גיל נדל משרד עורכי דין

 

יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

- החל מה- 1 בינואר 2017 - סנקציות בגין אי מילוי תצהיר יצואן


- התקבלה ארכה להסדרת עלויות הכשרות מול המכס עד ליום 31.12.16


- בית המשפט המחוזי מרכז קיבל את עמדת רשות המיסים לעניין חיוב יבואני רכב ביבוא אישי


- בית המשפט העליון לרבנות הראשית: יש לסייע ליבואנים מקבילים בהשגת אישורי כשרות

- נדחתה עתירה לבג"ץ בעניין השבת רכב תפוס


- בית המשפט השלום בכפר סבא הפחית עיצום כספי שהוטל בגין ניסיון הברחה של כסף לישראל


- בית משפט השלום בתל אביב: ניתן לתבוע מחסן מטענים מארה"ב בבית משפט בישראל בגין נזק שנגרם למטען


- הזכות לפרטיות מול פומביות הדיון


- מה חדש החודש?

 

 

_________________________________________________________________

החל מה- 1 בינואר 2017 - סנקציות בגין אי מילוי תצהיר יצואן
עו"ד שירית נקר, עו"ד גיל נדל

נוהל חדש שפורסם על ידי רשות המסים ביום 5.7.16, מחייב כל יצואן, החל מיום 1.9.16 לחתום על תצהיר יצואן. יצואן שאינו בטחוני יידרש לחתום על תצהיר יצואן שנתי בלבד, ואילו יצואן בטחוני יידרש למלא תצהיר בכל משלוח יצוא.

לאחר "תקופת ניסיון" של 4 חודשים, החל מה- 1.1.17, ינקטו כל האמצעים הקבועים בחוק כלפי יצואן אשר יתברר בבדיקה כי לא מילא תצהיר או לא מילא אותו כנדרש. הסנקציות אשר ניתן יהיה להפעיל כנגד היצואנים יכולות להגיע עד כדי חילוט הטובין על ידי המכס ואף יותר, וזאת בנוסף לסנקציות שיכולות להיות מוטלות על ידי הרשויות המוסמכות – משרד הביטחון או הכלכלה. בנוסף, כלפי עמיל מכס אשר יתברר כי לא קיבל לידיו תצהיר יצואן חתום עלולות להינקט כל הסנקציות על פי חוק סוכני המכס הכוללות גם סנקציות חריפות כגון מחיקת רישום.

במאמר זה נסביר מי הוא  יצואן בטחוני הנדרש לחתום על תצהיר היצואן לכל משלוח, מדוע נדרש תצהיר היצואן, ומהי האינפורמציה הנדרשת בתצהיר יצואן. כמו כן נסביר מהן החובות החדשות החלות על יצואן שאינו בטחוני.

מי הוא יצואן ביטחוני?
יצואן בטחוני הינו כל יצואן המייצא ציוד מפוקח ו/או עוסק באמצעי הצפנה. 
היצוא המפוקח מוסדר באמצעות חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני תשס"ז-2007, צו יצוא חופשי וצווי פיקוח נוספים המסדירים יצוא של ציוד לחימה, ציוד טילים, עיסוק באמצעי הצפנה, יצוא כימי, ביולוגי וגרעיני וציוד דו שימושי מפוקח.  צווי פיקוח אלו מאמצים משטרי הפיקוח שהוסדרו באמנות בינלאומיות אותן ישראל קיבלה על עצמה. כך לדוגמה משטר ווסנאר (Wassenaar Arrangement) אשר מסדיר את נושא יצוא הציוד הדו-שימושי, משטר הקבוצה האוסטרלית (Australia Group) העוסק במניעת הפצה של נשק כימי וביולוגי, משטר הפיקוח על יצוא בתחום הגרעיני (Nuclear Supplier's Group, וועידת זנגר (Zangger Committee) אשר מטפלת במניעת התפשטותו של נשק גרעיני.

יצואן בטחוני/דו שימושי נדרש לחתום על תצהיר יצואן עבור כל משלוח, וזאת גם אם לא כל יצוא הנו של ציוד מפוקח.

על היצואן מוטלת החובה לבדוק את הרשימות המעודכנות של הציוד המפוקח על מנת להחליט אם הטובין אותם הוא מייצא נדרשים בפיקוח. פירוט הרשימות של הטובין המפוקחים הנו ברשות ובאחריות המשרדים המתאימים – משרד הביטחון ומשרד הכלכלה, בהתאם לעניין:
אצל משרד הביטחון ניתן יהיה להתעדכן ברשימות ציוד הלחימה, ציוד הטילים ובעיסוק באמצעי הצפנה, כאשר אצל משרד הכלכלה ניתן יהיה להתעדכן ברשימות הציוד הדו שימושי, יצוא כימי, ביולוגי וגרעיני, וכימיקלים.

היות ומדובר ברשימות טכניות ומקצועיות אשר מתעדכנות מידי שנה, חשוב כי איש מקצוע מיומן ויעודי אצל היצואן יהיה אמון על בחינת הטובין המיוצאים לאורן.

כאמור לעיל, יצואן שאינו נכנס לגדר יצואן ביטחוני/דו שימושי עדיין אינו פטור שכן הוא נדרש למלא תצהיר יצואן שנתי. דהיינו, כל יצואן, הגם שאין לו כל נגיעה לציוד בטחוני ו/או ציוד דו שימושי, וכל עסקו הוא ביצוא מזון, נדרש למלא תצהיר יצואן שנתי בו הוא בעיקרון מצהיר כי הוא אינו יצואן בטחוני / דו שימושי.

מדוע נדרש תצהיר היצואן?


בהודעת ראש מינהל המכס מיום 5.7.16 נאמר כך:

"על מנת לסייע ליצואנים ולסוכני המכס בעבודתם מול המכס, ולוודא כי הטובין המיוצאים עומדים בתנאי חוקיות היצוא, נדרש היצואן למלא תצהיר יצואן עבור הטובין המיוצאים.".

אכן, תצהיר היצואן יסייע בידי יצואנים להיות במעקב אחר משלוחי היצוא ולוודא כי הוצאו עבורם הרשיונות הנדרשים ובעיקר לסוכני המכס שאין להם כל דרך לדעת האם אכן נדרש רשיון יצוא הטובין המיוצאים, כאשר יחד עם זאת, תצהיר היצואן יאפשר לרשות המכס, המשמשת כשוטר בשער המדינה, לאכוף את הפיקוח על היצוא המוסדר בכל הדינים השונים.

כאמור בהוראת הנוהל הזמנית, תצהירי היצואן נמסרים על ידי היצואן לעמיל המכס ונשמרים על ידו לצרכי ביקורת. באותם מיקרים בהם משלוח מנותב לבדיקה ביצוא ידרש סוכן המכס להציג את תצהיר היצואן השמור אצלו וחוקיות היצוא תיבחן בהסתמך עליו. החל מיום 1.1.17, גם תוכל רשות המכס להפעיל כנגד היצואנים סנקציות בגין אי מילוי או אי מילוי נכון של תצהיר היצואן, כמו גם כלפי סוכני המכס בגין אי הקפדה על קבלת תצהיר יצואן חתום טרם היצוא.

מה נדרש במסגרת התצהיר?


תצהיר יצואן בטחוני –
יצואן הרשום כיצואן בטחוני ואשר מייצא טובין אשר נתונים לפיקוח אחד הצווים, נדרש למלא תצהיר יצואן בכל משלוח יצוא, גם אם מדובר במשלוח ספציפי שאינו כולל את הציוד הנתון לפיקוח. בין הנתונים שהיצואן נדרש למלא בתצהיר כלולים הנתונים הבאים: תיאור הטובין, קוד המוצר באפ"י, כמות הטובין המיוצאים, על פי איזה צו הטובין מפוקחים, נתוני מקבל הסחורה, מקבל החשבונית והמשתמש הסופי, כאשר חשוב להקפיד כי כל נתונים אלו יתאימו למפורט ברישיון היצוא של הציוד וליתר מסמכי היצוא.
על היצואן להפקיד תצהיר זה בידי סוכן המכס, אשר יבדוק אותו מול מסמכי היצוא, אך אינו נדרש להגיש אותו למכס עם כל משלוח, אלא לשמור אצלו לצרכי ביקורת של המכס.

תצהיר יצואן שאינו בטחוני –
כאמור, יצואן שאינו רשום כיצואן בטחוני נדרש למלא תצהיר שנתי, בו הוא מצהיר כי הוא אינו מייצא ולא ייצא טובין אשר נתונים לפיקוח תחת אחד הצווים (ציוד לחימה, ציוד דו שימושי מפוקח, אמצעי הצפנה, יצוא כימי, ביולוגי וגרעיני וכימיקלים). על היצואן להפקיד תצהיר זה בידי סוכן המכס שלו אשר נדרש לשמור אותו אצלו למקרה ובו הוא יתבקש להציג אותו במסגרת ביקורת של המכס.

יש לציין, כי אין לייצא בתהליך בלדרים טובין הנתונים לפיקוח מכל צו שהוא, ועל כן יצואן המייצא בתהליך בלדרים פטור מחובת מילוי תצהיר יצואן.

מה עושים?

כידוע, דו"ח מבקש המדינה קבע כי יש להגביר את האכיפה בתחום היצוא הבטחוני, ואין ספק כי מהלך זה של חיוב הגשת תצהיר יצואן יגביר את האכיפה. לאור מורכבות הנושא – לעיתים מדובר בבדיקת רשימות מפורטות הכוללות מלל טכני ומשפטי סבוך, שתצריך השקעת זמן רבה. על מנת להימנע ממצבי שבהם יתעורר קושי ביצוא משלוחים (מעבר לחשיפה לסנקציות שונות) מומלץ לציבור היצואנים לבצע בדיקות מקדימות, ולהסתייע בייעוץ מקצועי מתאים,  לצורך גיבוש עמדה ברורה בשאלה האם יצוא הטובין על ידם כפוף לרשיונות יצוא כאלו ואחרים ואיזה סוג של תצהיר יצואן עליהם להגיש

 

  


* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

__________________________________________________________________

התקבלה ארכה להסדרת עלויות הכשרות מול המכס עד ליום 31.12.16
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד עומר וגנר

רקע:

רשות המכס מעודדת בימים אלה יבואני מזון לבצע הליך של דיווח על עלויות כשרות שלא הוספו לערך לצרכי מכס, וזאת כדי לסייע לרשות לגבות את מסי היבוא (מכס, מע"מ) שנגרעו בשל אי-הוספת עלויות הכשרות.

כחלק מהליך זה, מוכנה רשות המכס לוותר ליבואנים שיבצעו דיווח זה על גביית קנס הפיגורים, ולהסתפק בגביית קרן המכס, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. הסכמה זו של רשות המכס מגיעה בעקבות מהלך מאומץ של משרדנו.

יודגש כי הליך הדיווח אשר התאפשר עד ליום 1.10.16 הוארך על ידי רשות המכס עד ליום 31.12.16, תוך שצוין על ידה כי לא תינתן ארכה נוספת.

כיצד הכל התחיל?

תחילתו של סיפור זה הינו בפסקי-דין שניתנו בקיץ 2013 בבתי משפט השלום בראשון לציון ובתל-אביב, אשר קבעו כי עלויות כשרות של בשר כבש הן חלק בלתי נפרד מערך המוצר (בשר כבש באותו מקרה) לצרכי מכס, כך שיש לגבות מכס לא רק על ערך הבשר, אלא גם על עלויות הכשרות הנלוות לו. ערעור על אחד מפסקי-הדין הוכרע ביוני 2014, לטובת רשות המכס.
בהמשך, פסק בית משפט השלום בירושלים בקיץ 2014 כי עלויות כשרות של שמן זית הן חלק מהערך לצרכי מכס.

הערעורים הנוספים על פסקי-הדין נדחו בבית המשפט המחוזיים, הגם שהייתה דעת מיעוט שסברה כי יש לקבל אחד מהערעורים והעניין הגיע לפתחו של בית המשפט העליון בחודש דצמבר 2015.

היבואנים טענו בפני בית המשפט העליון כי הערכת טובין מתבצעת על בסיס אמנה בינלאומית שישראל הינה צד לה, וכי פסקי-הדין שניתנו בבתי משפט השלום והמחוזיים חרגו מן האמנה.
היבואנים טענו בהקשר זה כי סעיף 132 לפקודת המכס מתייחס לעלויות ששולמו למוכר או "לטובתו של המוכר", וכי לא ניתן לכלול את עלויות הכשרות תחת סעיף זה.

בית המשפט העליון דחה את טענת היבואנים וקבע כי יש לפרש את סעיף 132 לפקודת המכס ככולל גם תשלומים המבוצעים בגין עלויות כשרות.
 
בית המשפט העליון אימץ את עמדת בתי המשפט השלום והמחוזיים, וקבע כי ה"טובין" שלגביהם יש לקבוע את הערך לצורך חישוב המכס, הינם טובין כשרים, ולא ניתן, על פי מבחן השכל הישר וההיגיון הבריא, להפריד את מרכיב הכשרות ממרכיב המוצר עצמו, שהרי גם הצרכן משלם עבור מוצר כשר יותר מאשר מוצר אחר.

בסופו של יום, קבע בית המשפט העליון כי אין לאפשר ליבואנים רשות לערער, והתוצאה האופרטיבית היא שנקבע כי עלויות כשרות חייבות במכס.

על אף התוצאה הברורה של פסקי-הדין, חשוב לציין כי על פי עמדתנו, עד היום קיימים סוגים מסוימים של עלויות כשרות הנמצאים ב"שטח האפור" ולא ברור האם הם חייבים במסי יבוא על פי הדין, אם לאו.


על הליך של הדיווח בנושא עלויות כשרות

עוד בטרם פורסם פסק-הדין בבית המשפט העליון בחודש דצמבר 2015, החלה רשות המכס בצעדי אכיפה כלפי יבואני מזון, במטרה לגבות את מסי היבוא שנגרעו מקופת המדינה, במקרים בהם אותם יבואנים לא כללו את עלויות הכשרות בערך המוצרים לצרכי מכס.

יודגש, כי הליכי האכיפה של רשות המכס התפרשו על כל תחומי המזון ולא הצטמצמו לבשר כבש או לשמן זית בלבד, כפי שנידונו בפסקי-הדין. הליכי אכיפה אלה הלכו וגברו לאחר פרסום פסק-הדין בבית המשפט העליון, בחודש דצמבר 2015.

נכון להיום, יבואני מזון שלא דיווחו על עלויות כשרות במסגרת הערך מוצרי המזון לצרכי מכס ומע"מ, חשופים לאפשרות של חקירה, בדיקה וביקורת של רשות המכס.

משרדנו ניהל מהלך מאומץ מול רשות המכס, והגיע להבנה ולפיה יבואן שיפנה בגילוי מרצון עד לתאריך 31.12.16 וידווח ביוזמתו על עלויות כשרות שלא נכללו ביבוא משלוחי מזון בשנים האחרונות, יידרש לשלם את קרן המס (מכס, מע"מ) בתוספת ריבית והצמדה, אך ללא קנס פיגורים. יש לציין כי קנס פיגורים מגיע לכדי 10% לשנה בגין חוב מס.

 

 

 

 * * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 

_________________________________________________________________


בית המשפט המחוזי מרכז קיבל את עמדת רשות המיסים לעניין חיוב יבואני רכב ביבוא אישי
עו"ד גיל נדל,עו"ד דייב זיתון, קיריל קפלון

 

עובדות המקרה:


54 תובעים, שייבאו כלי רכב בהליך של יבוא אישי, הגישו תביעה כנגד רשות המיסים, לאחר שנדרשו לשלם תוספת למיסי הייבוא אשר שולמו בגין הרכבים, לאחר שהם שוחררו מפיקוח המכס. הדרישה הגיעה בעקבות חקירה שבוצעה על ידי רשות המיסים, אשר העלתה את החשד כי המחירים שהוצהרו ברשימוני הייבוא לא היו מחירי אמת.
תובעים ייבאו את הרכבים בסיוע חברה בשם הינומה מוטורס וכלי הרכב נרכשו משתי חברות אמריקאיות, בסיוע אדם בשם חיות.


במסגרת החקירה, נתפסו אצל חיות מסמכים מהם ניתן ללמוד, לטענת רשות המיסים, על מחירי רכב שונים מאלה שדווחו במסגרת רשימוני היבוא, וכן, התקבלו חשבוניות והעברות בנקאיות מרשויות המכס הגרמניות.


טענות הצדדים
היבואנים טענו

טענות רבות כנגד חוקיות הודעות החיוב אשר הוצאו להם, כאשר מרבית טענות היבואנית סבו סביב הבסיס הראייתי עליו התבססה רשות המיסים בעת הוצאת הודעת החיוב. כך, נטען שאין לתת משקל לקבצי המחשב שנתפסו אצל חיות, היות ואין המדובר בראיות קבילות, כי רשות המיסים לא ביצעה חיקור דין בארה"ב בכדי לבחון את המחירים, כי חיות לא הובא לעדות, כי הכרטסת כוללת סתירות רבות, וכי לא הוצג מלא החומר שנתפס אצל חיות, כי אין להתבסס על אמירות של חיות בחקירה, לאור היותו חשוד בפלילים, כי אין להסתמך על המסמכים שהתקבלו מהמכס הגרמני, היות ואלו לא הוגשו בהתאם לכללי הפרוצדורה וכי יש להניח כי אלו נערכו למטרות הלבנת הון.

בנוסף, טענו היבואנים כי כלי הרכב שוחררו ללא הסתייגות, לאחר בדיקה וכי היה ביכולתם להתבסס על בדיקה זו, וכי המחירים שנקבעו בהודעת החיוב היו גבוהים בעשרות ומאות אחוזים ממחירי השוק, כי המדינה השלימה עם אופן ביצוע היבוא האישי ולא ייתכן כי התובעים יידרשו לשאת באחריות בשל מחדל המדינה, כמו כן, נטען כי המדינה הפלתה את היבואנים אל מול יבואנים אחרים, מולם נחתמו הסכמי פשרה מקילים.
מנגד, נטען על ידי רשות המיסים כי התובעים לא הוכיחו את ערך הרכב, ואף הודו כי אין בידם כל מידע אודות מחירם האמיתי של כלי הרכב.


עוד נטען, כי הראיות עליהן התבססה רשות המיסים הן ראיות מנהליות קבילות, אשר הוצגו במלואם לתובעים, וכי התובעים נמנעו מלהביא ראיות, כגון עדותם של מנהלי הינומה.
ככל הנוגע לבדיקות אשר בוצעו בעת הייבוא, נטען כי הבדיקות שבוצעו במעמד הייבוא, לא נועדו לגלות תוספות נסתרות, אשר לא דווחו לרשות המיסים.
בכל הנוגע לטענת האפלייה, נטען כי ההסכמים שבוצעו עם יבואנים אחרים בוצעו בטעות ואין לחייב את רשות לחזור על טעותה.


בכל הנוגע לשימוש בהינומה, נטען כי התובעים הם היבואנים, הם בעלי הטובין ואין לשימוש בהינומה לאפשר להם להתחמק מהחובות המוטלות עליהם, בשל הטענה כי הינומה טיפלה ביבוא כלי הרכב.


הדיון המשפטי


בית המשפט הקדים ואמר כי עצמם העובדה שנציגי הינומה לא הובאו לעדות לצורך מתן גרסתם, היווה משקל של ממש לצורך ההכרעה בהליך. לאור זאת שנטל הוכחה רובץ על כתפי היבואנים, העדת נציגי הינומה עשוי היה לשפוך אור רב על השאלות שהתעוררו בהליך ואי זימונם עומד בעוכרי היבואנים.


בית המשפט קיבל את טענת רשות המסים כי במעמד היבוא נבדקת סבירותו של המחיר ששולם בעבור כלי הרכב, וכי, אין בכך כדי למנוע מרשות המסים לחקור על אודות מחירו האמיתי ולדרוש את תשלום מסים ששולמו בפועל בעבור הרכב הספציפי.
בית המשפט הבהיר כי היות ומדובר בתביעה המוגשת כנגד רשות מנהלית, ניתן להביא בפניו ראיות העומדות במבחני הראיה המנהלית. המבחן הוא מבחן סבירות – קרי, האם אדם סביר היה מסתמך על הראיה לצורך קבלת החלטה ואילו המבחן השני הוא איזה משקל היה מייחס האדם הסביר לאותה ראיה.


בית המשפט ציין כי הראיות שהוצגו בפניו על ידי רשות המסים עומדות בשני המבחנים הללו ולכן אין בהסתמכות עליהם כדי חוסר סבירות בולט וצורם. מה גם שבתביעה אזרחית כנגד רשות מנהלית, ניתן להגיש ראיה שהיא עדות מפי שמועה וכמו כל ראיה אחרת יש לבחון את משקלה.


בית המשפט הוסיף וציין כי העובדה שהתובעים הפקידו את כל תהליך הייבוא בידי הינומה מאשרת כי לתובעים אין ראיה בדבר המחיר ששולם למוכר, ואין בידם אפשרות ממשית לסתור את הראיות שהציגה המדינה בעניין.


בית המשפט קבע כי ההשערה שהעלו התובעים ועניין הסיבות בחישוב המופיע בכרטסת או בחשבונית שנתפסו אצל חיות, אינה יכולה להתקבל, היות ולא הובאה גרסת הינומה לעניין התשלומים ששולמו בפועל.


בשאלת היקף אחריות היבואנים לתשלום מסי הייבוא, הכריע בית המשפט שהרכבים יובאו במסגרת יבוא אישי. בהתאם לפקודת המכס, הם אלו שמוחזקים כבעלי הטובין לפיכך הם אשר נדרשים לשלם את המסים בגין היבוא.


5.את טענת האפליה דחה בית המשפט ואיבחן את המקרה בו נקבע כי יש להפחית את קרן הודעת הגרעון מנסיבות ענייננו. כמו כן הוסיף וציין שבגלגול הערעור על ההחלטה, בוטל בהסכמה פסק דינו של בית משפט השלום. בהתייחסו להסכם פשרה שנחתם, במקרה דומה, מול רשות המכס ושרשות המכס הצהירה לגבי כי נחתם מתוך טעות ובניגוד למדיניות אגף המכס והמע"מ. אין זה מפלה למנוע הסכם דומה מהיבואנים.
לסיכום הדגיש בית המשפט שהימנעות הבאת נציגי הינומה פעלה לחובת היבואנים והקימה חזקה כי עדותם הייתה תומכת בגרסת רשות המסים. התביעה נדחתה וכנגד כל אחד מהיבואנים נפסקו הוצאות משפט של 4,000 ₪.

ת"א (מחוזי מרכז) 37198-11-13 שי הרשקוביץ ו-53 אח' נ' מדינת ישראל- רשות המיסים (פורסם בנבו, 31.10.2016)
 [החלטה מיום 31/10/2016, לפני כבוד השופט ד"ר שמואל בורנשטיין. ב"כ הצדדים- התובעים – עו"ד אהוד קורנפלד ועו"ד אליס אברמוביץ'. למדינת ישראל – רשות המסים – עו"ד אדם טהרני ועו"ד מיכאל רצ'ולסקי]. 

 

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

_________________________________________________________________


בית המשפט העליון לרבנות הראשית: יש לסייע ליבואנים מקבילים בהשגת אישורי כשרות
עו"ד גיל נדל,עו"ד דייב זיתון, קיריל קפלון

 

כללי:


העותרת, יבואנית מזון, עתרה לבית המשפט העליון בבקשה להורות לרבנות הראשית לישראל לתת לה  תעודות הכשר למוצרי המזון אשר היא מייבאת לישראל.
בית המשפט העליון דחה את העתירה, בשל אי מיצוי הליכים. יחד עם זאת, בית המשפט ציין בפסק דינו כי הוא מצפה שהרבנות הראשית תמצא פיתרון לקשיים של יבואנים מקבילים בהשגת אישורי כשרות הנגרמים, לטענת היבואנים, בשל סירוב המפעלים וענפי הכשרות עמם הם עובדים, לשתף עמם פעולה.

עובדות המקרה:


ביום 17/01/2016 הגישה העותרת בקשה לקבלת תעודת הכשר עבור קפה נמס המיוצר בגרמניה. בקשתה לא נענתה וכעבור שבועיים, פנתה אל הרבנות הראשית בבקשה להנחות את הגורמים המקצועיים הרלוונטיים להשיב לבקשתה. כבר באותו יום התקבלה תשובה מאת הלשכה המשפטית של הרבנות, לפיה על העותרת להמציא אישור על מתן הכשר מטעם בד"צ מנצ'סטר.


ביום 11/02/2016 השיבה העותרת כי הדרישה להמציא אישור על מתן הכשר, אינה ישימה מחמת העדר שיתוף פעולה מצד בד"צ מנצ'סטר. 
ביום 29/03/2016 הגישה העותרת בקשה לקבלת תעודת הכשר עבור קפה נמס המיוצר בפולין בהשגחת רבנות העיר ורשה, אשר מיובא לישראל בהשגחת הרבנות הראשית.
פניותיה של העותרת לא נענו על ידי הרבנות ואף לא על ידי הלשכה המשפטית. באין תגובה או התייחסות, עתרה העותרת לבית המשפט הגובה לצדק.

טענות הצדדים


העותרת טענה כי המוצרים אשר היא מבקשת לייבא, מיובאים לישראל על ידי יבואן אחר, בהשגחת בד"צ מנצ'סטר. לפיכך, טענתה העותרת כי סירובה של הרבנות להנפיק תעודת הכשר הוא בלתי סביר באופן קיצוני וכי התעקשותה של הרבנות לקבל אישור על מתן הכשר מאת הגוף נותן ההכשר בחו"ל, אשר לטענתה, אינו משתף עימה פעולה, מעניקה הלכה למעשה כשרות בלעדית ליבואן הראשי. נטען, כי התנהלות זו, פוגעת בחופש העיסוק של היבואן ויבואנים מקבילים אחרים. כתוצאה מכך נוצרת פגיעה בציבור הצרכנים.
מנגד טענה הרבנות הראשית,  כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. לטענת הרבנות, היה על היבואן להגיש ערר בעניין בקשתה לפני מועצת הרבנות הראשית לישראל בטרם תגיש את העתירה.


לגופו של עניין, טענה הרבנות כי דרישתה אינה סתמית או דווקנית ומתבססת על הוראת חוק מפורשת. נטען, כי מטרתה של הוראת החוק היא להבטיח כי המוצר הוא אכן אותו מוצר שנטען כי הוא נמצא תחת השגחת הגורם הכשרותי בחו"ל, וכי ייתכנו מקרים בהם מתן שירותי הכשרות אינו אחיד וקיימים מספר מוקדי ייצור לאותו מוצר, שרק חלקם נמצאים תחת השגחה.

הדיון המשפטי


בית המשפט קבע כי בהתאם להוראות החוק, נדרש מיבואנים להמציא אישור בכתב של הרב נותן ההכשר בחו"ל, אולם, עובדה זו כשלעצמה אינה מצדיקה לדחות את טענות העותרת על הסף. בית משפט קבע כי אם אמנם גופי השגחה בחו"ל אינם משתפים פעולה עם יבואנים מקבילים וככל שמדובר במוצרים המיובאים לישראל בהשגחת הרבנות הראשית, אזי יש לכאורה בדרישתה של הרבנות ישום דווקני של הוראות החוק, הפוגע בזכויותיו של היבואן.

לצד זאת, ציין בית המשפט את עמדת הרבנות כי יתכנו מקרים בהם קיימים מספר מוקדי ייצור לאותו מוצר בחו"ל, ומכאן שהליך מתן שירותי ההשגחה אינו אחיד. במצב דברים זה יש לכאורה הצדקה לכך שהרבנות עומדת על דרישתה לקבל את אישור הכשרות מאת הגוף נותן ההכשר בחו"ל.


בסופו של דבר, דחה בית המשפט את העתירה מחמת אי-מיצוי הליכים, שכן היה על היבואן להגיש ערר למועצת הרבנות הראשית. יחד עם זאת, ציין בית המשפט כי  מתוקף תפקידה נדרשת הרבנות לעבוד בשיתוף פעולה עם גורמי השגחה בחו"ל על בסיס יום-יומי. לאור האמור, ייתכנו "ערוצי תקשורת" שבאמצעותם יכולה הרבנות הראשית להבהיר את הרקע להיעדר שיתוף הפעולה מצד גורמי ההכשרות בחו"ל, ולפגוע  בידה של העותרת בהמצאת האישורים הנדרשים.

בית המשפט ציין עוד כי הוא מצפה שיימצא פיתרון הולם והוגן לבעיה שהועלתה על ידי העותרת.

 

בג"ץ 5029/16 איינשטיין צור ייבוא ייצוא וסחר בינלאומי בע"מ נ' הרבנות הראשית לישראל (פורסם בנבו, 28.09.2016) [החלטה מיום 28/09/2016, לפני כבוד המשנה לנשיאה השופט א' רובינשטיין, השופט נ' סולברג, השופט א' שהם. ב"כ הצדדים- העותר – עו"ד זהר יהלום. לרבנות הראשית לישראל – עו"ד יונתן ציון מוזס]. 

 

 
* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

__________________________________________________________________

נדחתה עתירה לבג"ץ בעניין השבת רכב תפוס
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון , עו"ד ויקטור טרנר

 

עובדות המקרה:


העותרים ייבאו לישראל רכבים ביבוא אישי. לצורך ביצוע הייבוא השתמשו העותרים בשירותיה של חברת "דרים קארס".
נכון למועד ביצוע הייבוא התקיימה חקירה פלילית בעניינה של חברת "דרים קארס" בחשד לייבוא רכבים שלא כדין.
ביום 6 באוקטובר 2016 ביצעה רשות המכס הליך תפיסה של הרכבים, בהתאם לסעיף 188 לפקודת המכס, בטענה כי במסגרת חקירתה של חברת "דרים קארס", נחקרו גם העותרים, ועלה חשד כי רכביהם ייובאו לישראל שלא כדין, וזאת בניגוד להצהרת העותרים למכס.

טענות הצדדים


העותרים עתרו לצו ביניים, אשר יורה לרשות המיסים לשחרר את הרכבים התפוסים.
המשיבים, רשות המיסים – בית המכס אשדוד ומשרד התחבורה, טענו כי יש לדחות את העתירה על הסף, כיוון שלרשות העותרים עמד סעד חלופי, לפיו היו העותרים רשאים להגיש הודעה לבית המכס לשחרור הרכבים, וזאת בתוך תקופה של חודש ימים מיום התפיסה. ככל שפנייתם לבית המכס הייתה נדחית, היה נפתח בפניהם השער לפנות לבית המשפט המוסמך בתביעה להשבת הרכבים התפוסים.
עוד טענו המשיבים, כי העתירה המכוונת כנגד משרד התחבורה, דינה להדחות על הסף, היות ומדובר בעתירה מוקדמת ומשרד התחבורה טרם קיבל החלטה בעניין העותרים ורכביהם.

הדיון המשפטי


בית המשפט העליון, קיבל את עמדת רשות המיסים וקבע כי דין העתירה להדחות היות ולעותרת קיים סעד חלופי, והוא הגשת תביעה להשבת התפוס לבית המשפט המוסמך.
בית המשפט אינו נדרש לדון הטענה השנייה של המשיבים מכיוון שהעתירה נדחתה על הסף.
העתירה ובמסגרתה הבקשה למתן צו ביניים, נדחתה.
בג"ץ 7575/16 אדואר ברהום נ' רשות המיסים מכס אשדוד [החלטה מיום 13/10/2016 בפני השופטים פוגלמן עוזי, עמית יצחק וברון ענת].

 

   

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 

__________________________________________________________________

בית המשפט השלום בכפר סבא הפחית עיצום כספי שהוטל בגין ניסיון הברחה של כסף לישראל
ע"ד גיל נדל עו"ד דייב זיתון ומתן יעקב
רקע:
בסקירה זו נתאר מקרה, בו סוכל ניסיון הסלקה של כסף לתוך שטחה של מדינת ישראל, בסכום של למעלה מחצי מיליון אירו. השאלה המרכזית אשר נידונה בפסק הדין הייתה גובה העיצום שהוטל על כספי ההברחה.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
בינואר 2016 הגיע ארצה תלמיד ישיבה מצרפת לרגל חתונה, כשהוא נשא עמו את כבודתו. כחלק מהביקורות המתקיימות בשערי מדינת ישראל, הוא נעצר לבדיקת סמים. במסגרת הבדיקה איתרה משטרת הגבולות בכבודתו סכום של 540,960 אירו. יצוין כי הכספים הוסלקו בתוך מוצרים שונים, בין היתר בתוך מכונת "שערות סבתא".
תלמיד הישיבה טען בפני חוקריו כי  קרוב משפחתו ביקש ממנו לקחת עמו לישראל 2 מזוודות, וזאת מבלי שהוא ידע על הסלקת הכספים. הוא טען כי בתמורה לכך הוא קיבל 300 אירו, כאשר אדם נוסף עתיד להגיע לאסוף את המזוודות.
בעל הכספים המערער בתיק זה, הגיע ביוזמתו ארצה וזומן לחקירה. לגרסתו, כאשר נודע לו על קיום החתונה ביקש מתלמיד הישיבה שיעביר לו את המזוודות, מבלי לספר לו על הכספים המוסלקים. לטענת  המערער, מקור הכספים היה בהלוואות מתלמיד הישיבה שלקח ומחסכונותיו.
לאחר החקירה זומן תלמיד הישיבה לוועדה להטלת עיצום כספי, אשר החליטה על הטלת עיצום כספי בסכום השווה למלוא הכספים שנתפסו, דהיינו, 2,323,693 ₪. המערער זומן להופיע בפני הוועדה והוא מסר לה את גרסתו לעניין מקור הכספים והשימוש בתלמיד ישיבה.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, הוחלט על ידי הוועדה להטיל עיצום כספי בגובה של 100% מהכספים שהוסלקו .
לאור האמור, הוגש על ידי המערער ערעור לבית משפט השלום, על גובה העיצום אשר הוטל עליו.
טענתו המרכזית של המערער הייתה שהחלטת הוועדה, לפיה העיצום יוטל על מלוא הסכום, הינה לא סבירה ולא מידתית, וזאת לאור מקרים דומים אחרים, בהם הוטל עיצום בשיעור של 50%. לאור האמור, טען המערער כי מן הראוי היה להטיל עיצום כספי של 20% לכל היותר.
החלטת בית המשפט:
בית המשפט נדרש בראש בראשונה, לבחון האם למערער יש מעמד לטעון כנגד העיצום הכספי, וזאת היות והעיצום הוטל על תלמיד הישיבה, אשר שימש כבלדר, ולא עליו.
בית המשפט קבע כי יש מקום להקנות למערער זכות עמידה, וזאת היות והוא נטל חלק בפני הדיון בוועדה אשר הטילה את העיצום, והיות להחלטת הוועדה השלכות על זכותו הקניינית. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי החלטת הוועדה ניתנת בהליך מנהלי- אזרחי, וכי לאור האמור, על בית המשפט להפעיל שיקולים שמקורם במשפט המנהלי.
בית המשפט בחן את השיקולים אשר על הוועדה לשקול בעת הטלת עיצום כספי, ובהם, שיעור ההפרה, תדירות ההפרה, שיעור עיצום מקסימלי, התנהלות מול רשויות ושיתוף הפעולה.
בית המשפט קבע כי עיון בפסיקה ביחס למקרים דומים יכול להקנות אמת מידה לעניין סבירות העיצום שהוטל. בהקשר זה, בחן בית המשפט החלטות אחרות אשר ניתנו ע"י הוועדה, בהם נקבע כנסיבות של הפרות חמורות, כי שיעור העיצום הכספי נע בין אחוזים בודדים ל50% .
לאור האמור, לאחר ששקל את נסיבות המקרה, לרבות שיתוף הפעולה של המערער והצגת מקור הכספים, קבע בית המשפט כי שיעור העיצום חרג ממתחם הסבירות, וכי יש להעמידו עד 60%, תוך שהוא מורה למשיבה להחזיר למערער את יתרת הסכום.

עשא (כ"ס) 59555-02-16 מאיר רוטנימר נ' הוועדה להטלת עיצום כספי, בפני כב' סגנית הנשיאה השופטת, רחל קרלינסקי. [ב"כ הצדדים: לתובעים - מאיר רוטנימר; למשיבים - עקיבא ג'רדון]

 


* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 

__________________________________________________________________

בית משפט השלום בתל אביב: ניתן לתבוע מחסן מטענים מארה"ב בבית משפט בישראל בגין נזק שנגרם למטען
עו"ד גיל נדל,עו"ד דייב זיתון, ירדן ברוך


רקע


תהליך ייבוא טובין בין מדינות כולל שרשרת לוגיסטיקה מורכבת, אשר במהלכה, עלול להיגרם נזק למטען. נשאלת השאלה, האם ניתן לתבוע בישראל גורמים בינלאומיים שמושבם בחו"ל?
שאלה זו נידונה לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, אשר קבע כי ניתן לתבוע בבית המשפט בישראל, מחסן מטענים שמקום מושבו בארה"ב, וזאת בגין נזק שנגרם למטען שאוחסן על ידו.

עובדות המקרה


במקרה זה, דובר במטען שהכיל תרופות שניזוק עקב כיול לא נכון של טמפרטורת המטען. חברת הביטוח שביטחה את המטען ופיצתה את היבואן בגין הנזק שנגרם למטען, ביקשה להגיש תביעת שיבוב בישראל בין היתר כנגד מחסן המטענים שמקום מושבו בניו יורק, בטענה כי הוא בין האחראים לנזק למטען. מחסן המטענים התנגד להגשת התביעה נגדו בבית משפט בישראל והגיש בקשה לביטול היתר הנמצאת התביעה לחו"ל.
בקשות מסוג אלו, הפונות לקבלת היתר לחיוב נתבעים זרים להתדיין בבית המשפט בישראל, מוסדרות בחקיקה הישראלית בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי. התקנה, על סעיפיה השונים, מונה רשימה סגורה של מקרים בהם ניתן לבסס בקשה זו ולחייב את אותם נתבעים זרים להגיע ארצה לצורך בירור התובענה.


המחלוקת בין הצדדים הינה בשלושה עיקרים. ראשית, שאלת תחולת העילות המפורטות בתקנה 500, המתייחסות לשאלה האם יש צורך בנציגי מחסן המטענים למען בירור התובענה וכן בשאלה האם המחדל אירע בשטחה של ישראל. שנית, בשאלה האם קיים קשר סיבתי בין מעשיהם של מחסן המטענים לבין הנזק ושלישית, האם הפורום הישראלי הינו הפרום הנאות לבירור התובענה.


חברת הביטוח טענה כי מחסן המטענים הינו חלק משרשרת התובלה, כאשר המטען היה בחזקתו בזמן קרות הנזק, והואיל ומדובר במעשה ממושך שתחילתו בחו"ל וסופו בישראל, מדובר במחדל שנעשה בתחום מדינת ישראל. מאידך,  טען מחסן המטענים, כי לא ניתן לטעון למחדל מתמשך, שכן פעולת כיול טמפרטורת המטען בוצע בחו"ל.


בנוסף לטענות אלו, עולה השאלה בדבר קיום עילת תביעה. לטענת מחסן המטענים, חברת הביטוח לא הוכיחה קשר סיבתי בין מעשיו של מחסן המטענים לבין הנזק שאירע למטען בפועל, ולפיכך שלא קיימת עילת תביעה ראויה נגדו.


מאידך, טענה חברת הביטוח כי דו"ח שמאי, שצורף לכתב התביעה, קבע במפורש כי מחסן המטענים טעה טעות אנוש בעת הכנת המטען לטיסה, ולפיכך ברור, כי למחסן המטענים חלק ניכר באחריות לגרם הנזק שנגרם למטען.


זאת ועוד, מחסן המטענים טען כי הפורום הנאות והמתאים לבירור התובענה איננו בישראל, אלא במקום הימצאותו של מחסן המטענים קרי, ארצות הברית. מנגד, טענה חברת הביטוח כי עסקינן בתובלה בינלאומית כאשר כל הצדדים לקחו חלק בתובלה ולכן היו צריכות לצפות כי ייתבעו בפורומים בינלאומיים שונים.

הכרעת בית המשפט


בית המשפט קבע כי מחסן המטענים הינו גורם משמעותי בשרשרת ההובלה של המטען נשוא התביעה ועל כן, מדובר בבעלי דין שהם כולם דרושים ונכונים לצורך הבירור המלא של התובענה. לעניין השאלה האם המחדל בוצע בישראל או בחו"ל, בית המשפט נמנע מלדון בכך בערכאה זו.


בנוסף, קבע בית המשפט כי על פי ממצאי דו"ח השמאי שהציגה חברת הביטוח, קיים קשר סיבתי לכאורה בין הנזק הנטען לפעולותיו או מחדליו של מחסן המטענים.
לעניין שאלת הפורום הנאות, קבע בית המשפט כי מחד גיסא, המעשה המיוחס אירע בארה"ב כאשר מחסן המטענים נמצא אף הוא בארה"ב. מאידך גיסא, מקום מושבו של היבואן הינו בישראל, כאשר המשלוח נשלח אף לישראל וכן כל שאר הגורמים הרלוונטיים, חברות השילוח וחברת הביטוח נמצאים בישראל. במצב דברים זה כל שנקבע שבמקרה לפנינו, המאזן אינו נוטה בהכרח לעבר הפורום הזר ולכן נמצא כי הפורום הנאות הינו בית המשפט בישראל.
לאור האמור, קבע בית המשפט כי מתקיימים כלל התנאים למתן היתר לפי תקנה 500 לתקנות סדק הדין האזרחי ולכן הבקשה לחיוב הנתבעים הזרים לבירור התובענה בישראל  נשארת בעינה.

 


תא (ת"א) 14100-07-15 Swissport US, Inc נ' כלל חברה לביטוח בע"מ. החלטה מיום 19.9.16, בפני כב' השופטת נועה גרוסמן [ב"כ הצדדים: למחסן המטענים - עו"ד תובל שביט; לחברת הביטוח – עו"ד גרושקביץ].

 

 

   

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 

__________________________________________________________________

הזכות לפרטיות מול פומביות הדיון
עו"ד גיל נדל,עו"ד דייב זייתון, קיריל קפלון

רקע


לעקרון פומביות הדיון הצדקות רבות, ביניהן, שקיפות ההליכים המתנהלים בבית המשפט ומאפשרים לציבור פיקוח ובקרה על נעשה בו. על דרך של הפיכת הדיון המשפטי לפומבי, קמה לציבור היכולת לעמוד על הקשרים שבין בעלי הדין לבין השופט היושב בהליך או עורכי הדין המיצגים. חשיפת שמות הצדדים מהווה חלק מעקרון זה. לחשיפת השמות יתרונות נוספים, כדוגמת הזהרת הציבור מלהתקשר עם אדם מסוים או התחקות אקדמית אחר התנהגות בית המשפט כלפי בעלי דין שונים לאורך זמן.

עובדות המקרה:


בהליך מס שהתנהל לפני בית המשפט המחוזי התל-אביב בדלתיים סגורות, מסרו ורדה רות יהל, אליעזר יהל ורון יהל פרטים על אודות חייהם ופעילותם העסקית. טרם סיום ההליך, פנו המבקשים בבקשה להשמיט את שמם ופרטיהם המזהים מפסק הדין.
ביום 17/12/2015 דחה השופט את בקשתם, מכאן הוגשה בקשת ערעור אל בית המשפט העליון.

טענות הצדדים


המבקשים טענו כי במהלך הדיונים מסרו עשרות רבות של פרטי מידע בדבר השקעותיהם הפיננסיות, נכסיהם, הכנסותיהם ואופי פעילותם. היות ומדובר בהליך שמתנהל בדלתיים סגורות, הרי שפרסום שמם אינו עולה בקנה אחד עם אופי ההליך.
עוד טענו המבקשים כי פרסום פרטיהם עלול להוביל לפגיעה חריפה בפרטיותם וביטחונם. ולכן הציעו לבית המשפט מספר חלופות, אולם המועדפת עליהם היא השמטת שמותיהם מפסק הדין.


פקיד השומה התנגד על הבקשה וסמך ידיו על החלטתו של בית המשפט המחוזי. לשיטתו, העובדה שההליך התקיים בדלתיים סגורות, אינה מצדיקה הטלת מגבלות על פרסום פסק הדין. פקיד השומה מטעים את טענתו ומסביר כי סגירת הדלתיים נועדה לאפשר לנישומים לחשוף סודות מסחריים ללא חשש בהליך המס. אולם משעה שנחשפו הסודות, אין מניעה לפרסם את פסק הדין במלואו.

עוד מוסיף פקיד השומה כי לא הוצג טעם ברור להשמטת השמות בשל פגיעה בפרטיותם. בעיניו, אין הבדל בין מקרה זה למקרים רגילים ושגרתיים אחרים. החשש מהיענות לבקשה, עשויה ליצור סטנדרט של אנונימיות שיחול על מקרים רבים אחרים.

הדיון המשפטי


בית המשפט מקבל את בקשת הרשות לערער, ולאחר שדן בבקשה, דוחה את הערעור.
בית המשפט מדגיש כי לפניו ניצבות שתי שאלות הדורשות הכרעה. הראשונה, האם יש להורות על פרסום חלקי בשל כך שההליך לפני הערכאה הדיונית התנהל בדלתיים סגורות. השנייה, האם יש להורות על איסור פרסום בשל פגיעה בפרטיותם של המבקשים.
על השאלה הראשונה בית המשפט עונה בשלילה. לאחר שאיבחן את המישור המשפטי הרלוונטי כהגבלה על פומביות הדיון ולא מישור החסיון, קיבל בית המשפט את גישתו של פקיד השומה וקבע כי מטרת ניהול הדיון בדלתיים סגורות היא על מנת לגבות מהנישום מס אמת המתבסס על נתונים מלאים. התמונה משתנה בסיום ההליך, אז יכול בית המשפט לעמוד על טיבו ואופיו של המידע שנחשף ולשקול את הנזק שעלול להיגרם מפרסומו. בית המשפט עמד על כך שעקרון פומביות הדיון זוכה "למעמד על" ולכן הכלל הוא שיש לפרסם את פסק הדין במלואו, בעוד שהטלת מגבלות על פרסומו תהווה את החריג.


גם על השאלה השנייה השיב בית המשפט בשלילה. אי פרסום פסק הדין בשל פגיעה בפרטיותם או סכנה לביטחונם של המשיבים יעשה במצב בו הפרסום יביא לפגיעה חמורה בהם. מכאן שברירת המחדל היא פרסום פסק הדין והחריג הוא הגבלת פירסומו בגין פגיעה בפרטיותם או ביטחונם של המבקשים. במקרה הנדון, לא מצא בית המשפט כי אופי המידע עלול להוביל לפגיעה חמורה בזכות המבקשים לפרטיות.

לסיכום, בית המשפט דחה את טענות המבקשים ומתיר לפרסם את פסק הדין בעניינם ללא הגבלות. כנגד המבקשים נפסקו 15,000 ₪ בגין הוצאות משפט.  


ע"א 382/16 ורדה רות יהל נ' פקיד שומה תל אביב 4 (פורסם בנבו, 13.07.2016)
[החלטה מיום 13/07/2016, לפני כבוד השופט י' עמית, השופט מ' מזוז, השופט י' דנציגר. ב"כ הצדדים- המבקשים – עו"ד נועה לב גולדשטיין ועו"ד אדם קדש. לפקיד שומה תל אביב 4– עו"ד יורם הירשברג ועו"ד שני פרץ]. 

 

 


* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

__________________________________________________________________


מה חדש החודש?

ענייני מכס ורגולציה

• משרדנו מייעץ ליבואני מותגים בנושא חקירות שמנהל אגף המכס ביחס לחיוב מכס על תמלוגים.

• רשות המכס ביטלה הודעת גרעון ליבואן שהוצאה בעקבות פסילת תעודת מקור, וזאת לאחר שהמכס הישראלי פנה, בעקבות פניית משרדנו, למכס הזר לפתיחת תיק האימות וקבלת מסמכים חדשים המעידים על מקור הטובין. 

• רשות המכס ביטלה הודעת גרעון אשר חייבה יבואן מוצרי מזון בתשלום היטל יבוא בגין יבוא חומרי גלם המשמשים ביצור מוצר המיוצא מישראל, וזאת בעקבות מאמצים מוגברים של משרדנו והתקנת תקנות חדשות מכוח חוק היטלי סחר, המאפשרות קבלת הישבון על היטל יבוא.

בתי משפט

• משרדנו ייצג יבואן של משקאות חריפים בבקשה לסעד זמני שהוגשה כנגדו בטענה להפרת קניין רוחני ועוולות מסחריות. לאחר שהוגשה תגובת משרדנו, הורה בית המשפט על מתן סעד זמני בהסכמה ללא השתת הוצאות על מי מן הצדדים.

• ביום 1.11.16 פסק בית המשפט העליון בעניין הטלת מכס על תמלוגים. משרדנו מייצג יבואנים שהגישו תביעות נגד רשות המכס בסוגיה משפטית דומה.

• משרדנו הגיש תביעה חדשה נגד רשות המכס ביחס ל"הרמות ערך" בגין משלוחים של טלפונים סלולריים.

הרצאות, ימי עיון והופעות בתקשורת

• עו"ד גיל נדל הרצה בתאריך 24.11.16 במכון התקנים הישראלי, במסגרת יום עיון ליבואנים.

• עו"ד גיל נדל הרצה בתאריך 27.11.16 בלשכת המסחר, במסגרת יום עיון בנושא חוק ציוד רפואי.