בית המשפט מרכך את סעיף ההתיישנות להגשת תביעות להשבת מסי יבוא
יפוי כח של סוכני מכס – סקירה משפטית
עודכנה רשימת הפיקוח על היצוא הדו - שימושי
המדינה אינה אחראית לנזקים שהתגלו בתוצרת חקלאית לאחר היבוא
בית המשפט מחזק את זכות העיכבון של סוכן המכס
תיקונים בפקודת המכס באיחוד האירופי
אושר בעליון: לא יחולטו אופנים חשמליים כאשר לא בוצעה בהם עבירה
מה חדש החודש
בית המשפט מרכך את סעיף ההתיישנות להגשת תביעות להשבת מסי יבוא
עו"ד גיל נדל; עו"ד מורן עוז
רקע:
כידוע, על פי הוראת סעיף 154 לפקודת המכס, כאשר קיימת מחלוקת בין יבואן לבין רשות המכס בנוגע לתשלום מכס או מס קניה שיש לשלמו במועד ייבוא הטובין, על היבואן החולק על עמדת רשות המכס, לשלם את המכס או מס הקניה הנדרש אגב מחאה ולהגיש תביעה להשבת המיסים ששולמו על ידו תוך שלושה חודשים.
משמעות הוראת התיישנות זו היא שיבואן אשר לא יתבע את השבת המיסים תוך שלושה חודשים מיום תשלומם, יאבד את הזכות להשבתם.
במהלך השנים נשמעו ביקורות רבות על הוראותיו של סעיף 154 לפקודת המכס, שכן תקופת ההתיישנות המקוצרת של שלושה חודשים בלבד, מעמידה את היבואן במצב בלתי אפשרי שבו עליו לגשת באופן כמעט מיידי בתביעה לבית המשפט, וזאת כאשר טרם מוצו ההליכים מול רשות המכס.
חמור מכך, במספר פסקי דין נקבע כי התדיינות של יבואן עם רשות המכס בניסיון לשכנע אותה בצדקת טענותיו, אינה מאריכה את מועד הגשת התביעה וכך, עלול היבואן להגיע למצב שבו מבחינה מהותית, עמדתו תהיה צודקת אך הוא לא יקבל השבה של המיסים.
והנה כי כן, בימים אלה ניתנה החלטה חסרת תקדים על ידי בית המשפט השלום בראשון לציון בעניינו של יבואן המיוצג על ידי משרדנו, אשר קבע כי הוראת סעיף 154 לפקודת המכס אינה הוראת התיישנות אלא הוראה דיונית בלבד בדבר המועד להגשת תביעה, והאריך את המועד למרות שהיה איחור במועד.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
יבואנית של טלפונים סלולריים הגישה תביעה באמצעות משרדנו כנגד רשות המכס להשבת מיסים ששולמו על ידה ביתר, בעקבות פסילת ערך העסקה שהוצהר על הטלפונים הסלולריים וחיוב היבואנית במס קניה בהתאם למחיר העסקה שנקבע על ידי רשות המכס.
לטענת רשות המכס, שלושה רשימונים מתוך כלל הרשימונים לגביהם תבעה היבואנית השבת מיסים, התיישנו מכוח סעיף 154 לפקודת המכס שכן התביעה הוגשה בחלוף שלושה חודשים מיום תשלום המיסים, ולא נעשתה לגביהם פנייה במועד.
נוכח טענת ההתיישנות שהועלתה על ידי רשות המכס, הגישה היבואנית לבית המשפט בקשה להארכת מועד להגשת תביעה ביחס לאותם רשימונים, וטענה כי יש לדחות את עמדת רשות המכס, לנוכח אחד מן הנימוקים הבאים, לפחות:
1.עמיל המכס שלה ביצע פנייה במועד לרשות המכס, על אף שלא ביקש הארכת מועד.
2.קיימים טעמים מיוחדים להארכת המועד, שכן לא נוצרה אצל רשות המכס הסתמכות כי היבואנית מוותרת על תביעתה.
3.קבלת עמדת רשות המכס לא תביא לחיסכון בזמן שיפוטי שכן רוב התביעה תמשיך להתנהל ממילא (טענת ההתיישנות נטענה ביחס למספר קטן של רשימונים);
החלטת בית המשפט:
בית המשפט קבע כי סיווגו של סעיף 154 כהוראת התיישנות יביא לתוצאה המיידית של העדר יכולת להאריך את המועד הקבוע בו, שכן משהתיישנה התביעה, לא ניתן להאריכה עוד.
בית המשפט קבע כי לאור התקופה הקצרה הקבועה בסעיף 154 אשר מביאה לתוצאה קשה ביותר של העדר יכולת לממש את התביעה, יש להימנע מסיווגו של סעיף זה כהוראת התיישנות.
בית המשפט עוד הוסיף וקבע כי הוראות סעיף 154 כלל אינן נוקטות במונח "התיישנות" אלא כותרתו הינה "סכסוך בנוגע לתשלום מכס".
כמו כן, הדין הכללי החל על התיישנות והקיים בחוק ההתיישנות אינו מחריג ממנו את הוראות סעיף 154, כלומר, שיש להחיל במקרה זה, תקופת התיישנות של 7 שנים מיום היווצרות עילת התביעה כאשר המועד להגשת התביעה הינו תוך 3 חודשים מיום תשלום המיסים.
במקרה של היבואנית, קבע בית המשפט כי קיימים טעמים מיוחדים להאריך את המועד, בין היתר, כי לאור ההתדיינות שהייתה קיימת בין הצדדים באשר לנכונות הרמת ערך העסקה על ידי רשות המכס, הרי שרשות המכס ידעה היטב כי היא צפויה להתדיינות בגין הרמת הערך בין היתר במסגרת שלושת הרשימונים שלטענתה התיישנו.
לפיכך, בית המשפט קיבל את בקשת היבואנית וקבע כי יש להאריך את המועד להגשת תביעה בגין שלושת הרשימונים.
הערות:
לדעתנו החלטת בית משפט השלום בראשון לציון הינה החלטה צודקת והוגנת, אך לאור העובדה כי מדובר בערכאת בית משפט שלום, ייתכן ותוגש בקשת רשות ערעור על ההחלטה.
חשיבותה של ההחלטה, בשלב הנוכחי, הינה בכך שגם מבתי המשפט נשמע הקול על חוסר ההגינות שבסעיף 154, והתקבלה החלטה פרקטית אשר מעריכה את המועד. אנו חשים כי אנו עומדים בפני סדקיה הראשונים של חומת ההתיישנות הקצרה ובלתי סבירה, וטוב שכך.
לפני כשבע שנים, היה זה בית המשפט השלום בתל אביב שהעביר ביקורת חריפה על סעיף 154 לפקודת המכס וקבע כי תקופת התיישנות קצרה כל כך נוגדת את האינטרס הציבורי שלא להרבות בהליכים משפטיים במערכת משפט שכל כך עמוסה וחיוב אזרח להגיש תביעה לבית המשפט כשפועל יוכל להסדיר את ענייניו מול רשות המכס, נגועה בחוסר סבירות ומידתיות, אך החלטה זו בוטלה במסגרת פשרה שאליה הגיעו הצדדים בערעור בבית המשפט המחוזי.
[ת"א (שלום ראשל"צ) 53054-05-04, בפני כב' השופט רפי ארניה, החלטה מיום 25.2.16. ב"כ הצדדים: ליבואנית – עו"ד גיל נדל, שירית נקר ועומר וגנר ממשרד גולדפרב זליגמן; לרשות המכס-עו"ד יונתן בן-דוד מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)]
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
יפוי כח של סוכני מכס – סקירה משפטית
עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף
במסגרת הייצוג מול רשות המכס, פועל סוכן המכס והמשלח הבינלאומי כנציגו של היבואן/היצואן מול רשות המכס וכן פועל כנציגו מול גופים נוספים: מול סוכני אוניה (למשל: פדיית פקודת מסירה), מסופים ומחסנים (למשל: הכנסת סחורה לאחסנה), מובילים יבשתיים, ועוד. פעולות אלו של סוכן המכס / המשלח אינן טכניות בלבד, אלא בעלות אופי משפטי, שכן סוכן המכס או המשלח מתחייב בחיובים כספיים בשם היבואן, כגון תשלומי דמי אחסנה, דמי השהית מכולה, ועוד.
במאמר זה נעמוד על מספר נקודות עקרוניות הנוגעות לייצוגם של יבואנים על ידי סוכני מכס.
ייצוג על ידי סוכן מכס
בבסיס יחסי סוכן מכס-יבואן עומדת התקשרות חוזית בין הצדדים, במסגרתה היבואן שוכר את שירותיו של סוכן המכס לצורך ביצוע פעולות מכס.
ההתקשרות הזו כוללת גם את ייצוג היבואן בפני גופים שונים, וכעת נעמוד על מספר היבטים בנושא זה, כגון איך בדיוק מוקנית לסוכן המכס זכות הייצוג? האם הוא נדרש לקבל ייפוי כוח בכתב? מה מותר ומה אסור לסוכן המכס לעשות במסגרת הייצוג? מהן חובותיו וזכויותיו כלפי היבואן בתור שלוחו?
יפוי כח לצורך ביצוע פעולות מכס
לגבי סוג מסוים של פעולות קיימת בלעדיות למקצוע סוכן המכס, ולפיו רשאי היבואן, אם ברצונו להשתמש במייצג ,להשתמש בשירותיו של סוכן מכס בלבד. מדובר בפעולות הכוללות בין היתר "פעולה או מגע עם גובה המכס, משעת יבואם של טובין ועד למסירתם לצריכה בארץ, הנדרשים על פי דין, או שניתן לעשותם, בקשר לסילוק אותם טובין מפיקוח רשות המכס, למעט בקשת ידיעות גרידא וקבלתן, קבלת מס ששולם ביתר, העברת מסמכים ודוגמאות ונוכחות בבדיקה". (סעיף 1 לחוק סוכני המכס, וצו סוכני המכס (קביעת פעולות מכס)).
לגבי שאר הפעולות מול גופים מסחריים אחרים, כגון סוכני אוניה, מחסנים וכו', אין הגבלה שכזאת, אולם הפעולות מבוצעות, בשגרה, על ידי סוכן המכס או משלח בשמו של היבואן.
האם קיימת חובה לקבלת ייפוי כוח בכתב?
איך מתמנה סוכן המכס כשלוחו של היבואן? חוק השליחות, תשכ"ה-1965 קובע הוראה כוללת, לפיה: "השליחות מוקנית בהרשאה, שבכתב או שבעל-פה, מאת השולח לשלוח, או בהודעה עליה מאת השולח לצד השלישי, או על ידי התנהגות השולח כלפי אחד מהם".
במלים אחרות: השליחות אינה מחייבת מסמך בכתב, ומכאן שבמישור העקרוני סוכן המכס אינו מחויב לקבל ייפוי כוח בכתב מאת היבואן. אלא, שיש לכך שני סייגים: על פי סעיף 3(ב) לחוק השליחות "נדרש אדם להיזקק לפעולת שלוח, רשאי הוא שלא להכיר בשליחות כל עוד לא הוצגה לפניו הרשאה בכתב ולא נמסר לו העתק ממנה".
על פי סעיף 169 לפקודת המכס, אשר מתייחס לייצוג היבואן בפעולות מול רשות המכס: "כל פקיד-מכס רשאי לדרוש מסוכן שיראה הרשאה בכתב מן האדם שמטעמו הוא פועל, לפי דבריו, ואם לא הראה הרשאה כזו, רשאי פקיד-המכס שלא להכיר בסוכנותו".
על פי הנחיות שפורסמו לסוכני מכס ע"י מר ראובן מלצר ממינהל המכס בשנים 2005 ו-2007, עולה כי רשות המכס קבעה, במישור הפעולות שמבצע סוכן מכס בשם היבואן מול רשות המכס, כי "חובה על סוכני המכס להחזיק במשרדיהם כתב הרשאה (ייפוי כוח) של כל אחד מלקוחותיהם ע"ג טופס מכס 165, מקורי ומאומת".
מן הנוהל עולים הדברים החשובים הבאים:
1. כל טפסי ייפוי הכוח שבידי סוכני המכס חייבים לכלול את שם החותם ומספר תעודת הזהות שלו.
2. ייפוי כוח החתום בשם החברה היבואנית בלבד, ללא פרוט שם החותם ומספר תעודת הזהות שלו, לא יהיה קביל.
3. ישנה חובה לצרף את צילום תעודת הזהות של החתום על הטופס לעותק המקורי של ייפוי הכוח הקיים במשרדי סוכן המכס.
4. על ציבור סוכני המכס לדאוג להשלמת הנתונים החסרים ביפויי כוח שהתקבלו בעבר. אחרת, ייפוי הכוח לא יהיה קביל, ורשימונים יעוכבו עד להשלמת הנתונים החסרים ויירשם להם ליקוי מספר 1.
לפיכך, לאור נוהל זה, חלה חובה להצטייד בייפוי כוח בעת ביצוע פעולות מול רשות המכס, למרות שהחוק לא מגדיר זאת כחובה. בביצוע פעולות אחרות שלא מול רשות המכס, לכאורה, אין חובה להחזיק יפוי כח בכתב.
עם זאת, חשוב לציין כי על פי הנוהל של רשות המכס, החובה להצטייד בייפוי כוח בכתב אינה חלה כאשר מדובר על עסקאות בתנאי DDP. ניתן להניח כי מאחר ובעסקאות בתנאי DDP (delivered duty paid), המיסים שולמו על ידי המוכר וסוכן המכס בישראל אינו נדרש לבצע פעולות מכס לצורך תשלום המיסים העניקה רשות המכס הקלה לסוכני המכס, לפיה אין צורך להצטייד ביפוי כח במצב כזה.
האם קיימת חובה לקבלת ייפוי כוח בכתב מלקוחות פלסטיניים?
בהודעה שפורסמה על ידי הגב' גלי בר עוז מרשות המכס בינואר 2016 עולה כי המכס ער לקושי של סוכני המכס להשיג ייפוי כוח מקורי מלקוחות מהרשות הפלסטינית, ביחס לביצוע פעולות של סוכן המכס בשם היבואנים, מול רשות המכס. על-כן, נוסף נספח לטופס מכס 165 לפיו, במקרה ולא ניתן להמציא ייפוי כוח מקורי, ניתן לצורך פעילות בנושא תפ"ג להסתפק בצירוף צילום של ייפוי הכח. אולם, באם סומן בייפוי הכוח הסעיף המייפה את כוחו של סוכן המכס גם לקבל בחזרה את כספי היבואן, קרי בהשבת כספי פיקדון, יש למלא את הנספח לטופס ייפוי הכוח.
גם בנוהל של רשות המכס משנת 2005, ניתנה הקלה מסוימת בנושא ייפוי מיבואנים פלסטיניים, ונכתב כך:
"ייפוי כח של יבואנים תושבי הרש"פ יהיה קביל אף אם איננו מקורי, אלא הועבר באמצעות פקסימיליה. יבואנים אלה יוכלו לאמת את ייפוי הכוח שלהם כמפורט בסעיף ב' דלעיל, וכן בתחנות מכס של הרש"פ או בתחנות המכס בגשר אלנבי או רפיח".
במסגרת טופס מכס 165 מצהיר סוכן המכס כי הוא מחזיק בידיו יפוי כח מיבואן פלסטיני וכי ההעתק, הזהה למקור, מוצג לרשות המכס. עוד מצהיר סוכן המכס כי ידוע לו שכספי הפיקדונות שהופקדו במסגרת הרשימונים על שם היבואן נחשבים ככספים בבעלותו של היבואן, על כל המשתמע מכך. בהתאם, חלים על הכספים הוראות פקודת המסים (גבייה) בגין חובות היבואן לרשות המיסים, קרי רשות המיסים רשאית לגבות מתוכן חובות עבר.
יתר על כן, סוכן המכס מתחייב בטופס מכס 165 לשפות את רשות המיסים בכל תשלום שהיא תידרש לשלם לצד ג' ו/או ליבואן ובכל ההוצאות והנזקים הנלווים לכך אם יטען היבואן שייפוי הכוח לא ניתן כדין או בית המשפט יקבע זאת, ונקבע כי הסכומים לשיפוי ישולמו מסוכן המכס לרשות המכס תוך שבעה ימים מיום קבלת דרישת רשות המכס הראשונה בכתב.
כתב ההרשאה לסוכן מכס-טופס 165, מתייחס לביצוע פעולות מכס של סוכן המכס מול רשות המכס.
חובת הנאמנות של סוכן המכס במסגרת ייצוג היבואן
חובת הנאמנות המוטלת על סוכני המכס מעוגנת בסעיף 20 לחוק סוכני המכס, ולפיה: "סוכן מכס יפעל בפעולות מכס במהימנות, בנאמנות וביושר הן כלפי רשות המכס והן כלפי לקוחותיו .... כדי לסייע לרשות המכס במילוי תפקידיה על פי כל דין".
חוק השליחות מטיל אף הוא חובות ברורות על כל שלוח, ולמשל: "קיבל אדם עליו להיות שלוח, חייב הוא לנהוג כלפי השולח בנאמנות ולפעול בהתאם להוראותיו".
מתוקף תפקידו של סוכן המכס, הוא מחזיק בכח רב המתבטא בכך שהוא מגיש בשם היבואן הצהרות למכס, מתחייב בשם היבואן כלפי גופים שונים, ועוד. כדי להבטיח שסוכן המכס יבצע את פעולותו כנדרש, מוטלת עליו חובת נאמנות כאמור. חובות נוספים המוטלים על סוכן המכס מכח חוק השליחות צוינו בסעיף 8 לחוק השליחות, וביניהם חובת גילוי, איסור לקבל טובת הנאה, איסור על שימוש לרעה במידע, ועוד.
למאמרים נוספים שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא ייצוג יבואן על ידי סוכן מכס, אנא לחצו על הקישורים הבאים:
סוכן המכס כשלוחו של היבואן/היצואן – זכויות וחובות (חלק ראשון)
סוכן המכס כשלוחו של היבואן/היצואן – זכויות וחובות (חלק שני)
סוכן המכס כשלוחו של היבואן/היצואן – זכויות וחובות (חלק שלישי) - זכות העיכבון
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
עודכנה רשימת הפיקוח על היצוא הדו - שימושי
עו"ד גיל נדל, עו"ד אור כהן-ששון
חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז-2007, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מטרתם להביא להסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.
בסדרת מאמרים שפורסמה על ידי משרדנו (ראו מטה קישורים) סקרנו את יסודות התחום, אופן ההתנהלות העסקית השוטפת וכן ניהול הפרוצדורות מול הרשויות השונות.
בכל שנה קלנדרית חדשה, מתפרסמים עדכונים לרשימת הפיקוח תחת הסדר Wassenaar. לאחרונה פורסמו השינויים שהוטעמו ברשימת הפיקוח על הטובין הדו-שימושיים לשנת 2016, אשר התקבלו פה אחד על ידי המדינות החברות להסדר.
חשוב להבהיר כי בסקירה זו יובאו אך ורק עיקרי הדברים, ולא כל השינויים. אנו ממליצים לכל חברה שמוצריה משתייכים לאחד מהתחומים הטכנולוגיים שמצויים בפיקוח, לעיין ביסודיות בשינויים בנוסחם המלא (לעיון בנוסח המלא- לחצו כאן).
נחלק להלן את השינויים לפי הקטגוריות השונות:
• פרק הוראות כלליות:
- התווספה הנחיה בחלק ההוראות הכלליות שבהסדר, לפיה על רכיבי אבטחת מידע יחולו הוראות קטגוריה 5.2 ("אבטחת מידע") גם כאשר אותם רכיבים הינם חלקים, תוכנה או אמצעי אחר המשמשים בטובין שאינם משתייכים לקטגוריה 5.2.
שינוי זה מהווה הרחבה של רשימת הטובין הדו-שימושיים, ומכאן שממועד התיקון ואילך, טובין שבעבר היו חופשיים מפיקוח, יחויבו עתה ביצוא מלווה ברישוי.
• קטגוריית חומרים מורכבים וציוד נלווה:
- עודכנה הגדרת "מחוללים ביולוגיים" עבור פרט 1.A.4 הכולל ציוד מיגון, ציוד גילוי וזיהוי ורכיביהם.
ההגדרה החדשה קובעת כדלהלן:
"For the purposes of 1.A.4., 'biological agents' are pathogens or toxins, selected or modified (such as altering purity, shelf life, virulence, dissemination characteristics, or resistance to UV radiation) to produce casualties in humans or animals, degrade equipment or damage crops or the environment"
עקב חידוש זה, ציוד מעבדה ומחקר רב עשוי לענות על הגדרה זו ובהתאם לכך להיות נתון לפיקוח.
- עדכון החומרBTNEN לרשימת החומרים הנפיצים [פרטי החומר: Bis(2,2,2-trinitro ethyl)-nitramine, CAS 19836-28-3].
• קטגוריית עיבוד חומרים:
- בוצע עדכון להגדרת המוצר בפרט 2.B.1:
"Machine tools and any combination thereof, for removing (or cutting) metals, ceramics or "composites", which, according to the manufacturer's technical specification, can be equipped with electronic devices for "numerical control"…"
- הרחבת הפיקוח על ציוד ומערכות לבחינה והערכה מימדית (למשל באמצעות ציוד אופטי, אלקטרוני).
• קטגוריות מחשבים וטלקומוניקציה:
- בוצע עדכון פרמטרים טכניים שונים שמהווים תנאי הסף לטובין בפיקוח.
• קטגוריית אבטחת מידע:
- כמעט כל הקטגוריה נבחנה ונכתבה מחדש. מומלץ לעיין ביסודיות ולבחון את ההגדרות שבקטגוריה.
בין היתר, הוכנסו לפיקוח טובין וחלקים מתחום הקריפטוגרפיה, Bypassing ומערכות לאבטחה שאיננה מסוג קריפטוגרפיה (כולל חלקים כגון כבלי תקשורת ייעודיים).
• קטגוריית חיישנים ולייזרים:
- עדכון פרמטרים ללייזרים וחיישנים שונים עליהם יחול פיקוח (בעיקר רגישים).
• קטגוריית ציוד ימי:
- הגדרה מחדש של ציוד לביצוע פעולות בסביבה תת-ימית (כולל שימוש בלייזרים, שליטה במכונות תת-ימיות ועוד).
לבסוף נציין כי לאחרונה הובהר על ידי נציגי אגף המכס ברשות המסים וכן על ידי נציגי משרד הכלכלה כי במהלך שנת 2016 תחל מגמה של בקרה ואכיפה בתחום הפיקוח על יצוא טובין דו-שימושיים. חלק ממגמה זו תופעל באמצעות הטלת חובת "תצהיר יצואן" – כל יצואן יחוייב להצהיר כי הטובין אותם מייצא אינם נתונים לפיקוח או לחלופין מפוקחים ומיוצאים על ידו ברישיון.
לאור זאת, הרי שהחשיבות לעיין ולנתח את רשימות הפיקוח המעודכנות החלות על הטובין השונים, גדלה ביתר שאת.
למאמרים קודמים פרי עטנו בנושא הפיקוח על יצוא דו שימושי, לחצו על הקישורים הבאים:
• הפיקוח על יצוא בטחוני - מהו ציוד דו-שימושי?;
• הפיקוח על יצוא בטחוני: פיקוח על ציוד דו-שימושי - הסכם ואסנאר;
• לא הכל חסוי: יצואן של ציוד דו-שימושי יקבל התכתבויות פנימיות בין משרדי הממשלה;
• מינהל המכס מגביר את האכיפה בנושא יצוא טובין דו-שימושיים;
למאמרים קודמים פרי עטנו בנושא הפיקוח על היצוא הבטחוני, לחצו על הקישורים הבאים:
• יסודות הפיקוח על היצוא הביטחוני;
• העיסוק באמצעי הצפנה;
• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני - שלב הרישום והרישוי;
• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני - שלב השיווק;
• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני - שלב הרישוי - חלק 1;
• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני - שלב הרישוי - חלק 2;
• הפיקוח על יצוא בטחוני: יצוא כימי, ביולוגי וגרעיני- חלק ראשון;
• הפיקוח על יצוא בטחוני - הפיקוח על היצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני - חלק שני;
• הגבלות יצוא אמריקאי להן יכול להיות כפוף יבואן;
• עקרונות הפיקוח על יצוא הייטק מארצות הברית;
• פסק דין ראשון נגד הפרת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני;
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
המדינה אינה אחראית לנזקים שהתגלו בתוצרת חקלאית לאחר היבוא
עו"ד גיל נדל, אלישי שיף
רקע:
בתהליכי יבוא הנוגעים למגוון רחב של טובין, קיימת מעורבות של רשויות שלטוניות, אשר נדרשות לאשר את יבוא אותם טובין לישראל, ובמסגרת זאת לעיתים אף מבצעות בדיקות לצורך מתן האישור. יבואנים עשויים להסתמך על העובדה כי כאשר רשות שלטונית אישרה את כניסתם של טובין ארצה, הרי שנעשו כל הבדיקות בדבר תקינות ואיכות הטובין, ואין חשש לפגמים.
בסקירה זו נתאר את פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אשר דחה תביעה של יבואן חקלאי נגד המדינה (משרד החקלאות) לפיצויים בגין נזק שנגרם כתוצאה מיבוא זרעי תפוחי אדמה מהולנד, אשר לאחר היבוא והזריעה התגלו בהם חיידקים.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
בסוף שנת 2000 ביקש יבואן תוצרת חקלאית את אישור המדינה (משרד החקלאות) לייבא זרעי תפוחי אדמה מזן דזירה מיצרנית הולנדית, לצורך זריעתם בישראל.
לצורך מתן האישור, נעשו מספר בדיקות בארץ המוצא הולנד, ע"י הגורמים המוסמכים ההולנדיים וניתנו תעודות בריאות כנדרש בחוק.
כמו כן, נעשו בדיקות ויזואליות ע"י מפקח מטעם משרד החקלאות הישראלי במחסני הייצור בהולנד ולא נמצאו פגמים בזרעים.
עם הגעת הזרעים ארצה נעשו בדיקות נוספות טרם שחרורם, ומאחר ולא נמצאו בהם פגמים, ניתן אישור לשחרור הזרעים לידי היבואן.
בתחילת שנת 2001 נשתלו הזרעים וכחלוף חודש ממועד הזריעה גילתה החברה כי הגבעולים מתייבשים.
לאחר גילוי הגידולים הפגומים הובאו מומחים לצורך אבחון ודגימות נשלחו למעבדה אשר קבעה כי הזרעים נגועים בחיידק מסוג נדיר והוא הגורם למחלה המתבטאת בהתייבשות הגידולים.
לאחר מכן, בעצת מומחה מטעם המדינה, אחסן היבואן כמות גדולה של גידולי תפו"א בקירור וריסס את הקרקע.
היבואן תבע את היצרן ההולנדי והתביעה נגמרה בפשרה.
בלי קשר, היבואן תבע פיצויים בסך של כ-3.5 מיליון ש"ח ממדינת ישראל-משרד החקלאות, וטען שלא נעשו כל הבדיקות הדרושות וכי המדינה התרשלה בכך שלא מצאה את החיידקים לפני היבוא. לחילופין, טען היבואן כי גם אם מדובר בחיידק שלא ניתן לגילוי לפני הזריעה, הרי שהמדינה הייתה צריכה להתריע בפניו על כך.
עוד טען היבואן כי אחסון היבול בקירור בהמלצת המומחה מטעם המדינה גרם לאובדן כמות גדולה מהיבול.
משרד החקלאות טען כי נעשו כל הבדיקות הנדרשות בחוק ובתקנות ואף למעלה מזאת, וכי נעשו כל הפעולות לצורך בדיקת תקינות הזרעים טרם הבאתם ארצה, לרבות בדיקה בהולנד.
בנוסף, משרד החקלאות טען כי באותה תקופה, לא הייתה ידועה העובדה למומחים בתחום שכן גילוי החיידק הנ"ל מתאפשר רק לאחר שתילת הזרעים והתפרצות המחלה בגידולים, ומכאן שלא הייתה אפשרות להתריע בפני היבואן בנקודה זו.
פסק-הדין של בית המשפט:
בית המשפט קבע כי מן הראיות עולה כי לא הייתה התרשלות והמדינה עמדה בכל התנאים לצורך מתן היתר לייבוא תפו"א בהתאם לחוק הגנת הצומח, התשט"ז-1956. נפסק כי אי גילוי החיידק לפני היבוא לא נבע ממחדל או התרשלות של המדינה, אלא רק מהעובדה שמבחינה מדעית, לא היה החיידק, באותה תקופה, ניתן לגילוי לפני הזריעה.
עוד הוסיף בית המשפט כי המדינה עשתה מעבר לנדרש ושלחה מפקח מטעמה לצורך בדיקת הזרעים במחסנים בהולנד.
באשר לטענתו החלופית של היבואן לפיה המדינה הייתה צריכה להתריע כי החיידק לא ניתן לגילוי לפני היבוא, נפסק כי המודעות להיעדר יכולת גילוי החיידק, חזותית ומעבדתית, התגבשה רק בשנת 2001 ולכן המדינה לא הייתה צריכה לדעת ולהתריע קודם לכן.
בנוגע לנזק והיקפו בית המשפט לא ראה לנכון להרחיב את הדיון, מאחר והטענה לאחריות המדינה- נדחתה. יחד עם זאת, בית המשפט ראה לנכון לתמוך בטענת המדינה כי אחוז הנזק שנגרם שהחברה טענה לו (40 אחוזים) גבוה מדי לעומת שיעור הנזק שהמדינה טענה לו (28 אחוזים), ולא ברור מדוע היבואן לא גילה כי קיבל כבר פיצוי חלקי מהיצרן ההולנדי.
לאור האמור, בית המשפט דחה את התביעה לפיצויים וחייב את היבואן בהוצאות משפט בסך של 35,000 ש"ח.
[ת.א. (מחוזי תל-אביב) 1026-04 א.ש.ל.י. גידול מיון ושיווק תוצרת חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל, פסק-דין מיום 20.1.2016, השופט חיים טובי. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד י. משיח, למדינה-משרד החקלאות- עו"ד א. אררט מפרקליטות המדינה)
למאמרים נוספים שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא תביעות נזיקין שהוגשו נגד המדינה בהליכים הקשורים ליבוא טובין, וכן לפסקי-דין רלוונטיים, אנא לחצו על הקישורים הבאים:
תביעות נזיקין נגד המדינה
תביעות נזיקין-פיצויים בגין נזקי השביתה במשק
ע"א 1081/00 (ביהמ"ש העליון) אבנעל חברה להפצה ואח' נגד מדינת ישראל ואח'
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
בית המשפט מחזק את זכות העיכבון של סוכן המכס
עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף
רקע:
פעמים רבות נקלעים יבואנים או יצואנים למצב בו נוצר להם חוב כספי כלפי אחד מן הגורמים בשרשרת ההובלה והלוגיסטיקה לישראל או ממנה, כגון למוביל ימי, יבשתי או אווירי, סוכן אוניה, סוכן מכס, משלח בינלאומי, מחסן מטענים, ועוד ועוד.
כל אותם גורמים מנסים בדרך כלל למזער את הסיכון שלהם מהמשך הפעילות מול היבואן או היצואן, ומפעילים לעיתים זכות עיכבון על מטענים של אותו יבואן או יצואן, ומתנים את המשך הטיפול במטען, בתשלום החוב.
נשאלת השאלה, כמה רחבה זכות העיכבון של אותם גורמים, והאם הם רשאים להפעיל זכות עיכבון גם בגין מטענים אחרים מאלה שבגינם נוצר החוב?
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בתל אביב, אשר דחה בקשה של יבואן ציוד צלילה לשחרור סחורה, וגיבה את זכות העיכבון של סוכן המכס.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
בחודש יוני 2015 פנה היבואן לחברת השילוח ועמילות המכס כדי שתוביל עבורו מספר משלוחים הכוללים סחורה רבה מספקים בסין, וכן תטפל בשחרור המשלוח מפיקוח המכס. הסחורה הגיעה לישראל בראשית חודש אוגוסט 2015, שעה שמנהלי הצדדים היו עסוקים ביניהם בהתכתשות באשר לסילוק חובו של היבואן לחברת השילוח, אשר עמד נכון לאותה עת על כמה מאות אלפי ש"ח.
היבואן ביקש לקבל לידיו את הטובין, כנגד תשלום הוצאות לחברת השילוח בגין המשלוח הספציפי. בנוסף, היבואן פעל אצל הספקים כדי שאלה יתקנו את שטרי המטען, שבהם נרשמה חברת השילוח כבעלת הטובין, באופן שהיבואן ירשם בעל כבעל הטובין. היבואן טען כי התכוון למכור את הסחורה בקיץ 2015, וצפי ההכנסות ממנה עמד על סך של 200 אלף ש"ח. היבואן פנה לבית המשפט בבקשה לסעד זמני שיורה לחברת השילוח ועמילות המכס לחתום על פקודת המסירה ולאפשר את שחרור המשלוח לידיו.
חברת השילוח ועמילות המכס התנגדה וטענה כי חובו של היבואן אליה ממשלוחי העבר עומד על כמה מאות אלפי ש"ח, ודחתה את טענותיו בעניין תיקון שטרי המטען, בטענה כי מדובר במהלך המנוגד לדיני שטרי המטען.
חברת השילוח ועמילות המכס טענה שמוקנית לה זכות עיכבון על הסחורה הנוכחית בגין חובות העבר, וטענה כי זכות זו נובעת משני מקורות- הסכמי- מכח תנאי ההתקשרות הקבועים של היבואן עמה, וסטטוטורי- מכח החוק.
דיון והכרעה:
ראשית, קבע בית המשפט כי אין מחלוקת שקיים חוב ניכר של היבואן כלפי חברת השילוח ועמילות המכס, גם אם קיימת מחלוקת לגבי הסכום המדויק.
בית המשפט חזר על ההלכות כי זכות עיכבון יכולה להיווצר על פי הוראה שבדין או על פי הסכם בין הצדדים.
במקרה הנוכחי, חברת השילוח ועמילות המכס הציגה תנאי התקשרות קבועים שלה, שלשיטתה כל התקשרות עמה מהווה קיבול של התנאים. תנאי התקשרות אלה קובעים זכות עיכבון שהיא רחבה מזכות העיכבון הסטטוטורית הקבועה בדינים שונים. ההסכם קובע שלחברת השילוח ועמילות המכס "תהא זכות עיכבון על כל סוג של ... טובין ו/או שטרי מטען ... להבטחת התשלומים המגיעים לחברתו או כל גוף הפועל מטעמנו לרבות תשלומים בגין משלוחים קודמים".
לאור תנאי ההתקשרות שהוצגו, ומאחר והיבואן לא הציג תנאי התקשרות אחרים למרות שחלק על זכות העיכבון- קיבל בית המשפט את הטענה כי חברת השילוח ועמילות המכס רשאית להפעיל זכות עיכבון גם בגין חובות עבר.
היות וחובות העבר עמדו על כמה מאות אלפי ש"ח, ומאחר והיבואן טען כי הטובין שבמשלוח הספציפי היו צריכים להפיק עבורו רווח של 200,000 ש"ח, הרי שנקבע שניתן להמשיך ולהחזיק את כל המשלוח.
הלאור האמור לעיל, בקשת היבואן לשחרר את המשלוח נדחתה, אך לא הוטלו הוצאות.
[ת"א (שלום ת"א) 7148-12-15 השופט אריאל צימרמן. ב"כ הצדדים- ליבואן: עו"ד ד"ר אפרים מנדלמן לחברת השילוח ועמילות המכס- עו"ד מועתז גאבר, ההחלטה ניתנה בתאריך 15.12.15].
למאמרים נוספים שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא הפעלת זכות עיכבון של סוכן מכס או גורמים אחרים בשרשרת הלוגיסטיקה כגון משלח, מוביל או סוכן אוניה, אנא לחצו על הקישורים הבאים:
הפעלת עיכבון על ידי סוכן מכס בגין אי-תשלום מסי יבוא
עדכוני פסיקה: זכות העיכבון של משלח בינלאומי או מוביל ימי
סוכן המכס כשלוחו של היבואן/היצואן – זכויות וחובות (חלק שלישי) - זכות העיכבון
עיכבון של סחורות בידי סוכן אוניה
זכות עיכבון של סוכן אוניה
עיכבון סחורות בידי מחסן ערובה – גם כאשר היבואן אינו צד לחוזה
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
תיקונים בפקודת המכס באיחוד האירופי
עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף
רקע:
בעוד מספר חודשים, החל ממאי 2016, חקיקת המכס באיחוד האירופי עומדת לעבור שינויים משמעותיים במספר היבטים.
השינויים שייכללו בחקיקת המכס באיחוד האירופי יהיו בעלי חשיבות פרקטית ופיננסית לבעלי עסקים המייבאים ומייצאים מאירופה.
שלושת השינויים העיקריים, שלגביהם נפרט במאמר זה, מתייחסים ל: שינויים בכללי הערכת טובין לצרכי מכס- ביטול "כלל המכירה הראשונה" ושינוי בהטלת מכס על תמלוגים, מתן ערבות מחייבת ויתרונות לנושאי תו AEOC (גורם כלכלי מאושר).
שינוי כללי הערכת טובין לצרכי מכס:
ביטול "כלל המכירה הראשונה":
יתבצע שינוי בבסיס קביעת שווי הטובין לצורך הטלת המכס בכניסה לאיחוד האירופי. במצב הנוכחי טרם התיקון, בעלי עסקים יכולים לחסוך בתשלומי מכס בשל כלל הידוע כ"כלל המכירה הראשונה". במסגרת כלל זה, ניתן בנסיבות מסוימות לקחת בחשבון את ערך הסחורה במכירה מוקדמת יותר בשרשרת האספקה, שהוא לרוב ערך נמוך, ולהטיל עליו את המכס.
לדוגמא, אם סחורה נמכרה מספק בסין לגורם ביניים ביפן, וממנו ליבואן באיחוד האירופי, הרי שבנסיבות מסוימות היה ניתן לשלם מכס בכניסה לאיחוד האירופי, על בסיס מחיר המכירה שבין הספק הסיני לגורם הביניים היפני (ולא על מחיר הרכישה האחרון של היבואן באיחוד האירופי).
תחת הכללים החדשים שייכנסו לתוקף במאי 2016 "כלל המכירה הראשונה" יבוטל ויוחלף ב"כלל המכירה האחרונה", שלפיו המכס על סחורה המיובאת לאיחוד האירופי ייקבע על בסיס המכירה האחרונה ליבואן באיחוד האירופי. שינוי זה יוביל לעליית סכומי המכס שיידרשו יבואנים לשלם.
השינוי הנ"ל כולל תקופת מעבר ולפיה הוא מאפשר לבעלי עסקים להשתמש ב"בכלל המכירה הראשונה" עד לתאריך 31.12.17, ובתנאי שהיבואן התקשר בחוזה בטרם תאריך 18.01.16.
עלייה בשיעור המכס על תמלוגים ודמי רישיון:
נכון להיום, תמלוגים ודמי רישיון שמשלם יבואן הסחורה לצד ג' (בעל המותג) כלולים בערך הסחורה לצורך חישוב שיעור המכס, כאשר אותם תמלוגים קשורים לטובין המיובאים ובמידה והם משולמים כתנאי למכירה של הטובין המיובאים. תנאים אלה הם תנאים בינלאומיים הקיימים גם במדינת ישראל.
לפי השינוי שייכנס לתוקף במאי 2016, ההיבט של "תנאי למכירת הטובין", יורחב כדי לכלול אפשרויות נוספות, כלומר תינתן לו פרשנות מרחיבה יותר משהייתה עד כה. שינוי זה יוביל לעלייה בשיעור תשלומי המכס על תמלוגים.
חובת הפקדת ערבויות:
לפני התיקון, בעלי עסקים רבים נהנו מסידורים מיוחדים שהשהו את מחויבותם לשלם מיסי יבוא (למשל מחסן ערובה). התיקון שייכנס לתוקף במאי 2016 ישנה זאת, ולאחר שיחול יחויבו אותם בעלי עסקים לתת בטוחה פיננסית שתכסה את סכום המס. שינוי זה יביא להטלת עלויות נוספות לבעלי עסקים.
יתרונות נושאי תו AEOC:
AEOC – "גורם כלכלי מאושר" בענייני מכס (authorized economic operator for customs), מהווה מעין "סטנדרט זהב" לבעלי עסקים המזוהים כעסקים בינלאומיים שיש להם שרשרת אספקה מאובטחת, והיבטי המכס אצלם מנוהלים כהלכה ובאופן בטוח.
לצורך עידוד בעלי עסקים לקבלת תו זה, השינוי שייכנס לתוקף החל ממאי 2016 יעניק יתרונות חשובים למי שמחזיק בו, ולמשל ויתור מלא על העמדת ערבויות שהיה חובה להעמידן עד כה, בנסיבות מסוימות.
חברות המעוניינות לזכות בתו AEOC לפני חודש מאי 2016, יתבקשו להגיש את בקשתן בהקדם לרשויות המכס, שכן לרשויות נדרש פרק זמן של 120 יום לבחון כל בקשה.
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
אושר בעליון: לא יחולטו אופנים חשמליים כאשר לא בוצעה בהם עבירה
עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף
רקע:
בסקירה זו נתאר מקרה שהגיע להכרעת בית המשפט העליון, במחלוקת שפרצה בין יבואן של אופניים חשמליים וקורקינטים, לבין המדינה.
בית המשפט העליון דחה באופן הדדי את הערעורים שהגישו היבואן המדינה, על פסק-הדין שניתן בבית המשפט המחוזי.
משמעות ההחלטה היא שההרשעה של היבואן באופן חלקי נותרה על כנה, וכי על המדינה להשיב לו את הקורקינטים והאופניים החשמליים שתפסה, כשהם מפורקים.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
בסוף שנת 2009 תפסה המדינה מידי היבואן קורקינטים ואופניים חשמליים, בטענה כי הם אסורים למכירה, לתיקון או למתן שירות כלשהו ללא רישיון. טרם הגשת כתב אישום, עתר היבואן לשחרור הכלים התפוסים, ובקשתו נדחתה.
היבואן הורשע בבית משפט השלום בביצוע מספר עבירות פליליות, עליהן ערער, ובית המשפט המחוזי זיכה את היבואן בחלק מהעבירות והותיר על כנן את ההרשעה בעבירות של אי-קיום חובת רישיון לפי צו הפיקוח על ייצור מוצרי תעבורה, אי-קיום חובת רישיון מוסך, ואי-מתן פירוט מספיק בחשבונית.
לאחר גלגול נוסף בבית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור היבואן וקבע כי יש להשיב את הכלים התפוסים ליבואן כשהם מפורקים. בית המשפט המחוזי קבע כי מאחר והיבואן זוכה מעבירות הנוגעות לכלים הספציפיים, הרי שאין הצדקה להשאירם בידי המדינה.
היבואן ערער לבית המשפט העליון בטענה כי לא היו בידי בית המשפט המחוזי די ראיות כדי להרשיעו.
המדינה ערערה לבית המשפט העליון בנושא תפיסת הכלים, וטענה כי קיימת חשיבות ציבורית מאחר והחזרת הכלים הבלתי חוקיים והמסוכנים לידי היבואן, תביא לפגיעה חמורה באינטרס הציבורי. בנוסף, נטען כי אין די בפירוק הכלים כדי לצמצם את הסיכון הנשקף לציבור מהשבת הכלים התפוסים. אשר לקביעת בית המשפט המחוזי, לפיה לא הוכחה זיקה בין הכלים התפוסים לבין ביצוע העבירות, נטען, כי מתקיימת זיקה ברורה בין העבירות לבין הכלים התפוסים, כיוון שהכלים התפוסים מורכבים מאותם "מוצרי תעבורה" שבגין עיסוקו של היבואן בהם הוא הורשע.
פסק-הדין בבית המשפט העליון:
באשר לערעור היבואן- נקבע כי מדובר בערעור המתייחס לנסיבות הקונקרטיות של המקרה ואינו מצדיק מתן רשות ערעור נוספת, אף אם התייחסות בית המשפט המחוזי לעבירה על-פי צו הפיקוח על ייצור רכב והרכבתו לוקה בחסר.
באשר לערעור המדינה, העיר בית המשפט כי לכאורה הוא כולל שאלה עקרונית, לפיה האם ניתן לתפוס טובין בשל המסוכנות המובנית בהם ולא בשל ביצוע עבירה בהם, כלומר- בשל תכלית מניעתית. במקרה הנוכחי, התלבט בית המשפט האם דין הכלים התפוסים כדין סמים או "מכונות מזל" שבהם תמיד השימוש אסור, וזאת לאור האפשרות לפרק את הכלים התפוסים לרכיבים המותרים לשימוש ומכירה.
בית המשפט העליון קבע כי תפיסה וחילוט אפשריים כאשר הפעילות העבריינית בה הורשע הנאשם קשורה באופן מהותי לטובין התפוסים, ואולם לא ניתן לחלט טובין אם הוא מבוסס על חשש משימוש אסור.
במקרה הספציפי, בית המשפט קבע כי יש לזכות את היבואן מחלק מן העבירות, והותיר רק את ההרשעה בעבירה על-פי צו הפיקוח על ייצור מוצרי תעבורה, דהיינו הרשעה המתייחסת למכירת אביזרים ולא לייצור ומכירת כלים מסוגם של התפוסים. על בסיס קביעה זו החליט בית המשפט כי הזיקה בין העבירות שיוחסו ליבואן לבין הכלים התפוסים נחלשה והחילוט לא בוצע כדין.
בנסיבות המתוארות, קבע בית המשפט העליון כי החלטת בית המשפט המחוזי לפיה התפוסים יוחזרו לבעליהם כשהם מפורקים, מהווה איזון ראוי בין החשש משימוש בלתי-חוקי בתפוסים לבין זכות הקניין של היבואן.
לאור האמור לעיל, שני הערעורים נדחו.
[רע"פ 7171/14 1005/15 סקוטר סנטר בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, פסק-דין מיום 14.2.16, הרכב השופטים זילברטל, מלצר ומזוז. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד שי גלעד. למדינת ישראל- עו"ד אבי וסטרמן].
למאמרים נוספים שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא מחלוקות הנוגעות לתפיסת אופניים חשמליים או קורקינטים, אנא לחצו על הקישורים הבאים:
על קו הגבול שבין אופניים חשמליים לאופניים רגילים
בית המשפט תמך בעמדת רשות המכס: ניתן לתפוס חלקים לייצור קורקינטים
בית המשפט: קורקינטים חשמליים יחולטו, חלקי קורקינטים יושבו ליבואן
האם יבואן החשוד בהברחה יקבל מידע על יבואנים אחרים?
על קורקינטים שנתפסו על ידי המכס
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
מה חדש החודש
ענייני מכס ורגולציה
• משרדנו מטפל מול משרד החקלאות ומשרד הכלכלה בהשגת אישורים שנתיים ליבואן מוביל.
• משרדנו מטפל מול הממונה על התקינה במשרד הכלכלה בנוגע ליבוא ושיווק מוצר אלכוהולי.
• משרדנו מטפל מול רשות המכס בנוגע לקבלת פטור ממיסי ייבוא על יבוא מארה"ב העובר דרך שטחה של מדינת ביניים.
• משרדנו מטפל מול משרד הכלכלה בהישבון על היטל יבוא.
• משרדנו מטפל מול רשות המכס בגרעון על יבוא אביזרים רפואיים.
• משרדנו מייעץ ליבואן המבקש לשחרר סחורה שלא כנגד שטר מטען מקורי.
• משרדנו מטפל בסכסוך בין מפיץ בלעדי לספק זר.
• משרדנו מטפל באימות תעודות מקור בהעדר שיתוף פעולה בין רשות המכס האירופית לרשותה כמס הישראלית.
• משרדנו מטפל בסיווג רכיבים למכשירי שמיעה לחירשים.
בתי משפט
• בית משפט השלום דחה את עמדת רשות המכס בנושא התיישנות תביעה להשבת מסי יבוא על פי סעיף 154 לפקודת המכס. בית המשפט קיבל בקשה של יבואן המיוצג על ידי משרדנו, והאריך את המועד להגשת התביעה ביחס למשלוחים שלגביהם לא הוגשה התביעה במועד.
• משרדנו הגיש תביעה נגד רשות המכס בנושא הטלת מכס על תמלוגים.
• בית משפט השלום קיבל בקשה של משרדנו, והורה לרשות המכס לחשוף חומר הנוגע להליך אימות מקור של טובין שהתקיים מול הספק בחו"ל.
הרצאות, ימי עיון והופעות בתקשורת
• עו"ד גיל נדל הרצה בתאריך 3.3.16 בבית המכס אשדוד, בנושא חידושים אחרונים בתחומי המכס- חקיקה ופסיקה.
• עו"ד גיל נדל הרצה בתאריך 7.3.16 במכון היצוא בנושא אשראי דוקומנטרי.
• בתאריך 13.4.16 צפוי להתקיים במשרדנו מפגש מקצועי לסוכני מכס.
עדכוני מכס ורגולציה
