גיל נדל משרד עורכי דין

 

יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא


- בית המשפט: אין לחלט את מלוא סכום הערבויות במקרה של גרעון מס קניה


- בית משפט השלום בחיפה: אין לבטל המחאה עבור שירותי עמילות מכס בטענה לגביית סכומים מופרזים


- כלי רכב אשר שימש להברחת טובין יחולט נוסף על חילוט הטובין עצמם


- בית משפט השלום בחיפה: הסחורה הושמדה - חברת השילוח תקבל תשלום עבור שירותיה

- בית משפט המחוזי בבאר שבע: הרשעת יבואן ישראלי בהברחת טובין לרשות הפלסטינאית תותר על כנה


- נדחתה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון בעניין פסילת תעודת מקור

- הפיקוח על יצוא בטחוני – משטר MTCR – חלק ראשון


- הפיקוח על ענף המזון - חלק שני


- מה חדש החודש?

 

בית המשפט: אין לחלט את מלוא סכום הערבויות במקרה של גרעון מס קניה
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, קיריל קפלון

חברות המייבאות טובין החבים במס קניה, זכאיות לקבלת החזר של מיסי הקניה אשר שולמו על ידן בעת היבוא, מקום בו נעשה שימוש בטובין אלו לייצור מוצרים המיועדים ליצוא.
אופציה נוספת המוקנית לחברות אלו, היא הגשת בקשה לדחיית תשלום המס, במסגרת פטור מותנה, וזאת בתמורה להפקדת ערבויות בנקאיות, אשר מטרתן להבטיח את רשות המיסים, במקרה בו יתברר, בדיעבד, כי החברות לא עמדו בתנאי הפטור.


סקירה זו עוסקת במקרה אשר הגיע לפתחו של בית המשפט, בו רשות המיסים ביקשה לחלט ערבויות בנקאיות אשר הופקדו על ידי יבואן, בטענה כי זה לא עמד בתנאי הפטור. בית המשפט החליט לאסור על רשות המיסים לחלט מחצית מהערבויות אשר הופקדו על ידי היבואן, עד להכרעה בטענותיו בהליך המשפטי אשר נפתח על ידו.

עובדות המקרה:
המבקשת רכשה טבק מירדן, ועיבדה אותו לטומבק לנרגילות, אשר מיועד לייצוא. בשנים 2014-2015 אושר לחברה פטור מותנה מתשלום מס קניה, בכפוף להפקדת ערבויות בנקאיות בגובה של 1,800,000 ₪. בחודש אוגוסט של שנת 2015 ביצע אגף המכס ביקורת בעסקיה של החברה, ומצא, לטענתו, ליקויים, אשר הובילו להוצאת שומה עבור השנים 2014-2014 בשיעור של 15.5 מיליון ₪. חרף בקשת הבהרות מצד ב"כ המבקשת, פנה אגף המכס שלושה ימים לאחר הוצאת השומה אל הבנקים, וביקש לחלט את הערבויות שהופקדו על ידי החברה.
החברה הגישה המרצת פתיחה כנגד רשות המיסים, במסגרתה ביקשה צו אשר יורה על ביטול הודעת החוב. במקביל, הגישה החברה בקשה לצו מניעה זמני, אשר יורה לרשות המיסים לחדול מביצוע הליכי גבייה ואכיפה, ובמיוחד, לחדול ממימוש הערבויות הבנקאיות.
טענות הצדדים


החברה טענה בפני בית המשפט שהודעת החיוב הוצאה בחוסר סמכות, וזאת היות והגורם החתום על ההודעה, הוא מנהל יחידת הישבון ופטור מותנה בבית המכס, אינו מוסמך לעשות כן.  טענה נוספת אשר הועלתה על ידי החברה היתה שהבסיס העובדתי אשר עומד בבסיס הוצאת הודעת החיוב שגוי, תוך שהיא מתייחסת לתוצאות בדיקת מעבדה אשר, לטענתה, מבססות את טענותיה.


בכל הנוגע לבקשה לסעד זמני, טענה החברה כי מימוש הערבויות יגרום לה לנזק ממשי אל מול הבנק, וכי הדבר ישליך על שאר החשבונות שלה.
רשות המיסים טענה, מנגד, כי הודעת החיוב הוצאה כדין, וכי אין לאסור על מימוש הערבויות הבנקאיות, מקום בו אלו הופקדו במטרה להבטיח את תשלום מיסי הקנייה. נטען, כי הערבויות הבנקאיות משקפות סכום אשר אמור להיות "משוריין" לצורך תשלום המיסים, ועל כן אין המדובר בסכום שיגרע מהתזרים השוטף של המבקשת.


הדיון המשפטי
לאחר שקילת הדברים, קבע בית המשפט כי לא ניתן לקבוע כי אין לתביעה סיכויי להתקבל, ולכן הוא פנה לבחון את מאזן הנוחות בין הצדדים.
בית המשפט קבע כי מקום בו הודעת חוב בגובה של 15 מיליון ₪ נשלחה ליבואן על ידי רשות המיסים, ומקום בו פנה ב"כ היבואן זמן קצר לאחר מכן לרשות המיסים במטרה לקבל הבהרות, ותחת שליחת הבהרות, החלה רשות המיסים במימוש הערבויות הבנקאיות, קיימות "נסיבות מיוחדות" המאפשרות לשקול לעכב מימוש של חלק מהערבויות, לכל הפחות.
לאור האמור, קבע בית המשפט כי האיזון הנכון יהיה מימוש מחצית מהערבויות, וכן הורה על מתן צו זמני המונע נקיטת הליכי גבייה ואכיפה, כנגד הפקדת ערבויות, בתמהיל של ערבויות אישיות, ערבויות צד ג' ושיעבוד נכס מקרקעין, בסכום מצטבר של 5.5 מיליון ₪.

ת.א (חי') 53309-03-16 ר.מ.ש בסט ייצור ומסחר בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.05.2016) (החלטה מיום 18/05/2016, לפני כבוד השופטת תמר נאות פרי. ב"כ הצדדים- לחברת ר.מ.ש בסט ייצור ומסחר בע"מ- עו"ד ג'וליאן חדאד. למדינת ישראל פרקליטות המדינה]. 


* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 ________________________________________________________________

 בית משפט השלום בחיפה: אין לבטל המחאה עבור שירותי עמילות מכס בטענה לגביית סכומים מופרזים
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, אלישי שיף


בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה, אשר דן בתביעה שהוגשה על ידי סוכן מכס נגד יבואן, וזאת בעקבות ביטול המחאה עבור שירותי עמילות מכס אשר ניתנו לו על ידי סוכן המכס.

בית המשפט קיבל את תביעת סוכן המכס, ודחה את טענות היבואן לפיהן סוכן המכס גבה ממנו סכומים מופרזים מעבר למוסכם בין הצדדים, תוך ניצול חוסר ניסיונו של היבואן.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

יבואן של סחורות פנה לחברה העוסקת במתן שירותי עמילות מכס לצורך קבלת שירותי החברה.

היבואן מסר לחברה שני שיקים בסכום כולל של 22,000 ₪, בגין הוצאות בהן נשאה החברה במקום היבואן, ובגין עמלות שונות להן זכאית החברה. שיק אחד על סך 10,000 ש"ח כובד אולם שיק שני על סך 12,000 ש"ח לא כובד, ובגינו החברה החלה הליך הוצאה לפועל לצורך פירעון הסכום כאמור.
 
היבואן טען כי פנה לחברה לצורך הסדרת הליך שחרור מכולת ממתקים שייבא מארה"ב בדצמבר 2013,  וכי הוסכם ביניהם ששיק על סך 12,000 ש"ח יופקד בידי החברה ומועד פירעונו יהיה עשרה ימים לאחר מכן זאת בכפוף להתחייבות החברה להעביר ליבואן  את הרשימון.

לאחר שנתגלעה מחלוקת בנוגע לגובה העמלה שהיבואן צריך שלם לחברה, ביטל היבואן את השיק על סך 12,000 ₪.

החברה טענה כי היבואן ידע את כל הסכומים שבגינם ניתנו השיקים, וכי במסגרת מספר פגישות בין החברה ליבואן, הוצג חשבון פרופורמה המפרט את הסכומים שעליו לשאת.

החברה טענה כי היבואן ביטל את השיק השני, על סך 12,000 ₪, בטענה למצוקה כספית, כאשר סוכם עם היבואן כי הוא ישלם את היתרה בתשלומים.

היבואן טען, מנגד, כי ביקש לקבל לידיו את רשימון הייבוא במטרה לבחון את הנתונים השונים, וכי החברה סירבה להעברה לו את הרשימון, ומסיבה זו ביטל את השיק השני.

כמו כן, טען כי סירוב החברה גרם לו נזק רב שכן לא יכול היה לדרוש החזרי מע"מ וכתוצאה מכך גרם לדחיית תשלומי מע"מ והטלת קנס כספי.

  פסיקת בית המשפט:
 
בית המשפט קיבל את טענות החברה, וקבע כי היבואן לא עמד בנטל הראיה הרובץ עליו לצורך הוכחת טענותיו.
 
בית המשפט קבע כי טענות היבואן שלא ידע את פירוט הסכומים בגינם חויב על ידי החברה ריקות מתוכן וסותרות, תוך שהוא קובע כי אין זה הגיוני שכוונת החברה היה "לעקוץ" את היבואן, בזמן שהעבירה את הסחורה למחסנו של היבואן טרם תשלום באופן מלא.

כמו כן, טענת היבואן בדבר מסירת הרשימון כתנאי למימוש השיק, לא הוכחה וכי העובדה שלא הביא תצהיר תומך לטענתו מהווה חזקה שאותה טענה בעצם כלל אינה תומכת בו ולמעשה משמשת לרעתו.

הוכח שהחברה הציגה בפני היבואן, טרם ביצוע הפעולה, חשבונות פרופורמה, דבר השומט את הקרקע מטענת היבואן כי חויב בכספים מעבר למה שסוכם.
 
בסופו של דבר, קיבל בית המשפט את תביעת החברה, וחייב את היבואן בתשלום 16,756 ש"ח בגין השיק והוצאות שכ"ט ואגרה, לא כולל ריבית והפרשי הצמדה.
 

[תא"מ (שלום חיפה)  59086-07-14 ג'ט קרגו נ' נעים איוב, פסק דין מיום 3.4.2016, השופט אפרים צ'יזיק. ב"כ הצדדים: בשם החברה: עו"ד ניר יאיר, בשם היבואן: עו"ד חלילה מחמוד].
 

 

  

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 

 ________________________________________________________________

 כלי רכב אשר שימש להברחת טובין יחולט נוסף על חילוט הטובין עצמם
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתון, קיריל קפלון


רקע
עובד בנמל אשדוד נתפס עם סגריות מוברחות בבואו לעזוב את שטח הנמל.  הרכב נתפס בכוונה להחרימו. סקירה זו תתייחס לפסק דינו של בית משפט השלום באשקלון שקבע שניתן להחרים את הרכב, זאת על אף טענותיו של העובד כי הרכב לא שייך לו, וכי החרמה של רכב בשווי 140,000 ₪ לא מדתית ביחס לעבירת מס, אשר העלמת המס הגלומה בה נאמדת בכ-10,000 ₪.


עובדות המקרה:
בתאריך 23/01/2015 נתפס עובד נמל אשדוד כשהוא יוצא מהנמל ובתוך רכבו, מתחת לרגליו, 9 חבילות סיגריות החשודות כמוברחות. עוד באותו היום נתפס רכב נוסף במחסן בו עבד העובד ובו 25 חבילות סיגריות נוספות אשר המס עליהן לא שולם כחוק. כעבור יומיים, נתפס הרכב הראשון וביום 15/3/2015 הודיעה המדינה על חילוט הרכב היות וזה שימש ככלי להברחת טובין. לעובד ניתנה אפשרות להגיש תביעה ולתבוע את החזרת הרכב התפוס, אחרת יוחרם הרכב לטובת המדינה.


ביום 29/02/2016 הודה העובד במסגרת כתב אישום שהוגש כנגדו בהברחת הסיגריות והוא הורשע. מכאן, נותר לבית המשפט להכריע באשר לגורלו של הרכב.


טענות הצדדים
העובד טען כי הרכב הנתפס שייך לאימו, שכן היא זו שמימנה את מרבית רכישתו, והיא זו שרשומה כבעלים ברישיון הרכב. נטען, כי היות ולא הייתה לה יד בהברחת הסיגריות, אין להחרים את רכבה.


נטען בנוסף, כי עצם ההחרמה אינה מדתית, שכן העלמת המס הגלומה בהברחת הסיגריות מסתכמת לפחות מ- 10,000 ₪ בעוד שוויו של הרכב כ- 140,000 ₪.
מנגד טענה רשות המסים כי בעוד שהרכב רשום על שם אימו של העובד, העובד הוא זה אשר עשה ברכב מנהג בעלים, וכי יש לראותו בפועל כבעליו של הרכב.
באשר לטענת המידתיות, השיבה רשות המסים כי החילוט וההחרמה מתבצעים במסגרת סנקציה אזרחית הנפרדת מההליך הפלילי. היות ומטרתה של הסנקציה היא להרתיע מבריחים פוטנציאליים, שוויו של הכלי הרכב לא מהווה שיקול בשאלת התפיסה וההחרמה.


הדיון המשפטי
בפתח דבריו קבע בית המשפט שהרשעה בפלילים לא גוררת באופן מיידי החרמת כלי רכב ששימש בהברחת הטובין, וכי למרות ההרשעה, יש צורך להכריע בשאלת הבעלות ברכב בטרם יוחלט גורלו. עוד קובע בית המשפט כי על מנת לבחון את שאלת סבירות ההחרמה, יש לבחון את מכלול הנסיבות בעקבותיהן נתפס הרכב.
בית המשפט קיבל את עמדת רשות המסים, וקבע כי אין בהבדל בין שווי הטובין המוברחים, לבין עלות כלי הרכב כדי למנוע את החרמתו. עוד הוסיף בית המשפט, כי היות ותכלית ההחרמה היא ההרתעתית, ניתן יהיה להחרים רכב ששימש להברחה, גם אם אינו בבעלות המבריח.


מעדותו של העובד בפני חוקר המכס עלה, כי אין זו הפעם הראשונה שהעובד עושה שימוש ברכב על מנת להבריח סיגריות מהנמל. לאור זאת דחה בית המשפט את טענת העובד בדבר חוסר המידתיות וקבע כי החרמת הרכב הינה סבירה בנסיבות העניין.
לעניין הבעלות ברכב, הדגיש בית המשפט את העובדה שאימו של העובד לא ידעה מהו סוג הרכב, מה מחירו, וכי הרכב היה בשימוש תדיר של העובד, ולשאלה מדוע הרכב רשום על שמה ענתה שרצתה למנוע מלחמות אחים. לאור האמור, קבע בית המשפט כי יש לראות בעובד כבעל הרכב.


לסיכום קבע בית המשפט כי גם אילו נקבע כי הרכב שייך לאימו של העובד, הרי שבכך שאיפשרה לעובד להשתמש בו דרך קבע, אין באי ידיעתה כדי למנוע את חילוט והחרמת הרכב. בנסיבות העניין קבע בית המשפט שהרכב מוחרם וניתנת לרשות המסים הרשות להמשיך בהליכי החילוט.
   


ת"א (אש') 52065-06-15 קלודי בן עזרא נ' מדינת ישראל רשות המיסים (פורסם בנבו, 31.05.2016) (פסק דין מיום 31/05/2016, לפני כבוד השופט עידו כפכפי. [ב"כ הצדדים- קלודי בן עזרא ויולנד(איילה) בן עזרא- עו"ד שרון גלילי ועו"ד דורית דגן אולקינצקי. למדינת ישראל – ע"י ב"כ מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי) – שלוחת אשקלון]. 


* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 ______________________________________________________________

 

בית משפט השלום בחיפה: הסחורה הושמדה - חברת השילוח תקבל תשלום עבור שירותיה
עו"ד גיל נדל,עו"ד דייב זייתון, קיריל קפלון

 

עובדות המקרה:
חברת בטיחות בתנועה בע"מ התקשרה עם חברת השילוח טי.אנ.טי אקספרס וורלדוייד (ישראל) בע"מ במטרה לקבל שירותי שילוח ובלדרות. לקראת שנת 2012 הזמינה החברה דוגמאות של פנסי תאורה לאופניים, אולם בעת הגעת הסחורה למכס חיפה, לא אישר המכס לשחררן, בהיעדר אישור משרד התחבורה.
חברת השילוח שילמה את המסים והאגרות עבור שחרור הסחורה, אולם ללא אישור משרד התחבורה, לא ניתן היה לשחררה, והסחורה הושמדה על ידי המכס.
כעבור חצי שנה, שלחה חברת השילוח דרישה לתשלום הוצאות השחרור, אותה סירבה החברה לשלם. הדרישה עמדה על 1,474 ₪ מתוכם 1,048 בגין תשלום המע"מ ברשימון, 349 ₪ בגין מכס, ו-77 ₪ אגרות.
לאור האמור, תבעה חברת השילוח את החברה.
טענות הצדדים
החברה טענה כי אין עילה לתשלום, בייחוד שהדרישה העיקרית היא עבור מע"מ על סחורה שלא סופקה. נטען, כי היות והסחורה לא שוחררה, השירות לא ניתן, ואין בסיס לדרישה.
מנגד, טענה חברת השילוח כי היא נשאה בעלויות שחרור הרשימון עבור היבואן, עלויות שצריכות להיות משולמות ללא קשר לתוצאה. יתרה מכך, עת נתקלה חברת השילוח בדרישה להנפקת התעודה ממשרד הרישוי, היא העבירה את הדרישה אל היבואן במטרה שיפעל להוצאתה.
 הדיון המשפטי
בית המשפט קיבל את טענות חברת השילוח, וקבע שמקום בו שילמה חברת השילוח את המיסים והאגרות הרלוונטיות בשם הנתבעת, היא זכאית להשבה של הסכומים, ללא קשר לשאלה אם הסחורה שוחררה.
לגופו של עניין, בית המשפט שוכנע שחברת השילוח שילמה את הסכומים המצוינים ברשימון, כאשר האחריות להפיק אישור ממשרד הבריאות רבצה על כתפי החברה, ומשלא עשתה כן הביאה להשמדת הסחורה.
לסיכום קבע בית המשפט כי חברת השילוח ביצעה את כל המוטל עליה בהתאם להסכם בין הצדדים, וכל טענה על אי שחרור הסחורה מצד היבואן צריכה להיות מופנת למכס ולא לחברת השילוח. על כן פסק בית המשפט שעל היבואן לשלם את מלוא סכום התביעה לחברת השילוח.

תאמ (חי') 9284-11-15 טי.אנ.טי. אקספרס וורלדווייד (ישראל) בע"מ נ' בטיחות בתנועה בע"מ [פסק דין מיום 09/06/2016, לפני כבוד השופט אבישי רובס]. 

 

  
* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 _______________________________________________________________

 

בית משפט המחוזי בבאר שבע: הרשעת יבואן ישראלי בהברחת טובין לרשות הפלסטינאית תותר על כנה
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתון, קיריל קפלון


רקע:
יבואן ישראלי ייבא ציוד מחרטות וציוד עיבוד מתכת מסין עבור חברה הממוקמת בחברון, תוך הסוואת היעד האמיתי של הסחורה ובעליה. בית המשפט הרשיע את היבואן בהגשת רשימון כוזב, הטעיית פקיד מכס והשטת טובין בניגוד לצו הפיקוח. סקירה זו תעסוק בערעור שהגיש היבואן לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.


עובדות המקרה:
בשנת 2007, פנתה חברת רויאל ובעליה, היושבים בחברון, אל יבואן ישראלי וביקשו ממנו לייבא עבורם מחרטות וציוד עיבוד מתכת. חברת רויאל פנתה אל היבואן הישראלי היות ויבוא ציוד שכזה לאיו"ש דרש רישיון ספציפי בעוד שייבוא על ידי חברה ישראלית לא דרש היתרים מיוחדים, דבר המאפשר את עקיפת "המכשול".
הציוד הגיע לנמל אשדוד במאי 2007, כאשר במסמכי הייבוא התנוסס שמו של היבואן הישראלי, זאת על אף שחברת רויאל היא שיזמה את ייבוא הציוד, והיא זו ששילמה עליו. לאור זאת יוחסו ליבואן הישראלי עבירות של הברחת טובין, הגשת רשימון יבוא כוזב, הצגת חשבון מכר כוזב, הטעיית פקיד מכס והשטת טובין בניגוד לצו הפיקוח. 
בית משפט השלום באשדוד הרשיע את נעמה היבואן, וחברה שבבעלותו, בהגשת רשימון יבוא כוזב, הטעיית פקיד מכס והשטת טובין בניגוד לצו הפיקוח, כאשר גזר הדין השית עליו 6 חודשי מאסר, וקנס אותו ואת החברה שבבעלותו ב-50,000 ₪.


טענות הצדדים
היבואן טען בפני בית המשפט המחוזי כי נכון הוא כי הציוד הוזמן עבור חברת רויאל, והיא אף שילמה עליו, אולם, רוכש הציוד והיבואן לא הייתה חברת רויאל אלא היבואן עצמו, ולכן לא היה דיווח כוזב במסמכים.
טענתו העיקרית של היבואן בערעור הייתה שבמאי 2007 לא היה צורך חוקי ברישיון יבוא מחרטות לאיו"ש, וכי הצורך החוקי התעורר רק בתאריך 26/06/2007, תוקנה התוספת השניה ל"אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (העברת חומרים וציוד דו שימושיים מסוימים לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית), התשס"ד – 2004, באופן אשר חייב רישיון מיוחד לסוג הציוד הזה.
מנגד טענה רשות המסים שעדותו של היבואן הינה עדות כבושה וכי בחקירתו בשנת 2007 הציג גרסה שונה מזו שהציג בשנת 2015 בבית המשפט.
עוד טענה רשות המסים שעוד בטרם תיקון התוספת השנייה, הוראות היתר כללי להבאת טובין לאיו"ש וצו האלוף אסרו על ייבוא הציוד ללא רישיון.


הדיון המשפטי
בית המשפט דחה את טענותיו העובדתיות של היבואן לעניין היותו בעל הטובין ואישר את קביעת בית משפט השלום. בית המשפט קיבל את טענות רשות המסים וקבע כי עוד טרם תיקון התוספת השנייה, חל איסור לייבא מחרטות לאיו"ש ללא היתר מיוחד.
עוד הוסיף בית המשפט כי היבואן היה מודע היטב לחובת הנפקת רישיון הייבוא, ולראייה סוכן המכס שלו סירב לשחרר את הציוד והוא נאלץ לפנות לסוכן מכס אחר. לאור זאת הסיק בית המשפט שהיבואן וחברת רויאל קשרו קשר לייצר מצגים כוזבים בפני רשות המיסים על מנת לאפשר לחברת רויאל לייבא את הציוד ללא רישיון יבוא.
לאור האמור, דחה בית המשפט את ערעור היבואן על הכרעת הדין וגזר הדין.

ע"פ (ב"ש) 43446-01-16 חוסין נעמה נ' מדינת ישראל - רשות המיסים (החלטה מיום 01/06/2016, בפני כבוד הנשיא י' אלון, השופטת י' רז-לוי, השופט י' עדן. [ב"כ הצדדים: לחוסין נעמה וחברת חוסין ועלי אבו פייסל בע"מ - עו"ד ציון אמיר ועו"ד אנה קרנץ; למדינת ישראל – עו"ד שירן באדי]. 

 

 
* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

_________________________________________________________________

נדחתה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון בעניין פסילת תעודת מקור
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, קיריל קפלון

 

עובדות המקרה:

בשנת 2007 ייבאה חברת קומסקו שתי מכונות לגריסת אבן מארה"ב. זוג המכונות עשו דרכן לישראל דרך גרמניה ובעת שחרורן מהמכס, לא הוגשה למכס תעודת מקור בהתאם להסכם הסחר החופשי של ישראל עם ארה"ב. תעודת המקור הוגשה בחלוף 20 ימים מיום שחרור הסחורה מהמכס, דבר אשר הביא את רשות המיסים לסרב בלהכיר בה, ולדרוש תשלום מכס בגין המכונות, בשיעור של כ-300,00 ₪.

החברה הגישה תביעה לבית משפט השלום, להשבה של המכס אשר נגבה ממנה, אך תביעתה נדחתה. בית משפט השלום הדגיש את החשיבות אשר, לגישתו, יש בהמצאת תעודת מקור בתנאים שנקבעו לכך, תוך שהוא קובע כי הסכמי הסחר החופשי מושתתים על הסתמכות המדינות על האמור בהם, באופן שמחייב הקפדה על תנאיהם. על פסק דינו של בית המשפט השלום הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי נתן תוקף להכרעת בית משפט השלום. על פסקי דין אלו, הגישה בחברה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

טענות הצדדים:

במסגרת בקשת רשות הערעור טענה קומסקו כי הבקשה מעלה שאלה עקרונית באשר למעמדה של תעודת המקור, דהיינו, האם היא מסמך מהותי, אשר אי הגשתו שולל את מעמד המקור, או ראייתי. קומסקו טענה כי הדרישה להצגת תעודת מקור היא דרישה ראייתית – פרוצדוראלית, וזאת להבדיל מהדרישה  המהותית לפיה הטובין יוצרו במדינה מסוימת, ולכן יש להתיר הגשה באיחור של התעודה.

נטען עוד, כי הסכם הסחר עצמו מאפשר הגשה באיחור של תעודת מקור במקרים מסוימים, ואף מאפשר לוותר על הדרישה להצגת תעודת מקור.

רשות המיסים התנגדה למתן רשות הערעור, בטענה כי הבקשה אינה מצדיקה מתן זכות ערעור נוספת, לאחר שהנושא נידון זה מכבר על ידי שתי ערכאות. לגופו של עניין, נטען כי אין להתיר הגשה בדיעבד של תעודת מקור, שכן הדבר יביא לריקון מתוכן של הדרישה להגשת תעודת מקור, וכי היא מכירה במקרים חריגים בהם היא מאפשרת הגשת תעודת מקור באיחור, כגון, שביתה, שחרור משלוח תרופות דחוף, או שחרור סחורה שעלולה להתקלקל. נטען, כי במקרים מהסוג הזה, מוקמת ועדה שבודקת את המקרים החריגים. באשר בענייננו המקרה של היבואן נדון בועדת החריגים בבית המכס אשדוד וועדת החריגים העליונה בהנהלת המכס, ושתי הועדות דחו את האפשרות להכיר במקרה זה כמקרה חריג.

הדיון המשפטי:
 
בית המשפט העליון לא מצא הצדקה לאפשר ערעור נוסף, ודחה את בקשת הערעור מסיבה זו. עם זאת, בית המשפט העיר כי לאור הודיית המדינה כי קיימים מקרים בהן ניתן יהיה להציג תעודת מקור בדיעבד, ולאור קיום ועדות חריגים שתפקידן לבחון האם ראוי להכיר בהגשה מאוחרת של תעודות מקור, אין למעשה מחלוקת האם קיימים מקרים בהם יבואן יזכה בפטור ממכס חרף המצאת תעודת מקור באיחור.
סוף דבר, היבואן נאלץ לשלם 300,000 ₪ כתוצאה מאי המצאת התעודה במועד שחרור הטובין. עם זאת, עשויה לעודד אותו התוצאה כי בעתיד נפער פתח לאי המצאת תעודות אלו במעמד השחרור.

פרשנות:

בכל הכבוד, לדעתנו היה ראוי כי בית המשפט העליון יקבע הלכה ברורה בשאלה מה דינו של יבואן שהציג תעודת מקור באיחור (ולא במועד השחרור מן המכס). כאשר הלכה שכזו, תסייע גם לוועדת החריגים של המכס לבצע את תפקידה בהתאם לקווים מנחים ברורים.

[ההליך בבית המשפט העליון: רע"א 4193/15 קומסקו בע"מ נ' מדינת ישראל - רשות המסים - אגף המכס, החלטה מיום 27.03.2016. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד גיל נדל, שירית נקר ועומר וגנר ממשרדנו. לרשות המכס- עו"ד ציפי קוינט-שילוני מפרקליטות המדינה] 

[ההליך בבית המשפט המחוזי: ע"א (י-ם) 56448-06-14 קומסקו בע"מ נ' מדינת ישראל - רשות המיסים- ירושלים, פסק-דין מיום 12.05.2015)[

למאמרים נוספים שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא תעודות מקור, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

על משמעות האיחור בהגשת תעודת מקור

סלחנות כלפי איחור או פגם טכני בהגשת תעודות מקור- לא בכל המקרים

פסילת תעודת מקור - יש צורך בהתערבות המחוקק

פטור ממכס באמצעות תעודות מקור – הסיכונים, והדרך להימנע מהם (פורסם בדו ירחון מיסים כו/5 (אוקטובר 2012) א 72)

חלק ג': הסכמי סחר וכללי מקור - אם נפלתם אולי גם תוכלו לקום!

 

 

 
* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

_______________________________________________________________


הפיקוח על יצוא בטחוני – משטר MTCR – חלק ראשון
 עו"ד גיל נדל, עו"ד אור כהן-ששון 

מטרת משטרי הפיקוח הבטחוני והדו-שימושי השונים, היא להסדיר את תחום היצוא הבטחוני וזאת מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של המדינות.

כחלק מהמשטרים, כונן משטר ה-MTCR, משטר פיקוח על יצוא טובין הקשורים לתחום הטילים הכבדים, כולל פיקוח על הטכנולוגיה הקשורה לתחום. במסגרת סקירה זו נדון במשטר זה.

משטר הפיקוח על טכנולוגית טילים (MTCR)

משטר הפיקוח על טכנולוגיות טילים (MTCR ;Missile Technology Control Regime) הינו משטר בינלאומי לבקרה על סחר בטובין מסוג טילים והטכנולוגיות רלוונטיות לתחום.
המשטר נוסד בשנת 1987 על ידי מדינות G-7, אשר ראו לנגד עיניהם את הסכנה הטמונה לאנושות במעבר בלתי מבוקר של טובין מסוג טילים שעלולים לשמש למטרות גרעיניות, ועל כן פעלו לייסוד משטר ה-MTCR.

כאמור, המשטר מכוון באופן ספציפי לפקח על טובין המשמשים בתחום הטילים למטרות גרעיניות (בשונה ממשטרי פיקוח כללים, דוגמת Wassenaar), וככזה הוא מגדיר "תנאי סף": טובין שמפוקחים על ידי משטר זה יהיו בעלי יכולת נשיאה מינמאלי של 500Kg, ובעלי טווח שיגור של 300Km לפחות.
מדי שנה, נערך דיון מקצועי במשטר על מנת לעדכן אותו ולשמור עליו רלוונטי ואפקטיבי בחלוף הזמן ועם התקדמות הטכנולוגיה.

כיום חברות במשטר בצורה 35 מדינות, אשר חתמו ואימצו באופן רשמי את משטר הפיקוח MTCR. עם זאת, ישנן מדינות נוספות בעולם, ובתוכן ישראל, שאינן במעמד "מדינה חברה" אולם הלכה למעשה הן מקיימות משטר פיקוח דומה עד זהה בכך שמאמצים בחקיקה מקומית הוראות המשטר והעדכונים החלים בו.

האסדרה על יצוא טובין וטכנולוגיות לטילים מחולקת במשטר ה-MTCR לקטגוריות כדלהלן:
- קטגוריה I: הקטגוריה "הרגישה", בה מופיעים הפריטים המפוקחים ביותר.
הקטגוריה קובעת רשימה של מערכות שלמות לנשיאת 500 ק"ג ומעלה, לטווח מינימאלי של 300 ק"מ.
• מערכות מושלמות לשיגור: כוללת מערכות מושלמות של משגרים וטילים, תוכנות לטובין אלו וטכנולוגיה לפיתוח והפעלה.
• רכבי שיגור, רקטות, טילי שיוט, ומל"טים ייחודיים.
• מערכות משנה: כוללת מערכות לייצור המערכות הנ"ל וכן מערכות לתפעול ותמיכה של המערכות הנ"ל. הקטגוריה כוללת גם תוכנות וטכנולוגיה קשורה.

- קטגוריה II: קטגוריה פחות רגישה, הכוללת פריטים הן לשוק הבטחוני והן לשוק האזרחי.
• ציוד ורכיבי התנעה: הקטגוריה כוללת מנועים מסוגים שונים, מיכלים לחומרי הנעה, מיכלי בידוד לטילים ועוד.
• חומרי בעירה וכימיקלים: חומרי בעירה וכימיקלים שונים, וייצורם.
• רכיבי מבנה: חומרים ורכיבים למבנה ציוד מפוקח.
• רכיבי ניווט ואוריינטציה: ג'יירו, מנגנוני כיוון מגנטיים ועוד.
• בקרת טיסה
• אוויוניקה: רכיבי אלקטרוניקה לתחום התעופה.
• תומכי שיגור: רכיבים, כלים ומערכות תומכות שיגור (Launch).
• מחשוב וחלקי מחשוב לציוד המפוקח (כולל מודלים להדמיה)
• ממירי אנלוג-דיגיטל
• ציוד בחינה לבדיקת ציוד מפוקח
• ציוד התחמקות מרדאר ("חמקנות" - Stealth)
• מערכות הגנה מתופעות גרעיניות: ציוד אלקטרוני עמיד לקרינה וכיו"ב.

MTCR בישראל

על אף שמדינת ישראל אינה חתומה על אמנת MTCR, חוק הפיקוח על היצוא הבטחוני, התשס"ז-2007, מתייחס מפורשות למשטר זה ומאמץ אותו.
יתרה מכך, בעת בקשת רישיון מאפ"י למוצר המפוקח על פי MTCR, יש לנקוט בקוד ייחודי שמופיע ברשימת הפיקוח של ה-MTCR, ובהתאם לנהלי MTCR המתפרסמים באתר הרשמי.

בנוסף לבקשת הרישיון למוצר המפוקח על פי MTCR, יש להגיש הצהרה ייחודית ("הצהרת MTCR") שעליה יחתום המשתמש הסופי, וזאת על מנת לוודא את היעד האחרון אליו יגיעו הטובין.

 


* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

__________________________________________________________________

הפיקוח על ענף המזון - חלק שני
עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוז

בסוף חודש מאי 2016 צפוי להיכנס לתוקפו חוק חדש אשר מטרתו להסדיר בצורה רוחבית ומקיפה את כל הפיקוח על ענף המזון, לרבות על יבוא מזון.

בשלב זה, פנה שר הבריאות, מר יעקב ליצמן לוועדת הבריאות של הכנסת בבקשה לדחות את כניסת חוק הגנת בריאות הציבור (מזון) בחצי שנה לצורך יישום מלא של הרפורמה, כך שמועד תחילתו יחול בסוף נובמבר 2016.
החוק טומן בחובו חידושים רבים ליבואני מזון, הכוללים גם הקלות מסוימות על הפיקוח. במאמרנו הקודם, סקרנו את אמצעי האכיפה המנהליים החדשים שנקבעו בחוק, המכונים בשם "עיצום כספי" ואשר באמצעותם יוכלו הרשויות לאכוף את הוראות החוק.
במאמר זה, נביא לכם תמצית של ההקלות בייבוא מזון הצפויות להיכנס לתוקף במסגרת החוק החדש.
מטרת החוק ועיקריו
הפיקוח על ייבוא מזון לישראל היה מוסדר במשך שנים רבות בחקיקה ישנה (פקודת בריאות הציבור (מזון)), ובמהלך השנה הנוכחית יוחלפו הוראות הפקודה בהוראות חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון).
מטרת החוק היא להסדיר מחדש את הפיקוח על שרשרת האספקה החל משלב הייצור דרך מקטעי הייצוא והייבוא וכלה בשיווק. בפרט, החוק מסדיר מחדש את הפיקוח על ייבוא המזון תוך התאמה של תהליך הפיקוח לפי סוג המזון.
למעשה, מטרת החוק היא לצורך ייעול ופישוט תהליכי ייבוא מזון לישראל על ידי פיקוח בדרכי השיווק במקום בשער הכניסה לישראל.
הרפורמה באה לידי ביטוי בהקלה משמעותית בייבוא ושחרור מזון רגיל, אך הרפורמה המקיפה ביותר היא בתחום הפיקוח הווטרינרי על בשר ומוצריו, במסגרתה תבוטל באופן הדרגתי החובה להגיע ל"בדיקת משנה" והפיקוח ינוהל באמצעות תאגיד לפיקוח וטרינרי שיוקם בחוק.
ההקלות בייבוא מזון לישראל
בין יתר ההקלות שהביא עימו החוק החדש, ישנן מספר הקלות משמעותיות:
1. קבלת הצהרת יבואן - כך במקום קבלת אישור מוקדם על עמידה בדרישות החוקיות לייבוא מזון רגיל (לרבות הליך רישום יבואן), יכלול התהליך קבלת הצהרת יבואן וקבלת אישור מיידי לייבוא באופן שיאפשר שחרור מהנמל תוך יום אחד בלבד. יובהר כי אישור מוקדם יידרש מיבואן מזון רגיש.

2. מעבר לשיטת עבודה מקוונת - בעוד שכיום משך הטיפול בהנפקת תעודת רישום ייבוא למוצר מזון רגיל הוא כעשרה ימי עבודה, עם כניסת החוק לתוקפו, יבואן אשר ימסור את הצהרתו ושילם אגרה כנדרש, יקבל אישור שהצהרתו התקבלה באופן מקוון.

3. הארכת תוקף תחולת הצהרת היבואן - הצהרת היבואן בנוגע למזון מסוים תחול על כל משלוח של מזון זה, כל עוד לא השתנה פרט מהפרטים שמסר היבואן בהצהרתו או בהרכב המזון המיובא.

4. הקלות בתהליך שחרור המזון מתחנת ההסגר - כיום, שחרור המזון מתבצע לאחר בדיקת כל המסמכים הרלוונטיים וקבלת תוצאות בדיקות המעבדה. אישור שחרור מזון מתחנת ההסגר מהווה תנאי מקדים לשחרור המזון מהנמל. במסגרת החוק החדש, יבואן יהיה רשאי לשחרר מזון מתחנת ההסגר לאחר קבלת תעודת שחרור. הבקשה לתעודת השחרור תעשה באופן מקוון בסמוך למועד הגעת המזון לישראל והתעודה תונפק בסמוך להגשת הבקשה ולא יאוחר מיום עבודה שלאחר קבלת הבקשה.
יצוין כי במקרים מסוימים משלוחי מזון ייבדקו בתחנת ההסגר לשם הבטחת תקינות המזון ובטיחותו וזאת כאשר מדובר במזון רגיש או כאשר אין מידע מספק בהצהרת היבואן.

שינויים במערך הפיקוח הווטרינרי
כיום הפיקוח הווטרינרי כולל שלושה תחומים: 1. פיקוח באמצעות רופא וטרינר ציבורי המפקח על פעילות המפעל המפוקח על ידי השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות; 2.ייצור בתנאי ייצור נאותים; 3. בדיקות משנה על ידי הרופאים הוטרינרים ברשויות המקומיות בתחנות קבועות.
למעשה, עיקר הפיקוח כיום מתמקד בבדיקות משנה  ולא בפיקוח במפעלי הייצור ובאתרי השיווק והמכירה.
עם כניסתו של החוק לתוקף, יינתן פטור מיידי מהחובה להגיע בכל נסיעה לבדיקות משנה למפעלים העומדים בדרישות מחמירות של פיקוח והיא תוחלף בחובת הגעה אקראית לבדיקות משנה.
בהתאם לכך, תוקם מערכת ארצית של פיקוח שיפעל באופן אחיד דווקא במפעלי הייצור ואתרי השיווק והמכירה. המשמעות היא מינוי של רופא וטרינרי המועסק על ידי רשות ציבורית והנהגת תנאי ייצור נאותים במפעל שיפוקחו על ידו. 
 מבחינת הפיקוח באתרי השיווק והמכירה, האחריות לכך תועבר למשרד הבריאות באמצעות התאגיד לפיקוח וטרינרי.

 

 

 

 * * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 ________________________________________________________________


מה חדש החודש?


ענייני מכס ורגולציה
• משרדנו מטפל במספר יבואני כלי עבודה שהוצאו להם גירעונות מכס בעקבות שינוי סיווג של מקדחה המשולבת בפטישון.
• משרדנו מייצג יבואנים רבים של פרופילי אלומיניום שהוצאו להם הודעות חיוב בגין שינוי סיווג של פרופילים מוזהבים ומוכספים.
• משרדנו מייצג יבואנים רבים בהליכי גילוי מרצון מול רשות המסים בנוגע לאי הכללת עלויות כשרות בערך לצרכי מכס.
• משרדנו מטפל בעניינו של יבואן מזון הנפגע מאופן חלוקת מכסות יבוא מוצרים חקלאיים, ונמצא בהתדיינות מול משרד הכלכלה לשיפור מנגנון חלוקת המכסות.
• משרדנו מטפל בגילוי מרצון שנעשה מטעם סוכן מכס.
• משרדנו מטפל בחקירת מכס כנגד יבואן רכב.
• משרדנו מלווה עסקה גדולה של יבוא לרשות הפלסטינית.
• משרדנו מטפל בתביעת יבואן להשבת מסי קניה ששולמו ביבוא חומר גלם שימש לייצור מוצר הפטור ממס קניה.
• משרדנו מטפל בעניין הישבון בלו מול רשות המכס, ובעניין פטור של מוצרים מסוימים מחבות בלו.
• משרדנו מייעץ ליצואן ישראלי בכל הנוגע להישבון והנפקת תעודות מקור.
• משרדנו מטפל בשם יבואני טלפונים סלולריים מול רשות המכס בנוגע ל"הרמות ערך" שנעשו על ידה.
• משרדנו מטפל בערעור שהוגש לוועדת היבוא מטעם יבואן שלא צירף אישור מכון תקנים לרשומון היבוא ונקנס בעשרות אלפי שקלים.
בתי משפט
• בית המשפט אישר הסדר הסתלקות בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד לקוח משרדנו, יבואן תוסף תזונה, ופסק גמול ושכר טרחה נמוכים לתובע הייצוגי.
• משרדנו מטפל בתובענה ייצוגית שהוגשה כנגד יבואן מזון בטענה לסימון לקוי של כשרות.
• משרדנו ממשיך בהגשת תביעות להשבת אגרות מזון בלתי חוקיות שנגבו על ידי משרד הבריאות.

הרצאות, ימי עיון והופעות בתקשורת
• עו"ד גיל נדל הרצה בתאריך 18.7.16 בלשכת המסחר בנושא חוק הגנת בריאות הציבור מזון.
• עו"ד גיל נדל הרצה בתאריך 20.7.16 בלשכת המסחר בחיפה בנושא פיקוח על יצוא ציוד דו שימושי.