סוף הסאגה בבית המשפט העליון - כשרות חייבת במכס
הגברת האכיפה בתחום הפיקוח על היצוא הבטחוני - פסק-דין פלילי ראשון
בית המשפט – "בואו להיפטר מהבטן עכשיו" מהווה ייחוס סגולות ריפוי למוצר מזון
"לגדול טוב ובריא" אינו מהווה ייחוס סגולות ריפוי למזון
בית המשפט: יבואן אישי של רכב לא יקבל מידע על יבואנים אחרים
הסחורה אינה תואמת את ההזמנה - לא ייגבה תשלום
בית המשפט: אין לסלק על הסף תביעת ביטוח נגד חברת תעופה
בית המשפט העליון מאשר: תביעה נגד משלח אמריקאי תתברר בישראל
מה חדש החודש
עדכוני רגולציה מהעולם
סוף הסאגה בבית המשפט העליון: כשרות חייבת במכס
עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר
רקע:
אחת המחלוקות הנפוצות בין יבואנים מסחריים לרשות המכס עוסקת בשאלת מחיר העסקה, או במילים אחרות, מהו הערך שעליו יוטלו מיסי היבוא.
קיימות הוצאות שנכללות במחיר העסקה שכן הן מנויות בפקודת המכס, ועל כך אין מחלוקת. אחת מן ההוצאות שאינה נמנית במפורש בפקודת המכס ושלגביה ניתנו מספר פסקי דין, היא הוצאה הכרוכה בכשרות של מוצר מיובא.
בשנתיים האחרונות ניתנו מספר פסקי-דין בבתי משפט השלום והמחוזיים, אשר קבעו כי כשרות נכללת בערך למכס, וערעורים בנושא הוגשו לבית המשפט העליון.
בימים אלה (2.12.15) ניתנה החלטה ראשונה בבית המשפט העליון במסגרת בקשת רשות ערעור, אשר סיימה את הסאגה המשפטית וקבעה כי יש לכלול את עלויות הכשרות בערך הטובין לצרכי מכס.
סיפור המקרה:
מדובר במחלוקת אשר נדונה בעבר בבתי משפט השלום והמחוזיים, וכעת הגיע לפתחו של בית המשפט העליון.
מדובר בתיקים מאוחדים שבחלקם מדובר ביבואני בשר כבש כשר, ובחלקם מדובר על יבואני שמן למאור או שמן זית למאכל.
היבואנים נשאו בתשלומים לספק בשר הכבש או ספק השמן בעבור המוצרים, ובנפרד, שילמו לעובדי הרבנות הראשית או גוף השגחה אחר, בעבור הליכי ההשגחה והשחיטה (בכבש).
השאלה המשותפת שהגיעה להכרעת בית המשפט העליון הייתה האם על פי הדין יש לחייב במכס רק את המוצר (כבש או שמן) בנפרד מעלויות הכשרות, או שמא יש להוסיף לערך החייב במכס גם את עלויות הכשרות.
היבואנים טענו כי סעיף 132 לפקודת המכס מתייחס לעלויות ששולמו למוכר או "לטובתו של המוכר", ובמקרה הנוכחי לא ניתן לכלול את עלויות הכשרות תחת סעיף זה. היבואנים טענו כי הערכת טובין מתבצעת על בסיס אמנה בינלאומית שישראל הינה צד לה, וכי פסקי-הדין שניתנו בבתי משפט השלום והמחוזיים חרגו מן האמנה.
החלטת בית המשפט העליון בבקשת רשות הערעור:
בית המשפט העליון דחה את טענת היבואנים כי סעיף 132 לפקודת המכס עשוי לחול רק על תשלומים ששולמו למוכר או "לטובתו של המוכר", ובכך דחה את הסתמכות היבואנים על האמנה הבינלאומית.
בית המשפט העליון אימץ את עמדת בתי המשפט השלום והמחוזיים וקבע כי ה"טובין" שלגביהם יש לקבוע את הערך לצורך חישוב המכס, הינם טובין כשרים, ולא ניתן, על פי מבחן השכל הישר וההיגיון הבריא, להפריד את מרכיב הכשרות ממרכיב המוצר עצמו, שהרי גם הצרכן משלם עבור מוצר כשר יותר מאשר מוצר אחר.
לכן, בית המשפט העליון קבע כי ניתן לכלול את הוצאות הכשרות תחת ההגדרה "מחיר העסקה" שבסעיף 132 לפקודת המכס, אף אם לא שולמו למוכר, ובכך אימץ את עמדת רשות המכס.
לאור זאת, קבע בית המשפט העליון כי אין לתת ליבואנים רשות לערער, ודחה את הבקשות אך נמנע מלחייב את היבואנים בהוצאות משפט. לא מדובר בפסק-דין בערעור עצמו, אלא בדחיית הבקשה למתן רשות ערעור.
[רע"א 6592/14, רע"א 3413/15, רע"א 6723/15 נטו מלינדה סחר בע"מ ואח', מיה תעשיות מזון בע"מ, מאסטרפוד בע"מ נ' מדינת ישראל- רשות המיסים- אגף המכס ומע"מ. פסק-דין מיום 2.12.15, הרכב השופטים: פוגלמן, רובינשטיין וברון. ב"כ הצדדים: ליבואן השמן- עו"ד גיל נדל ועו"ד עומר וגנר ממשרדנו. ליבואני בשר הכבש: עו"ד אביגדור דורות ועו"ד אהוד קרונפלד. לרשות המכס- עו"ד עמנואל לינדר מפרקליטות המדינה].
לסקירות נוספות שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא הטלת מכס על עלויות כשרות, אנא לחצו על הקישורים הבאים:
עלות כשרות היבוא
מכס על כשרות: שמן נגרר אחרי בשר כבש
המחוזי מאשר: יוטל מכס על כשרות של בשר כבש
כשר בהשגחת המכס [פורסם בדו ירחון "מיסים" - אוקטובר 2013]
מס כשרות על מוצר מזון מיובא - פסק-דין נוסף וקשה עבור ציבור היבואנים
האם יתוקן החוק בנושא מכס על כשרות?
עדכון ליבואני המזון-כיצד יש לנהוג בעקבות "מס הכשרות"?
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
הגברת האכיפה בתחום הפיקוח על היצוא הבטחוני - פסק-דין פלילי ראשון
עו"ד גיל נדל, עו"ד אור כהן-ששון
חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז-2007, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מטרתם להביא להסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.
בסדרת מאמרים שפורסמה על ידי משרדנו (ראו מטה קישורים) סקרנו את יסודות התחום, אופן ההתנהלות העסקית השוטפת וכן ניהול הפרוצדורות מול הרשויות השונות.
במסגרת מאמרים אלו עמדנו על הסכנות הצפויות בשל הפרת הדין, כולל הסיכון הפלילי לו נחשף היצואן.
בסקירה זו נתאר פסק-דין פלילי ראשון נגד יצואן ישראלי הקובע כי הפר את הוראות חוק הפיקוח על יצוא בטחוני. להלן סקירת פסק הדין והשלכותיו.
עובדות המקרה:
הנאשם הינו הנדסאי חשמל ואלקטרוניקה בהכשרתו, בעל הכשרה של מהנדס רדיו ובעל ידע נרחב בתחום מכשירי קשר אזרחיים וצבאיים. את הידע רכש הנאשם לאורך השירות הצבאי אותו ביצע בחיל הקשר וכן במהלך עבודתו בחברת תקשורת העוסקת בין היתר בייצור מכשירי קשר.
בין השנים 2004-2013 רכש הנאשם כמות מאסיבית של מכשירי קשר, חלקי מכשירי קשר ואביזרים נלווים. הציוד כלל, בין היתר, מכשירי קשר מסוג מ.ק 710, מקלט לרכב ולרק"מ (רכב קרבי משוריין), קופסאות פיקוד, מכשירי עזר דיבורי ועוד. הציוד הנ"ל מיועד לשימוש צבאי ובעל מאפיינים טכנולוגיים המאפשרים לו יכולות שידור והצפנת תדרים מתקדמות. הנאשם ידע על מאפייני הציוד ועל מטרותיו, וידע כי הוא משמש גופים בטחוניים כדוגמת צה"ל.
בין השנים 2008-2013 נהג הנאשם לרכוש את הציוד משלושה קבלנים שונים, שסיפקו למשרד הביטחון ולחברה מסחרית שירותי גריטה והשמדה למכשירים שיצאו מכלל שימוש. הנאשם הקים מעבדה ששימשה לתיקון הציוד על מנת שיוכל לשווק ולייצא אותו. הנאשם לא ראה לנכון לפנות לרשויות הרלוונטיות לצורך קבלת רשיון שיווק ו/או רישיון יצוא.
לאחר פעולות התיקון, הנאשם ביצע שיווק ויצוא אל מחוץ למדינת ישראל של הציוד באמצעות חשבון שפתח באתר האינטרנט "eBay", פלטפורמה שאינה מאפשרת היכרות עם זהות הרוכשים ועם אופי השימוש שייעשה בציוד (שימוש אזרחי או בטחוני).
במרבית העסקאות הצהיר הנאשם על פרטים כוזבים בתעודת המשלוח ובהצהרות למכס, כך שהמשלוח נחזה להיות "מתנה", כך שהערך היה נמוך משמעותית מהערך האמיתי של הציוד.
הנאשם ביצע מאות עסקאות במהלך השנים המדוברות, בהיקף של למעלה מ-200,000$.
המדינה הגישה כנגד הנאשם כתב אישום בגין הפרת חוק הפיקוח על יצוא בטחוני.
הטיעונים ופסק-הדין:
לטענת המדינה, כתוצאה ממעשי הנאשם נחשף צה"ל לסיכון בטחוני וכן סוכנו אינטרסים חיוניים של מדינת ישראל, קשרי החוץ שלה והתחייבויותיה הבינלאומיות. מטעם המדינה העיד ראש האגף לפיקוח על היצוא הבטחוני במשרד הבטחון (אפ"י), אשר הוסיף כי הציוד יוצא ללא רשיון כלשהו כשהוא נושא עליו חותמת "צ" דהיינו, ציוד בשימוש צה"ל; מעבר לסיכונים שציונו זה מכבר, נטען כי הדבר עלול להביא לפגיעה תדמיתית במדינת ישראל, במיוחד כאשר אין לדעת לאן שווק הציוד ומה השימוש הסופי שייעשה בו.
לטענת המדינה, לאור הפגיעה הקשה באינטרסים שלה ובשל כמות ההפרות הגדולה, יש להטיל בנסיבות אלו מאסר בפועל. עם זאת, הדגישה המדינה כי מדובר בהכרעת דין הראשונה במדינת ישראל בכל הנוגע להפרת חוק הפיקוח על היצוא הבטחוני. מאחר שמדובר במקרה ראשון בו אדם מורשע על פי חוק זה, נטען כי מן הראוי כי תיווצר ראשית "מדרגת ביניים" שתשמש כמנגנון הרתעה בטרם יינקטו העונשים התואמים את רף הענישה הראוי.
לאור זאת, גובש בין הצדדים הסדר טיעון. במסגרת ההסדר נלקחו בחשבון גם העובדה כי הנאשם הודה במעשיו, נטל אחריות והביע חרטה. יתרה מכך, הנאשם שיתף פעולה עם חוקריו וחשף בפניהם מחסן שלא היה ידוע עליו לחוקרים, שהיה ברשותו ובו ציוד רב נוסף. ההסדר שהתגבש קבע עונש של ארבעה וחצי חודשים של עבודות שירות בצד מאסר על תנאי וכן תשלום של 70,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה.
בית המשפט ציין בהחלטתו כי לדעתו הרף התחתון של מתחם הענישה בנושא זה יעמוד על מאסר בפועל.
עם זאת, בשל נסיבות המקרה, בשל התגבשות הסדר טיעון בין הצדדים וכן בשל העובדה שמדובר בהכרעת דין ראשונה לפי חוק הפיקוח על היצוא הבטחוני, גזר בית המשפט את דינו של הנאשם בהתאם להסדר הטיעון: ארבעה וחצי חודשי עבודות שירות,שמונה חודשי מאסר מותנה למשך 3 שנים, וקנס של 70,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה.
[ת"פ (שלום רחובות) 11119-03-15 פרקליטות המדינה, מחלקה כלכלית נ' אילן שמעון יעקבי, ניתן ע"י כב' סגנית הנשיאה ש' עינת רון בתאריך 11.10.15. ב"כ המאשימה: עו"ד ניר וינטרוב, ב"כ הנאשם: עו"ד עידן דביר ועו"ד עודד סבוראי].
סיכום ומסקנות- השלכות פסק-הדין:
לטעמנו, פסק-דין זה מסמל תחילתה של מגמה בתחום האכיפה בעניין הפיקוח על יצוא בטחוני. כפי שעולה גם מפסק הדין של בית המשפט, הענישה ההולמת עבירות מתחום זה הינה מאסר בפועל. אמנם בהכרעת דין זו המאסר הוטל בצורה של עבודות שירות, אך חשוב לזכור כי הדבר נעשה בשל בנסיבות המקרה, בשל קיומו של הסדר טיעון ובמיוחד בשל העובדה שמדובר בהכרעה ייחודית אשר לראשונה נוגעת לחוק הפיקוח על היצוא הבטחוני.
בעניין זה נפנה לדברי בית המשפט בעניין זה: "נראית לי עמדת התביעה באשר למתחם הענישה הראוי דרך כלל באשר לעבירות אלה, דהיינו כי הרף התחתון של מתחם הענישה, יעמוד על מאסר לריצוי בפועל".
לאור פסק-דין זה והמגמה עליה הוא עשוי לרמז, גדלה ביתר שאת החשיבות למלא אחר הוראות החוק והצווים מכוחו. אמנם לעתים קרובות מלאכת הציות איננה פשוטה ודורשת היוועצות במומחים בתחום היצוא המפוקח, אך מלאכה זו עשויה למנוע חשיפה פלילית של עוסק, חברה ו/או נושאי משרה בה ומכאן החשיבות שבהקפדה על מילוי הוראות החוק בנושא זה.
למאמרים קודמים פרי עטנו בנושא הפיקוח על היצוא הבטחוני, לחצו על הקישורים הבאים:
• יסודות הפיקוח על היצוא הביטחוני;
• העיסוק באמצעי הצפנה;
• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני - שלב הרישום והרישוי;
• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני - שלב השיווק;
• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני - שלב הרישוי - חלק 1;
• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני - שלב הרישוי - חלק 2;
• הפיקוח על יצוא בטחוני - מהו ציוד דו-שימושי?;
• הפיקוח על יצוא בטחוני: פיקוח על ציוד דו-שימושי – הסכם ואסנאר;
• הפיקוח על יצוא בטחוני: יצוא כימי, ביולוגי וגרעיני- חלק ראשון;
• הפיקוח על יצוא בטחוני - הפיקוח על היצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני - חלק שני;
• לא הכל חסוי: יצואן של ציוד דו-שימושי יקבל התכתבויות פנימיות בין משרדי הממשלה;
• הגבלות יצוא אמריקאי להן יכול להיות כפוף יבואן;
• עקרונות הפיקוח על יצוא הייטק מארצות הברית;
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
בית המשפט: "בואו להיפטר מהבטן עכשיו" מהווה ייחוס סגולות ריפוי למוצר מזון
עו"ד גיל נדל, עו"ד אורית חניה
רקע:
כידוע תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולות ריפוי למוצרי מזון) אוסרות לפרסם מוצר מזון תוך שימוש בשם של איבר בגוף האדם, וכן אוסרות לייחס תכונה של ריפוי למוצר.
בסקירה זו נתאר את החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב אשר דן בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברה המשווקת את המוצר "בולזאיי" המסייע בירידה במשקל, בטענה לפרסום המוצר תוך הפרת תקנות סגולות ריפוי, ובניגוד לאיסור להטעות צרכנים.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
התובעת הייצוגית טענה כי החברה המשווקת הפרה את האיסור להטעות צרכנים כאשר השתמשה במסרים כגון "גלולת הבטן שהפכה למותג", "בולזאיי מכיל נוסחה ייחודית החשובה לאלה המנסים לרדת במשקל" ובפרסומים אחרים כדי לפרסם את המוצר כאפקטיבי בטיפול בהשמנה, כאשר בפועל הסתבר לתובעת הייצוגית כי המוצר אינו מסייע.
התובעת הייצוגית טענה גם כי החברה המשווקת הפרה גם את הדין, בכך שיחסה למוצר בולזאיי סגולות ריפוי, במסגרת פרסומים כגון:
"חולמת על דרך מהירה ואפקטיבית למראה חטוב וחדש של גופך? רק בולזאיי יסייע במלחמה נגד שומני הבטן והמותניים. עשרות אלפי נשים ברחבי ארה"ב וגם בישראל עוברות לבולזאי ונפעמות מהתוצאות. בולזאי מכוון בול לבטן לירכיים ולמותניים שלך וגורם לך להראות פשוט מהממת!!!"
"בואו להיפטר מהבטן עכשיו!
מורידים מהשומן והקילוגרמים המיותרים בבטן, בישבן ובירכיים במהירות שיא עם בולזאיי ,גלולת הבטן' שהפכה למותג. רכיבי בולזאיי מפחיתים לחץ וקורטיזול, מגבירים שריפת שומנים, מדכאים תיאבון מגבירים רמות אנרגיה ונלחמים בשומן החדש. פעולה משולבת המהווה פריצת דרך בתחום ההרזיה!"
החברה המשווקת טענה כי לא הפרה את הדין מכיוון שלא יחסה סגולות ריפוי למוצר, ואף לא פרסמה כי צריכתו עשויה לרפא מחלה כלשהי או למנעה. החברה טענה כי מוצר שמפורסם כמסייע בדיאטה אינו מהווה ריפוי של מחלה.
החלטת בית המשפט:
בית המשפט אישר את טענות התובעת הייצוגית וקבע כי יש לאשר את התביעה כייצוגית.
בית המשפט חזר על כך כי בתקנות ייחוס סגולות ריפוי נקבע כי פרסומת שמזכירה איבר או חלק בגוף עוברת על האיסור וכך מייחסת סגולות ריפוי למוצר.
במקרה הנדון, הואיל וחלק מהמסרים בפרסום המוצר "בולזאיי" התייחסו לאברים בגוף האדם, לדוגמא "רוצים להיפטר מהבטן עכשיו", "מורידים מהשומן והקילוגרמים המיותרים בבטן, בישבן ובירכיים במהירות שיא עם בולזאיי" או "עוזר במניעת היווצרות של שומן בטן חדש תוך כדי שריפת השומן הקיים וסילוקו מהגוף". נקבע כי ניתן לראות בכך פרסום המנוגד לתקנות ייחוס סגולות ריפוי, אשר אוסרות ייחוס סגולות ריפוי למוצר מזון.
כמו כן, קבע בית המשפט כי השמנת יתר נחשבת כמחלה על ספר המחלות הבינלאומי.
בנוסף, קיבל בית המשפט בשלב מקדמי זה את טענת התובעת הייצוגית כי נגרמו לה עגמת נפש, כעס, תסכול ואי נוחות מן הגילוי שהמוצר אינו מסייע להרזייה, ויתכן שרגשות כאלה נגרמו גם ליתר חברי הקבוצה שצרכו את המוצר.
לאור האמור אישר בית המשפט את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, וחייב את חברת השיווק בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של 40,000 ש"ח.
[ת"צ (מחוזי תל אביב) 33277-09-11, החלטה מיום 11.8.2015 בפני השופטת שושנה אלמגור. ב"כ הצדדים: לתובע הייצוגי- עו"ד יצחק חשן. לחברת שיווק המוצר- עו"ד אביבה דורפמן, עו"ד משה י' שיפמן ועו"ד לי קפלן].
לסקירות נוספות שחלקן נכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא ייחוס סגולות ריפוי או תוספי תזונה, אנא לחצו על הקישורים הבאים:
לגדול טוב ובריא אינו מהווה ייחוס סגולות ריפוי למזון
נדחתה בקשה לייצוגית בגין ייחוס סגולות ריפוי למוצר דבש
עתירה: לחייב את משרד הבריאות לחשוף אילו תוספי מזון מותר לייבא
משרד הבריאות התחייב לפרסם מעתה ואילך מידע על תוספי תזונה שנפסלו לשיווק
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
"לגדול טוב ובריא" אינו מהווה ייחוס סגולות ריפוי למזון
עו"ד גיל נדל, עו"ד אורית חניה
רקע:
כידוע תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולות ריפוי למוצרי מזון) אוסרות לפרסם מוצר מזון תוך שימוש בשם של איבר בגוף האדם, וכן אוסרות לייחס תכונה של ריפוי למוצר.
בסקירה זו נתאר את החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה אשר דן בשתי בקשות לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת מזון, בטענה להפרת תקנות סגולות ריפוי.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
התובע הייצוגי טען כי חברת המזון הוסיפה למזון תוספי תזונה, ופרסמה את המוצרים תחת המסרים "לגדול טוב", "לגדול טוב ובריא" וכי מדובר בייחוס סגולות ריפוי בניגוד לדין.
התובע הייצוגי טען כי באופן זה חברת המזון מציגה את המוצרים כבריאים יותר.
חברת המזון טענה להגנתה כי המוצר מכיל סידן, ויטמינים או חלבון וכך הוא מסומן.
החלטת בית המשפט:
בית המשפט דחה את טענות התובע הייצוגי.
ראשית חזר בית המשפט על העיקרון שנקבע בפסיקות קודמות, לפיו:
אין די בהיגדים כלליים בכדי לעבור על איסור ייחוס סגולות ריפוי, אלא צריך שהיגדים אלה ייחסו מניעה או ריפוי של בעיה רפואית, או של מחלה.
ביישום העיקרון על המקרה שלפנינו, נקבע כי ההיגדים "לגדול טוב" או "לגדול טוב ובריא" הינם היגדים כלליים, שאינם מייחסים ריפוי או מניעת מחלה ספציפית או בעיה רפואית כלשהי, וכי הם אף אינם רומזים על כך. זאת ועוד, נקבע כי עצם פירוט הערך התזונתי של המזון על גבי האריזה, ברור כי אינו מהווה יחוס סגולות ריפוי למצרך מזון.
וכך ציין בית המשפט בהחלטתו:
"בענייננו, ההיגד "לגדול טוב..." או "לגדול טוב ובריא" הם היגדים כלליים, שאינם מייחסים ריפוי או
מניעת מחלה ספציפית או בעיה רפואית ספציפית כלשהי, וסבורני כי הם אף אינם רומזים על כך.
זאת ועוד, עצם העובדה שהמשיבה מפרטת ערך תזונתי של מזון על גבי האריזה (כגון: מועשר בויטמין D, מועשר בסידן, או "תוספת סיבים תזונתיים", ועוֹד), שהמבקש אינו חולק כי ערך תזונתי זה אכן קיים במוצר, אין בכך משום ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון."
לאור האמור דחה בית המשפט את הבקשות לתובענה ייצוגית ואף חייב את התובע הייצוגי לשלם לחברת המזון שכר טרחת עורך דין בסך של 25,000 ש"ח.
החלטת בית המשפט עסקה בטענות להפרת חוקים נוספים ואולם אנו בחרנו להרחיב בנושא ייחוס סגולות ריפוי.
[ת"צ (מחוזי חיפה) 57403-02-14, החלטה מיום 20.8.2015 בפני השופט יגאל גריל. ב"כ הצדדים: לתובע הייצוגי- עו"ד משעלי ושות'. לחברת המזון- עו"ד ש. פרידמן ושות'].
לסקירות נוספות שחלקן נכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא ייחוס סגולות ריפוי, או תוספי תזונה, אנא לחצו על הקישורים הבאים:
נדחתה בקשה לייצוגית בגין ייחוס סגולות ריפוי למוצר דבש
עתירה: לחייב את משרד הבריאות לחשוף אילו תוספי מזון מותר לייבא
משרד הבריאות התחייב לפרסם מעתה ואילך מידע על תוספי תזונה שנפסלו לשיווק
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
בית המשפט: יבואן אישי של רכב לא יקבל מידע על יבואנים אחרים
עו"ד גיל נדל, אלישי שיף
רקע:
פעמים רבות, מתעוררת מחלוקת בין רשות המכס לבין יבואנים, לגבי הערך שהוצהר ביבוא ושעליו יש להטיל את מיסי היבוא. מחלוקת זו הינה רלוונטית במיוחד לטובין שעליהם מוטל מס באחוז גבוה יחסית, כמו כלי רכב, חלקי חילוף לרכב, מכשירי טלפון סלולריים, ועוד.
במצב בו נדרש יבואן לפנות לבית המשפט בנושא שכזה, קובעת פקודת המכס כי למרות שרשות המכס היא שדחתה את הערך שהצהיר היבואן וקבעה ערך אחר, נטל ההוכחה בבית המשפט מוטל דווקא על היבואן, והוא שנדרש להוכיח כי המחיר שהצהיר, הינו נכון.
האם במצב כזה, רשאי היבואן לעיין בחומר שנמצא אצל רשות המכס ביחס לקביעת ערכים של יבואנים אחרים של טובין דומים, או שטענת החיסיון תעמוד להגנתה של רשות המכס?
בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט ברחובות, אשר דחה בקשת יבואן לעיין בהחלטות רשות המכס במקרים דומים.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
מר יוסף פינטו ייבא רכב ביבוא אישי ונדרש לשלם מכס בסכום שחושב ע"י רשות המיסים בהתאם למידע ומסמכים המצויים בידיה. רשות המכס דחתה את המחיר שהצהיר היבואן וקבעה מחיר גבוה יותר לצורך חישוב מיסים, דבר שגרר תשלום הפרשי מיסים.
לטענת היבואן, החישוב והמידע עליהם התבססה רשות המכס בעת קביעת ערך העסקה וחבות המס שגויים והמחיר שעליו הצהיר- הוא המחיר האמיתי והנכון ששולם.
היבואן טוען כי לצורך הוכחת תביעתו, יש להורות לרשות המכס לחשוף בפניו נתונים ביחס לכלי רכב זהים או דומים שלגביהם קבעה רשות המכס ערך.
רשות המכס טענה כי המסמכים לא עמדו בפניה בעת הפעלת שיקול דעת במקרה הספציפי הזה, וכי גילויים לא יסייע להליך.
רשות המכס הוסיפה כי העברת המסמכים המבוקשים תצריך הליך בירוקראטי ארוך של הזמנת מסמכים, סריקתם, הסתרת פרטים חסויים וכדומה, דבר אשר יסרבל את ההליך לשווא, וכל זאת כאשר התועלת מן המהלך אינה ברורה
החלטת בית המשפט:
בית המשפט קבע כי היבואן לא הסביר באופן מדויק אילו מסמכים נדרשים ובקשתו הייתה מנוסחת באופן מעורפל ולא ברור תוך שימוש במילים "ו/או".
בנוסף, צוין כי אופי התביעה הוא לבחון החלטה של הרשות, ובמצב כזה בית המשפט נדרש לבחון את סבירות שיקולי הרשות, ובבחינה כזו אין צורך לעיין במסמכים שלא עמדו בפני הרשות בעת הפעלת שיקול דעתה.
לבסוף, בית המשפט קבע כי אין הצדקה לחייב צד להליך לערוך בירורים מקיפים ופעולות הדורשות מאמץ רב והשקעת זמן ניכר לצורך גילוי מסמכים.
לאור האמור, בית המשפט דחה את בקשת היבואן למתן צו גילוי מסמכים נגד רשות המכס וחייב את היבואן בהוצאות הגשת הבקשה בסך של 1,000 ש"ח.
[ת"א (שלום רחובות) 56080-11-13 פינטו נ' רשות המיסים, החלטה מיום 13.8.15, השופטת רנה הירש. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד דמארי, לרשות המיסים- פרקליטות מחוז ת"א אזרחי].
הערות:
אין זו הפעם הראשונה שבה נדרש בית המשפט לאזן בין זכותו של יבואן לנהל הליך מול רשות המכס "בקלפים גלויים", לבין חובתה של רשות המכס לשמור על חיסיון פרטים של צדדים אחרים שאינם מעורבים בהליך.
אנו סבורים כי יתכן שאם היבואן במקרה זה היה מצמצם את בקשתו ומנסח אותה בצורה יותר מדויקת ולא כוללנית, יתכן שבית המשפט היה נעתר לבקשה.
לסקירות נוספות שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא הערכת טובין, פסילת מחיר העסקה, רכב ביבוא אישי, וקבלת מידע מרשות המכס על יבואנים אחרים, אנא לחצו על הקישורים הבאים:
היבואן מול המכס - נטל ההוכחה במקרה של פסילת ערך העסקה
אל תגעו לי במחיר – על פסילת ערך עיסקה לצרכי מכס
יבואן יהיה זכאי לקבל מידע מהמכס חרף סעיפי החסיון
מתי רשאי הנישום לקבל מידע על נישומים אחרים?
בית המשפט: רשות המכס תחשוף סיווגי מכס של יבואנים אחרים
עיקול על רכב ביבוא אישי מונע הליכי גביית מיסים
בית משפט השלום: מחיר הטוארג שיובא ביבוא אישי לא ייפסל
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
הסחורה אינה תואמת את ההזמנה? לא ייגבה תשלום
עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף
רקע:
פעמים רבות, כאשר סחורה נשלחת בעסקה בינלאומית מחו"ל לישראל, היבואן בישראל אינו מבצע בדיקה שלה במפעל הספק טרם שליחתה, אלא רק לאחר הגעתה לישראל.
במצב כזה, אם טוען היבואן לאי-התאמה באיכות או בטיב הסחורה שהגיעה, האם עדיין יידרש הוא לשלם בעבור הסחורה, או שבית המשפט יפטור אותו מחובת התשלום?
בסקירה זו נתאר מקרה שבו יבואן ישראלי התקשר בעסקה עם יצרן סיני וטען כי המכולה שהגיעה לישראל כללה סחורה פגומה.
היבואן הגיע תביעה לתשלום פיצויים בסך כולל של 1.5 מיליון ש"ח, והמוכר הסיני הגיש תביעה שכנגד על סך דומה. התביעה הוגשה במקור גם נגד גורמים נוספים בשרשרת ההובלה.
בית המשפט קבע כי נפלה אי-התאמה באיכות הסחורה שהגיעה לישראל, ודחה את תביעת המוכר הסיני לתשלום.
סיפור המקרה וטענות הצדדים:
היבואן ייבא לישראל "סודיום סכרין" (סוג של ממתיק) מהספק הסיני. היבואן החליט לרכוש כמויות גדולות של החומר, מתוך ציפייה למכור אותן ברווח שכן באותה התקופה הממשלה הסינית אסרה שימוש בחומר זה ולכן נוצרו עודפים עבור היצוא. עם זאת, התחזית לא התממשה ומחיר החומר אף ירד.
שלוש עסקאות הושלמו בין הצדדים והמחלוקת הייתה רק ביחס לעסקה הרביעית.
המוכר הסיני טען שמנהל היבואן ניהל עמו מו"מ אגרסיבי וביקש הנחות שונות מהמחיר שסוכם, על רקע ירידת מחירי החומר בעולם., אך לבסוף לא שילמו עבור העסקה הרביעית.
לעומת זאת, היבואן טען לאי-התאמה בחומר שהגיע לישראל. היבואן טען כי ביקש חומר לתעשיית המזון והחומר היה אסור בשימוש בתעשיית המזון. בשלב מסוים, התברר כי הייתה מדבקה על גבי המוצרים שבה נרשם "מיועד לשימוש תעשייתי בלבד, לא לשימוש לצרכי מזון, תוספי מזון וחומרי גלם שלהם".
דיון והכרעה:
השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט היא מה סוכם בין הצדדים ביחס לאיכות החומר שהוזמן. בית המשפט נדרש להכריע האם הצדדים התנו את העסקה בכך שהחומר יתאים לתחום המזון, או לא, כאשר ההסכם ביניהם לא ציין זאת באופן מפורש, וכאשר לא הייתה מחלוקת שהחומר שהגיע ארצה בפועל, לא התאים לתחום המזון.
המוכר הסיני טען כי מאחר וההסכם לא התנה לגבי התאמת המוצר לתחום המזון דווקא, הרי שלא היה תנאי כזה בעסקה בין הצדדים. המוכר הסיני טען עוד כי פעל בשקיפות והדביק מדבקה על גבי המוצרים שמציינת כי הוא אינו מיועד לתחום המזון.
בית המשפט ייחס חשיבות למכתב של המוכר הסיני ליבואן, שבו טען המוכר הסיני כי החומר מיועד לתחום המזון, ובכך ראה בית המשפט התחייבות של המוכר הסיני להתאמת המוצר לתחום המזון דווקא.
בית המשפט קבע כי מאחר והצדדים הסכימו שהמוצר היה חייב לעמוד בתקן בריטי מסוים, הרי שמהסכמה זו נובע כי המוצר צריך להתאים לכל השימושים האפשריים, קרי שימוש בתחום המזון וגם בתחומים תעשייתיים. מאחר והמוכר הסיני טען כי העסקה לא הותנתה בהתאמה לתחום המזון, קבע בית המשפט כי על המוכר הסיני מוטל הנטל להוכיח זאת, והוא לא עמד בנטל ההוכחה.
בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי הצדדים סיכמו שהחומר יהיה מתאים לשימוש בתחום המזון, ולאור זאת שהחומר שסופק לא היה מתאים לתחום המזון, נקבע כי קיימת אי-התאמה שבגינה יש לדחות את תביעת הנגד של המוכר הסיני כנגד היבואן הישראלי.
היבואן ויתר על בירור תביעתו בטענה כי לא יוכל לגבות את הסכום מהספק הסיני, ולכן גם תביעתו נדחתה.
לאור האמור, בית המשפט דחה את התביעה ואת התביעה שכנגד שהגיש המוכר הסיני כנגד היבואן, אך ללא פסיקת הוצאות.
[ת"א (שלום חיפה) 3289-10-08 אסקלייד בע"מ ואח' נ' יו טי אי אילת אוברסיז בע"מ ואח', פסק-דין מיום 4.5.15, השופט שלמה לבנוני. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד סודרי, לעמיל המכס- עו"ד א. קורדובה, למסוף המטענים- עו"ד י. רייזינגר, לספק הסיני- עו"ד גדעון פישר ואח']
לסקירות נוספות שנכתבו על ידי משרדנו בנושא אי-התאמה של טובין שהוזמנו במסגרת עסקה בינלאומית, אנא לחצו על הקישורים הבאים:
המחוזי מאשר: אי-התאמה באיכות מטען מיובא אינה מאפשרת עצירת אשראי דוקומנטרי
האם יבואן מאבד זכותו לתבוע בגין אי-התאמה לאחר שביצע בדיקה בטרם היצוא
בית המשפט: טענת אי התאמה בטובין לא תתקבל ללא הוכחה מספקת
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
בית המשפט: אין לסלק על הסף תביעת ביטוח נגד חברת תעופה
עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף
רקע:
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בתל אביב, אשר דחה בקשת חברת תעופה לסלק תביעה נגדה על הסף.
מדובר במקרה בו חברת ביטוח תבעה חברת תעופה בגין נזק שנגרם למטען בהובלה אווירית, סכום התביעה הועמד על כ-50,000 ש"ח.
בית המשפט קבע כי הטענות שהעלתה חברת התעופה אינן מצדיקות את סילוק התביעה על הסף בשלב כה מוקדם אלא שהשלב הנכון לבירור טענות אלה הוא במהלך ניהול המשפט כולו.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
משלוח של מבוטח הגיע ליעדו אך התגלו בו חוסרים. חברת הביטוח פיצתה את המבוטח, נכנסה לנעליו ותבעה את חברת התעופה ק.א.ל. וחברות נוספות בשרשרת ההובלה.
חברת התעופה ביקשה לסלק על הסף את התביעה נגדה כשהיא מתבססת על שני נימוקים עיקריים.
במסגרת הנימוק הראשון, נטען כי הודעת המחאה של חברת הביטוח נמסרה לחברת התעופה 145 יום לאחר האירוע, וזאת כאשר אמנת מונטריאול קוצבת פרק זמן של 14 יום בלבד.
לטענת חברת הביטוח, התביעה עוסקת במטען שהתגלו בו חוסרים ולכן פרק הזמן של 14 יום לא חל, משום שפרק זמן זה רלוונטי לנזק ולא למחסור- מטען שלא הגיע. לחילופין נטען כי המחאה הועברה במועד.
במסגרת הנימוק השני, נטען כי בזמן ההובלה פוליסת הביטוח לא הייתה בתוקף, אלא הונפקה רק לאחר הגעת המטען לישראל. לטענת חברת התעופה זהו חוזה ביטוח רטרואקטיבי שהונפק בדיעבד ולאחר שכבר הודע הנזק למטען. לחילופין, טוענת חברת התעופה שהמסמכים שצורפו לתביעה אינם נכונים, וכי ממסמכים הללו עולה כי ההובלה בוצעה בתנאי C.I.F ולכן הספק הזר ולא המוביל הוא האחראי על ביטוח המטען עד למועד הגעתו ליעד. משכך, טוענת חברת התעופה כי התביעה נגדה נעדרת עילה.
באשר לטענה זו, תגובת חברת הביטוח היא כי בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה היא שימשה כמבטחת של המטען, ומדובר היה בפוליסת הביטוח פתוחה והצהרתית מכוחה נדרש המבוטח להצהיר על היבוא ולהבטיח כיסוי ביטוחי. המבוטח הצהיר באופן שוטף על כל המטענים המיובאים על ידו בתקופה הרלוונטית.
הכרעת בית המשפט:
בית המשפט חזר על ההלכה המשפטית הידועה לפיה הליך של סילוק על הסף הוא הליך נדיר הננקט רק בלית ברירה, רק שהתביעה קנטרנית, טורדנית או חסרת בסיס.
במקרה הנוכחי, הכריע בית המשפט כי חברת התעופה לא הוכיחה שהתנאים מצדיקים סילוק על הסף בשלב מוקדם.
באשר לנימוק הראשון, בית המשפט הכריע כי ניתן לקבל את הפרשנות לפיה מחסור במטען אינו נזק ולכן תקופת 14 יום אינה חלה. כמו כן נקבע כי יש לברר לעומק מתי נמסרה ההודעה לחברת התעופה, כאשר קיימות גרסאות סותרות בשלב מקדמי זה.
באשר לנימוק השני, הוכרע כי ההסבר שסיפקה חברת הביטוח לביטוח פתוח שוטף על כל המטענים משביע רצון בשלב זה ואינו מצדיק את סילוק התביעה על הסף.
לאור האמור, נדחתה בקשת חברת התעופה לסילוק התביעה נגדה על הסף, וחברת התעופה חויבה לשאת בהוצאות בסך של 2,500 ש"ח.
[ת"א (שלום ת"א) 46133-09-14 קאל קווי מטען לאוויר בע"מ נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, השופטת נועה גרוסמן, החלטה מיום 22.7.15. ב"כ חב' התעופה- עו"ד גולשטיין, ב"כ חברת הביטוח- עו"ד רוטברד].
לסקירות נוספות שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא תביעות של ונגד חברות ביטוח בהובלת מטענים, אנא לחצו על הקישורים הבאים:
בית המשפט העליון מאשר: ביטוח open cover אינו "צ'ק פתוח"
נדחתה תביעת ביטוח נגד נמל אשדוד בטענת נזק למטען חרסית
נדחתה תביעה נגד ביטוח בשל "אריזה לקויה" למטען מיובא
מבטח ש"התנדב" לשלם תגמולי ביטוח נכשל בתביעת שיבוב
הביטוח יפצה יצואן של משלוח חקלאי שאבד בוונצואלה
המשלח, האורז או המבטח- מי יישא באחריות למטען שניזוק?
בית המשפט: גם חברת ביטוח רשאית לתבוע מוביל אווירי בגין נזק למטען
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
בית המשפט העליון מאשר: תביעה נגד משלח אמריקאי תתברר בישראל
עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף
רקע:
כאשר מוגשת תביעה משפטית, נדרש התובע לשלוח את מסמכי התביעה במסירה אישית למקום מושבו של הנתבע, על מנת להזמינו להשיב לתביעה.
כשמדובר בנושאים הנוגעים לסחר בינלאומי ושילוח של טובין, גורמים רבים הנוגעים לתביעה, כגון מוביל, משלח, ספק זר, אינם נמצאים בישראל.
במצב זה, נדרש התובע להוכיח לבית המשפט כי הסכסוך הוא בעל זיקה למדינת ישראל, על מנת שבית המשפט יקנה סמכות להזמין לדין בישראל את הנתבע הזר.
בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט העליון, אשר דחה בקשת רשות ערעור של משלח אמריקאי, וקבע כי התביעה נגדו בגין מטען שיובא לישראל- תידון בישראל.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
יבואן ייבא לישראל משלוח של דגים קפואים מארה"ב במשקל של 44 טון. אין מחלוקת שהמטען הובל לישראל בהובלה ימית באמצעות ספינה שחברה הספנות הזרה חכרה, בטמפרטורה לא נכונה (מינוס 10 מעלות במקום מינוס 18 מעלות צלזיוס). כתוצאה מכך, מנע משרד הבריאות את שחרור המטען בישראל, והוא הושט חזרה לניו יורק . המחלוקת העיקרית הינה מי אחראי לכך שהמטען הובל ארצה בטמפרטורה לא נכונה, כשכל אחד מהצדדים המעורבים בהובלה מתנער מאחריות ומאשים את האחר – חברת הספנות הזרה, המשלח הישראלי או המשלח האמריקאי.
לאור זאת, הגיש היבואן תביעה כספית בסכום של כ-620,000 ש"ח כנגד חברות השילוח האמריקאית והישראלית, ונגד חברת הספנות הזרה.
ביחס למשלח האמריקאי, ביקש היבואן מבית המשפט להתיר לו לשלוח את התביעה לחו"ל ובכך לקנות סמכות לדון בתביעה נגד המשלח הזר, ובקשתו נדחתה. בנימוק כי ציפיותיו הסבירות של המשלח האמריקאי היו להתדיין במקום מושבו בארה"ב, היכן שמתגוררים העדים, ומאחר ואין לו כיסוי ביטוחי להליכים מחוץ לארה"ב.
חברת השילוח הישראלית וחברת הספנות הזרה, כנתבעות, הגישו הודעת צד ג' כנגד המשלח האמריקאי, ובכך עלתה פעם נוספת לדיון השאלה האם יש להתיר לשלוח לו את כתב התביעה ולצרפו כנתבע.
החלטת בית משפט השלום:
בית משפט השלום דחה את הבקשה וקבע כי אין לצרף את המשלח האמריקאי לתביעה. נקבע שהמשלח האמריקאי התקשרה עם חברת הספנות, שגם היא חברה זרה, להובלת מטען בתוך תחומי ארה"ב, בהובלה יבשתית, מנקודה אחת לנקודה אחרת. בנסיבות אלה, קבע בית משפט השלום כי אין למשלח האמריקאי ציפיה סבירה לקיים דיון בישראל, מה גם שישנה תניית שיפוט בשטר המטען.
החלטת בית המשפט המחוזי:
בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, הפך את החלטת בית משפט השלום וקבע כי יש לצרף לתביעה את המשלח האמריקאי.
בניגוד לדעתו של בית משפט השלום, נקבע כי הפורום הנאות לדון בסכסוך הוא הפורום הישראלי. זאת, מאחר ונקבע כי 3 מתוך ארבעה גורמים – היבואן, המשלח הישראלי וחברת הספנות הזרה- ינהלו דיון בישראל, ובמצב כזה הרי שאין הצדקה לפצל את הדיון ולשלוח רק את המשלח האמריקאי לדיון בארה"ב. בסופו של דבר נפסק כי מדובר באותה פרשה, והניסיון להפרידה למקטעים – האחד הובלה יבשתית פנימית בארה"ב, והשני הובלה ימית מארה"ב לישראל, הוא ניסיון מלאכותי שרק יגרום לריבוי הליכים שלא לצורך, ועלול להביא למצב של הכרעות סותרות בפורומים שונים.
בנוסף, נפסק כי הקשר לפורום הישראלי נובע מגרימת נזק כספי בישראל, לחברה ישראלית, שהמטען נועד להגיע לידיה בישראל. גם חוזה ההובלה של המטען בין היבואן לבין חברת השילוח הישראלית, נכרת בישראל, הגם שחברת השילוח האמריקאית לא הייתה צד לחוזה זה, הרי שהחוזה האמור הוא החוליה העיקרית בשרשרת האירועים שהסתיימה בהובלה הימית הכושלת של המטען.
בית המשפט המחוזי דחה גם את ההסתמכות על שטרי המטען וקבע כי התניות אינן ייחודיות.
החלטת בית המשפט העליון:
בית המשפט העליון קבע כי השאלה המשפטית אינה רוחבית ואינה מצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי"- שהרי הנושא נידון כאן כבר על ידי שתי ערכאות. נקבע כי השאלה מהם התנאים הדרושים לשם קניית סמכות שיפוט על נתבע זר נדונה בהרחבה בפסיקה, וההליך הנוכחי מהווה רק יישום של ההלכה.
בית המשפט העליון ציין כי בית המשפט המחוזי נדרש להכריע מהו הפורום הנאות לדון בסכסוך, שמא זה בית המשפט הישראלי או האמריקאי, ומצא מבחינה עובדתית, על פי מבחן מירב הזיקות, כי בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות. בנוסף לכך, קבע בית המשפט המחוזי כי שיקולי מדיניות ובחינת ציפיותיהם של הצדדים מטים גם הם את הכף לטובת בירור התביעה בישראל.
בית המשפט העליון קבע כי אין לתת רשות ערעור ודחה את הבקשה תוך שחייב את המשלח האמריקאי בהוצאות בהליך זה בסך של 10,000 ש"ח לכל צד.
[ההליך בבית המשפט העליון: רע"א 1785/15 ALISON TRANSPORT INC נ' COSCO CONTAINER LINES CO LTD ואח', ניתן ע"י כב' השופטת דפנה ברק ארז בתאריך 15.7.15.
ההליך בבית המשפט המחוזי: ע"א 53829-02-14 מנטפילד (1983) בע"מ נ' ALISON TRANSPORT' IMC ואח' ע"א 52407-02-14 COSCO CONTAINER LINES CO.LTD נ' ALISON TRANSPORT' IMC ואח' בפני כב' הרכב השופטים ישעיהו שנלר, ד"ר קובי ורדי, חגי ברנר]
לסקירות נוספות שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא מקום השיפוט בתביעה בה מעורב גורם/משלח זר, אנא לחצו על הקישורים הבאים:
תביעה נגד משלח בינלאומי מגרמניה תתברר בישראל
מתי ידון בית המשפט בסכסוך המערב גורם זר?
בית המשפט קבע שוב: תביעה נגד משלח אמריקאי תידון בישראל
תביעה נגד משלח אמריקאי תידון בישראל? הדעות בנושא חלוקות
מטען דגים מיובא ניזוק - האם ניתן לתבוע בארץ סוכן אנייה זר?
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
מה חדש החודש
ענייני מכס ורגולציה
• רשות המיסים קיבלה באופן חלקי ערעור סיווג של משרדנו בנושא מכשירים אלקטרוניים המאפשרים צפייה בשידורי וידאו, העברת קבצים וכו'.
• רשות המכס קיבלה את בקשה גילוי מרצון שהוגשה על ידי משרדנו בשם יבואנית ציוד רפואי בגין תשלומי מע"מ וקבעה כופר בגובה 30% בלבד מגובה תשלומי המע"מ שלא שולמו.
בתי משפט
• בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור וקבע כי עלויות כשרות יהיו חייבות במכס.
• בית משפט השלום קיבל באופן חלקי בקשה של משרדנו והורה לרשות המכס להשיב לשאלון, שעסק בין היתר בהחלטות של ועדת חוק מסים עקיפים שניתנו בעניינו של היבואן, ובמידת הסתמכות רשות המכס על החלטות סיווג זרות, בעת קביעת סיווג בישראל.
• משרדנו הגיש תביעה נגד רשות המכס בנושא של פסילת תעודות מקור מארה"ב.
• משרדנו מייצג משלח בינלאומי אשר נתבע בגין נזק שנגרם למטען שיובא לישראל.
הרצאות, ימי עיון והופעות בתקשורת
• בתאריך 2.12.15 התקיים כנס המיסים השנתי של משרדנו. בכנס השתתפו בכירים רבים וביניהם שרת המשפטים גב' איילת שקד.
עדכוני רגולציה בעולם
האיחוד האירופי אימץ הנחיות חדשות לסימון מוצרים מהתנחלויות
האיחוד האירופי אישר בחודש נובמבר 2015 הנחיות חדשות לסימון מוצרים מתוצרת שטחי הגדה המערבית ורמת הגולן. ההנחיות לסימון המוצרים יחייבו לסמן פירות וירקות טריים, יין, דבש, שמן זית, ביצים, עופות, מוצרים אורגניים וקוסמטיקה. ההנחיות צפויות להשפיע על פחות מאחוז אחד מקשרי המסחר בין האיחוד האירופי לישראל, שנאמדים בכ-30 מיליארד אירו, שמתוכם שווי הייצוא הישראלי למדינות האיחוד עומד על 13 מיליארד אירו. דרישה זו תחייב לסמן על מוצרים המגיעים מהגדה המערבית ומרמת הגולן היכן הם יוצרו. משרד החוץ הישראלי הביע תקווה שעל אף ההחלטה לא כל מדינות האיחוד ימהרו לסמן את המוצרים.
יש לציין כי לא מדובר בהחלטה מפתיעה, שכן האיחוד האירופי נוקט כבר מספר שנים מהלכים לשלילת הטבות מכס למוצרים שיוצרו בגדה המערבית וברמת הגולן, בטענה כי הם אינם ישראליים, אך עד כה לא הייתה חובת סימון.
הושג הסכם הסחר האזורי הגדול ביותר בהיסטוריה
בתום קרוב ל-8 שנים של משא ומתן, ארה"ב ו-11 מדינות אסיאתיות ופסיפיות חתמו בחודש אוקטובר 2015 על הסכם הסחר הטרנס-פסיפי שעשוי להוות מודל תקדימי לסחר הגלובאלי ואשר יחול על 40% מהכלכלה העולמית, החל מקנדה וצ'ילה וכלה ביפן ואוסטרליה. הסכם הסחר הטרנס-פסיפי (TPP) עשוי להיות הישג שיהפוך לחלק משמעותי שמטרתו להדק את יחסי ארה"ב עם הכלכלות מהירות הצמיחה של מזרח אסיה. ההסכם יהווה מענה להשפעתה הכלכלית הגוברת של סין, ויאפשר לארה"ב ולבעלי בריתה לקבוע את כללי המסחר באגן הפסיפי. ההסכם הטרנס-פסיפי יביא לביטולם של אלפי מיסי יבוא וחסמי סחר בינלאומיים אחרים בין המדינות החתומות עליו.
ירדן מציעה יבוא פטור ממכס של חומרי גלם
ירדן פרסמה בחודש אוקטובר 2015 יוזמה חדשה לפיה תעשיינים ויזמים מישראל אשר ישקיעו בעקבה יזכו להטבות מפליגות כגון מס בגובה 5% בלבד על הרווח, ופטור ממכס ליבוא חומרי גלם לירדן. לטענת הירדנים, לעקבה יתרונות השקעה רבים כגון כפיפות להסכמי סחר עם מדינות ערב ועלויות זולות של שירותים וכח אדם. עוד מסבירים הירדנים כי עקבה הינה איזור כלכלי עם חוקי מס ותכנון מיוחדים ואשר יכולה להציע אפשרויות לוגיסטיות מתקדמות לייצוא לחו"ל ולייצור משותף.
לידת "האיחוד האסייתי"
בתחילת חודש ינואר צפוי לקום "האיחוד האסייתי" AESAN (AEC Economic Community). מדובר בגוש כלכלי חדש ואדיר מימדים שיכלול כ-620 מיליון תושבים, כ-8.8% מאוכלוסיית העולם. המדינות החברות בו יהיו סינגפור, אינדונזיה, מלזיה, קמבודיה, וייטנאם, תאילנד, מיאנמר לאוס, פיליפינים, ברוניי ובורמה. בדומה לאיחוד האירופי, הקמת האיחוד האסייתי תהפוך את האזור כולו לשוק אחד ומאסיבי, שיפרוץ גבולות ויאפשר מעבר של טובין מכל התחומים. הקמת ה-AESAN תייצר הזדמנויות חסרות תקדים לשותפויות עסקיות ומסחר. המדינות החברות מייצגות את אחד האזורים עם הצמיחה הכלכלית המהירה ביותר בעולם. מנקודת המבט הישראלית, יש למדינת ישראל את הפוטנציאל לתרום רבות לגוש הכלכלי החדש שנרקם באסיה, בעיקר בייצוא, מדע, חקלאות ומים. התקווה היא כי בעתיד הקרוב ייחתם הסכם אזור סחר חופשי בין ישראל ל-ASEAN אשר יבטל או לכל הפחות יוריד את תשלומי המכס בסחר בין הצדדים, ויכלול הקלות בתקנות ובמגבלות המנהליות על המסחר בין המדינות. הסכם שכזה יהפוך את האיחוד האסייתי לאחד היבואנים הגדולים ביותר של סחורות ישראליות, ויפתח עבור סוחרים ישראליים אפשרויות חסרות תקדים.
הפחתת היטלים בהובלה ימית
בספטמבר 2015 יצאה הודעה ממשלתית בסין שביקשה מהמובילים הימיים לבטל היטלים מסוימים או לבצע התאמה מחדש שלהם. חברות ספנות בולטות כמו מארסק ליין, Hayundai, YangMing, Wan Hai, Hanjing, Line, China shipping, CMA, CGM, Evergreen נענו לקריאה וערכו שינוי בהיטלים שהן גובות מן הלקוחות (יבואנים או יצואנים). חלק מההיטלים בוטל וחלקם הופחת, כגון היטל דוקומנטציה, היטל נמל, היטל ביטול במברק ודמי שמירה על שטר מטען. למרות זאת, בנובמבר 2015 נערכה פשיטה של חוקרי "הוועדה הלאומית לפיתוח ולתיקון סין" על משרדיהן של חברות הספנות הזרות הבולטות בעולם בחשד לתיאום של היטלים ביניהן. הפשיטה נערכה במשרדי החברות בשנגחאי, שם נסרקו התכתובות של החברות בחשד לתיאום היטלים.
עדכוני מכס ורגולציה
