבוררות המופיע בשטר המטען. בית המשפט מצא שמחשוב ישיר לא חתמה על שטר המטען, וכי התנאים המופיעים בשטר המטען לא הובאו לידיעתה. בית המשפט גם מצא שתנאי שטר המטען לא הובאו לידיעת מחשוב ישיר באמצעות סוכן המכס שלה, שדרכו היא הזמינה את ההובלה.
בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
פרשנות: כאשר לא קיימת אינדיקציה ברורה לכך שמזמין ההובלה הסכים לתנאים המפורטים בשטר המטען, סעיפים מסויימים בשטר המטען עלולים להיות בלתי מחייבים כלפי מזמין ההובלה.
עם זאת, תנאים מסויימים (כגון: סעיפי הגבלת אחריות) יחולו בכל מקרה, מכח החקיקה ישראלית המעגנת אותם (פקודת הובלת טובין בים, חוק התובלה האווירית), בהתאם להוראות החוק.
בית המשפט העליון - רע"א 1157/02 USEN AIR AND SEA SERVICE נ` יובל מחשוב ישיר בע"מ, ניתן ביום 25.3.02.
לראש העמוד
הובלה אווירית
מתי ניתן לפרוץ את גבולות האחריות של המוביל האווירי.
וגם- האם המשלח אחראי בגין נזק שנגרם לסחורה.
עובדות המקרה: משתלות בן צור פנתה למשלח בינלאומי (גלובל תובלה בע"מ) על מנת להטיס להונדורס משלוח של שתילי בננות. המשלח הזמין את ההובלה האווירית מחברת איבריה. המשלוח הגיע ליעדו, אך באיחור, תוך שהוא ניזוק בצורה מוחלטת.
המשתלות תבעו את המשלח ואת איבריה בגין הנזקים שנגרמו להן. המשתלות טענו כי הן הדגישו בפני המשלח ובפני איבריה, הן בעל פה, והן בסימונים רבים על פני המטען ושטר המטען, כי המטען הינו רגיש ועליו להישאר כל הזמן בטמפרטורת של 15 מעלות. המשתלות טענו כי מניתוח מד רשם הטמפרטורות שנשלח עם המטען עולה שבמשך כ-4 ימים המטען אוחסן ע"י איבריה בתנאים לא מתאימים עפ"י הנדרש (בין 1-6 מעלות מתחת ל-0), מה שהביא בוודאות לאובדנו המוחלט של המטען. עוד טענו המשתלות כי איבריה שינתה את מסלול ומועדי הטיסה מבלי לקבל את אישורן.
המשתלות טענו כי בנסיבות הענין פעלה איבריה בידיעה כי כתוצאה מהתנהגותה יגרם למשתלות נזק, ועל כן לא תוכל איבריה ליהנות מגבולות האחריות הקבועים באמנת ורשה.
איבריה התגוננה בטענת העדר אחריות מצידה עפ"י ס` 20 לאמנת ורשה, הקובעת כי במידה והמוביל נקט את כל האמצעים הדרושים למניעת הנזק הוא פטור מאחריות. לחילופין טענה איבריה כי אין לחייבה בסכום העולה על גבולות האחריות הקבועים באמנת ורשה.
כנגד המשלח טענו המשתלות כי המשלח התרשל בתפקידו בכך שלא הודיע למשתלות על שינוי המסלול, לא עדכן את המשתלות באופן רצוף על גורל המטען, ולא דאג שהמטען יגיע ליעדו בשלום.
פסק הדין: בית המשפט קבע כי איבריה צריכה לשלם למשתלות את נזקיהן, ואין היא יכולה ליהנות מסעיף הגבלת האחריות שבאמנת ורשה. בית המשפט קבע כי איבריה לא הוכיחה שנקטה את כל האמצעים הסבירים על מנת שהמטען יגיע בשלום ליעדו, ולא הראתה שעשתה כל שביכולתה לשמירת השתילים בטמפרטורה המתאימה כפי שנדרש ממנה, ועל כן רובצת עליה האחריות לנזקי המשתלות.. בנוגע לפריצת גבולות האחריות, מצא בית המשפט שאיבריה ידעה, קרוב לוודאי, שבשל טיפולה הלקוי ייגרם למטען נזק, ועל כן אין היא זכאית ליהנות ממגבלת האחריות.
לגבי חברת השילוח נקבע כי היא לא התרשלה ועשתה את הנדרש ממנה. בית המשפט מצא כי המשלח עדכן את המשתלות בנוגע להתפתחויות שאירעו. בית המשפט גם קבע כי אין להטיל על המשלח אחריות בגין אי הגעת המטען ליעדו, וזאת מהסיבה שהמטען לא היה בשליטת המשלח.
פרשנות: פסק דין זה מספק כללים ומבחנים ברורים להיקף אחריותו של המוביל האווירי על פי אמנת ורשה, כמו כן, פסק דין זה מגדיר את היקף האחריות של המשלח הבינלאומי.
עם זאת, חשוב לציין כי לאחר כניסתו לתוקף של הפרוטוקול הרביעי שנחתם במונטריאול בשנת 1975, לא ניתן לפרוץ את מגבלות האחריות של המוביל האווירי ביחס למטענים (בשונה מנוסעים וכבודה).
הפסיקה הישראלית אינה עשירה במיוחד בפסקי דין בענייני הובלה אווירית ושילוח בינלאומי, ומומלץ, על כן, ללמוד את פסק הדין הזה, הגם שאין לו תוקף מחיייב.
בית המשפט השלום בתל אביב - ת"א 33015/99 משתלות בן צור בע"מ נ` Iberia Lineas Aereas de Espana S.A. , ניתן ביום 15.10.2002.
לראש העמוד
אחסנה
מכירת סב"ן-האם רשות המכס צריכה להודיע ליבואן על מכירת הטובין כסב"ן?
עובדות המקרה: משפחת מהרביניאן שלחה משלוח הכולל שטיחים פרסיים בהובלה אווירית ממצריים לישראל. חברת ההובלה Air Sinai אשר בצעה את המשלוח שכחה לרשום את המטען במצהר הטיסה, כיוון שכך המטען הגיע לארץ (23.03.92) ללא מסמכים מזהים ונרשם כ"יתיר" אצל ממ"ן. חודשיים לאחר מכן, ב- 04.05.92, הגיע נציג המשפחה לשחרר את המטען, ומשנאמר לו כי עליו לשלם כסף עבור דמי אחסנה, סירב, והמטען לא שוחרר. בתאריך 23.07.92 נמכרו השטיחים כסחורה בלתי נתבעת במכרז. המשפחה תבעה את המובילים האוויריים המעורבים בענין, את המכס, ואת ממ"ן.
התובעים טענו כנגד רשות המכס, כי היה על רשות המכס להודיעם לפני מכירת הטובין כסב"ן.
רשות המכס התגוננה בטענה כי לא מוטלת עליה חובה ליידע את בעל הטובין אודות המכירה.
פסק הדין: בית משפט השלום בתל אביב קיבל את עמדת רשות המכס כי אין כל הוראה חוקית המחייבת אותה להודיע לבעלי הסחורה על הכוונה למכירת הסחורה לאחר 90 יום במקרה שלא נדרשה. בית המשפט גם ציין את האשם התורם של המשפחה שלא עשתה דבר להקטנת הנזק, ולא דאגו מצידם, ולו באופן מינימלי, ליידע את הרשויות כי בדעתם לתבוע את המטען בעתיד.
בית המשפט המחוזי, בערעור, אישר את רוב קביעותיו של בית משפט השלום.
פרשנות: אשר לשאלה האם על רשות המכס להתריע על חלוף המועד לתביעת הטובין, נראה לענ"ד כי מסקנתו של בת המשפט אינה נקייה מביקורת. ככלל, על הרשות חלה חובה לנהוג בהגינות כלפי האזרח, ויתכן שהיא חבה בחובת זהירות כללית כלפי בעל הטובין. ואולם, אין ספק כי בנסיבות המקרה, התנהגותם של התובעים עמדה להם לרועץ, וכידוע - Bad case makes bad law.
פסק הדין נוגע בהיבטים נוספים וחשובים, ונרחיב עליהם את הדיבור באחד הגליונות הבאים של העלון.
בית המשפט המחוזי בתל אביב - ע"א 1580/00 מוהטרם אגהיי מהרביניאן נ` בית המכס, ניתן ביום 10.9.02.
מסים עקיפים-סווג
סיווגן של במות הרמה של חברת החשמל, וגם - האם בית מכס אחד יכול לשנות מקביעתו של בית מכס אחר?
עובדות המקרה: חברת החשמל משתמשת בבמות הרמה. במת הרמה הנה כלי רכב מתנייע לשם תיקון קווי מתח עיליים. על הבמה מורכבת מכונת הרמה, הכוללת זרוע ארוכה שבקצה משטח עבודה עליו עומד עובד חברת החשמל.
חברת החשמל ייבאה במות הרמה מספר פעמים. באחת הפעמים שוחררו הבמות בבית המכס אשדוד ושם נקבע כי הבמות פטורות מתשלום מס קניה, בהיותן רכב עגורן. בפעם אחרת ששוחררו הבמות בבית המכס חיפה, ושם חויבו הבמות במס קניה.
חברת החשמל שילמה את המסים אגב מחאה והגישה תביעה להשבת המסים.
חברת החשמל טענה כי במות הרמה הינן מכונות ומכשירים המיוחדים לחקלאות, לתעשיה ולמלאכה (על פי הנוסח הישן של סעיף 11 לתוספת לחוק מס קניה), ועל כן הן פטורות ממס קניה.
עוד טענה חברת החשמל כי יש לסווג את במות ההרמה בפרט 1000-87.05 הכולל רכבי עגורן.
רשות המכס, טענה, מנגד, כי יש לסווג את במות ההרמה בפרט 9000-87.05 הכולל רכב מנועי למטרות מיוחדות - אחרים.
פסק הדין: בית המשפט המחוזי קבע כי במות ההרמה אינן נכנסות לפטור של סעיף 11 לתוספת מכיוון שבמות ההרמה אינן "מכונות ומכשירים" אלא כלי רכב. על פי צו של שר האוצר, כלי רכב אינם זכאים ליהנות מהפטור של סעיף 11 לתוספת.
בית המשפט המחוזי דחה את טענת חברת חשמל כי יש לראות את במות ההרמה כעגורן. בית המשפט הבחין בין אופן פעולתו של עגורן (פעולה אנכית בלבד) לבין פעולת במת ההרמה (פעולה בכל המישורים).
דעת הרוב של בית המשפט העליון, בערעור, אישרה את קביעות בית המשפט העליון. דעת המיעוט (השופטת שטרסברג-כהן) קבעה כי יש לראות בבמת ההרמה כלי רכב כגון עגורן.
אשר לשאלה האם בית המכס חיפה (שחייב את הטובין במס קניה) רשאי לחזור בו מהחלטה קודמת של בית המכס באשדוד - קבע בית המשפט העליון כי רשות המכס רשאית לחזור בה מקביעתה, כל עוד לא נגרם נזק לצד שהסתמך על עמדת הרשות. במקרה שלפנינו, ההחלטה החיפאית נתקבלה זמן קצר מיום ההחלטה האשדודית, ולא הוכח כי חברת החשמל הסתמכה על עמדת בית המכס באשדוד ונגרנו לה נזקים עקב כך.
פרשנות: פסק דינו של בית המשפט המחוזי הינו פסק דין מקיף ורחב הראוי לעיון. השאלה האם במת הרמה הינה עגורן אינה פשוטה וניתן לראות צדדים לכאן ולכאן. לכן נחלקו השאלה זאת בתי המכס באשדוד ובחיפה, וכן שופטי בית המשפט העליון. בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אלא שהנמקתו של בית המשפט העליון, עם כל הכבוד, לוקה בחסר ואינה מדוייקת.
בית המשפט העליון - ע"א 8590/99 חברת החשמל לישראל נ` אגף המכס והמע"מ, ניתן ביום 23.12.02.
לראש העמוד
משפט מנהלי זכות הטיעון
רשות המכס אינה רשאית לפגוע בקנינו של היבואן מבלי לתת לו אפשרות להשמיע את עמדתו
זכות הטיעון (הזכות של האזרח להביע את עמדתו והגנתו בפני טענת הרשות, לפני שינקטו כנגדו צעדים) הנה אחד מכללי הצדק הטבעי.
בפסק הדין בענין ברמן (בג"צ 3/58 יונה ברמן ואח` נ` שר הפנים, פ"ד יב 1493) נקבע כי:
"לפי הכלל הנקוט במשפט המקובל זה מאות בשנים, לא יורשה גוף אדמיניסטרטיבי - ואפילו אדמיניסטרטיבי טהור (לא מעין שיפוטי) - לפגוע באזרח פגיעת גוף, רכוש, מקצוע, מעמד וכיוצא בזה, אלא אם-כן ניתנה לנפגע הזדמנות הוגנת להשמעת הגנתו בפני הפגיעה העתידה".
זכות טיעון תינתן כאשר קיימת פגיעה ישירה וממשית באינטרס מוגן. מימוש זכות הטיעון יכול להתבצע בכתב או בעל פה, כל עוד דברו של הנפגע יישמע בפני הרשות הפוגעת.
זכות זו קמה גם ליבואן אל מול רשויות המכס. בפסק הדין בענין רלפו (ע"א 8817/96) נדונה תביעת פיצויי נזיקין מן המכס בשל חילוטם של טובין ע"י אגף המכס. באותו מקרה בית המשפט אמנם דחה את תביעת הפיצויים. עם זאת, בית המשפט קבע כי החלטה בדבר חילוט טובין הנה החלטה הפוגעת בקניינו של היבואן – שהיא פגיעה באינטרס מוגן. לכן קמה ליבואן הזכות להישמע בפני המכס בטרם תתקבל החלטת החילוט, ועל רשות המכס מוטלת החובה לאפשר ליבואן לממש זכות זו.
נזכיר, כי בנוגע להליכים משמעתיים כנגד סוכני המכס - קובע חוק סוכני המכס, באופן מפורש, כי מנהל המכס רשאי לנקוט בהליכים משמעתיים כנגד סוכן מכס רק "לאחר שנתן לסוכן המכס הזדמנות נאותה להשמיע בפניו טענותיו" (סעיף 14(א)).
לראש העמוד
חדשות WTO
מה קורה כאשר מדינה מפירה את ההתחייבויות הבינלאומיות שלה ומעניקה סובסידיות אסורות?
בתאריך 22.1.01 הגישה ברזיל בקשה ל - DSB (מנגנון יישוב הסכסוכים) של ארגון הסחר העולמי לדון בתביעה שלה נגד ממשלת קנדה בשל הפרת הסכם הסובסידיות של ארגון הסחר העולמי. לטענת ברזיל, קנדה הפרה את הסכמי הסחר, בכך שהיא מעניקה סובסידיות לענף התעופה הלאומי שלה הן ע"י מענקים הלוואות ובטחונות המעודדים את הייצוא בתחום התעופתי. בתאריך 17.2.03 נתנה החלטה ע"י הבורר שדן בענין הקובעת כי תביעתה של ברזיל מוצדקת וכי היא זכאית ליישם סנקציות כנגד קנדה בערך כספי של כ-250 מיליון דולר. ביום 18.3.03 אימץ ה - DSB את פסק הבוררות והתיר לברזיל לנקוט בסנקציות כנגד קנדה.
פרשנות: אחד מהישגיו של סבב אורוגואי (שבמסגרתו הוקם ארגון הסחר העולמי) הינו הקמת גוף משפטי המוסמך לדון בסכסוכים בין מדינות הנוגעים לסחר בינלאומי. כיום, יותר מתמיד, מדינה המפירה את התחייבויותיה במסגרת הסכמי הסחר הבינלאומיים, צפויה לסנקציות כלכליות כבדות.
לראש העמוד
חדשות הקהיליה האירופית
לידיעת היצואנים: הנחיות בנוגע ליצוא מוצרי קוסמטיקה לקהילייה האירופית
בבטאון הרשמי של האיחוד האירופי התפרסמה לאחרונה (11/03/003) תוספת חדשה להנחיות (דירקטיבות) אודות פיתוח, ייצור ושיווק מוצרים קוסמטיים בתחומי הקהילייה האירופית. הנחיה חדשה זו ממשיכה את המגמה המתאימה את החקיקה האירופית הקשורה במוצרי הקוסמטיקה לעקרונות הסחר העולמיים. עיקר התוספת עוסקת בתקנות חדשות הנוגעות לאיסור על ניסויים בבעלי חיים.
התקנות החדשות קובעות כדלקמן:
(א) נאסר שיווקם של מוצרי קוסמטיקה, אשר הנוסחה הסופית שלהם נוסתה על בעלי חיים, כאשר קיימת בנמצא שיטה אלטרנטיבית מאושרת.
(ב) נאסר שיווקם של מוצרי קוסמטיקה המכילים רכיבים או קומבינציה של רכיבים, אשר נוסו על בעלי חיים, למרות קיומן של שיטות אלטרנטיביות מאושרות לבדיקתם.
(ג) המדינות החברות אינן רשאיות לאשר ניסוי מוצרים קוסמטיים סופיים על בעלי חיים בשטחי המדינה.
(ד) נאסר על המדינות החברות לאשר שימוש בניסויים גם ברכיבים של מוצרים קוסמטיים, כאשר ישנו בנמצא תחליף מאושר לבדיקת המוצרים.
נוסף לסוגית הניסויים בבע"ח, ההנחיה החדשה קובעת גם איסור עקרוני על שיווק מוצרים המכילים רכיבים המסווגים כקרצינוגנים, יוצרי מוטציות גנטיות או רעלנים בתהליך ייצור מחדש. סוגיה נוספת המוסדרת בהנחיה הינה החובה בהוספת כיתוב על תוויות המוצרים בהם יצוין התאריך המינימלי לעמידות המוצר: "BEST USE BEFORE".
תקנות נוספות נוגעות לרשימה של 25 רכיבים נוספים, אשר הימצאותם בכמות מסוימת תחייב את איזכורם כרכיב על תווית המוצר.
על כל החברות ליישם תקנות אלו המופיעות בתוספת עד ל-11 בספטמבר 2004, למעט התקנות הנוגעות לסימון המוצרים – אותן יש ליישם עד ל-11 בספטמבר 2005.
פרשנות: ייצואנים ישראלים המייצאים מוצרי קוסמטיקה לקהיליה האירופית, יידרשו בעתיד הקרוב לעמוד בדרישות ההנחיה החדשה, הן בנוגע למגבלות שהוטלו על ניסוי המוצרים בבעלי חיים והן בנוגע לסימון המוצרים.
לראש העמוד
עדכוני מכס ורגולציה
