גיל נדל משרד עורכי דין

 

יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 132 – חשון תשע"ט – אוקטובר 2018.

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 131 – אב תשע"ח – אוגוסט 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 130 – סיון תשע"ח – מאי 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 129 – ניסן- תשע"ח – מרץ 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 128 – שבט תשע"ח – ינואר 2018
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 122 – שבט תשע"ז – ינואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

 

בג"ץ סירב להתערב ברגולציה האוסרת על יבוא פחם.

בית המשפט דחה בקשה לעיכוב שחרור מטען מפני שלא הוצג בשטר מטען מקורי.

בית המשפט הכיר ביבואנית רכב כנציגה רשמית של יצרנית הרכב לצורך הצגת כתב תביעה כנגדה.

בית המשפט התיר ליבואן לעיין בתיק פלילי שנפתח כנגד אחד מעובדיו לשעבר.

בית המשפט חייב את רשות המכס להשיב על שאלות הנוגעות לקריסת חברת עמילות מכס

התקבלה תביעתו של יבואן אישי כנגד חברה ליבוא רכבים בגין מסי יבוא נוספים שנדרש לשלם למכס

מה חדש החודש?

 


בג"ץ סירב להתערב ברגולציה האוסרת על יבוא פחם
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד מור גושן


תקציר:
בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דחה עתירה המורה למשרד להגנת הסביבה להסביר מדוע חל איסור על יבוא פחם לישראל לצורכי ייצור מלט. נפסק כי בג"ץ אינו משמש כערכאה המחליטה במקום הרשות הממשלתית הרלוונטית בעניינים מקצועיים שבתחום סמכותה, ומאחר שבהחלטת השר לא נפלה פגם חוקי והיא אינה חורגת ממתחם הסבירות, יש להותיר את הרגולציה האוסרת על יבוא פחם על כנה.

עובדות המקרה:
אפר פחם הוא תוצר לוואי של הפקת חשמל בתחנות כוח המופעלות בפחם, והוא מכיל מתכות כבדות ויסודות רדיואקטיביים בריכוז מוגבר.
חברת "נשר - מפעלי מלט ישראליים בע"מ" (להלן: "החברה") מייצרת מלט במפעליה. החברה עתרה לבג"ץ וביקשה כי יינתן צו-על-תנאי המורה למשרד להגנת הסביבה לנמק מדוע לא יינתן לחברה אישור לייבא לישראל אפר פחם לצרכי ייצור מלט. לטענת החברה, אפר הפחם הנוצר בישראל, אינו מספיק לצרכי תעשיית המלט והבטון בישראל, ונדרש יבוא. המשרד להגנת הסביבה סירב לתת לחברה היתר זמני ליבוא אפר פחם, ובחודש מאי 2018 החליט השר להגנת הסביבה להותיר על כנה את הרגולציה האוסרת יבוא אפר פחם לישראל.

טענות הצדדים:
בעוד שלטענת החברה אפר הפחם הנוצר בישראל אינו מספיק לצרכי תעשיית המלט, לטענת מהמשרד ההשלכות על איכות הסביבה ובריאות הציבור בשל החשיפה לקרינה חמורות מדי וגוברות על העלות הכלכלית הטמונה ביבוא אפר פחם; וכן, אפר פחם המופק בתחנות כוח פחמיות בישראל, מנוצל כולו, בעיקר בייצור מלט ובטון. לכן, ובהתבסס על בדיקות והערכות שערך הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה, נתקבלה החלטה שלא להתיר יבוא אפר פחם לישראל. עם זאת, המשרד להגנת הסביבה קבע כי יהיה צורך "מעת לעת ככל שיימצאו נתונים חדשים רלבנטיים".


החברה טענה כי החלטות השר והמשרד להגנת הסביבה מבוססות על הנחות מקצועיות מוטעות; כי שימוש באפר פחם בענף הבניה הא מקובלת בעולם, והגישה הרווחת היא כי שימוש כזה אינו מסוכם לבריאות הציבור, וכי רף הקרינה שנקבע על ידי המשרד להגנת הסביבה חורג לחומרה מהמקובל בעולם; וכי המשרד להגנת הסביבה מתעלם מעמדת משרד האנרגיה ומשרד הכלכלה, התומכת ביבוא אפר פחם לישראל. כמו כן, גרסה החברה, כי ממילא השימוש באפר פחם שמקורו בישראל מותר, אך כעת ישנו מחסור באפר פחם המיוצר בישראל, ולכן נדרש ייבואו.  

 
דיון והכרעה:
בית המשפט העליון דחה את העתירה בקובעו כי אין הצדקה להתערבותו בהחלטת השר להגנת הסביבה. בג"ץ קבע כי גם אם קיימות גישות אחרות, מחמירות פחות, באשר לשימוש באפר פחם בתעשיית הבניה - ולמעשה משרדי האנרגיה והכלכלה תומכים בעמדת החברה ומבקשים להתיר יבוא אפר פחם - כל שניתן להסיק מכך הוא שהסוגיה נתונה במחלוקת מקצועית ושקיימות לגביה אסכולות מקצועיות שונות. אך בכך אין כדי להועיל לחברה, שכן ההכרעה בסוגיה מסורה בדין בידי השר להגנת הסביבה.


בית המשפט התעליון ציין כיבג"ץ אינו משמש ערכאה המחליטה במקום הרשות בעניינים מקצועיים שבתחום סמכותה; ואף אם היה מחליט אחרת לו היה בנעלי הרשות, הוא לא ישנה מהחלטתה כל עוד לא נפל בה פגם חוקי.


בענייננו, סבר המשרד להגנת הסביבה כי בנסיבות של העדר ודאות ומובהקות לגבי היבטים שונים בסוגיה ראוי לאמץ גישה המונחה ע"פ "עקרון הזהירות המונעת", ולא להטיל את סיכון אי הוודאות על הציבור. לא ניתן למצוא פגם בגישה זו.


בית המשפט העליון קבע כי ההחלטה המנהלית אכן כפופה לביקורת שיפוטית גם בעילה של חוסר סבירות, אך תחום פרישתו של מתחם הסבירות משתנה בהתאם לנסיבות, ובענייננו, מדובר בשאלה מקצועית, הכרוכה בשיקולים מקצועיים מובהקים, ששקילתם מצריכה מומחיות מיוחדת, והם מצויים בגרעין שיקול הדעת הרגולטורי. משכך, מתחם שיקול הדעת המוקנה לרשות הוא רחב ביותר, ונכונות ביהמ"ש להתערב מצומצמת.

[בג"ץ 5263/16, נשר - מפעלי מלט ישראליים בע"מ נ' המשרד להגנת הסביבה, ניתן ביום 23 ביולי 2018, ע"י כבוד השופט מני מזוז]

 


* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 


בית המשפט דחה בקשה לעיכוב שחרור מטען מפני שלא הוצג בשטר מטען מקורי
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, שירלי סטרז'בסקי 
 


רקע:
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בחיפה, בבקשתה של פ. א. ואי קום בע"מ לעכב שחרור מטען ימי שהגיע לנמל חיפה, ולהורות על מתן צו לתפיסת מטען. כמו כן, ביקשה כי בית המשפט יורה לבית המכס חיפה שלא לשחרר את המטען עד לבירור הסוגיה.

המחלוקת וטענות הצדדים
טענותיה של פ. א. ואי קום בע"מ היו, כי רכשה את המטען מהספקית, שילמה את מלוא התמורה והוצאו שטרי מטען לטובתה. לאחר הגעת המטען לנמל חיפה, התגלה כי בשטרי המטען מופיעה שמה של יבואנית אחרת (טאלא קמפני בע"מ וס.מ פחם בע"מ, להלן: "טאלא ופחם הגליל").


לטענת טאלא ופחם הגליל, הן בעלות הזכות לקבל את המטען, שכן הוא נרכש על ידן מהספקית במסגרת עסקאות שונות שבגינן הוצאו שטרי המטען המתייחסים למטען הרלוונטי.
לטענת סוכן האוניה, העתק שטר המטען שצורף לבקשתה של פ. א. ואי קום בע"מ לא הונפק על ידיה, איננו השטר המקורי והוא נחזה להיות מזויף. כמו כן, בשטר המטען המקורי, לא מופיעה חברת פ. א. ואי קום בע"מ כנשגרת.


עוד טען סוכן האוניה, כי שחרור המטען ללא הצגת שטר מטען מקורי עלול להעמידו כמפר של התחייבות חוזית כלפי מי שאוחז בשטר מטען המקורי וכמי שפועל בניגוד למקובל ולנוהג הסוחרים.


הדיון המשפטי
בבחינת קיומה לכאורה של עילת התביעה, בית המשפט קבע כי לאור הגרסאות העובדתיות המנוגדות שהתבררו במסגרת הבקשה, ולאור המצב המשפטי, ניתן לקבוע כי פ. א. ואי קום בע"מ לא הוכיחה את קיומה של עילת תביעה.

בית המשפט אזכר את החלטות בית המשפט בעניין טרנסכלל ובעניין פולסקא, במסגרתם נקבע עיקרון-העל, לפיו שחרורו של מטען שהגיע בהובלה ימית לנמל היעד נעשה על ידע מסירת פקודת מסירה מהמוביל הימי לידי סוכן המכס הפועל מטעם היבואן רק לאחר הצגת שטר מטען מקורי שהונפקו על ידי המוביל הימי.

במקרים מסוימים וחריגים, בית המשפט אישר חריגה מכלל זה, אולם במקרה דנן בית המשפט קבע כי אין הצדקה לסטייה מהכלל, שכן הסיכון שצד שלישי יתייצב וידרוש לקבל את המטען אשר פ. א. ואי קום בע"מ טוענת לזכותה לקבלו אינו תיאורטי, אלא מוחשי מאוד. 
בית המשפט בחן את מאזן הנוחות בין הצדדים וקבע כי שחרור המטען לידי פ. א. ואי קום בע"מ, ללא הצגת שטר מטען מקורי, עלול לחשוף את סוכן האוניה לתביעה נזיקית מצדדים שלישיים.


הואיל וכך בית המשפט דחה את הבקשה. במקרה הנדון, חברת פ. א. ואי קום בע"מ לא הוכיחה את קיומה של עילת תביעה כנגד סוכן האוניה,  טאלא ופחם גליל. כמו כן, לא הצביעה על כך שנזקה יהיה גבוה מנזקיהם של האחרים במידה והבקשה לא תתקבל. הוחלט בענין זה כי אין לסטות מההלכה שנקבעה בעניין טרנסכלל ובעניין פולסקא.


 
ת"א 67434-06-18 פ. א. ואי קום בע"מ נ' צים שירותי ספנות משולבים בע"מ ואח', ניתן ביום 9 ביולי 2018 ע"י כבוד השופט אורי גולדקורן.

 

 

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 


בית המשפט הכיר ביבואנית רכב כנציגה רשמית של יצרנית הרכב לצורך הצגת כתב תביעה כנגדה
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתון, אור לבארד

 

עובדות המקרה
לקוח פרטי הגיש בישראל תביעה בגובה 106,677 ₪ כנגד יצרנית רכב בריטית והמשווקת הרשמית שלה בארץ בגין פגמים בייצור הרכב.


לצורך הגשת התביעה בארץ כנגד יצרנית הרכב בבריטניה,  פנה הלקוח אל המשווקת והמפיצה של יצרנית הרכב כמורשה להנהלת עסקים מטעמה, והגיש בפנייה את התביעה. מנגד, הודיעה  יצרנית הרכב לבית המשפט כי היא שוללת את הייחוס שנקשר בשמה של המשווקת כמורשת לניהול עסקיה בארץ, והוסיפה כי על הלקוח להגיש את כתב התביעה באופן ישיר לכתובת של יצרנית הרכב כפי שהיא מופיעה באתר. מתוך כך, פנה הלקוח אל בית המשפט בבקשה להכיר ביבואנית כמורשת לניהול עסקיה של יצרנית הרכב בארץ.

טענות הצדדים 
לטענת הלקוח, יש לראות ביבואנית כנציגה רשמית של יצרנית הרכב בארץ לאור קשרי המסחר הענפים שמקיימת יצרנית הרכב עם היבואנית, בנוסף הדגיש הלקוח כי באתר הרשמי של היבואנית היא מוצגת כיבואנית של רכבי היצרנית והוסיף כי היבואנית מזוהה עם שם היצרנית, לוגו היצרנית וכתובת אתר האינטרנט הרשמי של היצרנית.
מעבר לכך, ציין הלקוח כי היבואנית משמשת כגורם מבצע לצורך מימוש אחריות היצרן בארץ בהתאם לחוק, וכי ליבואנית אולמות תצוגה ומרכזי שירות המספיקים מענה לרוכשים רכב של יצרנית הרכב.


יצרנית הרכב טענה מצידה כי היבואנית אינה משמשת כמשווקת בלעדית של רכביה בארץ. עוד ציינה יצרנית הרכב, כי בהתאם לחוק על היבואנית לטפל ברכבים מתוצרתה אף אם אינה המשווקת הבלעדית ואף אם הרכבים לא נרכשו דרכה  ומתוך כך אין לראות בה כמורשה לניהול עסקיה בארץ.


במשך הדגישה יצרנית הרכב, כי בפני הלקוח עומדת האפשרות להציג את התביעה באופן ישיר בפניה בעזרת שליחת התביעה לאתר האינטרנט הרשמי שלה.

 
הדיון המשפטי
על מנת להכיר ביבואנית הרכב כמורשת לניהול עסקיה של היצרנית בארץ לצורך הצגת התביעה, על הלקוח להראות כי היבואנית עוסקת באותו תחום בו עוסקת יצרנית הרכב וכי בין יצרנית הרכב והיבואנית מתקיימים קשרי מסחר אינטנסיביים.
בית המשפט מצא כי הלקוח הציג בפניו סממנים רבים המעידים על קשרי מסחר ברף הנדרש בין היבואנית ליצרנית הרכב, בנוסף הדגיש בית המשפט כי במשך תקופה ארוכה שימשה היבואנית כמשווקת הבלעדית של יצרנית בארץ וגם לאחר כניסת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב המשיכה לשמש כמשווקת יצרנית הרכב גם אם לא הבלעדית. 
בהתאם לכך, קיבל בית המשפט את עמדת הלקוח ואישר את הצגת כתב התביעה כנגד יצרנית הרכב בפני היבואנית וזאת מבלי לפגוע בזכותה של יצרנית הרכב להעלות טענות חדשות בנושא בהמשך. 


 [ת"א (שלום, פתח תקווה)  45817-02-18‏ השופט אריאל ברגנר, פסק דין מיום 18.07.18] 

 


* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 


 

בית המשפט התיר ליבואן לעיין בתיק פלילי שנפתח כנגד אחד מעובדיו לשעבר
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתון, אור לבארד

 

תביעה שהוגשה כנגד יבואן בבית הדין האזורי לעבודה, מצד אחד מעובדיה לשעבר.


עובדות המקרה
עובד הגיש תביעה כנגד מעבידו, יבואן, בבית הדין לעבודה. במסגרת ההליך הגיש היבואן בקשה לעיון בתיק פלילי  שנפתח כנגד העובד  על-ידי המחלקה לחקירות מכס ומע"מ, זאת במטרה להפריך את טענת העובד כי טרם מעצרו בעניין הקשור ביבואן מעולם לא נעצר על ידי המשטרה.


טענות הצדדים
היבואן טען כי העיון בתיק הכרחי לצורך בירור התביעה בבית הדין לענייני עבודה לאור כוונתו להגיש חלק מן החומר המצוי בתיק כראייה כנגד העובד. עוד הוסיף היבואן, כי על התיק למד מכתבות שונות שהתפרסו באתרי המדיה ובעיון במאגרים משפטיים, כך שאין בעיון בתיק כדי להביא לפגיעה בשמו הטוב של העובד מאחר ופרטי המקרה נחשפו ממילא.
מנגד טען העובד,  כי התיק המדובר חסוי  לציבור וכלל לא רלוונטי  לצורך בירור המחלוקת בין הצדדים. בנוסף טען העובד, כי היבואן לא הציג נימוקים אשר מצדיקים את בקשתו, וכל מטרתו היא להוביל לפגיעה בשמו הטוב.


המדינה טענה, מתוקף היותה צד לתיק, כי יש להגביל את העיון בתיק  רק לפסק הדין וזאת כדי לאזן בין צרכיו של היבואן, זכותו של העובד לפרטיות וחובת החיסיון של רשות המיסים.
כידוע, מתוקף חוקי מס שונים ועל מנת לאפשר פעילות תקינה של גביית מיסים, קיים חיסיון מלא מצד רשות המיסים המגן על החייב במס מפני חשיפת הכנסותיו וסודותיו המסחריים. חיסיון זה תקף גם על צדדים שלישיים הקשורים לתיק.


הדיון המשפטי
על מנת להכריע בשאלה המשפטית על בית המשפט לבחון האם קיים איסור המונע את חשיפת התיק, וכמו כן לבחון את עניינו של המבקש בתיק ואת עניינו של בעל הדין, וכן את מידת הנזק שעלולה להיגרם לבעל הדין כתוצאה מעיון בתיק ואת הקצאת המשאבים  הנדרשת  על מנת לחשוף את התיק.


במקרה שלפנינו, לא הייתה כל מניעה חוקית מלעיין בתיק המבוקש מאחר וכל הדיון התיק התקיים בדלתיים פתוחות. בנוסף, לא ניתנה כל הוראה לצו עיכוב או איסור פרסום וההליך שהתקיים במסגרת התיק הסתיים. באשר לטענת המדינה בדבר חיסיון, הסבירה השופטת כי החיסיון אותו ציינה המדינה מתייחס לחקירות מס ולא להליך המשפטי שמתנהל בדלתיים פתוחות, כך שאין כל חיסיון לתיק המדובר. יש להדגיש כי העובדה שמדובר בתיק פלילי לא מהווה חסם לבקשה לעיון בתיק.


בהתייחס לעניינם של מבקש העיון בתיק ובעל הדין, הסביר בית המשפט כי  על המבקש למנוע את העיון בתיק להוכיח כי העיון אינו מצודק, זאת מתוך מטרה לאזן בין חשיבות פומביות הדיון מצד אחד וכדי למנוע פגיעה חמורה בפרטיות מצד שני. לעניינו נקבע כי העובד לא הצליח להוכיח כי יש בבקשתו של היבואן לעיון בתיק כדי להוביל לפגיעה קשה בשמו הטוב או בפרטיותו.


סוף דבר
בית המשפט אישר את בקשת היבואן לעיון בתיק, תוך קביעה כי היבואן לא יעשה כל שימוש עם המידע שבתיק למעט בירור התביעה בין הצדדים בבית הדין האזורי לעבודה.
ת"פ (שלום, אשדוד) 48010-02-10 מדינת ישראל נ' בייר, בפני כב' השופטת עדי אייזדורפר, פסק דין מיום 10.07.18.  


 

   


* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 



בית המשפט חייב את רשות המכס להשיב על שאלות הנוגעות לקריסת חברת עמילות מכס
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, ירדן ברוך

 

כללי:
חברה יבואנית נהגה לשלם את מסי הייבוא החלים עליה באמצעות חברת שי שירותים לוגיסטיים בע"מ שהייתה סוכן מכס בהגדרתו בחוק סוכני מכס התשכ"ה -  1964 ("סוכן מכס"). במועד מסוים נקלע סוכן המכס לחדלות פירעון, הבנקים לא כיבדו את הוראות התשלום שנתן וכספים שהועברו אליו על ידי לקוחותיו לצורך תשלומי מס לא הגיעו ליעדם. רשות המיסים, אגף המכס, הוציאה לחברה דרישות תשלום בסכום מצטבר של כ- 73,000 ₪  בגין התשלומים שלא הועברו לידה מסוכן המכס.

עניינה של הבקשה הינה שתי שאלות אשר נכללו בשאלון ששלחה החברה לרשות המכס במסגרת הליכים מקדמיים בהליך.


המחלוקת והקביעות:
בשאלה אחת מתוך השאלון ביקשה החברה כי רשות המכס תפרט את הפעולות שנעשו על ידה לאחר קריסת סוכן המכס לצורך מימוש הערבויות שניתנו לה לצורך הבטחת התחייבותו. במסגרת תשובתה, טענה רשות המכס כי אין ביכולתה להעביר מסמכים בעניין עיקולים שביצעה לסוכן המכס וזאת מפאת חובת הסודיות שחלה על פי הדין במסגרת סעיף 231א לפקודת המכס.


בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה יש הצדקה להסרת החסיון. ראשית,  קבע בית המשפט כי גם אם נניח כי הסעיף חל על המידע המבוקש, דומה כי מדובר בעניין שאינו נמצא לב תכליתה של הוראת הסודיות, וזאת בהתחשב בכך שמדובר במידע המתייחס לפעולת אכיפה חיצונית לפקודת המכס (מימוש ערבויות) ולא לסמכות להעברת כל המסמכים הקשורים אליו הנמצאים בידי רשות המכס. שנית, קבע בית המשפט כי הערב שלכאורה עליו אמורה הוראת הסודיות להגן, הסכים להעברת כל המסמכים הקשורים אליו הנמצאים בידי רשות המכס. שלישית, קבע בית המשפט כי אין מדובר במידע שלא ניתן בשלב זה לשלול את הרלוונטיות שלו, בהתחשב בכך שבתביעה נטען כי רשות המכס לא פעלה להקטנת הנזק שנגרם עקב התמוטטות סוכן המכס.


על כן, נקבע כי העובדה שבסופו של יום הערב נקלע להליכי פשיטת רגל עשויה להיות משמעותית, אולם אין בה כדי לשלול אפריורית את האפשרות כי תהיה חשיבות לשאלה איזה מאמצים נעשו על ידי המשיבה כדי להיפרע מהערב לפני כן ולכן על רשות המכס למסור תשובה מלאה לשאלה זו כאמור.


השאלה השנייה נשענה על האמור בכתב ההגנה של רשות המכס, בו פירטה הרשות אודות המאמצים שנעשו על ידה לצורך הפחתת הסיכון מקריסה של סוכני מכס, וזאת נוכח פסק דין שניתן לפני מספר שנים בקשר לתביעה שעסקה בהתמוטטות סוכן מכס אחר בו הוטלה אחריות על רשות המכס.


על רקע האמור, ביקשה החברה במסגרת השאלון כי רשות המכס תפרט את הפעולות שנעשו על ידה כדי לשנות את הסדר המאפשר לבנקים שלא לכבד הוראת חיוב רטרואקטיבית עד 5 ימים לאחר הסליקה שנעשו על ידי רשות המכס, ותגלה מסמכים הרלוונטיים לכך.
בית המשפט קבע כי משעה שרשות המכס טוענת כי פעלה לשם שינוי הסדר הסליקה, ואף הזכירה כי עשתה זאת כחלק מהפקת לקחים, היא אינה יכולה לטעון כי סוגיה זו אינה רלוונטית וקשה כי תפרט את הפעולות שלטענתה נעשו על ידי היא סבירה, מה שגם רשות המכס אינה טוענת כי הדבר כרוך בהכבדה. לפיכך עליה לענות לשאלות אלה.
לסיכום, קבע בית המשפט כי רשות המכס תעביר לחברה מענה משלים ותישא בהוצאותיה בסך של 1000 ₪ . 


היבואנית יוצגה על ידי משרדנו.
ת.א. 62291-12-16 דני את דורון שטיחים בע"מ ואח' נ' רשות המיסים – אדף המכס ומע"מ ואח'. בפני כב' השופט אבי סתיו. החלטה מיום 25.7.18.

 
* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.


 


התקבלה תביעתו של יבואן אישי כנגד חברה ליבוא רכבים בגין מסי יבוא נוספים שנדרש לשלם למכס
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד חן אבנר

 

עובדות המקרה:
יבואן אשר ביקש לרכוש רכב יוקרה מסוג מרצדס ביבוא אישי, פנה לחברה העוסקת ביבוא ושיווק של רכבים ("החברה"). מספר שנים לאחר יבוא הרכב לישראל, פנתה רשות המיסים ליבואן בדרישה שישלם תוספת מיסי יבוא בגין הרכב המיובא. בדרישת רשות המיסים נטען, כי עוד שהוצהר שמחיר הרכישה של הרכב הינו מחיר מסוים, הרי שהתברר בדיעבד כי מחיר הרכב הינו גבוה מהמחיר המוצהר. לפיכך, שולמו מיסי יבוא בחסר עקב הצהרה על ערך רכב נמוך יותר מהמחיר אשר שולם בפועל.

בעקבות קבלת דרישת רשות המיסים לתשלום תוספת מיסי יבוא, פנה היבואן בדרישה לחברה ולבעל המניות בחברה, על מנת שאלו יישאו באחריות לתשלום תוספת מיסי היבוא המבוקשת. לאחר שהחברה ובעל המניות בחברה דחו את פניית היבואן, הגיש היבואן תביעה לבית משפט השלום באשדוד, לחייבם לשאת בתוספת מיסי היבוא בגין הרכב.

טענות הצדדים:
לטענת היבואן, החברה הטעתה אותו, בין היתר, בהסתרת פרטים מהותיים בדבר מחיר הרכב והדיווח החסר לרשות המיסים. היבואן טען, כי יש לראותו כמי שהתקשר בהסכם עקב טעות, שכן לא היה מתקשר בהסכם אילו ידע שמחיר הרכב מוטה כלפי מטה, באופן שחושף אותו לביצוע עבירות מס חמורות.


לטענת החברה, יבוא הרכב נעשה על ידי היבואן, תוך שהוא נעזר בשירותיה של החברה. לפיכך, האחריות לתשלום מלוא מיסי היבוא המתחייבים מיבוא הרכב חלה על היבואן, הוא החייב בתשלום מיסי היבוא על פי חוק.


החלטת בית המשפט:
בית המשפט קבע כי האחריות לתשלום מיסי היבוא חלה על היבואן. היבואן עצם את עיניו מלראות כיצד מושג עבורו ה"חסכון" במחיר, ואף לא עמדה בפניו אלטרנטיבה חוקית ליבוא הרכב ללא תשלום מלוא מיסי היבוא הנדרשים בגינו. יחד עם זאת, קבע בית המשפט, כי לחברה יש אחריות לסיטואציה אליה נקלע היבואן, וכי היה מקום שהחברה תבהיר ליבואן באופן מפורט כיצד היא השיגה עבורו את ה"חסכון" במחיר, וזאת על מנת שהיבואן יוכל להחליט אם הוא לוקח על עצמו את הסיכון. אי הבהרה זו היא שמנעה מן היבואן את האפשרות להימנע מביצוע העסקה, ועל-כן, היבואן זכאי לפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לו.
בית המשפט קבע כי לצדדים אחריות משותפת לכך שיובא לישראל רכב תוך ניסיון לשלם מיסי יבוא מופחתים, בשים לב לכך שהאינטרס הכלכלי של היבואן הינו גבוה יותר מן האינטרס הכלכלי שיש לייחס לחברה, שכן, אלמלא נחשפה ההצהרה הכוזבת, היה היבואן נהנה מרווח בשיעור גבוה יותר מאשר הרווח שהייתה נהנית ממנו החברה.


סוף דבר:
בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה, תוך חיוב החברה לשלם ליבואן דמי פיצויים העומדים על רבע מסך תוספת מיסי היבוא שנדרש היבואן לשלם.
ת"א (שלום- אשדוד) 64712-06-15 בפני כב' השופט יהודה ליבליין, פסק דין מיום 29.7.2018.

 

  

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 



מה חדש החודש?

ענייני מכס ורגולציה
• משרדנו, המייצג יבואן של גלגלוני כיבוי אש, הגיש להנהלת המכס ערעור על סיווג הטובין, וכן בקשה לבית המכס לויתור על גרעון מכח חוק מסים עקיפים.


• מרשנו מייעץ ליצואנים ישראלים וזרים המייצאים לארה"ב בעניין המכסים החדשים בארה"ב שהטיל ממשל טראמפ.

• משרדנו מייצג יבואן צעצועים מול רשות המכס בנוגע להודעת גרעון שהוצאה לו בעקבות שינוי סיווג.


• משרדנו מייעץ ללקוחות משרדנו, יצואני כימיקלים ויצואני מוצרי מתכת, בענין בקשה לאימות מקור מרשות המכס בארה"ב.

• הנהלת המכס קיבלה באופן חלקי ערעור שהוגש על ידי משרדנו, המייצג יבואן של חלקי אלקטרוניקה.


• משרדנו מייעץ לחברת כימיקלים לגבי סיווג המוצרים המשווקים על ידה.


• בקשת משרדנו להשבה של בלו התקבלה באופן חלקי, ומשרדנו פנה בבקשה נוספת להשבת מלוא סכום הבלו ששולם על ידי הלקוח.

בית המשפט
• בית המשפט המחוזי בירושלים דחה עתירות שהוגשו נגד הממונה על היטלי הסחר, ביחס לערובה זמנית שהוטלה על יבוא מוצרים מטורקיה. משרדנו מייצג את המתלוננת שלבקשתה הוטלה הערובה הזמנית.


• משרדנו הגיש תביעה נוספת נגד משרד הבריאות בקשר להשבת אגרות יבוא מזון-רישום מוקדם ושחרור.


• משרדנו, המייצג יבואן מזון, הגיש תביעה נגד רשות המכס בגין טעות שנפלה בצו תעריף המכס ובמערכת הממוחשבת של רשות המכס, שבגינה דרשה רשות המכס גרעון.

• בית המשפט קיבל את בקשת משרדנו, המייצג יבואן נגד רשות המכס, והורה לרשות המכס לתקן את תשובותיה לשאלונים, שכן התשובות שניתנו לא היו מספקות.

• תובעה ייצוגית נגד יבואן מזון, לקוח משרדנו, הסתיימה בהסדר של הסתלקות בגינו נדרש הלקוח לשלם שכר טרחה נמוך לסיום ההליכים.


• משרדנו הגיש לבית המשפט המחוזי תביעה מטעם יבואן מכשירים סלולריים בענין קבילותן של הנחות.