- הגברת חובת הדיווח בדיני המכס
- לא יוחזרו מסי יבוא בגין סחורה ששוחררה מפיקוח המכס אך נותרה במחסניו
- רק בעל הטובין רשאי להגיש תביעה להשבת התפוס
- בית המשפט העליון: מוצדק להחרים כלי הובלה ששימש להברחה משיקולי הרתעה אפקטיבית
- המכס יפצה יצואן בגין תפיסת משלוח יצוא
- המדינה רשאית להמשיך ולהחזיק בתפוס, גם בניגוד להסכמות אליהן הגיעה
- בית המשפט השלום בירושלים: המדינה הפרה צו שיפוטי בגין אי השבת תפוס
- בית המשפט השלום בפתח תקווה: אין מניעה לזמן לעדות עובד מכס אשר פרש מתפקידו, ואין להעלות בתצהירים טענות סיווג שלא נטענו קודם
- האם מע"מ ששולם באירופה צריך להיכלל בערך העסקה לצורך חישובי מיסי יבוא?
- בית המשפט המחוזי באר-שבע: הטעייה לבדה לא תביא לאישור תובענה ייצוגית
- מה חדש החודש?
הגברת חובת הדיווח בדיני המכס
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד עומר וגנר
רקע:
רשות המכס, כרשות מינהלית, מחזיקה על פי הדין בכלי אכיפה רבים לצורך ביצוע תפקידה, ובין היתר הזכות לעכב שחרור טובין מיובאים, הזכות לתפוס טובין או לחלטם בנסיבות מסוימות, הזכות לדרוש מסמכים מיבואנים, ועוד ועוד.
במסגרת חוק התקציב לשנים 2016-2017 (חוק ההסדרים), קיבלה רשות המכס חיזוק משמעותי ליכולת האכיפה שלה מול יבואנים. במסגרת תיקון זה, נוסף סעיף 231ה לפקודת המכס, אשר קובע כי נישום (יבואן) הנוקט בעמדה המנוגדת לעמדת רשות המיסים, חייב לדווח זאת לרשות המיסים.
על פי התיקון, על מנת שתקום ליבואן חובת דיווח, עליו לפעול בניגוד לעמדה רשמית שפרסמה רשות המכס באתר האינטרנט שלה, וכן כי יתרון המס הנובע ממנה עולה על 2 מיליון ש"ח בשנה או 5 מיליון ש"ח ב-4 שנים. במצב כזה, אותו נישום (יבואן) יהא חייב בדיווח תוך 60 יום מתום שנת המס שבה ננקטה העמדה המנוגדת לעמדת רשות המיסים.
תיקונים דומים כאלה קיימים גם במס הכנסה ובמס ערך מוסף.
נישום שלא ידווח על כך שנקט בעמדה המנוגדת עמדה של רשות המיסים, עשוי להיות חשוף, מעבר לאכיפה אזרחית וגביית המיסים שנגרעו, אם נגרעו, גם להעמדה לדין פלילי.
בתאריך 26.12.16 פרסמה רשות המכס רשימה של עמדות, כאשר נישום הפועל בניגוד אליהן, וכתוצאה מכך, חוסך במס בסכומים שצוינו קודם, מחויב בדיווח.
העמדות אשר פורסמו על ידי רשות המיסים כללו שישה סעיפים הנוגעים לערך טובין לצרכי מכס, תשעה סעיפים הנוגעים לסיווג טובין ועמדה אחת הנוגעת לפטור מותנה. חלק נכבד מן העמדות כבר מוכר ליבואנים ולסוכני המכס וזאת היות והן פורסמו בעבר בהנחיות או במסגרת נהלים של רשות המכס.
בסקירה זו נתייחס לעמדות הנוגעות להערכת טובין בלבד.
עמדות מס' 1-3- הנחות פרסום, דמי הפצה ואחריות
עמדות מס' 1-3 עוסקות בהנחות פרסום, דמי הפצה ואחריות.
עמדה מס' 1 קובעת כי כאשר קונה (יבואן) הוציא הוצאות פרסום, והמוכר (היצואן) שיפה אותו בגין הוצאות אלה, אותו שיפוי לא יובא בחשבון בעת קביעת הערך. במילים אחרות, יוטל מכס על הערך הגבוה יותר ללא התחשבות בהנחה בגין הפרסום.
עמדה מס' 2 קובעת כי דמי הפצה ששילם הקונה למוכר או לצד קשור מהווים חלק מערך הטובין, בתנאי שאותם דמי זיכיון הם תנאי למכירת הטובין.
באשר לאחריות, נקבע בעמדה מס' 3 כי תשלום עבור אחריות ייכלל בערך הטובין לצרכי מכס, אף אם נכלל בחוזה נפרד מהחוזה לרכישת המוצר.
עמדות אלה ביחס להנחות פרסום, דמי הפצה ואחריות, אינן זרות לציבור היבואנים וסוכני המכס, שכן הן פורסמו על ידי רשות המכס כבר בשנת 2012. באותה עת פורסמה הנחיה של רשות המכס בנושאים אלה, ונעשה ניסיון לתקן את פקודת המכס ולהכניס לתוכה סעיפים אלה, אך הניסיון לא צלח.
כבר באותה עת, סברנו, כפי שאנחנו סוברים גם היום, כי קיים ספק האם עמדות אלה עולות בקנה אחד עם הדין.
באשר להנחות פרסום, פקודת המכס מאפשרת להתחשב בנסיבות מסוימות בהנחות, כדוגמת הנחות פרסום, לצורך קביעת הערך, ולכן קביעה א-פריורית ולפיה הנחות פרסום לא יובאו בחשבון, אינה עולה לטעמנו בקנה אחד עם הדין.
בהקשר לאחריות, לעיתים חלק משירותי האחריות ניתנים במנותק מעסקת היבוא, ויתכנו מקרים בהם אין מקום להוסיף את התשלום בעבורם לערך היבוא.
עמדה מס' 4- הכרה בהנחות
עמדה מס' 4 קובעת כי הנחה לצורך הערכת טובין תוכר רק אם ההנחה קבועה, ידועה מראש ובלתי מותנית בעת הערכת הטובין. עוד נקבע כי ההנחה חייבת להינתן עבור הטובין המיובאים ולא עבור סיבות אחרות כמו עמידה ביעדים, הנחות על טובין שיובאו בעבר וכיו"ב.
כפי שציינו לעיל, פקודת המכס מאפשרת להתחשב בהנחות במגוון רחב של מקרים, ואנו סבורים כי הפרשנות המצמצמת בה נוקטת רשות המיסים אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין.
עמדה מס' 5 עוסקת בהוספת עלויות הובלה, והיא קובעת שיש להוסיף לערך גם היטלים, למעט דמי השהיית מכולות.
עמדה מס' 6- תמלוגים ודמי רישיון המתייחסים לטובין
עמדה מס' 6 קובעת כי כאשר יבואן משלם לספק הטובין או לחברה קשורה, תשלומים בעבור הנחיות לעיצוב החנויות, יש להוסיף תשלומים אלה לערך הטובין בהיותם "תמלוגים המתייחסים לטובין" במשמעות סעיף 133(א)(3) לפקודת המכס, אף אם היבואן טוען שמדובר בתשלום עבור שירותים ולא בתשלום בעבור הטובין.
עמדה זו מתבססת על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בתיק גוטקס (ספטמבר 2016), שם נקבע כי כאשר היבואן מחויב מבחינה חוזית לרכוש שירותים חיצוניים מן המוכר, כגון שירותי ניהול מלאי, פרסום, ושירותי עיצוב פנים לחנויות, מדובר בתשלומים עבור תמלוגים המתייחסים לטובין, והמהווים תנאי ליבוא הטובין, ולכן הם חייבים במכס לפי סעיף 133(א)(3) לפקודת המכס.
לדעתנו, בכל הכבוד הראוי, פסק-הדין שניתן בתיק גוטקס היה מרחיק לכת ופירש בצורה שגויה את פקודת המכס, ובאופן שאינו עולה בקנה אחד עם פסק-הדין של בית המשפט העליון בתיק מרוידקס (נובמבר 2016), כאשר ערעור על פסק-דין גוטקס עתיד להיות מוגש בקרוב.
לאור האמור, טוב היה לו רשות המיסים הייתה ממתינה להכרעת בית המשפט העליון, טרם פרסום עמדתה בסוגיה.
קשיי אכיפה
לדעתנו, מעבר לכך שיש בלבנו ספק כיצד העמדות שפרסמה רשות המכס עולות בקנה אחד עם הדין, אנו מזהים כי יתכנו כאן קשיי אכיפה וקשיי הבנה מצד הנישומים.
התיקון לחוק קובע כי עמדה מחוייבת בדיווח, היא כזו שעונה על שני תנאים: נוקטת בעמדה המנוגדת לעמדת רשות המיסים, וכן מביאה לחיסכון של 2 מיליון ש"ח בשנה או 5 מיליון ש"ח ב-4 שנים.
לדעתנו, בשים לב לכך שאי-דיווח עשוי להוות עבירה פלילית, מדובר בדרישה סבוכה, וטוב היה אם רשות המכס הייתה מפרסמת כללים פשוטים יותר.
***
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
לא יוחזרו מסי יבוא בגין סחורה ששוחררה מפיקוח המכס אך נותרה במחסניו
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד מור גושן
תקציר:
לאחרונה קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כי כאשר בוצע יבוא של סחורה, המכס שולם והסחורה שוחררה מפיקוח המכס - הרי שהתקיים אירוע מס, ואין בבחירת משחרר הסחורה להותיר את הסחורה פיזית במקומה כדי לשנות את מצבה המשפטי.
עוד קבע בית המשפט כי סוכן מכס המשלם את מיסי היבואן במקום היבואן נכנס בנעלי היבואן, ולכן כל טענה אשר ניתן לטעון כנגד היבואן בהקשר להישבון ניתן להעלות נגד סוכן המכס.
עובדות המקרה:
בפסק הדין נדחה ערעור שהגישה סוכנת מכס כנגד רשות המכס, להשבת תשלומי מס ששולמו על ידה בגין סחורה. נטען כי החברה המייבאת ביקשה מסוכנת המכס להסב חלק מהמטען שיובא בעבורה ע"ש חברה אחרת. סוכנת המכס שילמה את מלוא מיסי היבוא והמע"מ עבור הטובין, וקיבלה בעבור הסחורה שהוסבה לחברה האחרת שיקים, שנועדו להחזר תשלום מיסי הייבוא שביצעה סוכנת המכס. ואולם, סוכנת המכס טענה כי השיקים חוללו כך שלא קיבלה החזר עבור תשלומי המס.
בעקבות חילול השיקים פנתה סוכנת המכס לרשות המיסים בבקשה להשיב את כספי המיסים ששולמו על ידה, בטענה כי מדובר בטובין שנותרו בפיקוח המכס המחסן הרישוי. רשות המיסים סירבה להשבת כספי המיסים. בית משפט השלום דחה את טענות סוכנת המכס וקבע כי לא הוכחו נסיבות המצדיקות השבת מס. משכך, סוכנת המכס הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי.
השאלה המשפטית:
האם יבואן רשאי להשבת מסים כאשר הטובין המיובאים נותרו פיזית במחסני המכס וטרם נמכרו, אך כבר הוצא והותר רשומון, ונקבע תשלום מס אשר גם שולם?
טענות הצדדים:
סוכנת המכס טענה כי הסחורה נמצאת עדיין בפיקוח רשות המכס, במחסן רישוי, ולא יצאה לצריכה בישראל. על כן, נטען כי לא מדובר באירוע מס, שכן אירוע מס דורש היווצרות שני תנאים מצטברים - יבוא סחורה ומכירתה, ובענייננו לא התקיימה מכירה. עוד טענה סוכנת המכס כי החלטת בית משפט השלום מהווה הענשת סוכן המכס, ששילם בעבור סחורה שנזנחה], והוכח כי אין אפשרות למכרה בסכום שיכסה את עלות המס ששולם.
רשות המכס טענה כי פסק הדין של בית משפט השלום בדין יסודו. נטען כי הטענה לפיה הסחורה עודנה בפיקוח המכס סותרת את בקשת סוכנת המכס לצו עיקול על הסחורה בהליך אחר, כדי למנוע את הברחת הטובין. נטען, כי אם אכן קיים חשש להברחת טובין משמע כי אין הטובין בפיקוח המכס. רשות המכס טענה כי סוכנת המכס עומדת בפני שוקת שבורה, אין ביכולתה לגבות את המגיע לה ורק מן הטעם הזה היא מנסה להיפרע ממי שמבחינתה הוא "כיס עמוק" - מדינת ישראל.
הכרעת בית המשפט:
בית המשפט המחוזי קבע כי ארע אירוע מס, היות שבוצע יבוא סחורה, וכי זהו תנאי מספיק לקיומו של אירוע מס. נקבע כי הוצא לסחורה רשומון יבוא, נקבע תשלום מס ושולם והרשומון הותר. בכך הסתיים פיקוח רשות המכס על הסחורה ובחירת סוכנת המכס להותיר את הסחורה במקומה, אין בה כדי לשנות את המצב המשפטי וליצור חזקה משפטית על סחורה שבפועל שוחררה מהמכס.
בית המשפט המחוזי קבע כי סוכנת המכס היא שלוח של היבואן, וככזה ניתן להעלות נגדה כל טענה שניתן היה להעלות גם נגד היבואן, לרבות ובמיוחד לעניין יכולת מכירה של הסחורה לצרכן בישראל, אפילו במחיר זעום, דבר השולל תחולת סעיפים 150(1) או (2) לפקודת המכס, המאפשרים הישבון של מיסי היבוא. סעיף 150(1) לפקודת המכס אינו חל כיוון שאין עסקינן בסחורה שנעזבה בפיקוח. סעיף 150(2) לפקודת המכס אינו חל כיוון שלא נמצא ליקוי או אי התאמה בסחורה והותרתה לאחר שחרורה במחסני המכס נבעה ממחלוקת מסחרית ולא מאי התאמה. על כל פנים, לעניין סעיף 150(2) קבע ביהמ"ש כי סוכנת המכס לא העלתה את טענות אי התאמת הסחורה במועד הקבוע בו - שישה חודשים ממועד שחרור הסחורה מפיקוח המכס.
נוכח האמור, דחה בית המשפט המחוזי את הערעור.
[ע"א (מחוזי חיפה) 31776-09-16 , פסק-דין מיום 30.12.16, השופטת ישראלה קראי-גירון. ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק-הדין]
הערות:
בפסק-דין שניתן בבית המשפט העליון בשנת 2007 (ע"א 5694/07 שרכאת יאמכו ללתג'אריה אלעאמה נ' מדינת ישראל (אגף המכס ומע"מ) ואח', שאישר פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב משנת 2007 בת.א. 2780/00], התעוררה שאלה דומה, במסגרתה נגנבו סיגריות מתוך מחסני המכס, לאחר התרת הרשימון ותשלום מסי היבוא. בעל הטובין פנה לרשות המכס וביקש להשיב לו את מסי היבוא מכח סעיף 150 לפקודת המכס, ונדחה. סעיף זה קובע כך:
"המנהל רשאי להחזיר מכס או לוותר על תשלומו, כולו או מקצתו, באחת מאלה: (1) הטובין אבדו,הושמדו, ניזוקו או נעזבו לרשות המכס, בין בעודם בפיקוחה ובין לפני כן; ובלבד שלא תוגש תביעה להחזרה או לויתור אחרי שסולקו הטובין מפיקוח רשות המכס".
בית המשפט העליון קבע כי מאחר והטובין סולקו מפיקוח רשות המכס, סעיף זה אינו חל.
לאחר מכן עלתה לדיון פרשנותו של סעיף 92 לפקודת המכס שדן בהחזרת מכס על טובין שטרם סולקו מפיקוח רשות המכס, ואשר קובע:
"טובין שהוחסנו או שנרשמו להחסנה או למסירה מן המחסן, ואבדו או הושמדו מחמת מאורע שלא ניתן למנוע, אם בהיותם באניה ואם בשעת סילוקם, הנחתם או קבלתם למחסן ואם בתוך המחסן, רשאי המנהל לוותר על המכס החל עליהם או להחזיר את המכס ששולם עליהם, כולו או מקצתו".
באשר לסעיף זה, קבע בית המשפט העליון כי בנסיבות העניין, אירוע הגניבה אינו "מאורע שלא ניתן למנוע", שכן ניתן לנקוט באמצעי אבטחה סבירים שלא ננקטו במקרה זה, ולכן דחה את הערעור וקבע כי אין להשיב את מסי היבוא ליבואן.
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
רק בעל הטובין רשאי להגיש תביעה להשבת התפוס
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, ירדן ברוך
רקע:
בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט השלום, אשר דחה תביעה אשר הוגשה על ידי יבואן לקבלת פיצוי בשווי
משלוח אשר נתפס ונמכר.
בית משפט השלום בירושלים דחה את תביעת היבואן, תוך שהוא קובע כי היבואן לא היה בעל הטובין, אלא שימש כמעין "איש קש" עבור אחר ולכן אינו יכול לעתור להחזר התפוס (או לקבלת שוויו).
עובדות המקרה:
בשנת 2012 הגיש התובע רשימון יבוא, במסגרתו הצהיר כי הטובין המיובאים הם יריעות פוליאתילן)ניילון נצמד(
אשר יובאו לישראל ליבוא תעשייתי. עוד הוא הצהיר כי ערכם של הטובין הוא כ-0.7$ לכל 1 ק"ג של הטובין. מאחר וטובין אלה מיובאים באופן קבע דרך מעבר הגבול, במחיר גבוה יותר באופן משמעותי (1.155$ לק"ג), התעורר חשדם של עובדי המכס, אשר פתחו בחקירה. במהלך החקירה נחקר התובע, אשר הודה כי לא הוא הזמין את הטובין, לא שילם עבור הטובין ושיעד הסחורה הוא לשטחי הרשות הפלסטינאית כאשר הוא שימש כ"מתווך"
תמורת תשלום עמלה של 20%. לנוכח ממצאי החקירה, הטובין נתפסו, חולטו ובשלב מאוחר יותר, נמכרו.
טענות הצדדים:
רשות המיסים טענה כי היות שהוגשו הצהרות כוזבות בדבר זהותו של היבואן, יש לדחות את התביעה על הסף
וזאת היות והתובע אינו בעל הטובין, ולפי הוראות פקודת המכס, רק בעל הטובין יכול לעתור בדבר החזרת הטובין או קבלת תמורתם.
טענה נוספת אשר העלתה רשות המיסים הינה כי לא הוגשה דרישה כדין להחזרת הטובין על ידי "בעל הטובין"
ולפיכך הטובין הפכו למוחרמים וזאת לפי הוראות פקודת המכס, הקובעות כי בהיעדר דרישה של בעל הטובין יש
לראות בטובין כמוחרמים.
מנגד, טען התובע כי הוא אכן בעל הטובין, כי מחיר הטובין הוצהר כדין, וכי רשות המיסים פעלה שלא כדין בעת
שמכרה את הטובין המוחרמים טרם הגשת התביעה.
הדיון המשפטי:
בית המשפט קבע כי מממצאי החקירה עולה בבירור כי התובע אינו בעל הטובין וכי יבואן משכם הוא בעל הטובין כאשר התובע שימש כ"איש קש" בתמורה לעמלה של 20% מרווחי מכירת הטובין. לאור האמור, קבע בית המשפט כי התובע לא יכול היה לעתור להחזרת הטובין אליו ואף אינו יכול לתבוע את שווים.
בעניין טענת המכס כי הטובין הפכו למוחרמים, היות ובעל הטובין לא הגיש הודעה, קבע בית המשפט כי אם התובע אינו בעל הטובין, אז לא מן הנמנע כי בעל הטובין לא קיבל הודעה כנדרש על דבר תפיסת הטובין וכי בכך נמנעה ממנו האפשרות לתבוע בבית המשפט את החזרתם או פיצוי חלף החזרתם. במצב זה, נפל לכאורה פגם בהליכי התפיסה, החילוט או ההחרמה והמכירה, אשר עשויים להצדיק פיצוי מתאים. יחד עם זאת, בית המשפט
קבע כי הוא אינו נדרש להכריע בסוגיה וכי משנקבע שהתובע אינו בעל הטובין, הרי שדי בכך בכדי לדחות את התביעה.
]ת"א (שלום ירושלים) 46962-04-13 מגאדלה נ' רשות המסים בישראל - מכס מעברים, פסק-דין מיום 20.11.16, השופטת תמר בר-אשר צבן (ב"כ התובע עו"ד מיכאל עטיה, ב"כ רשות המיסים עו"ד חוי טוקר מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי))[.
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
בית המשפט העליון: מוצדק להחרים כלי הובלה ששימש להברחה משיקולי הרתעה אפקטיבית
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון , עו"ד (רו"ח) ויקטור טרנר
רקע:
בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט העליון, אשר דחה עתירה של יבואניות ציוד אלקטרוניקה נגד משרד הבטחון, וקבע כי משרד הבטחון נהג כדין כאשר החרים סחורה מוברחת שלגביה לא ניתנה הצהרה מספקת.
סיפור המקרה:
חברת אקס אוברסיז וחברת קומפיוטר קונקט בע"מ הן יבואניות של ציוד אלקטרוניקה וטלפוניה. חברות אלו הגישו בקשות לקבלת רשיונות ליצוא של שש יחידות של מרכזיות טלפון ו- 66 יחידות של מצלמות אבטחה לרצועת עזה. לאחר בחינתן, אושרו הבקשות וניתן רישיון הייצוא.
עם הגעת הטובין למעבר כרם שלום, ביצוע נציגי רשויות המעבר בדיקה בטובין, ובין הטובין שנכללו במשלוח, נתגלו גם שבעה תופים של סיבים אופטיים המהווים ציוד תקשורת דו-שימושי הדורש רישיון ייצוא, ושלגביהם לא הוצא רשיון שכזה.
בעקבות מציאת הסיבים האופטיים נתפסו כלל הטובין שהיו על המשאית, אשר הובילה את הטובין שאושרו מבעוד מועד, ונמסר ליבואניות על כוונה להחרים את התופים בשל החשד כי נועדו להעברה לארגון החמאס לצורך ביצוע עבירה. בסופו של דבר, הוחרמו כלל הטובין, כולל הטובין של היבואניות.
היבואניות עתרו לבית המשפט וטענו, בין השאר, כי לא היו מודעות להימצאותם של הטובין האסורים על המשאית ולפיכך יש להחזיר את הטובין שהוחרמו.
החלטת בית המשפט:
בית המשפט דחה את עתירת היבואניות וקבע כי ההחלטה של רשויות המעבר בדבר תפיסת הטובין התבססה על תשתית ראייתית אשר הצביעה ללא כל ספק כי הסיבים האופטיים נועדו לביצוע עבירה או מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת.
בית המשפט הוסיף וקבע כי במקרים בהם בעלי סחורות מבקשים להכניס ציוד לרצועת עזה, חלה עליהם החובה לנקוט, מבעוד מועד, באמצעים הדרושים למניעת הברחת ציוד שלא כדין ביחד עם סחורתם, והיות והיבואניות לא עמדו בנטל זה, גם הטובין שלהם הוחרמו.
בהערת אגב נאמר כי השגתה של התכלית ההרתעתית הנדרשת אינה מאפשרת להסתפק בתפיסתו והחרמתו של הציוד האסור בלבד, אלא גם של הרכוש ששימש כאמצעי להברחתו.
[דנג"ץ 4794/16 אקס אוברסיז נ' משרד הביטחון [החלטה מיום 2.1.2017, ד' בטבת התשע"ז, כבוד המשנה לנשיאה השופט א' רובינשטיין. ב"כ הצדדים: ליצואן- עו"ד דויד אלון דדון, למשרד הבטחון: עו"ד רועי שויקה]
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
המכס יפצה יצואן בגין תפיסת משלוח יצוא
עו"ד גיל נדל, עו"ד דיב זייתון, מתן יעקב (משפטן)
רקע:
בסקירה זו נתאר מקרה בו הוחזק זהב לייצוא מישראל בידי רשויות המכס וזאת עקב חשש לטעות ברשימון. ההחזקה ועיכוב הזהב גרמו לירידת ערכו לרבות עלויות אחסנה בתקופה זו, ובית המשפט הכיר בזכאותו של התובע לקבל פיצוי בגין נזקיו ועלויותיו.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
יצואן ביקש לייצא שלושה קילוגרמים של זהב מישראל והגיש לרשות המכס את הרשימון כנדרש. רשות המכס תפסה את הזהב עקב חשד להצהרה כוזבת, ובמועד זה אף ניטלו מהטובין דוגמאות לצורך בדיקות. לאחר בדיקות שנעשו מהחשש להצהרה כוזבת הושב הזהב והייצוא בוצע בפועל כחודשיים לאחר התפיסה.
היצואן טען כי משך זמן הבדיקה שנעשתה על ידי רשות המכס היה בלתי סביר, וכל הענין נוהל בוצע בצורה רשלנית. בהתאם לכך טען היצואן כי נגרם לו נזק הנובע מירידת ערכו של הזהב בפרק הזמן שבין חילוט הזהב לבין שחרורו – 56,977 דולר לק"ג זהב ביום החילוט לעומת 53,921 דולר, בנוסף טען היצואן כי הוא איבד התובע עסקה שעמדה על הפרק והפסיד רווח של למעלה מ 12000 דולר, ואף חויב בעלות האחסנה של הזהב.
רשות המכס טענה מנגד כי הזהב נתפס, נבדק ושוחרר, בהתאם לסמכויות התפיסה והבדיקה של המכס הקבועות בפקודת המכס. לטענת רשות המכס, במקרה זה התעורר חשד, כי היצואן היה מעורב בפרשה גדולת היקף נוכח סמני שאלה הנוגעים לעסקה שביקש לבצע ובשל זהותן של החברות עמן התקשר, ובירור עניינים אלו לקח זמן רב.
פסיקת בית המשפט:
בערכאה הראשונה שדנה בענין נקבע כי לא הוכחה התרשלות מצד רשות המכס באשר ללוח הזמנים בו טופל עניינו של היצואן. הערכאה הראשונה קבעה כי הן החקירה והן הבדיקה נעשו באופן מקצועי וסביר, הן ביחס ללוח הזמנים הכולל (חודשיים) והן ביחס לעיכוב הזהב עד ההחלטה על שחרורו. נוכח אלו נקבע כי יש לדחות את התביעה של היצואן ואין מקום לדון בבקשה להתחשבות בנזקו.
בית המשפט של הערעור מתח ביקורת מסויימת על עמדה זאת וקבע כי לא ניתן לדעת כמה פעולות חקירה בוצעו בפועל ומכאן שלא ניתן לדעת את משך החקירות שבוצעו ואם הרשות פעלה באופן סביר. זאת, משום שרשות המסים לא הציגה בפני בית המשפט נתונים אודות פעולות החקירה, אשר הולמות את פרק הזמן שנדרש לקבלת ההחלטות.
כך, לדוגמה, לא הוצג בפני בית המשפט תיק חקירת הזהב, אף כי מלוא הנתונים הרלוונטים לחקירה היו מצויים בידי המכס, והעדים הרלוונטים היו אנשי מכס. בשל כך קבע בית המשפט כי הימנעותה של הרשות ממתן החומרים ומלהביא עדים נוספים פעלה לרעתה.
בעקבות החלטה זו, לפיה לא היתה ליצואן היכולת להוכיח האם הרשות פעלה באופן סביר או לאו, מצא בית המשפט של הערעור להתערב בפסק דינה של הערכאה הראשונה, ופסק לטובת היצואן סכום זעום בסך של 7000 ₪, אשר הביא בחשבון את חלוף הזמן מאז חולט הזהב.
פועל יוצא מכך הוא שהיצואן שניזוק, לטענתו, בעשרות אלפי שקלים ישופה באלפי שקלים.
[ע"א (מחוזי ת"א) 28955-02-16 שריקי נ' מדינת ישראל, פסק-דין מיום 12.12.16, השופט גדעון גינת. ב"כ הצדדים- ליצואן- עו"ד אורי דניאל. למדינה- עו"ד אדם טהרני מפרקליטות מחוז ת"א-אזרחי].
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
המדינה רשאית להמשיך ולהחזיק בתפוס, גם בניגוד להסכמות אליהן הגיעה
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, קיריל קפלון
רקע:
כנגד יבואנים מתנהלת מזה מספר שנים חקירה חובקת עולם. על פי החשד, היבואנים הפעילו מערך בינלאומי של מכירה והפצה של תרופות המחייבות מרשם רופא, אשר מקורם במזרח הרחוק, הוברחו לארה"ב מבלי שנתקבלו אישורים מתאימים להפצתם.
סקירה זו עוסקת בהחלטה אשר עניינה הפרת הסכם להשיב טובין אשר נתפסו על ידי המדינה במהלך חקירה, והדרישה להשית על המדינה הוצאות בגין הפרה זו.
עובדות המקרה:
על פי החשד, היבואנים תפעלו ושלטו ברשת של אתרי אינטרנט שבאמצעותם מכרו לרוכשים תרופות מסוגים שונים, תוך הסתרת פעילותם מרשויות המכס וממנהל התרופות האמריקני. נטען, כי מחזור הכנסותיהם של היבואנים הגיע לעשרות מיליוני שקלים לאורך השנים, וכי מחזור זה אולם לא דווח לרשויות המס בישראל, חרף היותם תושבי ישראל חייבים במס.
העבירות המיוחסות ליבואנים הן קשירת קשר לביצוע פשע, הברחה לפי פקודת המכס, עבירות בתרופות לפי פקודת הרוקחים, קבלת דבר במרמה, אי דיווח על עסק, העלמת הכנסות והלבנת הון.
כחלק מהליכי החקירה, נתפס מחשב ומכשיר טלפון סלולארי והצדדים הגיעו להסכמה כי אם עד ליום 04/11/2016 לא יוגש כתב חשדות כנגד היבואנים, יוחזרו הפריטים לבעליהם.
בחלוף המועד, הגישו היבואנים ביום 07/11/2016 בקשה להשבת הפריטים וזאת לאחר שלא הוגש כתב חשדות בעניינם. ביום 10/11/2016, לאחר הוראת בית המשפט, הגישה היחידה הארצית לחקירות ומאבק בפשיעה בקשה דחופה להאריך את תפיסת הפריטים למשך 30 ימים נוספים, זאת חרף ההסכמה שהושגה בין הצדדים בעבר.
טענות הצדדים:
המבקשים טענו כי הרשות החוקרת הפרה את הסיכום שהושג בין הצדדים, הסכם אשר קיבל תוקף החלטת בית משפט. וכי היא עושה דין לעצמה בכך שממשיכה להחזיק את הפריטים מעבר לתאריך שנקבע וללא הגשת כתב חשדות.
עוד נטען כי הרשות החוקרת לא הגישה תגובתה לבקשה להשבת הפריטים, אלא רק ביקשה את הארכת תוקף התפיסה, מכאן שהתנהלות המדינה עולה לכדי ביזיון בית משפט והפרת הוראה חוקית המפרה צו שיפוטי.
עוד נטען, כי האינטרס הציבורי מחייב את המדינה לכבד הסכמות עליהן היא חתמה ובפרט לקיים החלטות שיפוטיות בעניינה.
נטען בנוסף כי זכותם הקניינית של המבקשים נרמסת וזאת לאור העובדה שהמחשב העותק מזמן ואין הצדקה להמשך תפיסתו.
המדינה טענה, כי אכן היא מחויבת לקיים הוראות חוק והסכמות שהושגו בין הצדדים, אך קיימים חריגים שמאפשרים בנסיבות חריגות וקיצוניות, להאריך את תוקף הצו באיחור.
עוד טענה המדינה שההסכמה בין הצדדים הושגה על דעת פרקליט המדינה, וכי הסיבה לכך שלא פעלה במועד, נעוצה בחוסר תשומת לב שנגרמה עקב עומס עבודה.
לסיכום טענה המדינה כי הנסיבות בתיק הן חריגות ומיוחדות. נטען כי, אילו היה מדוברים בפריטים שמטרתם העתידית היא חילוט, הרי שהיו מוחזרים מייד, לאור הסכמת הצדדים. אולם הנסיבות החריגות מתבטאות בהיקף חקירה שהתפרסה על פני מספר ארצות ודרשה שיתופי פעולה ממדינות שונות. לכן הצורך הראייתי נוגע לתוצרים שכבר הופקו מהפריטים והן לתוצרים שעדיין מנסים להפיק מהם, מחייב את המשך הארכת התפוס.
הדיון המשפטי:
בית המשפט דחה את טענות המדינה באשר להסכמת הצדדים וקבע שהמדינה בנימוקיה מתעלמת לחלוטין מההתחייבות שהושגה אל מול המבקשים. נקבע כי, משמעות ההסכמה ברורה ואיננה משתמעת לשתי פנים. לשיטת בית המשפט, התחייבות המדינה מהווה הבטחה שלטונית, ואף למעלה מכך, נוכח התוקף שניתן לה בהחלטת בית המשפט. עוד הוסיף בית המשפט כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שההסכמה איננה הסכמה בין צדדים שווים.
עם זאת, ציין בית המשפט, כי במקרים חריגים ניתן להאריך חזקת פריטים גם אם בקשת ההארכה הוגשה לאחר חלוף תקופת התפיסה.
לגופו של עניין, התייחס בית המשפט אל היקפה הרב של החקירה וכן אל פעולות החקירה שנותרו לביצוע ביחס לפריטים התפוסים. עצם העובדה שכתב החשדות הוגש, אמנם באיחור, ביום 20/11/2016 מעיד על הניסיון ומאמץ המדינה לקיים את התחייבותה.
נפסק כי מכתב החשדות ניתן ללמוד על עוצמתן ועל חומרת כתב האישום שעתיד להיות מוגש כנגד היבואנים. ומהדו"ח הסודי שהוגש לבית המשפט, ניתן ללמוד על כך שהחקירה נמצאת לקראת סופה.
בנסיבות אלה, נוכח רלוונטיות הפריטים להשלמת החקירה, דחה בית המשפט את בקשת היבואנים וקיבל את בקשת המדינה להארכת את תקופת התפיסה ב-90 ימים נוספים. עם זאת, נוכח התנהלותה הדיונית של המדינה בתיק, חוייבה המדינה בתשלום של 3,500 ₪ בצירוף מע"מ ליבואנים.
ה"ת (שלום ראשל"צ) 13925-11-16 זאב כהן ואח' נ' יהלום - היחידה הארצית לחקירות ומאבק בפשיעה (פורסם בנבו, 18.12.2016 ו-27.11.2016)
[החלטות מיום 27/11/2016 ו-18/12/2016, לפני כבוד השופט ג' אבנון. ב"כ הצדדים- זאב כהן ונמגיימס טכנולוגיה בע"מ - עו"ד ינון סרטל. ליהלום – היחידה הארצית לחקירות ומאבק בפשיעה – עו"ד ערן זלר].
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
בית המשפט השלום בירושלים: המדינה הפרה צו שיפוטי בגין אי השבת תפוס
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד ורד כהנא
תקציר:
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בירושלים, אשר חייב את רשות העתיקות להשיב למבקש עתיקות שנתפסו עליו בעת שנכנס לשטח ישראל דרך מעבר הגבול "אלנבי".
בית המשפט דחה את טענת המדינה (רשות העתיקות וקמ"ט הארכיאולוגיה) וקבע, כי הן רשות העתיקות והן קמ"ט הארכיאולוגיה נהגו בחוסר תום לב וביזו את החלטותיו, שעה שלא החזירו את העתיקות למבקש, למרות החלטותיו המפורשות של בית המשפט.
עוד קבע בית המשפט, כי הן רשות העתיקות והן קמ"ט הארכיאולוגיה כפופים לסמכותו של בית המשפט, שכן גם המדינה יכולה להיות משיבה בהליך לפי פקודת ביזיון בית המשפט, ככל בעל דין אחר.
עובדות המקרה:
העתיקות נתפסו על ידי רשות המכס בעת שעבר המבקש בגשר אלנבי, ועל כן הגיש המבקש בקשה להחזרת התפוסים. המדינה הודיעה, כי הטיפול בתיק הועבר ליחידת השוד של רשות העתיקות, לשם שקילת האפשרות להגשת כתב אישום. המדינה ביקשה להאריך את החזקתה בתפוסים פעם אחר פעם, במשך כשלוש שנים; עד שלבסוף ביקשה רשות העתיקות צו חילוט בהסכמת המבקש. בדיעבד, התברר כי הבקשה לחילוט לא הייתה על דעת המבקש, אשר טען טענות קשות כנגד התנהלות הרשות ועל כן קבע בית המשפט, כי במידה ולא יוגש כתב אישום כנגד המבקש, יש להחזיר את העתיקות לידיו עד ליום 5.9.2016.
ביום 4.9.2016 ביקשה רשות העתיקות דחייה נוספת להחזרת התפוסים, וזאת בטענה כי יש להעבירם לקמ"ט הארכיאולוגיה מכוח חוק העתיקות שחל באיזור- בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט, ונקבע כי יש להחזיר את התפוסים למבקש. לאחר דחיית הבקשה, הוציא קמ"ט הארכיאולוגיה "צו הפקעה" ומכוחו העבירה לו רשות העתיקות את התפוסים, וזאת אף על פי החלטתו של בית המשפט ביחס להשבת התפוסים למבקש.
הבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט וטענות הצדדים:
ביום 9.10.16 הגיש המבקש בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, לאחר שניסיונותיו לקבל לידיו את התפוסים מרשות העתיקות לא צלחו.
המבקש טען, כי מדובר בהתנהלות לא תקינה של הרשות אשר לא רק שלא מילאה אחר החלטותיו של בית המשפט, אלא גם עשתה דין לעצמה והעבירה את התפוסים לידי קמ"ט הארכיאולוגיה לאחר שהודיעה למבקש, כי ניתנה הוראה חד משמעית להשבת התפוס לידיו. לטענתו, מדובר במעשה חמור העולה לכדי בזיון החלטות בית המשפט "מהרף הגבוה".
הרשות טענה, כי לבית המשפט אין סמכות להורות לקמ"ט הארכיאולוגיה ולמינהל האזרחי, הריבון באיו"ש , עליו חלים כללי האזור, להשיב את התפוסים; וכי הרשות אינה מחזיקה עוד בתפוסים לנוכח צו ההפקעה החוקי שהוצג לה על ידי קמ"ט הארכיאולוגיה.
הדיון המשפטי:
בית המשפט קבע, כי הן הרשות והן קמ"ט הארכיאולוגיה כפופים להחלטותיו וסמכותו של בית המשפט. כמו כן, נקבע כי הרשות וקמ"ט הארכיאולוגיה נהגו בזלזול ובביזיון ביחס להחלטותיו של בית המשפט וממשיכים לעשות כן. עוד הוסיף בית המשפט, כי מדובר בהתנהלות חסרת תום לב ובלתי מתקבלת על הדעת מצדו של כל בעל דין, ובטח מצדו של גוף הפועל בשמה של מדינת ישראל.
בית המשפט הדגיש, כי אין זה מתקבל על הדעת שרשות העתיקות תעביר לידי גורם אחר תפוס, שניתנה לגביו החלטה ברורה של בית המשפט, תחת הטענה בדבר קיומו של צו מינהלי; ושפקיד במדינת ישראל יוציא צו הנוגד צו שיפוטי מפורש בהליך שהסתיים והפך חלוט.
בכל הנוגע לקמ"ט הארכיאולוגיה, קובע בית המשפט כי במסגרת פקודת הביזיון, מוסמך בית המשפט להוציא צו גם כלפי מי שאינו בעל דין, דהיינו, אף נגד קמ"ט הארכיאולוגיה.
לגופו של עניין, נקבע כי הסעד הראוי בנסיבות העניין, הוא חויב רשות העתיקות ו/ או קמ"ט הארכיאולוגיה להשיב לאלתר את התפוסים למבקש.
[ה"ת (שלום ירושלים) 50356-06-14 איאד סראדיח נ' מדינת ישראל, (פורסם בנבו, 1.1.2017) לפני כבוד השופט דוד שאול גבאי ריכטר. ב"כ המבקש- עו"ד עלאא' זחאלקה ואח'. ב"כ רשות העתיקות- עו"ד עמי שחר, עו"ד פראס באדחי. ב"כ קמ"ט הארכיאולוגיה- עו"ד אחוה ברמן (פרקליטות מחוז ירושלים- אזרחי)].
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
בית המשפט השלום בפתח תקווה: אין מניעה לזמן לעדות עובד מכס אשר פרש מתפקידו, ואין להעלות בתצהירים טענות סיווג שלא נטענו קודם
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד עומר וגנר, קיריל קפלון
רקע:
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה, שנענה לבקשת יבואן שתבע את המכס, והורה לזמן לעדות עובד מכס לשעבר.
כמו כן, נענה בית המשפט לבקשת היבואן והורה על מחיקת סעיפים ומסמכים מעדויות רשות המכס, היות והיה מדובר בהרחבת חזית אסורה ובמסמכים שלא גולו.
עובדות המקרה:
במהלך השנים 2010-2012 ייבא היבואן כלי רכב תפעוליים שסווגו בפרט מכס הפטורים ממס קניה. אחד מהמשלוחים אף עבר בדיקה פיזית שהותירה על כנה את סיווגם של כלי הרכב. בשנת 2012, בעת שחרור כלי הרכב מהמכס, נדרש היבואן לשלם מס קניה, כתוצאה משינוי הסיווג על ידי המכס, ועשה זאת אגב מחאה. בחלוף כחצי שנה נוספת, הוצאה ליבואן דרישת גרעון רטרואקטיבית על היבוא בשנים 2010-2012, על רקע טענת רשות המכס כי כלי הרכב שיובאו במהלך אותן שנים היו צריכים להיות מסווגים בפרט מכס החייב במס קניה של 83%.
במסגרת ההליכים בבית המשפט, הגיש היבואן שתי בקשות שעניינן זימון שני עדים מרשות המכס, אחד מהם עובד לשעבר שפרש לגמלאות, וכן בקשה למחיקת סעיפים ומסמכים מתצהירו של עד מטעם רשות המכס, בטענה של הרחבת חזית ומסמכים שלא גולו.
טענות הצדדים:
היבואן עתר לזימון שני עדים מטעם המכס. הראשון שימש כמעריך בבית המכס אשדוד, אשר לטענת היבואן ביצע את הבדיקה הפיזית באחד ממשלוחי היבוא של היבואן ואישר את הסיווג הפטור ממכס. אותו עובד פרש לגמלאות וכבר אינו עובד ברשות המכס. השנייה, עובדת במכס מרכז, אשר דרשה את הגרעון מהיבואן, ונטלה חלק בועדת מסים עקיפים בבית המכס מרכז, שהחליטה לפטור את היבואן מתשלום הגרעון (כאשר לימים החליטה הועדה העליונה במכס שלא לפטור אותו מהגרעון).
עוד טען היבואן כי יש למחוק מתצהירו של נציג הנהלת המכס שהוגש לעניין סיווג כלי הרכב, סעיפים ונספחים בהם נטען לסיווג חדש שלא עלה במסגרת כתבי הטענות, ומסמכים שלא גולו במסגרת הליכי גילוי המסמכים.
מנגד, התנגדה רשות המכס לבקשות זימון העדים, בטענה כי נציג מכס אשדוד לא נטל חלק בפועל בבדיקה הפיזית וכי הוא פרש לגמלאות, וכי נציגת מכס מרכז נטלה חלק בוועדה התחתונה בעוד שהחלטתה של הועדה העליונה היא שעומדת על הפרק בבחינה שיפוטית, לכן מדובר בעדה לא רלוונטית. כמו כן, נטען כי זימונה עשוי להרתיע עובדי ציבור מלהתבטא באופן חופשי בדיונים פנימיים, מקום בו הם עשויים להיחקר על דעתם שמנוגדת להחלטה הסופית והקובעת של מעסיקם.
בתגובתה לבקשת מחיקת הסעיפים והמסמכים, טענה רשות המכס כי העובדות נשוא המחלוקת נשארו כפי שהוצגו בכתב ההגנה, וטענת סיווג מכס חדשה היא טענה משפטית הנשענת על אותן עובדות, ולכן אין מדובר בהרחבת חזית.
לחילופין טענה רשות המכס שטענותיה החדשות באו להשיב על טענות חדשות שנטענו על ידי היבואן.
הדיון המשפטי והחלטת בית המשפט:
בית המשפט קיבל באופן חלקי את בקשת היבואן לזמן את עדי המכס והכריע שיש לזמן את נציג מכס אשדוד, אולם אין כך הדבר באשר לנציגת מכס מרכז.
בית המשפט חזר על כלל היסוד כי ניתן לזמן כל אדם שעדותו רלוונטית ושייכת לעניין.
נקבע, כי היות ונציג מכס אשדוד נתן את ההנחיות על אודות מהות הבדיקה הפיזית שיש לבצע ליבואן והוא המעריך אשר טיפל בתיק והחליט כי יש לסווג את הטובין בפרט פטור, הרי שלא יכולה להיות מחלוקת כי מדובר בעד רלוונטי, על אף פרישתו לגמלאות.
לעניין אי זימון נציגת מכס מרכז, קבע בית המשפט כי על אף שהיא חתמה על פרוטוקול ועדת מסים עקיפים מקומית שהמליצה לוותר על הגרעון, הרי שמאחר וההחלטה הקובעת, העומדת לביקורת שיפוטית, היא ממילא של הוועדה העליונה, הרי שזימונה לא יתרום להתחקות אחר שיקוליה של הועדה העליונה ולכן אין רלוונטיות לזימונה.
בית המשפט קיבל את טענת היבואן לגבי מחיקת סעיפים ומסמכים מתוך תצהירי רשות המכס. ראשית, לגבי טענת הסיווג החדשה שהעלתה רשות המכס, נקבע כי זוהי הרחבת חזית ולא טענה משפטית, וכי אילו תתקבל טענת המכס כי מדובר בטענה משפטית, הרי שבדרך זו, גדר המחלוקת לעולם לא תיתחם.
לגבי המסמכים, נקבע כי היבואן לא חרג מחזית המחלוקת וכל טענותיו הופיעו בכתב התביעה, ולכן יש לדחות את טענת רשות המכס כאילו נאלצה להשיב לטענות חדשות ולכן חשפה מסמכים חדשים.
[ת.א (שלום פתח תקווה) 26751-05-14 י.קמחי בע"מ נ' מדינת ישראל, החלטה מיום 08/01/2017, לפני כבוד השופטת אשרית רוטקופף. ב"כ הצדדים- ליבואן - עו"ד גיל נדל, שירית נקר ועומר וגנר ממשרדנו. למדינת ישראל- עו"ד ניר וילנר מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי)].
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
האם מע"מ ששולם באירופה צריך להיכלל בערך העסקה לצורך חישובי מיסי יבוא?
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, קיריל קפלון
רקע:
בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט המחוזי מרכז, אשר אישר הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד רשות המכס, בנושא של הכללת מע"מ ששולם באירופה בערך העסקה לעוברים ב"מסלול האדום".
הצדדים הגיעו להבנות במסגרתן תפרסם רשות המכס הנחיות בנושא.
עובדות המקרה:
מדובר בקשה לאישור תביעה כייצוגית, בה נטען כי בעת יבוא טובין לצורך שימוש עצמי בישראל, קרי מעבר ב"מסלול האדום", כוללת רשות המכס את רכיב המע"מ של מדינות אירופאיות בערך העסקה ודורשת לשלם על ערך זה מיסי יבוא (כגון מכס, מס קניה).
ביום 04/12/2016 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להסתלקות מן הבקשה, בין היתר בשל כך שרשות המכס עומדת לפרסם הנחיות באשר לאופן הערכת הטובין המיובאים לארץ, בדגש על הכללת רכיב המע"מ לגביו ניתן החזר במדינת היצוא.
טענות הצדדים:
היבואן טען, כי רשות המכס מטילה מע"מ, מס קניה ומכס על סכום החשבוניות שמוצגות לה בעת מעבר "במסלול האדום", זאת על אף שהחשבונית המוצגת מכילה בתוכה את רכיב המע"מ של ארץ היבוא.
נטען כי התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות פקודת המכס, אשר קובעות וכך נטען בבקשה, כי מיסי היבוא יחושבו ממחיר המוצר, לאחר ניכוי המע"מ שבארץ היצוא.
מנגד רשות המכס טענה כי בהתאם להסכם הכללי בדבר תעריפים וסחר, ערך הטובין כולל את המיסים הנגבים במדינת היצוא. ואילו ניכויים יעשה רק במקרים בהם הוכח כי היבואן זכאי להחזר מס במדינת היצוא. רשות המכס טענה כי היא נוהגת להפחית את סכום המע"מ, המופיע בטופס ההחזר, כאשר מוצג לה בזמן ביצוע הערכת הטובין או לאחר הצגת חשבונית מס וטופס החזר מס.
עוד טענה רשות המכס כי היבואן לא הציג טופס החזר ולא פנה אל רשות המכס טרם הגשת התביעה נטען כי לו היה פונה, בצירוף המסמכים הרלוונטיים, הייתה רשות המכס מפחיתה את רכיב המע"מ האירופי מערך העסקה.
הדיון המשפטי:
בית המשפט קיבל את בקשת ההסתלקות ואישר גמול לתובע, היות והיבואן תרם לפרסום הנחיות מבהירות באשר למקרה של הערכת טובין מיובאים במסגרת מעבר במסלול האדום, כאשר היבואן קיבל טופס החזר מע"מ ממדינת היצוא.
נקבע כי עוד היבואן תרם לפרסום הבהרה לעובדי המכס הרלוונטיים בנתב"ג, כי רק במקרה שבו מוצג אישור החזר מס או בקשה להחזר שאושרה. יש להפחית את המע"מ הנקוב בחשבון המכר של העסקה, מערך העסקה.
עוד צוין כי בעקבות הגשת הבקשה לתביעה ייצוגית, בכוונת רשות המכס להוסיף הבהרה לפיה, מס שהוטל במדינת הייצוא ונכלל בחשבונית העסקה, הוא חלק מערך הטובין המיובאים. יחד עם זאת, אם רוכש הטובין קיבל החזר מע"מ או הגיש בקשה להחזר מס שאושרה, ניתן יהיה לנכות את סכום המע"מ אל מול הצגת אסמכתא מתאימה כאמור.
לאור כל זאת, החליט בית המשפט לאשר את הבקשה להסתלקות מן התביעה.
התובע, שהשיג תועלת מסוימת עבור קבוצת התובעים, יקבל גמול של 25,000 ש"ח, זאת במסגרת ההבנות שהושגו מול רשות המכס.
ת"צ (מחוזי מרכז) 50072-11-15 גבי בר נ' מדינת ישראל- אגף המכס והמע"מ (פורסם בנבו, 11.01.2017)
[החלטה מיום 11/01/2017, לפני כבוד השופט ד"ר ש' בורנשטיין].
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
בית המשפט המחוזי באר-שבע: הטעייה לבדה לא תביא לאישור תובענה ייצוגית
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד ורו"ח אורית חניה
רקע:
בסקירה זו נתאר את החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע אשר דן בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברה המשווקת מוצרי מזון, בטענה להפרת תקנות סגולות ריפוי ובניגוד לאיסור להטעות צרכנים.
בית המשפט קבע כי למרות שהחברה הפרה את הדין, אין לאשר את התובענה כייצוגית היות ולא הוכח כי נגרם נזק לציבור.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
התובע הייצוגי טען כי החברה המשווקת הפרה, בין היתר, את תקנות סגולות ריפוי, כך שיחסה לדגני הבוקר המשווקים על ידה סגולות ריפוי כגון "...העשויים לתרום לבריאות הלב". בנוסף, נטען על ידי התובע הייצוגי כי פרסום זה נגוע בהטעיה צרכנית ובאופן העלול לגרום לנזק צרכני מצריכת מוצר זה, וזאת בשל צריכת כמות הנתרן בדגני הבוקר.
החברה המשווקת טענה כי אין בסימון על דגני הבוקר כדי להביא לכך כי צריכתם "תמנע מחלה", ולכן אין בכך סימון אסור על פי הדין.
בנוסף, הדגישה החברה המשווקת כי סימון דגני הבוקר והכיתוב על ידה הינו ראוי ובלתי מטעה. החברה המשווקת לא הסתירה מהצרכנים כל מידע החשוב להם לצורך קבלת החלטה מודעת האם לצורך את המוצר אם לאו.
החלטת בית המשפט:
בית המשפט לא אישר את הגשתה של התביעה הייצוגית.
ראשית, התייחס בית המשפט לכך כי כאשר נקבע שפרסום המוצר הינו כזה מייחס סגולות ריפוי, מתקיימת גם עילת ההטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, וזאת מבלי צורך לבחון את השאלה האם תוכנו של הפרסום נכון.
בנוסף בית המשפט התייחס לחזקה הקיימת בתקנות ייחוס סגולות ריפוי, לפיה פרסומת שמזכירה איבר או חלק בגוף עוברת על האיסור וכך מייחסת סגולות ריפוי למוצר. נבהיר כי הטוען נגד הוראה זו יכול לנסות ולסתור אותה. לכן, בכל הנוגע לפרסומים שהופיעו על אריזת דגני הבוקר, בהם צוין איבר או חלק של גוף האדם או סימון מסוג זה, קבע בית המשפט כי די במלל זה כדי להפר את תקנות סגולות ריפוי ולייחס סגולות ריפוי למוצר.
לאור האמור, קבע בית המשפט כי התובע הייצוגי הצליח להוכיח קיומה של הפרת הוראה חוקית ביחס לפרסומים שביצעה החברה המשווקת בדגני הבוקר, על דרך של ייחוס סגולות ריפוי למוצר. לצד הפרת הוראה חוקית הנ"ל היה בפרסום האמור כדי להטעות את ציבור הצרכנים.
עם זאת, בית המשפט דחה את בקשתו של התובע הייצוגי לאשר את הגשת התביעה הייצוגית, וזאת לאור סוג הפיצוי (הנזק הממוני והלא ממוני) אותו ביקש התובע הייצוגי לקבל.
בנוגע לנזק הממוני, בית המשפט קבע כי אין לדחות את סוג הפיצוי אותו ביקש התובע הייצוגי, שהינו השבת הסכומים ששולמו בגין רכישת דגני הבוקר, הואיל והמוצרים נצרכו על ידי התובע הייצוגי וחברי הקבוצה, ולא נטען לגביהם השבה או החזרה. התובע הייצוגי וחברי הקבוצה צרכו את המוצרים והפיקו מהם את מלוא ההנאה והתועלת. עוד קבע בית המשפט כי מתן פיצוי בגין מוצר שנצרך יש בו כדי להעשיר את התובע הייצוגי וחברי הקבוצה על חשבון החברה המשווקת.
בנוגע לנזק הלא ממוני, בית המשפט קבע כי לא נתקיימו נסיבות המצדיקות מתן פיצוי לתובע הייצוגי ולחברי הקבוצה. הפרסום המייחס למוצר סגולות ריפוי והמטעה, הסתכם בפגיעה באוטונומיה של רצון הצרכן מאחר שנמסר לו מידע מטעה למוצר שאלמלא אותו מידע יכול שהיה מעדיף מוצר אחר. פגיעה מסוג זה, אינה מתגבשת עד לכדי הפגיעה הנדרשת במקרים אלה לצורך ניהול תביעה ייצוגית, כגון נזק תוצאתי סובייקטיבי המתבטא בתחושות שליליות כגון רגשות שליליים, של כעס או עלבון בשל שלילת חופש הבחירה.
לאור האמור, קבע בית המשפט כי אין די בקיומה של הטעיה או הפרת החובה החקוקה מבלי שנלווה אליה "דבר מה נוסף" כדי להקים עילת תביעה בגין פגיעה באוטונומיה, בפרט כאשר בפועל לא נגרמה לתובע הייצוגי או לחברי הקבוצה כל פגיעה ממשית נטענת.
[ת"צ (מחוזי באר שבע) 21624-12-13, פסק-דין מיום 15.12.16, בפני השופטת רחל ברקאי. ב"כ הצדדים- לתובע הייצוגי- עו"ד ד"ר אמיר קמינצקי ועו"ד ליאורה קמינצקי-פורת. לחברה- עו"ד נועם רונן ועו"ד תום אלקלעי ממשרד גורנציקי]
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.
מה חדש החודש?
ענייני מכס ורגולציה
• משרדנו הגיש לרשות המכס השגה על סיווג מגברים לתקשורת.
• משרדנו הגיש לרשות המכס השגה על סיווג כדורי פיינטבול ככדורי אש חיה לנשק חם.
• משרדנו מסייע לחברה מובילה בכתיבת נהלי עבודה פנימיים הנוגעים ליבוא ויצוא.
• משרדנו מייעץ לחברה מובילה בתחומה בנושא הטבות מכס הניתנות ליצוא לאיחוד האירופי.
• משרדנו פנה לשר הבריאות וליו"ר ועדת העבודה והרווחה והבריאות בעניין אי-התקנת תקנות במועדן הקבוע בחוק בריאות הציבור (מזון), בעניין ייחוס סגולות ריפוי למוצרי מזון.
• משרדנו מייעץ ליבואן רכב בנוגע לקבילות הנחות הניתנות על הטובין המיובאים מידי יצרנית כלי הרכב.
• משרדנו מייצג יבואן שהפסיד במכרז של חברה ממשלתית בגין העדפת תוצרת הארץ.
• משרדנו מייעץ לחברה בתחום המזון בעניין יצירת פרט מכס חדש הפטור ממכס.
• משרדנו מייצג חברה בהליכי שימוע לפני הגשת צו מנהלי בגלל אי עמידה בתקנים הישראלים הרשמיים.
• משרדנו מייצג חברה מובילה בתחום תוספי תזונה בפני בית המשפט לצורך קבלת אישור יבוא.
• משרדנו מייצג חברות אופנה בפני רשות המסים בענין מסי יבוא על תמלוגים.
בתי משפט
• משרדנו אשר נשכר לייצג יבואן מוביל של מותגים, הגיש בשם היבואן ערעור לבית המשפט העליון על פסק-דין שניתן בבית המשפט המחוזי בנושא מכס על תמלוגים.
• משרדנו הגיש תביעה נגד רשות המכס בנוגע לסיווג מכשירי אללקטרוניקה.
• משרדנו הגיש תגובה לבקשה לאישור תביעה כייצוגית נגד יבואן מוצרי מזון, במסגרתה נטען כי בניגוד לאמור בתביעה, לא קיימת הטעייה בסימון הכשרות של המוצר.
• משרדנו הגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי שלא לחשוף מסמכים בטענת חיסיון, במסגרת ניהול תביעה הנוגעת לסיווג של מכשירי תקשורת.
• בית המשפט המחוזי מרכז קיבל בקשת עיון שהוגשה על ידי משרדנו, הנוגעת למחלוקת בין יבואן דגים לבין רשות המכס באשר לסיווג הדגים.
• משרדנו הגיש תובענות נוספות של יבואני מזון נגד משרד הבריאות, להשבת אגרות רישום מוקדם ואגרות שחרור שנגבו שלא כדין.
עדכוני מכס ורגולציה
