- בית המשפט העליון: יבואן יקבל מרשות המכס מסמכים שנטענו כחסויים
- בית המשפט המחוזי: אין לעכב את ביצוע פסק הדין לטובת המכס
- בית המשפט: במסגרת ניהול תביעה – יבואן נדרש להשיב לשאלון של המכס
- נאשמים שהורשעו בעבירות על "הסכם הקוויז" נדונו לששה חודשי מאסר
- הצעת החוק להחמרה משמעותית באכיפת הפיקוח על היצוא הביטחוני
- נדחתה תביעה לסעד כספי בגין טובין שחולטו ונמכרו
- נאשם בהנמכת מחיר ביבוא רכב ביבוא אישי, נדרש להשיב לאשמה
- מה חדש החודש?
__________________________________________________________________
בית המשפט העליון: יבואן יקבל מרשות המכס מסמכים שנטענו כחסויים
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד עומר וגנר
תקציר:
בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור של יבואן, אשר הורה לרשות המכס להעביר לעיונו פרוטוקולים וחומר רקע מועדה של המכס, ואשר עסקה בעניינו.
רשות המכס טענה לחיסיון המסמכים כתרשומות פנימיות, אך בית המשפט קבע כי בהתדיינות אזרחית הכלל הוא הגילוי והחריג הוא החיסיון, והורה על חשיפת המסמכים בפני היבואן.
סיפור המקרה:
מדובר במחלוקת סיווג מכס בי יבואן פרופילים לייצור דלתות, בשאלה מה סיווג המכס הנכון של הפרופילים.
במסגרת ניהול התביעה, ביקש היבואן כי רשות המכס תחשוף בפניו פרוטוקולים וחומר רקע של ועדה של המכס שקיימה דיון בעניינו של היבואן, בשאלה האם הוא זכאי לקבל פטור מגרעון שנדרש ממנו, או לא.
רשות המכס סירבה למסור את החומר וטענה כי מדובר בחומר חסוי שמהווה "תרשומת פנימית" של הרשות. הרשות טענה כי עובדיה זכאים להתבטא בועדות באופן חופשי, ואם ייחשף החומר הדבר עשוי ליצור "אפקט מצנן" ולפיו עובדי הרשות יחששו מלהתבטא.
מנגד, טען היבואן כי מדובר במסמכים רלוונטיים העוסקים באופן ישיר בעניינו, וכי זכות הגילוי עולה על טענת החיסיון.
בית משפט השלום דחה את טענות היבואן, ובית המשפט המחוזי קיבל אותן, והצדדים הגיעו לבית המשפט העליון.
החלטת בית המשפט העליון בבקשת רשות הערעור:
בהחלטת בית המשפט העליון שניתנה בימים אלה, קבע בית המשפט כי כלל היסוד הוא ניהול תביעות "בקלפים פתוחים", כלומר כל צד נדרש לגילוי מירבי של החומר שברשותו.
בית המשפט ציין כי הכתרת מסמך בכותרת של "תרשומת פנימית" של הרשות אינה מילת קסם, והיא אינה חוסמת את האפשרות לעיין בו, אלא שהדרך הראויה היא לעיין במסמך הספציפי ולבחון האם ראוי לגלותו, או לא.
במקרה הספציפי, קבע בית המשפט העליון, לאחר עיון במסמכים, כי יש לגלותם משום שהם עוסקים ביבואן הספציפי, ומאחר ובתביעה הועלו טענות כלפי אופן קבלת ההחלטה בוועדה.
בית המשפט העליון קבע כי: "הכתרת מסמך כ"תרשומת פנימית" על ידי הרשות אינה "מילת קסם" ואין היא חוסמת מניה וביה את הגילוי והעיון בו", "לא די בקביעת הרשות כי מסמך מהווה "תרשומת פנימית" כדי להקים חיסיון".
לכן, בקשת רשות הערעור נדחה והמדינה חויבה לשלם ליבואן הוצאות בסך של 5,000 ש"ח.
[רע"א 7461/16 מדינת ישראל- אגף המכס ומע"מ נ' פן דור תעשיות בע"מ, החלטה מיום 29.11.16, השופט אליקים רובינשטיין. ב"כ הצדדים: למדינה- עו"ד יורם הירשברג ורוני זלושינסקי מפרקליטות המדינה, ליבואן- עו"ד אסף וייס]
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
___________________________________________________________
בית המשפט המחוזי: אין לעכב את ביצוע פסק הדין לטובת המכס
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, קיריל קפלון
תקציר:
לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בו נקבע כי יש להוסיף לערך לצרכי מכס, תשלומים אשר שולמו על ידי יבואנים במסגרת הסכם זיכיון. כפועל יוצא מההחלטה, חושב שעל היבואנים לשלם יחדיו מעל שישה מיליון ש"ח . היבואנים פנו אל בית המשפט בבקשה לעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור שבכוונתן להגיש אל בית המשפט העליון, אך בית המשפט דחה את בקשתם וקבע כי לא הוכח שיגרם להם נזק בלתי הפיך כתוצאה מביצוע פסק הדין.
עובדות המקרה:
ביום 12/09/2016 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת.א. 9560-03-12 אס.בי.אן הלבשה בע"מ נ' רשות המיסים, בו קבע בית המשפט המחוזי כי יש להוסיף לערך לצרכי מכס, תשלומים אשר שולמו על ידי יבואנים במסגרת הסכם זיכיון. כפועל יוצא מההחלטה, חושב שעל חברת אס.בי.אן בע"מ לשלם 1,503,062 ₪ לרשות המסים ועל חברת סופר ברנדס בע"מ לשלם 4,573,356 ₪ לרשות.
היבואנים פנו אל בית המשפט בבקשה לעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור שבכוונתן להגיש אל בית המשפט העליון.
טענות הצדדים:
היבואנים טענו שבפסק הדין נפלו שגיאות, רובן בפן המשפטי ומיעוטן בפן העובדתי. טענותיהם מתבססות על קביעות שהתקבלו במסגרת פסק הדין בעניין מרוידקס אשר ניתן לא מזמן בבית המשפט העליון. מכאן טענו היבואנים שאין מדובר בערעור חסר יסוד ודי בכך כדי לקבל את בקשתן לעיכוב ביצוע פסק הדין.
היבואן סופר ברנדס בע"מ הוסיף ואמר כי מאז שנת 2014 הוא מצוי בהפסד תפעולי, אולם מכיוון שהתמזג לאחרונה עם חברת בריל בע"מ, אין חשש שלא יעמוד בהתחייבותו, אלא שגביית החוב לאלתר תכביד באופן ניכר על ניהול עסקיו. היבואן אס.בי.אן בע"מ ציין כי אמנם אינו מצוי בהפסדים, אולם מאז שנת 2014 הוא חווה ירידה חדה ברווחיו, ולכן תשלום החוב יכביד עליו עד מאוד. עוד ציינו היבואנים כי בהתאם להסכמה שהושגה מול בית המכס מרכז, הופקדו ערבויות בנקאיות שיבטיחו את גביית החוב.
מנגד רשות המסים התנגדה לבקשת עיכוב הביצוע. לשיטתה, היבואנים לא הצביעו על התנאים הדרושים להיעתר לבקשתן לעכב את ביצוע פסק הדין. רשות המסים טענה כי משעה שהמדינה היא הזוכה, אין חשש ממשי כי אם תוצאת פסק הדין תשתנה בבית המשפט העליון, לא ניתן יהא להחזיר את המצב לקדמותו.
עוד טענה רשות המסים כי בהתאם להלכה הפסוקה, לא די בטענה לקונית כי התשלום יכביד על החייב, אלא שעל החייב להציג תשתית עובדתית מפורטת שצפוי להיגרם לו נזק בלתי הפיך כתוצאה מביצוע פסק הדין. מכיוון שהיבואנים לא הביאו אסמכתאות לעניין זה, הרי שיש ליישם את הכלל לפיו מצבו הכלכלי של המערער אינו מהווה שיקול תומך בבקשה לעיכוב גביית החוב.
הדיון המשפטי:
בית המשפט דחה את בקשת העיכוב של היבואנים, תוך שהוא מפנה להלכה הפסוקה לפיה מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו, ועיכוב ביצועו של פסק הדין הוא בבחינת החריג לכלל.
בית המשפט הבהיר, כי על מנת לעכב את ביצוע פסק הדין, על המבקש להרים את נטל ההוכחה שהערעור אינו משולל יסוד ושהנזק שיגרם ליבואנים מאי היענות לבקשה, גדול מהנזק שצפוי להיגרם לרשות המסים אם יעוכב הביצוע. טעם נוסף עשוי להביא לכדי עיכוב ביצוע פסק דין והוא כשמבקש העיכוב לא יוכל לגבות את כספו אם יזכה בערעור.
בית המשפט קבע שהיבואנים לא הרימו את הנטל שרבץ לפתחם. מבלי להיכנס לאמידת סיכויי הצלחת הערעור, בית המשפט קבע כי היבואנים לא הוכיחו שיגרם להם נזק בלתי הפיך כתוצאה מביצוע פסק הדין. לאור העובדה כי אין חשש להיפרע מהמדינה במצב בו ערעורן יתקבל, נדחתה בקשתן לעיכוב ביצוע פסק הדין.
]ת"א (מחוזי מרכז) 9560-03-12 אס.בי.אן. הלבשה בע"מ סופר ברנדס בע"מ נ' רשות המיסים בישראל (פורסם בנבו, 20.11.2016) [החלטה מיום 20/11/2016, לפני כבוד השופט ד"ר שמואל בורנשטיין].
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
________________________________________________________________
בית המשפט: במסגרת ניהול תביעה- יבואן נדרש להשיב לשאלון של המכס
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, קיריל קפלון
תקציר:
בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט בתביעה של יבואן מוצרי אופטיקה נגד רשות המכס, במסגרתה הורה בית המשפט ליבואן לחשוף עוד פרטים ועוד נתונים, במענה לשאלון שהועבר לו מאת רשות המכס.
עובדות המקרה:
במסגרת תביעה כספית ובקשה לקבלת סעד הצהרתי שהגישו החברות אופטיקה הלפרין בע"מ, אחים הלפרין – אופטיקה (2000)בע"מ וד.י. הלפרינ'ס בע"מ כנגד מדינת ישראל. הגישה המדינה בקשה להורות ליבואנים להשלים תשובותיהן החלקיות לשאלון שהוצג בפניה, למסור לידיה מסמכים ספציפיים שהופיעו בשאלון וכן לאפשר עיון במסכמים נוספים.
התביעה המשפטית באה לעולם בעקבות מחלקות סיווג מכס. סיווג שביצעו היבואנים לאור החלטת Per-ruling שנתנה רשות המכס בעבר ועליה הסתמכו היבואנים.
המחלוקת בין הצדדים ניטשה ביחס לצורך להשיב על חלק מהשאלות שהוצגו ליבואנים בשאלון וכן ביחס לעצם הדרישה לגילוי מסמכים ספציפי במסגרת השאלון.
טענות הצדדים:
היבואנים טענו כי המועד להגשת הבקשה להורות על מענה לשאלות בשאלון וגילוי המסמכים חלף ולכן יש לדחות את בקשת המדינה.
עוד טענו היבואנים כי את הדרישה לצרף מסמכים שונים יש לבצע במסגרת בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים ואין מקומה במסגרת השאלון.
מנגד המדינה התנצלה על האיחור בהגשת הבקשה, אולם עמדה על חיוניות המבוקש במסגרתה. לטענתה הצורך בגילוי האמת מצדיק את ההעיתרות לבקשתם. עוד הוסיפה כי ההליך נמצא בשלב קדם המשפט, במסגרתו ניתן להעלות בקשות מסוג זה. היות ומטרת ההליכים המקדמיים הוא בירור מהותי של העניין, תוך בחינת השאלות שבאמת שנויות במחלוקת, אינטרס גילוי האמת ויישוב המחלוקת, גובר על טיעון האיחור בהגשה.
הדיון המשפטי:
בית המשפט הדגיש כי מטרת ההליכים המקדמיים והליכי הגילוי נועדו להגביר את השקיפות שבה מתנהל ההליך המשפטי בין הצדדים. בהתאם להלכה הפסוקה, היקפה של חובת הגילוי הוא רחב ומטרתו לאפשר ניהול הליך ב"קלפים פתוחים", מתוך הנחה שניהול ההליך בדרך זו יביא לחשיפת האמת, ייעל את ההליך וימקד את הדיון במחלוקת האמיתית שבין הצדיים.
עוד הדגיש בית המשפט כי לשאלון שבמסגרת ההליכים המקדמיים מספר מטרות. ראשית, חידוד השאלות השנויות במחלקות בין הצדדים. שנית, קבלת הודיות מתוך הנחה שבעל דין אשר נדרש להשיב על שאלות בתצהיר יקפיד יותר בדבריו. אמת המידה לשאלות שניתן לכלול במסגרת השאלון היא רלוונטיות השאלה באשר למחלוקת הטעונה הכרעה.
בית המשפט דחה את טענות היבואנים כי אין לבקש גילוי מסמכים ספציפיים במסגרת השאלון. אדרבה, אין מניעה שלצד שאלה ספציפית שנשאלה, יתבקשו מסמכים רלוונטיים. ייתכן אף שיש בכך כדי לייעל ולקצר את ההליכים המקדמיים.
עוד קבע בית המשפט כי אין בהצגת שאלה כזו או אחרת כדי הרחבת חזית המחלוקת. חזית המחלוקת נקבעת על ידי הצדדים במסגרת כתבי הטענות. מכאן וככל שמדובר בשאלה שעשויה להיות רלוונטית להליך, הרי שהיא תותר ולא יהיה בה כדי הרחבת החזית.
לסיכום מכריע בית המשפט כי דינה של הבקשה להתקבל ברובה המוחלט ועל היבואנים להגיש תצהיר תשובות מתוקן לשאלון בצירוף תצהיר גילוי מסמכים ספציפיים, כפי שהתבקשו בבקשה . אין צו להוצאות
]ת"א (שלום ת"א) 42630-12-15 מדינת ישראל נ' אופטיקה הלפרין בע"מ (פורסם בנבו, 27.11.2016)
החלטה מיום 27/11/2016, לפני כבוד השופט א' ברקאי].
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
_________________________________________________________________
נאשמים שהורשעו בעבירות על "הסכם הקוויז" נדונו לששה חודשי מאסר
עו"ד דייב זיתון, עו"ד (רו"ח) אורית חניה
רקע:
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה בעניין גזר דינם של חברה ושני נושאי משרה בה, בכל הנוגע לביצוע עבירות בניגוד להוראות פקודת המכס. העבירות המיוחסות לחברה ולנאשמים בוצעו תוך ניצול "הסכם הקוויז" (Qualified Industrial Zone), הסכם הסחר שנחתם בין ישראל, מצרים וארה"ב.
בית המשפט גזר על הנאשמים שישה חודשי מאסר וכן הטיל קנס של מאות אלפי שקלים על החברה.
רקע וטענות הצדדים:
חברת א.א. פוליטיב (1999) בע"מ, בתקופה הרלוונטית, הייתה חברה פרטית בבעלותם של שני הנאשמים, אשר החזיקו בחברה בחלקים שווים וניהלו אותה יחדיו. החברה עסקה בייצור ושיווק של יריעות ניילון לחקלאות ולתעשייה. בהתאם לעובדות המפורטות בגזר הדין, אחד מהנאשמים שימש כמנכ"ל החברה, והיה אחראי, בין היתר, על היצוא. הנאשם השני שימש כסמנכ"ל החברה, והיה אחראי, בין היתר, על הייצור.
ככלל, בהתאם להסכם הקוויז, מוצרים אשר יוצרו באזורים מוגדרים במצרים, ואשר יכילו חומרי גלם ישראליים מקוריים באחוז מסוים, יהיו זכאים להעדפת מכס בעת הייצוא ממצרים לארה"ב. במסגרת ההסכם נקבעו כללים בהם על חומרי הגלם הישראלים המיוצאים למצרים לעמוד, על מנת לקבוע אימתי יוכר מוצר כמוצר ישראלי לצורך ההסכם.
כמפורט בהסכם הטיעון, במשך כשלוש שנים, בצורה שיטתית ומתוחכמת, הנאשמים, בשם החברה, הגישו רשימוני ייצוא כוזבים וחשבונות ספק פיקטיביים בסכומים של מיליוני שקלים.
בהתאם לעובדות גזר הדין, ייצוא הטובין על פי רשימוני הקוויז הכוזבים נעשה תוך הצהרות כוזבות לרשויות המכס בנוגע לערך הטובין ומטרת היצוא. בדרך זו היצואנים המצרים היו יכולים להוכיח כי עמדו בתנאי ההסכם ולייצא את המוצרים לארה"ב בתנאי העדפת מכס בארה"ב.
בתמורה לפעולותיהם קיבלו הנאשמים עמלות אשר הסתכמו לסך של כ-14 מיליון ש"ח.
במסגרת הסדר טיעון, הנאשמים הודו והורשעו בביצוע 287 עבירות של הברחת טובין, 319 עבירות של הכנת והצגת חשבון מכר כוזב, 287 עבירות של הצגת רשימון כוזב ו-319 עבירות של הטעיית פקיד מכס בפרט העלול לפגוע במילוי תפקידו. כמו כן, הודו הנאשמים בעשיית פעולה ברכוש בידיעה כי הוא אסור לפי חוק הלבנת הון. במסגרת הסדר הטיעון, הוסכם כי החברה תידון לקנס בהתאם לשיקול שעתו של בית המשפט, ואילו המדינה תעתור לעונש מאסר מופחת של שני הנאשמים.
המדינה טענה כי מדובר בעבירות חמורות אשר בוצעו בתקופה בת מספר שנים במהלכה פעלו בתחכום ובתכנון על מנת להונות את האוצר או לעקוף כל איסור או הגבלה בסכומי עתק, ומעשיהם התגלו אך בשל ערנות רשויות האכיפה. במעשיהם פגעו הנאשמים בשוק הייצוא הישראלי, גרמו לנזק תדמיתי למדינת ישראל, וסיכנו את יציבות הסכם הקוויז.
הנאשמים טענו, כחלק מטיעוניהם לכך שבית המשפט יקל בעונשם, כי אין מדובר בעבירות הברחה קלאסיות אלא בסיוע לרמות את שלטונות ארה"ב, כי לא נגרם נזק לקופת המדינה, תכלית הענישה מוצתה הואיל והושגה הרתעה מעצם החקירה והעמדתם לדין של הנאשמים.
החלטת בית המשפט:
בית המשפט ציין כי עבירות המס טומנות נזק לכלכלת המדינה משהן פוגעות בקופה הציבורית ובמשק. הן פוגעות באמון הציבור ברשויות השלטון, ובביצוען יש כדי לפגוע אף בערך השוויון בין נישומים ובתחרות העסקית ההוגנת, כאשר אזרחים ישרים פועלים כדין ואילו אחרים עוברים עבירות ועלולים לצאת נשכרים. לפיכך נפסק כי על בתי המשפט לעודד את אלו הפועלים כחוק להמשיך בדרכם, ולעקר את כדאיות ביצוע העבירות, באמצעות ענישה אשר יהא בה גם רכיב כספי משמעותי. כאשר אל העבירות הכלכליות מצרפים גם מעשי מרמה או הונאה, הרי כך גובר האינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה, זאת אף לא נגרם נזק ככלי ישיר לקופת המדינה.
עם זאת, בעת גזירת הדין בית המשפט התחשב בקבלת האחריות על ידי הנאשמים, בחרטתם, בחיסכון הניכר בזמן השיפוטי, בעברם הנקי ובעדויות האופי שנשמעו בבית המשפט.
לאור האמור הטיל בית המשפט על החברה קנס של 400,000 ש"ח. בנוסף, הטיל בית המשפט על הנאשמים 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות להימנע מביצוע עבירה. בנוסף, קבע בית המשפט כי רוכשם יחולט בסך של 14 מיליון ש"ח, בהתאם לחוק איסור הלבנת הון.
[ת"פ (שלום פ"ת) 54684-09-14 מדינת ישראל נ' א.א. פוליטיב (1999) בע"מ חברות 512870072, החלטה מיום 27 באוקטובר 2016].
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
_________________________________________________________________
הצעת החוק להחמרה משמעותית באכיפת הפיקוח על היצוא הביטחוני
עו"ד גיל נדל
תקציר:
לאחרונה פורסם תזכיר חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני - סמכויות פיקוח ואכיפה, שעיקרו הינו עדכון ותיקון הסדר האכיפה המנהלית הקבוע כיום בחוק. במאמר זה נביא את עיקרי התזכיר והשלכותיו.
התיקון לחוק:
כידוע, בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני והוא מסדיר את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים ביטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות שמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.
על מנת לבצע יצוא בטחוני מחויב היצואן הביטחוני לקבל רישיון שיווק ורישיון יבוא עבור הציוד, הידע או השירות שבכוונתו לייצא. יישום החוק ואכיפתו מסורים לאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) שבמשרד הביטחון.
כבר בעת חקיקתו, כלל החוק סנקציות פליליות ואזרחיות כנגד יצואנים שלא יעמדו בהוראות החוק, וכך למשל קבע החוק עונשי מאסר וקנסות פליליים על מי שמבצע פעולת שיווק בטחוני ללא רישיון שיווק ועל מי שמבצע יצוא בטחוני ללא רישיון. החוק גם הטיל חובה על נושא משרה בתאגיד לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות על ידי התאגיד או עובד של התאגיד, והטיל אחריות פלילית על נושא משרה בתאגיד במקרה שבו נעברה עבירה על ידי התאגיד או על ידי מי מעובדי התאגיד, אלא יוכיח נושא המשרה כי הוא עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
כמו כן החוק קבע אפשרות של הטלת קנס אזרחי בגובה מסוים במקרה של הפרת החוק והטלת עיצום כספי במקרה של אי מילוי חובת דיווח אודות פעילות שניתן לה רישיון.
ובכל זאת, בעקבות הניסיון המצטבר של כעשר שנים ביישום החוק ואכיפתו, הגיע משרד הביטחון למסקנה כי הוא זקוק לאמצעי אכיפה יעילים יותר לצורך אכיפה משמעותית של הוראות החוק. בהתאם לכך הפיץ לאחרונה המשרד תזכיר הצעת חוק המבקשת לתגבר את אמצעי אכיפה העומדים לידי הרשות המוסמכת.
הצעת החוק מבקשת להסמיך את הרשות להטיל עיצום כספי בשל הפרות של החוק המנויות בהצעה. בדברי ההסבר של ההצעה מצוין כי "תכליתו של העיצום הכספי איננה ענישה, אלא כפיית ציות והחזרת מפוקח למשטר ציות להוראות החוק. העיצום הכספי מהווה תחליף למנגנונים פליליים דוגמת עבירות מנהליות.... האכיפה המנהלית מכוונת להוראות שבירורן העובדתי פשוט, הן בתחום מומחיותו של המאסדר ולפיכך ההכרעה בדבר ביצוע ההפרה תיעשה במהירות ויעילות".
את ההפרות שבגינן יוטל עצום כספי מחלקת הצעת החוק לשלוש קבוצות לפי דרגת חומרה:
א. הפרות בסיסיות - ביצוע פעולות ללא רישוי או שלא לפי תנאיו;
ב. הפרות בנסיבות מחמירות - הפרות שבהן קיים יסוד מחמיר, כגון יצוא למדינה שהוטל עליה אמברגו של האו"ם או יצוא של ציוד מסווג;
ג. הפרות רישומיות - הפרות הנוגעות להיבטים רישומיים של תהליך הפיקוח ובכלל זה הפרות של חובות דיווח.
קביעת סכום העיצום הכספי מבוססת על נוסחה אשר בבסיסה סכום בסיסי. מידת חומרתה של ההפרה משפיעה על גובה העיצום הכספי (מתבטא במכפלות מהסכום הבסיסי). לגבי ההפרות הבסיסיות וההפרות המחמירות נקבעו סכומים בסיסיים גבוהים יותר מאחר והמפרים פוגעים בגרעינו של רעיון הפיקוח על היצוא הביטחוני – פעולות ללא רישיון או שלא לפי תנאיו, ואילו הסכומים הבסיסיים של ההפרות הרישומיות נמוכים מאחר ואלה הפרות הנוגעת לסמכויות העזר בהליך הפיקוח.
הבעיה הגדולה מצדם של ציבור היצואנים הינו גובה העיצום הכספי. בכל הנוגע להפרות בסיסיות - ביצוע פעולות ללא רישוי או שלא לפי תנאיו - מדובר על סכום של 1,800,000 (מליון ושמונה מאות אלף שקל) למפר שהוא תאגיד קטן (תאגיד שממוצע השנתי של שווי ההסכמים לעסקות יצוא בטחוני בשלוש השנים שקדמו להפרה היה פחות משמונים מיליון דולר ארה"ב), ו-3 מיליון שקל למפר שהוא תאגיד גדול. בכל הנוגע להפרות רישומיות מדובר על 70 אלף שקל לתאגיד קטן ו-120 אלף שקל לתאגיד גדול.
הצעת החוק מאפשרת לשר הביטחון לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום מופחת.
נראה לנו שאין צורך להכביר במילים אודות הבעייתית בהסדר המוצע. מדובר בסכומים אסטרונומיים היכולים להעמיד בסיכון כלכלי תאגידים קטנים, ובסכומים משמעותיים ביותר גם עבור תאגידים גדולים. נציין בהקשר זה כי מנגנון העיצום הכספי קיים גם בהוראות חוק אחרות (למשל, חוק הגנת הצרכן, חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), חוק התקנים, חוק ניירות ערך) ואולם על פי רוב מדובר בסכומי עיצום כספי נמוכים בהרבה.
אלא שבכך לא די. הצעת החוק הולכת צעד גדול נוסף ומטילה חיוב אישי על נושאי משרה בתאגיד המבצע יצוא בטחוני. בדברי ההסבר להצעת החוק כותב משרד הביטחון כדברים האלו:
"בשל הצורך להגביר את אכיפת הוראות החוק באמצעות הטלת חיוב אישי על נושאי משרה בתאגיד שמחזיק ברישיונות לפי חוק זה, מוצע לקבוע [...] כי נושאי משרה הרשומים במרשם היצוא הביטחוני מטעם תאגיד, יראו גם אותם כבעלי רישיון לפי חוק זה, לצד התאגיד עצמו. אלה ייכללו גם את עובד התאגיד שעיסוקו הוא יישום חוק הפיקוח על יצוא בטחוני בתאגיד.
מוצע [...] להגדיר כנושאי משרה בתאגיד את המנהל הכללי של תאגיד שמחזיק ברישיון לפי חוק זה, וכן את סגן המנהל הכללי של התאגיד, מנהל פעיל בתאגיד או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על תחום מתחומי עיסוקיו.
הגדרת נושאי המשרה כבעלי הרישיון, לצד התאגיד עצמו, תאפשר להפעיל את אמצעי האכיפה המנהליים לפי חוק זה גם כלפי נושאי המשרה בתאגיד באופן אישי, דבר שיגביר את המודעות להוראות חוק זה, יביא להקפדה יתרה של נושאי המשרה על קיום הוראות החוק ויפחית הפרות של הוראות החוק".
המשמעות הכספית היא שנושא משרה בתאגיד עשוי להיות מחויב בעיצום כספי של 7000 שקל, או של 14 אלף שקל בנסיבות מחמירות. המשמעות כלפי ציבור היצואנים ברורה.
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
__________________________________________________________________
נדחתה תביעה לסעד כספי בגין טובין שחולטו ונמכרו
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון , עו"ד ויקטור טרנר
תקציר:
בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית המשפט השלום בירושלים אשר דחה את תביעתו של סוכן מכס כנגד רשות המכס בטענה כי זו מכרה את טובין תפוסים בטרם רשאית הייתה לעשות זאת.
בית המשפט דחה את תביעת סוכן המכס וקבע כי משלא הוכח על ידו כי הוא בעליו של הטובין התפוסים לא עומדות לו זכות תביעה כנגד רשות המכס.
רקע:
תאופיק מג'אדלה, הועסק בחברת עמילות מכס במעבר גבול אלנבי. במסגרת עבודתו טיפל בייבוא טובין של היבואן בשם גאנם שהוא סוחר תושב שכם.
במסגרת אחד מהמשלוחים, יובאו יריעות פוליאתילן (ניילון נצמד) במחיר ממוצע של כ- 1.6$ ל- 1 קילוגרם, ואילו ברשימון הייבוא, המחיר הנקוב היה נמוך באופן משמעותי מהמחיר הממוצע ועמד על כ- 0.7$ ל- 1 קילוגרם.
באותו משלוח, נרשם סוכן המכס כבעל הטובין וחתם על כל מסמכי הייבוא, אף על פי שבפועל גאנם היה זה ששילם את כל ההוצאות הכרוכות בייבוא והיה אמור לחתום על כל מסמכי הייבוא.
מחירם הנמוך של יריעות הפוליאתילן עורר את חשדם של אנשי המכס אשר פתחו בחקירה בעניין הטובין. בחקירתו הודה סוכן המכס שהמניע לרישומו כבעל הטובין היה רווח של כ- 20% מרווחי המכירות. בעקבות כך, חולטו הטובין ובחלוף הזמן הוחרמו ונמכרו.
עובדות המקרה:
ביום 2 בדצמבר 2012 פנה התובע לבית המכס בבקשה להחזרת הטובין התפוסים, ובחלוף יומיים נמסר כי הנושא בבדיקה.
זמן לא רב לאחר מכן, נשלחה אל סוכן המכס הודעה בדבר חילוט הטובין, אשר נתפסו היות ונמצא כי שוחררו על בסיס הצהרה כוזבת ברשימון ייבוא. במסגרת החילוט נמסר כי לסוכן המכס כי אם לא תוגש תביעה, בתוך חודשיים, הטובין יוחרמו וימכרו.
היות ותביעה כאמור לא הוגשה, נמכרו הטובין במהלך חודש אפריל 2014 וסוכן המכס החליט לתבוע את יומו בבית המשפט.
טענות הצדדים:
סוכן המכס טען כי למרות הארכה שניתנה לו על ידי בית המכס להגשת התביעה עד ליום 1 במאי 2013, נמכרו הטובין כשבועיים לפני מועד האמור ולכן רשות המסים נהגה שלא בתום לב. לאור האמור והיות והטובין נמכרו זכאי הוא לתשלום פיצויי בסך 75,000 ₪.
רשות המסים טענה כי דין התביעה להדחות על הסף, מהטעם שסוכן המכס אינו בעל מעמד לטעון בעניין חילוט הטובין היות ואינו בעליהם.
לחילופין, רשות המסים כי סוכן המכס לא עמד בהוראות פקודת המכס ועל כן יש לראות בטובין מוחרמים.
הדיון המשפטי:
בית המשפט קבע כי פקיד המכס רשאי לתפוס טובין מחולטים ששוחררו במסגרת מסירת הצהרות כוזבות ברשימון.
עוד הוסיף בית המשפט כי לסוכן המכס, בהיותו זה שנרשם ברשימון ביבואן, נמסר כי במידה ובתוך חודש ימים מיום תפיסת הטובין לא יודיע בכתב למכס על כוונתו לתובע את התפוס, הטובין ייראו כמוחרמים.
לגופו של עניין, בית המשפט בחן את מכלול הראיות שהוצגו בפניו וקבע כי התובע אינו הבעלים של הטובין. על כן, אינו יכול לתבוע את החזרתם או שווים.
לעניין זה נקט בית המשפט בגישה השמרנית להגדרת בעל הטובין הקבוע בפקודת המכס, וקבע כי לאור הפסיקה, יש לפרש בצורה מצומצמת את הגדרת בעל הטובין ולבחון כל מקרה לגופו.
עוד ציין בית המשפט כי גם בפנייתו הראשונה מיום 2 בדצמבר 2012 בדרישה להחזרת הטובין, לא רשאי היה עמיל המכס לפנות היות ואיננו בעל הטובין. כך ומכיוון שבתוך חודש לא נמסרה הודעה על ידי בעל הטובין – הטובין ייראו כמוחרמים כמתחייב מהוראות פקודת המכס.
לפיכך ומשעה שהטובין לא נדרשו והפכו למוחרמים, הופקעה הבעלות מבעליהם המקוריים והם עברו לבעלות המדינה, אשר רשאית הייתה למוכרם.
לסיכום, היות ולא הוכח כי התובע הוא בעל הטובין, התביעה נדחתה.
[ת"א (שלום י-ם) 46962-04-13 תאופיק מג'אדלה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.11.2016), השופטת תמר בר-אשר צבן. ב"כ התובע – עו"ד מיכאל עטיה. ב"כ רשות המסים - עו"ד חוי טוקר (פרקליטות מחוז ירושלים – אזרחי)]
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
________________________________________________________________
נאשם בהנמכת מחיר ביבוא רכב ביבוא אישי, נדרש להשיב לאשמה
עו"ד גיל נדל,עו"ד דייב זיתון, קיריל קפלון
תקציר:
בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט השלום באשדוד אשר דחה את טענת הנאשם בדיווח כוזב על ערך בייבוא רכב לישראל, כי אין לו צורך להשיב לאשמה לאור דלות הראיות נגדו.
בית המשפט קבע כי רשות המסים הציגה ראיות לפיהן היבואן העביר לספק סכום כסף גבוה מן הסכום שמופיע ברשימון היבוא ועל כן, על הנאשם להשיב לאשמה.
עובדות המקרה:
בכתב האישום נטען כי בתאריך 26/06/2013 הגיש היבואן, באמצעות חברת עמילות מכס, רשימון יבוא על מנת לשחרר מפיקוח המכס רכב מסוג מרצדס במסגרת יבוא אישי.
נטען כי על פי חשבון הספק הוצהר על ידי הנאשם למכס כי ערך הרכב הוא 26,121$, כאשר חודשים לפני שחרור הרכב מהמכס, רכש היבואן 39,000$ בבנק הפועלים, וכבר באותו היום העביר היבואן לספק הרכב שתי העברות בנקאיות על סך 23,000$ ו-16,000$.
נטען עוד, כי על פי בדיקה שערכה עובדת מכס באינטרנט, נמצא שהרכב נמכר בסכום של 39,888$ , ולא כפי שהוצהר. לאור האמור, הוגש נגדו כתב אישום, בגדרו הוא מואשם בביצוע עבירות שונות על פי פקודת המכס.
טענות הצדדים:
הנאשם טען כי סכום ההעברות שביצע עמדו על סך של 42,121$, וסכום זה אינו עומד מול הגרסה של המדינה, לפיה הרכב נמכר ב39,000$.
עוד טען הנאשם, כי נכון לעת זו, הציגה רשות המסים את רשימון היבוא ובנוסף מוצגים ופרסומות חסרי ערך ראייתי, בהיותם בלתי קבילים. לאור האמור, טען הנאשם כי העברת מט"ח בסכום שונה מהמופיע ברשימון היבוא, או בסכום שהמאשימה מציגה כערך הרכב, אין בה ולא כלום.
לאור האמור, טען הנאשם כי אין עליו להשיב לאשמה, וכי יש לזכותו כבר בשלב זה, וזאת אף מבלי שהוא יידרש להביא ראיות להוכחת חפותו. רשות המיסים התנגדה, וציינה שדי בשלב זה של המשפט בקיומן של ראיות דלות ובסיסיות כדי לחייב נאשם להשיב לאשמה. עוד טענה רשות המסים כי בשלב זה אין בית המשפט שוקל שיקולי מהימנות, אלא בודק האם יש בחומר הראיות כדי להביא להרשעת היבואן.
הדיון המשפטי:
בית המשפט חזר על ההלכה המנחה בכל הנוגע לטענת אין להשיב לאשמה, לפיה, בשלב זה של סוף פרשת התביעה, אין הוא שוקל את העדויות או מידת מהימנותם של העדים, וכי שיקוליו מוכוונים לשאלה "האם יש הוכחות כלשהן, ואם לאו". בית המשפט צטט את ההלכה לפיה בית המשפט לא יטה אוזן קשבת לטענה לפיה אין להשיב לאשמה אם הובאו ראיות בסיסיות, היוצרות מערכת הוכחות ראשונית, שמעבירות את נטל הבאת הראיות מן התביעה אל הנאשם.
לגופו של עניין, נמנע בית המשפט מלהיכנס לדיון במשקל או מהימנות הראיות שהגישו על ידי רשות המסים. אמנם במהלך שמיעת הראיות, העלה היבואן גירסה לפיה חלק מהתשלומים לספק נועדו עבור אחיינו, אולם עדות זו לא נשמעה בבית המשפט, ולכן קבע בית המשפט כי יש לראותה כלא הייתה.
לסיכום קבע בית המשפט כי רשות המסים הציגה ראיות לפיהן היבואן העביר לספק סכום כסף גבוה מן הסכום שמופיע הרשימון היבוא ולכן, בלי עדות של הנאשם, הוא חשוף לכאורה להרשעה. לאור זאת, דחה בית המשפט את הטענת שאין להשיב לאשמה, וקבע כי על הנאשם להביא את עדותו המזכה בבית המשפט.
[ת"פ (שלום אשד') 51198-02-15 אברהם שאול נ' מדינת ישראל רשות המסים אגף המכס ומע"מ (פורסם בנבו, 25.09.2016, לפני כבוד השופט י' ליבליין. ב"כ הצדדים - המבקש – עו"ד ת. סלמון ועו"ד ת. שיהאב. למדינת ישראל- עו"ד ג. אורלב].
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
_________________________________________________________________
מה חדש החודש?
ענייני מכס ורגולציה
• משרדנו מטפל מול רשות המכס בעניין אימותי תעודות מקור אמריקאיות שהוצאו עבור יבואן ציוד רפואי.
• משרדנו מייעץ ליבואני תרופות בנוגע להסכמי הסחר החופשי שישראל חתומה עליהם.
• משרדנו מייעץ ליבואן רכב בנוגע לגירעונות שהוצאו לו על ידי רשות המכס בגין הפרת הסדר פטור מותנה.
• משרדנו מייעץ ליבואן המייבא סחורות לרש"פ במסגרת הפיקוח על היצוא הדו שימושי.
• משרדנו ייצג יבואן מזון במסגרת שימוע מול משרד הבריאות בעניין רישיון מחסן.
• רשות המכס קיבלה את עמדת הסיווג של לקוח משרדנו, יבואן מן התעשייה הכימית, כי המדחס שיובא על ידו היה ללא מנוע ועל כן פטור ממיסים.
• משרדנו הגיש בשם מספר יבואני מזון בקשות נוספות לרשות המכס לגילוי מרצון ביחס להעמסת עלויות כשרות.
• וועדת הייבוא קיבלה באופן חלקי את עמדת ייבואן ביחס לעמידתו בחוקיות הייבוא והפחיתה את הכופר שהושת עליו בחלק מרשימוני הייבוא.
בתי משפט
• ביום 19.12.16 נתן בית המשפט תוקף להסכם שאליו הגיע יבואן מוצרי היגיינה, לקוח משרדנו, עם רשות המכס, במסגרתו סוכם כי סיווג הטובין יהא פטור ממכס, והיבואן יקבל החזר כספי חלקי והגרעון שהוצא לו, יבוטל.
• בתאריך 29.11.16 דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור שהגישה רשות המכס נגד יבואן של חלקי דלתות, וקבע כי רשות המכס תמסור לעיונו פרוטוקולים וחומר רקע של ועדת מסים עקיפים שעסקה בעניינו. משרדנו נתן ייעוץ ליבואן לצורך הגשת הטענות בהליך זה.
• לאחר ששתי בקשות דומות לאישור תובענה כייצוגית הוגשו נגד יבואן תוספי תזונה, לקוח משרדנו, ולאחר שמשרדנו הגיש בקשה למחיקת אחת משתיהן, הורה בית המשפט על מחיקת אחת מן הבקשות וקבע כי אין הצדקה שיבואן יידרש להתגונן כנגד שני הליכים דומים.
• משרדנו מייצג יבואן מוצרי מזון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית בנושא לסימון רכיב שומן טראנס על גבי המוצר.
הרצאות, ימי עיון והופעות בתקשורת
• בתאריך 14.12.16 התקיים ב"אבניו" באיירפורט סיטי כנס המיסים השנתי של משרד גולדפרב זליגמן בשיתוף משרד BDO זיו האפט, בכנס השתתפו מאות אנשים. הרצאתו של עו"ד גיל נדל בכנס עסקה בעדכוני פסיקה בנושא הטלת מכס על תמלוגים ועלויות כשרות.
• בתאריך 20.12.16 ערך עו"ד גיל נדל וובינר בשיתוף מכון היצוא הישראלי בעניין פיקוח על יצוא ביטחוני.
• בתאריך 26.12.16 התקיים במשרדנו יום עיון בעניין תצהיר היצואן החדש – הערכות לקראת צעדי האכיפה של המכס.
עדכוני מכס ורגולציה
