גיל נדל משרד עורכי דין

 

יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 122 – שבט תשע"ז – ינואר 2017
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא


- בית המשפט המחוזי בי-ם: לא יינתן סעד זמני נגד החלטת המכס בעניין הישבון מס קניה לטלפונים סלולריים


- הסכם ארגון הסחר העולמי בעניין פישוט הליכי סחר


- מהו ההליך המשפטי הנכון בהגשת דרישה לביטול גרעון?


- לא יוחזר בלו ששולם בגין חוב אבוד


- בית המשפט המחוזי מרכז לא אישר ניהול תובענה כייצוגית בגין עילת ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון


- העדפת מוצרים מתוצרת הארץ במכרזי ממשלה


- נדחתה עתירה לביטול צו החרמה


- תביעה כנגד מוביל ימי לא תסולק, חרף קיומה של תניית שיפוט זר


- מה נעשה במחלקת דיני עבודה במשרדנו


- מה חדש החודש?

 


בית המשפט המחוזי בי-ם: לא יינתן סעד זמני נגד החלטת המכס בעניין הישבון מס קניה לטלפונים סלולריים
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד עומר וגנר

רקע:

בסוף חודש אפריל 2017 נפל דבר במדינת ישראל, כאשר שר האוצר מר משה כחלון חתם על צו שנכנס לתוקף באופן מיידי, ואשר ביטל את מס הקניה בשיעור 15% שהוט על יבוא טלפונים סלולריים ועל פריטים נוספים כגון מחשבי כף יד המשולבים בטלפונים סלולריים, כרטיסים חכמים (כרטיסי סים) וסוללות למכשירים אלה.

במצב שנוצר בו המס התבטל באופן מיידי וללא התרעה מוקדמת, יבואנים "נתקעו" עם מלאי גדול של סחורות ששולם עליהם מס מבלי שניתנה תקופת מעבר. מחד, בשל ביטול המס, קמה ציפייה של הצרכנים להורדת מחירים ומחירת מכשירים ללא מס, ומאידך חשוב לזכור כי מדובר בסחורות שעליהם שולם מס, ולכן כל הפחתה של מחירי המכירה עשויה לשחוק את רווחי היבואנים.

בניסיון למצוא פתרון למצב שנוצר, ולאחר ביטול המס, הודיע מנהל המכס כי במקרה שבו יבואנים ישיבו לספקים בחו"ל את הטלפונים הסלולריים שיובאו, שולם עליהם מס, ואשר טרם נמכרו בישראל, תשיב רשות המכס ליבואנים 90% מסכום מס הקניה ששולם, בהתאם לסעיף 156 לפקודת המכס.

עוד הודיעה רשות המכס כי התנאי לקבלת ההישבון, הוא שאותם מכשירים ספציפיים שיוחזרו לחו"ל, לא ישובו לישראל לאחר מכן, ולא יתבקש בגינם פטור ממס קניה, ודרשה כי היבואנים יחתמו על התחייבות כזו.

היבואן, חברת פלאפון תקשורת עתרה לבית המשפט בבקשה למתן סעד זמני נגד רשות המכס, בטענה כי המגבלות שהוטלו על ידי רשות המכס לצורך קבלת ההחזר, אינם כדין, וכי הוא זכאי לקבל החזר מס על המלאי שיובא על ידו לפני ביטול הצו. בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט בשלב הסעד הזמני.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

היבואן, חברת פלאפון תקשורת, טען כי הוא שילם מס קניה בסכומים העולים על 5 מיליון ש"ח בגין יבוא טלפונים סלולריים לפני כניסתו של הצו לתוקף. עוד טען, כי בשל ביטול המס המיידי, הוא אינו יכול למכור בישראל את המכשירים במחיר שכולל את המס, ולכן הוא נאלץ לייצא את המכשירים בחזרה לחו"ל ולבקש הישבון מס קניה של 90%, לפי סעיף 156 לפקודת המכס.

היבואן טען כי הנחיית רשות המכס ולפיה חל איסור לייצא ולייבא את אותם המכשירים על מנת לקבל זכאות להשבת המס, ניתנה שלא כדין והוא עתר לבטלה.
היבואן טען כי סעיף 156 לפקודת המכס קובע מספר תנאים לקבלת הישבון מס וביניהם טובין שלא נעשה בהם שימוש בישראל ויצוא מישראל תוך פחות מ-6 חודשים, והוא עומד בתנאים אלה.

כמו כן, ביקש היבואן מבית המשפט לחייב את רשות המסים להשיב לו את מסי הקניה ששולמו בגין המכשירים לפני ביטול המס.

היבואן עתר לסעד זמני שיורה באופן מיידי על ביטול הנחיית המכס, וטען כי הוא חשוף לתחרות מתמדת מול יבואנים שמייבאים מכשירים בפטור ממס והוא ממשיך למכור בעל כורחו מכשירים במחירי הפסד (ללא מס), ולכן נדרש מתן הסעד באופן מיידי.

בתגובה לכך, טענה רשות המכס כי מאחר והסעד שהתבקש הוא ביטול הנחיית מנהל המכס, הרי שמבחינת סמכות, היה צריך להגיש עתירה לבג"צ ולא תביעה כספית לבית המשפט האזרחי.

כמו כן טענה רשות המכס שמדובר בתביעה תיאורטית, מאחר והיבואן לא ניסה לפעול על פי סעיף 156 לפקודת המכס, לא הוציא מישראל את המכשירים הסלולריים ולא ניסה לקבל הישבון.

לגופו של עניין, טענה רשות המכס כי יצוא מכשירים ישראל והשבתם לישראל מיד לאחר מכן, וכל זאת על מנת לקבל בחזרה את המס, הינה עסקה מלאכותית ולכן בדין הוציא מנהל המכס את ההנחייה.

החלטת בית המשפט בשלב הסעד הזמני:

באשר לעניין הסמכות, קיבל בית המשפט בשלב המקדמי של הסעד הזמני את טענת רשות המכס וציין כי מאחר והיבואן תקף באופן ישיר את הנחיית מנהל המכס וטען לאי-חוקיותה, הרי שהיה עליו לפנות לבג"צ ולא לבית המשפט האזרחי, ולכן לכאורה הוגשה התביעה, ביחס לעניין זה, בחוסר סמכות.

באשר לסעד הזמני בעניין השבת כספי מס הקניה- מבחינת מאזן הנוחות בין הצדדים, קבע בית המשפט, בשלב המקדמי של הסעד הזמני, כי מדובר בסעד כספי שניתן לכימות באופן מדויק, ומאחר והצד הנתבע הוא מדינת ישראל ואין חשש שלא יהיה ניתן להיפרע ממנה- הרי שאין לתת סעד זמני של השבת המסים, כבר בשלב המקדמי.

בית המשפט קבע כי יש לדון בתביעה לגופה ולהכריע האם זכאי היבואן להשבה כספית אם לאו, על אף שמדובר במכשירים סלולריים שמשך חייהם המסחרי אינו ארוך, וקבע כי לא ייגרם ליבואן נזק בלתי הפיך- אלא לכל היותר נזק כספי, שבו יש לדון, ולכן אין הצדקה לתת צו זמני להשבת הכספים.

בהערת אגב, באשר לסיכויי התביעה העיקרית, בשלב המקדמי של הסעד הזמני העלה בית המשפט תהיות האם סעיף 156 לפקודת המכס שמאפשר הישבון מס, נועד למקרה בו אותו המוצר מיוצא ומיובא מחדש, על מנת לעקוף תיקון בצו שפטר ממס את המוצר.

לאור זאת, דחה בית המשפט את הבקשה למתן סעד זמני נגד רשות המכס, וחייב את היבואן בתשלום שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ש"ח.

[ת.א. (מחוזי ירושלים) 56300-05-17 פלאפון תקשורת בע"מ נ' מדינת ישראל-רשות המסים בישראל, החלטה מיום 15.6.17, השופט ארנון דראל. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד איתן מהולל & שדות, לרשות המכס- עו"ד חגי דומברוביץ' מפרקליטות מחוז ירושלים-אזרחי].

 


* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.



הסכם ארגון הסחר העולמי בעניין פישוט הליכי סחר
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד מור גושן

ביום 22 בפברואר 2016 נכנס לתוקפו הסכם חדש של ארגון הסחר העולמי (WTO), בעניין פישוט הליכי סחר ("ההסכם").


ההסכם נכנס לתוקפו עם חתימתן של המדינות צ'אד, ירדן, עומאן, ורואנדה. לאחר הצטרפות ארבע המדינות המוזכרות, עמד מספר המדינות החברות שאשררו את ההסכם וקיבלו אותו ברמה הפנים מדינתית על 112, שתי מדינות מעל שני השלישים הדרושים (110 מתוך 164 מדינות), על מנת שההסכם ייכנס לתוקפו. 

עם כניסת ההסכם לתוקף, הציפייה היא כי הליכים לפישוט הסחר יצברו תאוצה ויסייעו ליצירת הזדמנויות עסקיות משמעותיות עבור סוחרים, תוך הפחתה בעלויות העברת סחורות וצמצום החסמים המשפיעים על סחר חוצה גבולות.


יצוין כי בשנת 2004, התקיימו במסגרת "סבב דוחא" שיחות רב-צדדיות בעניין פישוט הליכי סחר, שם עלתה הקריאה לכרות את ההסכם, שנועד להבהיר ולקדם את יישום סעיפים V, VII ו-X להסכם גאט"ט (הסכם המסדיר את הסחר הבינלאומי).

סעיף V להסכם גאט"ט נועד להקל על מעבר טובין בין המדינות החברות, להגביל רגולציה, מכשולים, עלויות או אפליה במהלך מעבר הטובין ולאפשר לסוחרים שימוש בנתיבי המעבר הנוחים ביותר. סעיף VII להסכם גאט"ט עוסק בעניינים פורמאליים הקשורים ליבוא ויצוא, ומונע מהמדינות החברות להטיל עונשים כבדים מדי על טעויות פרוצדוראליות הקשורות לטיפולי עמילות מכס. סעיף X להסכם גאט"ט עוסק בשקיפות, ונועד להבטיח פומביות של מסמכים הקשורים לסחר, כגון החלטות שיפוטיות, החלטות מינהליות והסכמי סחר. על סעיפי הסכם גאט"ט המוזכרים מתבססים הצעדים הננקטים על ידי ארגון הסחר העולמי לפישוט הליכי הסחר, בין היתר, על ידי ההסכם שנכנס לתוקפו לאחרונה.


מדינות החברות בארגון הסחר העולמי שאינן צד להסכם, לא יהיו כבולות להסכם עד שלא יאשררו אותו ויפעלו ליישומו ברמה הפנים מדינתית. עם זאת, בינתיים, מדינות אלה ייהנו כ"נוסעות חופשיות" מיישום ההסכם על ידי מדינות שהן צד לו.

ברמה האזורית, התחייבות לעקרונות שמטרתם פישוט הליכי סחר, היא בעלת פוטנציאל להשגת תוצאות משמעותיות. מעבר מהיר של סחורות ופטורים ממכס, לצד שקיפות רגולטורית, הם זרזים בסיסיים לפישוט הליכי סחר, לקידום אינטגרציה כלכלית אזורית ולפיתוח סוציו-אקונומי.


כלכלני ארגון הסחר העולמי סבורים כי יישום מלא של ההסכם עשוי להפחית את עלויות הסחר ביותר מ-14%, את הזמן הדרוש לייבוא מוצרים ב-47%, ולייצוא מוצרים ב-91%. ככלל, ההסכם עשוי להגדיל את היקף עסקאות הסחר הבינלאומי בכמיליארד דולר בשנה. בעזרת השקעת זמן, רצון פוליטי, משאבים כספיים ואנושיים וסיוע טכני, המאמצים הנעשים על ידי ארגון הסחר העולמי ימשיכו לסייע בסימון המדינות החברות כיעדי השקעה אטרקטיביים לסחר. 

 
רשימת המדינות שאשררו את ההסכם לפישוט הליכי סחר והן צד לו (בסדר כרונולוגי): הונג קונג, סינגפור, ארה"ב, מאוריציוס, מלזיה, יפן, אוסטרליה, בוטסואנה, טרינידד וטובגו, קוריאה, ניקרגואה, ניז'ר, בליז, שוויץ, טייוואן, סין, ליכטנשטיין, לאוס, ניו זילנד, טוגו, תאילנד, האיחוד האירופי (בשם 28 המדינות החברות), מקדוניה, פקיסטן, פנמה, גינאה, חוף השנהב, גרנדה, סנט לוסיה, קניה, מיאנמר, נורווגיה, וייטנאם, ברוניי, אוקראינה, זמביה, לסוטו, גאורגיה,  איי סיישל, ג'מייקה, מאלי,  קמדודיה, פרגוואי, טורקיה, ברזיל, מקאו, איחוד האמירויות, סמואה, הודו, רוסיה, מונטנגרו, אלבניה, קזחסטן, סרי לנקה, סנט קיטס וונויס, מדגסקר, מולדובה, אל סלבדור, הונדורס, מקסיקו, פרו, ערב הסעודית, אפגניסטן, סנגל, אורוגוואי, בחריין, בנגלדס, הפיליפינים, איסלנד, צ'ילה, סווזילנד, דומיניקה, מונגוליה, גבון, קירגיסטן, קנדה, גאנה, מוזמביק, סנט וינסנט והגרנדינים, ניגריה, נפאל, רואנדה, עומאן, צ'אד וירדן.

 

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 


מהו ההליך המשפטי הנכון בהגשת דרישה לביטול גרעון?
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, ירדן ברוך

כללי


סקירה זו עוסקת בסוגיה שעלתה במספר תביעות שנידונו בבית המשפט בעניין דרישה לביטול גרעון ואשר נידונה לאחרונה על ידי בית המשפט השלום בפתח תקווה.  הדיון נסב סביב השאלה האם יש לראות בתביעה לביטול גרעון אשר לא שולם,  אלא הופקדה בגינו ערבות בנקאית, כתביעה כספית אותה יש לחייב בתשלום אגרה בשיעור של כ- 2.5% מסכום הערבות הבנקאית שהופקדה לביטול הגרעון, או התביעה לסעד הצהרתי, עליה יש לשלם אגרת בית משפט בסכום קבוע של 415 ₪ בלבד. 

כפי שנפרט להלן, בית משפט השלום חזר על הקביעה לפי יש לראות בתביעה כתביעה לסעד הצהרתי, עליה יש לשלם אגרה מופחתת.


עובדות המקרה


המחלוקת בין הצדדים בתיק העיקרי סבב סביב מחלוקת סיווגית, בגינה הוצאה ליבואן הודעת גרעון. אגב ההחלטה בבקשות מקדמיות אשר עניינן זימון עדים ומחיקת סעיפים מכתבי טענות, קבע בית המשפט  כי הסעד אודות ביטול דרישת הגירעון הוגדר כסעד הצהרתי, אולם משמעותו היא למעשה משמעות כספית, שכן היעתרות לסעד זה הינו השבה בפועל של סכום הערבות הבנקאית. לאור האמור, קבע בית המשפט כי יש לחייב את היבואן באגרה על פי שווי הערבות. בעקבות בקשה לעיון מחדש שהגיש ב"כ היבואן, הפך בית המשפט את החלטתו וקבע כי יש לבטל את חיוב האגרה עליה, שכן תביעה לביטול גרעון, אשר לא שולם, ותחת זאת הופקדה ערבות בנקאית, אינה יכולות להיות מסווגת כסעד כספי.

הדיון המשפטי


החלטתו של בית המשפט נסמכה על החלטות קודמות שהובאו לידיעתו במסגרת הבקשה לעיון מחדש. במחלוקת זהה שנידונה והוכרעה בבית המשפט המחוזי בחיפה ע"א 566/73 נאות הכיכר מסעות וטיולים בע"מ נגד מדינת ישראל, גובה המכס נמל חיפה ובבית המשפט השלום בראשון לציון, בבש"א 2103/07 מדינת ישראל - אגף המכס ומע"מ נגד ס.א סוכנויות שיווק מיזוג אויר לרכב בע"מ, נקבע כי תביעה לביטול גרעון של רשות המכס והשבת בטוחות, הינה כתביעה לסעד הצהרתי ולא תביעה כספית. במקרה שנידון בבית המשפט המחוזי בחיפה בפרשת נאות הכיכר, ביקשה רשות המיסים למחוק את תביעת היבואן על הסף בשל היעדר תשלום אגרה מספקת וטענה כי הסעד ההצהרתי לביטול הגרעון ולהשבת הערבות הבנקאית, דינו, הוא כסעד כספי. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את טענת רשות המיסים וקבע כי הפקדת בטוחות על ידי היבואן, אין משמעה כי לפנינו תביעה כספית להשבת בטוחות. נקבע, כי בתביעה אשר הינה תביעה הצהרתית לביטול הודעת החיוב, בטוחות כשמן הן, ניתנו להבטחת ההתחייבות לשלם את החוב במידה ותדחה תביעת היבואן, והן אינן חלק מהסעד המתבקש.


בעניין נוסף שנדון והוכרע באופן זהה גם בבית המשפט השלום בראשון לציון בפרשת ס.א. סוכנויות, נקבע כי הפקדת ערבות בנקאית בידי רשות המכס אינה זהה למתן תשלום. נקבע כי כל שעובר לרשות המכס הינה התחייבות מצד הבנק החתום על כתב הערבות להעביר לידי אלמוני את סכום הכסף אשר ננקב בכתב הערבות ומותנה בתוצאות ההליך. במצב דברים זה, אין רשות המכס רשאית לחלט את הערבויות בטרם יבוא ההליך המשפטי לסיומו אשר יקבע כי עמדתה נכונה, לכן, אין לסווג את התביעה כתביעה כספית, אלא כתביעה לסעד הצהרתי.


סיכום


כפי שניתן ללמוד מהסקירה לעיל, הפקדת ערבות תחת תשלום הודעה החיוב, הינה כתביעה הצהרתית אשר בגינה יש לשלם אגרת משפט בשיעור מופחת.

 

ת"א 26751-05-14 י. קמחי בע"מ נ' מדינת ישראל, בפני כבוד השופטת אשרית רוטקופף, החלטה מיום 15.1.17. [ב"כ הצדדים: ליבואן -  על ידי ב"כ ממשרד עו"ד גודלפרב- זליגמן; למדינה - ע"י ב"כ עו"ד מפרקליטות מחוז תל אביב- אזרחי].

       

              
* * *

\הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 



לא יוחזר בלו ששולם בגין חוב אבוד
עו"ד גיל נדל, מתן יעקב

 

הבלו הינו מס עקיף המוטל על יצרני הדלק. אירוע המס הינו חד פעמי כאשר מתבצעת הוצאת דלק ממקום הייצור/אתר האחסון, לשימוש בישראל. החיוב במס הבלו אינו מותנה בקיום עסקה או בקבלת תמורה בגינה או בכך שנצמח רווח ליצרן, דהיינו, מקום בו הצרכן לא עמד בתשלומים שנקבעו בעסקה והתמורה הפכה לחוב אבוד, על יצרן הדלק לשלם את מס הבלו בגין העסקה.


בסקירה זו נתאר את ערעורן של שלוש חברות על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז אשר חייב אותן בתשלום מס בלו וזאת בגין חוב אבוד.

החברות המערערות על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, חברות העוסקות בשיווק דלק בישראל "מושכות" דלק ממתקן הניפוק, הן משלמות במסגרת 10 ימים הבאים את תשלום הבלו הנדרש וזאת בהתאם לכמות הדלק שנמשכה. כאשר הצרכן הפרטי רוכש דלק בתחנות, מס הבלו ששילמו המערערות מגולם בתשלום. הצרכן התעשייתי רוכש את הדלק מחוץ לתחנות ובתנאים עסקיים אחרים משל הצרכן הפרטי, כך בין היתר נהנה הצרכן התעשייתי מתנאי אשראי (משך הזמן מרכישת הדלק ועד לתשלום בפועל) ארוכים (שוטף +90).


 עסקאות האשראי עם הצרכנים התעשייתיים כאמור, מסתיימות לא פעם בכך שהצרכנים אינם לא עומדים בתשלומים בהתאם לתנאי העסקה. ואולם, הואיל , והחברות שילמו את הבלו עוד במשיכת הדלק, והרבה לפני ביצוע העסקה, הרי שאותן חברות חויבו במס בגין הדלק שנמכר לצרכנים, אך מעולם לא קיבלו תמורה בפועל.


החברות המערערות טענו כי בחוק הבלו חל חסר בעניין חובות אבודים, המחייב השלמה. בהעדר הוראה מפורשת השוללת את השבת כספי מס הבלו במקרה של חובות אבודים, טענו החברות כי חלה על בית המשפט החובה להשלים את החסר בהתאם למהותו ותכליתו של מס הבלו. בנוסף, אם מוגדר מס הבלו, כמס אשר "מגולגל" על הצרכנים, היינו מגולם במחיר לצרכן, על הצרכנים לשאת בתשלום המס ולא המערערות.


המדינה - רשות המסים  -  טענה כי על אף שמס הבלו מושת בסופו של דבר על הצרכן, הרי שאין הדבר מייתר את חבותם של החברות  לשאת בנטל המס על פי חוק לאחר הוצאות הדלק ממקום הייצור, ללא קשר לתמורה שנתקבלה. החוק אינו שותק, אלא החוק נועד למסות את השימוש בדלק בישראל ולחייב את היצרנים במס בלו במועד הוצאת הדלק לצריכה בלא כל תלות וקשר לקבלת תמורה בגין אלו.


לטענת רשות המסים,  גם במקרה שבית המשפט יכריע כי החוק שותק, יש לפרש את החוק בצורה של "הסדר שלילי", היינו חוב אבוד לא הוכנס לחוק באופן מודע. רשות המסים הסבירה כי במקום שבו ראה המחוקק שיש להשיב את המס, עשה כן, פטור ממס או הקלה ממס מחייבים הוראה מפורשת, שבמקרה שלפנינו אינה קיימת, מה עוד שהחברות המערערות ניסו במרוצת השנים לא פעם לקדם תיקון לחוק בנושא השבת מס הבלו בגין חובות אבודים, אך כשלו בנסיונן זה. .


פסק דינו של בית המשפט העליון
בית המשפט העליון דחה את הערעור. בית המשפט לא הכיר בחוק כ"שותק" בעניין חוב אבוד, שכן תכליתו של חוק הבלו, מעבר לתכליתו הפיסקלית, הינה במיסוי העלויות השליליות הנוצרות כתוצאה משימוש בדלק. בית המשפט הסביר  כי הבלו הינו מס ירוק, אשר פועל בשני ערוצים - האחד, צימצום השימוש במוצר, והשני  -גילום במחיר המוצר את עלות הנזק למשק. בהתאם לכך דחה בית המשפט את עתירתן של החברות להשבת הבלו ששילמו בגין דלק שתמורתו לא נתקבלה אצלן והיתה לחוב אבוד. 
עא 4239/15  דור אלון אנרגיה ישראל 1998 בע"מ נ' מדינת ישראל רשות המיסים. פסק דין מיום 2.1.17. בפני כב' השופטים רובינשטיין, סולברג וברון.

 


* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 


 
בית המשפט המחוזי מרכז לא אישר ניהול תובענה כייצוגית בגין עילת ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון
עו"ד גיל נדל, עו"ד מור גושן

 

בית המשפט המחוזי דן באישור תובענה כייצוגית, בעניין תובענה שהוגשה נגד חברת סודות המזרח בע"מ (להלן: "סודות המזרח" או "החברה"), שייבאה, ייצרה ושיווקה את המוצר "תה טיבטי" (להלן: "המוצר" או "תה טיבטי"). לטענת התובעות, "סודות המזרח" הפרה את איסור ההטעיה הקבוע בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), בפרסומיה המטעים לכאורה אודות התועלת שבמוצר, וכן הפרה את האיסור על ייחוס סגולות מרפא, הקבוע בתקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון), תשל"ח-1978 (להלן: "תקנות בריאות הציבור"). 

עובדות המקרה:

"סודות המזרח" פרסמה את התה הטיבטי, בין היתר, ככזה המסייע לעיכול, מאיץ את חילוף החומרים בגוף, מרגיע את מערכת העצבים ואת שחרור הנוזלים. לצד הכיתוב, בחלק מהפרסומים הופיעה תמונת בטן חשופה של אישה וסביבה כרוך סרט מדידה. כמו כן, החברה ציינה בפרסומיה כי המוצר הוא "באישור משרד הבריאות".

טענות הצדדים:

החברה טענה כי כל מי שרכש את המוצר בזמן אמת, ידע והבין כי מדובר בחליטת צמחים הגורמת ליציאות מוגברות וכך מושגת ההרזיה. כמו כן, נטען על ידי החברה כי לא הייתה הפרה מצדה של האיסור לייחס סגולות מרפא למצרך מזון, שכן השמנה "רגילה" איננה מחלה, להבדיל מ"השמנת יתר חולנית" (Obesity), ועל כן אין בפרסום המוצר ככזה המסייע להרזיה, בכדי לייחס לו סגולות מרפא, כיוון שכאמור לא מדובר במחלה שיש להירפא ממנה.
התובעות טוענות כי פרסומי החברה מנוגדים לתקנות בריאות הציבור העוסקות באיסור ייחוס סגולות מרפא, לכל הפחות בשל החזקה שבסעיף 2א, לפיה אין לאזכר איברי גוף בפרסומים, ותולות את טענותיהן במכתב ממשרד הבריאות, בו נאמר כי החברה מפרה את תקנות בריאות הציבור. כמו כן, טוענות התובעות, כי הפרסום מופנה גם לסובלים מהשמנת יתר חולנית. כמו כן, טוענות התובעות כי החברה הטעתה את לקוחותיה בעניין התועלת שניתן להפיק מהמוצר, וזאת בניגוד להוראות החוק להגנת הצרכן. לטענת התובעות ה"תועלת" מהמוצר נובעת מכך שהוא כולל חומרים משתנים ומשלשלים, והחברה הציגה זאת בפרסומיה רק כתופעות לוואי ולא כמנגנון באמצעותו מביא התה הטיבטי להרזיה.


דיון משפטי:


אשר לטענה בדבר אזכור איברי גוף, בית המשפט קובע כי החזקה אינה יכולה להיות חזקה חלוטה, אלא לכל היותר ניתן לראות בה כאמצעי להעברת נטל ההוכחה לעוסק, לשכנע כי אזכור חלקי הגוף לא נעשה בהקשר של ייחוס סגולות ריפוי. בית המשפט קבע כי במקרה דנן, אזכור איברי הגוף נעשה על מנת להמחיש באופן ויזואלי את התועלת הדיאטטית שבמוצרי המשיבה, ולא על מנת לרמוז שהם מרפאים מחלה, שהרי לא שומן, לא השמנה ואף לא עצבים הם מחלה לעניין תקנות בריאות הציבור.


אשר למכתב משרד הבריאות, בית המשפט קבע כי אין ודאות כי המכתב מתייחס דווקא למוצרי החברה בהם עסקינן, ומכל מקום אין בו הבהרה לגבי הפסול שנמצא בפרסומי החברה, אם בכלל, ובפרסומי התה הטיבטי בפרט.


אשר לטענה כי פרסום החברה מופנה גם לחולים בהשמנת יתר חולנית, ולא רק לסובלים מהשמנה "רגילה", קבע בית המשפט כי "העובדה שמוצר משווק לאוכלוסייה בריאה בעיקרה, עלול לשמש גם חולים, אינה הופכת את פרסומו, מניה וביה, להפרה של תקנה 2 לתקנות בריאות הציבור. טלו, למשל, מוצרים המיועדים להרגעה ולהפחתת חרדה או לשינה רגועה. מוצרים אלו אינם מהווים תרופה לטיפול בהפרעות חרדה או בהפרעות שינה המסווגות כמחלה, והעובדה כי אנשים הסובלים ממחלות אלו עלולים לפנות לתכשירים האמורים, אינה הופכת את שיווקם לכלל הציבור להפרה של תקנה 2 לתקנות בריאות הציבור".


בהתאם לכך, קבע בית המשפט כי אין מקום לאשר את ניהול התובענה כייצוגית בטענה להפרת תקנה 2 לתקנות בריאות הציבור. 

 
ואולם, אף שנמצא כי אין אפשרות סבירה שפרסומי החברה הפרו את האיסור העל יחוס סגולות מרפא שבתקנות בריאות הציבור, בית המשפט קבע כי יש אפשרות סבירה כי פרסומי החברה עולים כדי הטעיה צרכנית, בניגוד לחוק הגנת הצרכן. ההבדל בין האיסור על הטעיה צרכנית לבין האיסור על ייחוס סגולות מרפא טמון בכך שבעוד שעל פי תקנות בריאות הציבור אסור לייחס סגולות מרפא, בלי תלות בשאלה אם הן נכונות או בדויות, על פי חוק הגנת הצרכן, אסור לייחס תועלת בריאותית, רק אם, יש בכך משום הולכת שולל.

בית המשפט קבע כי על אף שבפרסומיה טענה החברה כי התה הטיבטי מאפשר הרזיה קלה ומסייע לעיכול באמצעות הגברת חילוף חומרים, ניקוי הגוף וכד' - הרי שמעדויות המומחים ומהחקירות עולה חשש כי מדובר בטענות בעלמא, שכן האפקט היחיד של התה הטיבטי על מערכת העיכול הוא בהיותו כולל חומרים משתנים ומשלשלים. כמו כן, קיימת אפשרות סבירה כי החברה הטעתה את לקוחותיה כאשר ציינה כי המוצר באישור משרד הבריאות שכן הרישיון שניתן לחברה למוצר היה למטרת רישוי בלבד ולא לצורכי פרסום.


לאור זאת, קבע בית המשפט כי יש מקום לאשר את ניהול התובענה כייצוגית, כאשר עילת התביעה בגינה מאושרת התובענה כייצוגית הינה הטעיה צרכנית.


תצ (מרכז) 13190-03-13  אילנית סבח נ' סודות המזרח בע"מ. החלטה מיום 9.3.17. בפני  כב' השופט עופר גרוסקופף. [ב"כ הצדדים: לתובעות - עו"ד יצחק חשן, עו"ד אריאל מירון, עו"ד ישראל וולנרמן ועו"ד יחל בקר; לחברת סודות המזרח - עו"ד יצחק אבירם].

 

* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 


 העדפת מוצרים מתוצרת הארץ במכרזי ממשלה
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד עומר וגנר

 

מדינת ישראל חתומה על הסכם בינלאומי האוסר להפלות מוצרים מתוצרת חוץ לעומת מוצרים מתוצרת מקומית בעת קיום מכרזים ממשלתיים.

לעומת זאת, תקנות העדפת תוצרת הארץ קובעות כי במכרזים ממשלתיים מסוימים, תינתן העדפה למוצרים תוצרת הארץ לעומת מוצרים מתוצרת חוץ.

כיצד עולות התקנות בקנה אחד עם ההסכם הבינלאומי?
על כך בסקירתנו שלהלן.

מהו ההסכם בדבר רכישות ממשלתיות (ה-GPA)?

מאז שנת 1996, חתומה מדינת ישראל על הסכם בינלאומי המתייחס לרכישות ממשלתיות, ה- GPA                                (The Agreement of Government Procurement).

הסכם זה הוא חלק מסדרת הסכמי גאט"ט של ארגון המכס העולמי, ועליו חתומות מדינות רבות בעולם, וביניהן כל מדינות האיחוד האירופי, ארה"ב, יפן, סין, ניו-זילנד, שוייץ, סינגפור ועוד.

בשנת 2011, בעקבות סבב נוסף שהתקיים בארגון המכס העולמי, הורחבה תחולתו של הסכם זה.

בבסיסו, הסכם זה אמור למנוע אפלייה של מוצרים מתוצרת חוץ לעומת מוצרים מתוצרת מקומית, בעת קיום מכרז ממשלתי. ההסכם קובע כי בעת קיום מכרז ובחירת הזוכה במכרז, יש להעניק תנאים שווים למוצרים מתוצרת חוץ ומתוצרת מקומית.

מדינת ישראל הודיעה לארגון המכס העולמי כי הסכם זה יחול על מספר רב של גופים ממשלתיים, וביניהם הכנסת, משרד רוה"מ, משרדי ממשלה שונים (החקלאות, התקשורת, החינוך, התרבות והספורט, האוצר, החוץ, התיירות, התחבורה, המשפטים), הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ועוד.

יחד עם זאת, כל מדינה הייתה רשאית להחריג גופים ממשלתיים מסוימים מן ההסכם, כך שבמכרזים שמנוהלים על ידי גופעם אלה, אין חובה לתת יחס שוויוני למוצרים מתוצרת חוץ לעומת מוצרים מתוצרת הארץ.

מדינת ישראל החריגה מספר גופים, והבולטים שביניהם הם משרד הבטחון וצה"ל.

עיקרון זה האוסר אפלייה של מוצרים מתוצרת חוץ לעומת מוצרים מתוצרת מקומית, חוזר כחוט השני גם בהסכמים נוספים של ארגון הסחר העולמי. כך למשל, הסכם אחר קובע כי למעט מכס, שהוא מטבעו מס מפלה המוטל רק על היבוא, חל איסור לגבות מיסים שונים על מוצרים מתוצרת חוץ לעומת מוצרים מתוצרת מקומית, ויש להטיל עליהם מיסים באופן שווה.

מהן תקנות העדפת תוצרת הארץ?

תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), תשנ"ה-1995, קובעות, כי כאשר מתבצע מכרז ממשלתי או מכרז עירוני, ומתמודדים במכרז ספקים עם מוצרים מתוצרת ישראל מול מוצרים זרים, יש לתת העדפה של 15% לתוצרת ישראל בעת קביעת הזוכה במכרז.

לצורך הדוגמא, אם מחיר המוצר מתוצרת ישראל כפי שהוצע במכרז היה 100 ש"ח, ומחיר המוצר הזר היה 90 ש"ח, יש לבצע הפחתה של 15 ש"ח ממחיר המוצר הישראלי בשל אותה העדפה, ויש להכריז על המוצר הישראלי כזוכה במכרז, כאילו היה המוצר שהוצע במחיר הזול ביותר.

כיצד עולות תקנות העדפת תוצרת הארץ בקנה אחד עם ההסכם הבינלאומי בדבר רכישות ממשלתיות?

כפי שצוין, מדינת ישראל בחרה שלא להחיל את ההסכם בדבר רכישות ממשלתיות על כלל גופי הממשלה, אלא החריגה גופים מסוימים, כגון משרד הבטחון, צה"ל והמשרד לבטחון לפנים.
לכן, במכרזים שנערכים על ידי גופים אלה, כל העדפה שתינתן אינה סותרת את ההסכם הבינלאומי בדבר רכישות ממשלתיות, למרות שהיא אינה עולה בקנה אחד עם רוח ההסכם, שמטרתו ליצור שוויון בין המתמודדים במכרז.

כמו כן, ההסכם בדבר רכישות ממשלתיות קובע רף מינימלי של סכום מכרז שעליו הוא חל, כך שאם מדובר במכרז בהיקף קטן יחסית, אין חובה להחיל שוויון בין המתמודדים המציעים מוצרים מתוצרת חוץ לעומת מוצרים מתוצרת ישראל.

יש לציין כי הסכמי הסחר החופשי שעליהן חתומה מדינת ישראל, מחילים את ההסכם בדבר רכישות ממשלתיות על מכרזים ממשלתיים של שני הצדדים החתומים על הסכם הסחר החופשי.

מהו מוצר ישראלי לצורך תקנות העדפת תוצרת הארץ?

לעיתים, מגיעה לבית המשפט שאלה מה ייחשב כמוצר מתוצרת ישראל לצורך מתן ההעדפה, שכן ברוב המקרים לא מדובר במוצרים שיוצרו בשלמותם בישראל, אלא מדובר במוצרים שכללו חומרי גלם זרים ועברו הליך עיבוד כזה או אחר בישראל.

התקנות מגדירות כי ייצור של מוצר (ישראלי), ייחשב כ: "הפקה של טובין או שינוי מהותי (substantial transformation) בהם, שכתוצאה ממנו התקבלו טובין חדשים או שונים...".

"שינוי מהותי" של טובין שכוללים חומרי גלם זרים, משמעותו לרוב שינוי ייעוד של הטובין כתוצאה מתהליך עיבודם.

כמו כן מגדירות התקנות "טובין מתוצרת הארץ", כ"טובין שיוצרו בישראל או באזור בידי יצרן שהוא אזרח ישראל או תושב קבע בישראל, או תאגיד הרשום בישראל, ובלבד שמחיר המרכיב הישראלי בהם מהווה 35% לפחות ממחיר ההצעה";

כלומר, על מנת שטובין ייחשבו כישראליים ויזכו להטבת התקנות, עליהם לעבור בישראל שינוי מהותי, ועל רכיב הערך המוסף הישראלי שבהם לכלול לפחות 35% ממחיר המוצר.

למשל, במקרה שנפסק לאחרונה, נקבע כי צינורות מתכת שעברו בישראל תהליכים של ציפוי, ייחשבו כמוצרים מתוצרת ישראל וזכאים לקבלת ההעדפה על פי התקנות.

באותו מקרה, בית המשפט קבע כי המבחן הקובע לשאלה האם מדובר בצינור מתוצרת ישראל, אינו האם חל שינוי בסיווג המכס בין היבוא ועד לאחר פעולת הייצור, אלא נפסק כי מאחר ופעולת ציפוי הצינורות נעשית בישראל, באמצעות פועלים רבים ומיכון ורק תהליך זה מאפשר את עמידת הצינורות בתקינה הישראלית, והיות והוכח כי הפעולות בישראל מעלות את מחיר הצינור ב-45%- הרי שלאור שיקולי תכלית, יש לתת את העדפת תוצרת הארץ במכרזים, על מנת לעודד פעולות כאלה.

במקרה אחר, התמודדו במכרז של חברת החשמל שתי חברות, שאחת מהן טענה כי מאחר והמוצר שהציעה עובר בישראל "שינוי מהותי כפול", הרי שלצורך המכרז, יש לראות במוצר כ-100% ישראלי. בית המשפט דחה את הטענה וקבע כי מכיוון שתקנות ההעדפה פוגעות בשוויון בין מציעים במכרז, יש לפרש אותן בצמצום, ולכן באותו המקרה זכה היבואן במכרז.
באותו המקרה, בית המשפט קבע כי אם מוצר זר שעבר שני תהליכי עיבוד בישראל ייחשב כמוצר ישראלי ב-100% תוך התעלמות מן הרכיבים הזרים שכלל בשלב קודם, הדבר יעניק העדפה מופרזת ליצרנים ישראלים.

יש לציין כי הכללים לגבי מה ייחשב כמוצר ישראלי לצורך התקנות, נמצאים כעת בשלב של בחינה מחדש.

 


* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 


 
נדחתה עתירה לביטול צו החרמה
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון , עו"ד (רו"ח) ויקטור טרנר

 

רקע:


בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט העליון, אשר דחה עתירה לביטול צו החרמה אשר הוצא ליבואן מרצועת עזה, תוך שהוא קובע כי הסחורה אשר נתפסה במעבר כרם שלום, הינה בחזקת ציוד דו – שימושי, אשר העברתה לרצועת עזה לא תואמה כנדרש.
כנהוג בהעברת טובין לרשות הפלסטינאית, עת הגעת הטובין למעבר גבול, ובמקרה דנן מעבר כרם שלום, ביצעו נציגי רשויות המעבר בדיקות בטובין, ובין הטובין, נתגלו גם משאבות מים מוסלקות, המוגדרות בצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח המועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית) (הוראת שעה) (מס' 3), תשס"ח-2008 (להלן: "צו הפיקוח") כציוד דו – שימושי , אשר הכנסתן לעזה לא תואמה כנדרש.


לאור האמור, הוצא על ידי שר הביטחון צו החרמה מתוקף סמכותו לפי סעיפים 74 ו- 120 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (להלן: "תקנות ההגנה").


מפסק הדין עולה כי הוגשה בקשה להעברת טובין דו-שימושיים בנוגע לציוד תקשורת בלבד, ולא הייתה כל התייחסות למשאבות המים.


טענות הצדדים:


העותרת טענה כי ההעברה נעשתה בתום לב, ויש מקום לשקול סנקציה מידתית יותר מאשר החרמת כל הטובין שבמשלוח. בהקשר זה טענה העותרת כי היא התבססה על צילום אישור של קמ"ט תקשורת על חשבונית אשר כללה גם את המשאבות שנתפסו.


המשיבה טענה כי העותרת לא פעלה בתום לב, וכי האחריות על הגשת רשימת הטובין המיועדים להעברה הינה בראש ובראשונה של העותרת, כי נסיבות המקרה מלמדות על ניסיון הברחה.


הדיון המשפטי


בית המשפט יישם את הלכת אקס אוברסיז, שם דן בית המשפט העליון בשאלת סמכותו של שר הבטחון להורות לא רק על תפיסה והחרמת ציוד שלא אושרה כניסתו לרצועת עזה, אלא גם על תפיסה והחרמה של הרכוש ששימש אמצעי להברחת הציוד האסור. בית המשפט העליון קבע כי בנסיבות המתוארות, קרי, ניסיון הברחת ציוד דו – שימושי לרצועת עזה, אין כל עילה להתערב בהחלטתו של שר הביטחון, היות וההחלטתו של שר הביטחון התבססה על תשתית ראייתית מספקת, אשר אפשרה לו להגיע למסקנה כי מדובר על ציוד  אשר נועד לשמש לביצוע עבירה של סיוע או מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת.


בנוסף, נקבע כי קיים דין זהה גם ביחס לסחורות הנוספות, שהעברתן אמנם אושרה, אולם בנסיבות המקרה לא ניתן היה לשלול את האפשרות שאף הן היו מיועדות לשימוש אסור, ולכן גם תפיסתן הייתה מותרת. בהקשר זה, צוין כי הרציונאל מאחורי החרמת הסחורות הנוספות הינו הרתעתי. עוד הוסיף בית המשפט כי יבואן המבקש להכניס ציוד לרצועת עזה, חלה עליו החובה לנקוט, מבעוד מועד, באמצעים הדרושים למניעת הברחת ציוד שלא כדין ביחד עם שאר הטובין.


בשולי הדברים ובהקשר למידתיות צו ההחרמה נקבע כי לא מדובר על החלטה בלתי מידתית ובלתי סבירה וזאת לאור העובדה שהמשאית אשר הובילה את הטובין המוחרמים לא הוחרמה, ולא נחסמה גישתה של העותרת מלהגיש בקשות נוספות בעתיד להכנת ציוד דו – שימושי לרצועת עזה.


 בג"ץ 5252/16 שרכת אלעמר ללתאגרה אלצנאעה נ' מדינת ישראל פסק דין מיום 22.4.17 [ב"כ הצדדים: בשם העותרת - עו"ד דוד אלון דדון; עו"ד גלית הרשקו; בשם המדינה - עו"ד ליאורה וייס-בנסקי].

 

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 



תביעה כנגד מוביל ימי לא תסולק, חרף קיומה של תניית שיפוט זר
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, מתן יעקב


רקע:


בסקירה זו, נתאר מקרה בו בית המשפט השלום בחיפה החליט לדון בסכסוך בין חברת שינוע בינלאומי לבין חברת ביטוח, על אף שנכתב במפורש בשטר המטען כי סמכות השיפוט במקרה של סכסוך הינה לבית המשפט בלונדון.


עובדות המקרה וטענות הצדדים:


ההחלטה עוסקת בתביעת שיבוב (תביעה המוגשת מטעם חברת הביטוח כנגד מי שאחראי לנזק של המבוטח שלה) על סך 96,000 ₪, בגין נזק שנגרם לפי הטענה למטען  (תורן ליאכטה).


התובעת הינה חברת הביטוח, אשר ביטחה את התורן אשר נפגע במהלך השינוע, ואשר שיפתה את המבוטח, בעל המטען. לטענת חברת הביטוח, באחד משלבי השינוע וטרם תחילת המסע הימי, טופל המטען בצורה לא זהירה באופן שגרם נזק לתורן.


הנתבעות, חברות לשילוח בינלאומי, לקחו חלק בהובלת המשלוח.
הנתבעות טענו כי יש לסלק את התביעה וזאת היות ושטר המטען מקנה סמכות שיפוט ייחודית לבית המשפט בלונדון ושולל את סמכות בתי המשפט האחרים לדון בתביעה. נטען, כי שטר המטען מנוסח בלשון פעילה, נוקט במילה "Exlisively", ושולל את סמכותם של בתי משפט אחרים לדון בתביעות כנגד חברת השילוח.


התובעת טענה כי אינה צד לשטר המטען וכך גם היבואן אשר לא היה צד לשטר המטען, היות והמדובר היה במשלוח "קונסיגנציה". ומכאן שהתניה בחוזה, לפיה השיפוט במקרה של סכסוך ניתן לבית המשפט בלונדון בלבד - אינה מחייבת אותה. נטען כי המבוטח לא חתם על שטר המטען ולא הובאה לידיעתו כי במקרה של תביעה, קיימת תניית שיפוט. נטען, כי המסמך היחידי אשר הועבר לעיון היבואן היה מסמך ה- Preadvice, אשר לא כלל את ההוראות בגב שטר המטען.


החלטת בית המשפט:


בהתאם לכתוב בשטר המטען, הוסכם כי סכסוכים הנובעים משטר המטען או בקשר אליו, יוכרעו באופן בלעדי בבית המשפט בלונדון לפי החוק האנגלי. בתי המשפט אינם נותנים יד בהפרת הסכמים ומכאן שבית המשפט בישראל ייתן תוקף לתניית שיפוט זר ויעכב הליכים, אלא אם קיימות סיבות טובות ומיוחדות המצדיקות את אי קיומה.


בית המשפט קבע כי שטר המטען אינו מחייב את חברת הביטוח ו/או את היבואן שכן הם אינם צד לו ועל כן תניית השיפוט בו לא הובאה לידיעת היבואן, והוא לא הסכים לה.
מכל המקובץ, קבע בית המשפט כי מדובר בסיבות טובות ומיוחדות המצדיקות את אי קיומה של תניית השיפוט.


ת"א 53565-02-16 כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' או.פי.אס.אי (שינוע בינלאומי). החלטה מיום 20.2.17, בפני כב' סגנית הנשיא, השופטת אילת דגן. לא צוינו ב"כ הצדדים.

 

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 


 מה נעשה במחלקת דיני עבודה במשרדנו –
מעסיק שלא מפריש להסדר פנסיוני מסתכן בתביעה לסכומי עתק בקרות האירוע הביטוחי ולפיצוי בשווי גמלת השאירים שנמנעה משאיריו של עובד.

עו"ד אורית זילוני-קליינמן

 

כידוע החל משנת 2008 חלה חובת ביטוח פנסיוני על כלל המעסיקים והעובדים במשק.

מעסיק שאינו מבצע הפרשות לפנסיה כמתחייב מסתכן, מעבר לתביעה בגין הפרת חוזה וחובה חוקית בגובה הפרשות המעסיק שלא בוצעו, בתביעה של העובד עצמו בעת קרות אירוע ביטוחי בגובה הגמלה שהייתה משתלמת אילו היה מבוטח כדין: באירוע ביטוחי של נכות, גמלת הנכות שיכול היה העובד לקבל מקרן הפנסיה אילו היה מבוטח כדין; ובמקרה של מות העובד, הסכום ששאיריו היו יכולים לקבל אילו היו מבוטח כדין. כמובן שמדובר בסכומים גבוהים, שרחוקים מפיצוי בגין סך הפרשות המעסיק שלא בוצעו.


לאחרונה חייב בית הדין לעבודה מעסיק של עובד לא מבוטח בקרן פנסיה, לשלם לשאיריו (אלמנה וילדים) פיצוי בגובה הגמלה החודשית שהיו צפויים לקבל מקרן הפנסיה אילו היה מבוטח, לכל תקופת התשלום שלה. יתרה מכך, בית הדין ציין כי העובדה שלא הופרשו כספים לקרן הפנסיה, צריכה לשמש לרעת המעסיק, וכי יש לחשב את גובה הגמלה לפי מסלול מיטיב עם השאירים. 


במקרה אחר מעסיקה הפרה מחויבות חוזית לבטח עובד בקרן פנסיה ותיקה ובמקום זאת ביטחה אותו בקרן פנסיה חדשה שלה לא היה הסכם רציפות זכויות עם קרן אחרת שבה היה מבוטח העובד בעבר. כתוצאה מכך, נפגעה (נשללה) זכותו של העובד לפנסיית נכות בקרות אירוע ביטוחי. בית הדין חייב את המעסיקה לפצות העובד בגובה פנסיית נכות בשיעורה הכולל כפי שהיה זוכה לקבל באם היו מתבצעות ההפרשות בהתאם למוסכם בחוזה העבודה בין הצדדים.


מחלקת דיני עבודה בגולדפרב זליגמן מספקת ייעוץ שוטף לחברות מובילות במשק. למחלקה ניסיון רחב בייצוג מעסיקים, ידע עשיר בזיהוי וטיפול בכשלים ביישום חוקי העבודה, לרבות בתחום הפנסיה. עורכי הדין במחלקה עומדים לרשותכם ולשירותכם בכל שאלה.

 

* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו למחלקת דיני עבודה בטלפון 03-6089853 או לשותף האחראי על הטיפול בעניינכם במשרד גולדפרב זליגמן ושות'.

 


מה חדש החודש?

ענייני מכס ורגולציה

• משרדנו מייעץ לחברות רבות בנושא של עמדות חייבות בדיווח בענייני מכס.

• משרדנו מייעץ למספר יבואני מכשירים סלולריים בפנייתם לרשויות בנוגע לביטול מס הקניה על טלפונים סלולריים. 

• רשות המכס ביטלה את הודעת הגרעון שהוצאה בגין הרמת ערך ללקוח משרדנו, יבואן בגדים.

• משרדנו מייצג יבואני תמרוקים מול משרד הבריאות בפניות הנוגעות לחקיקה החדשה בתחום התמרוקים.

• משרדנו מייצג מספר יבואנים בתחום הצריכה מול רשות המכס בענייני ערך לצרכי מכס.


בתי משפט

• משרדנו הגיש תביעה נגד רשות המכס בנוגע לסיווג כרטיסי זיכרון.

• בית המשפט קיבל באופן חלקי בקשה של יבואן, לקוח משרדנו, והורה לרשות המכס לתת 10 דוגמאות למוצרים המסווגים, על פי עמדתה, תחת אחד מפרטי המכס השנויים במחלוקת בתביעה.

• רשות המכס ביטלה חלק נכבד מגרעון שהוצא ליבואן כלי רכב, לקוח משרדנו, כחלק מהסדר פשרה.

• רשות המכס השיבה ליבואן טקסטיל סכומים ששולמו ביתר אשר נתבעו במסגרת תביעת הישבון וזאת כחלק מהסדר פשרה.

• משרדנו מייצג יבואני בירה בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד בנוגע להודעות גרעון בסך מיליוני ₪ בגין יבוא של בירה דלת אלכוהול.

• בית המשפט אישר הסדר פשרה בין לקוח משרדנו, יבואן טלפונים סלולריים לבין רשות המכס, במסגרתו קיבל היבואן השבה של חלק מכספי המיסים ששולמו על ידו.

• בית המשפט אישר הסדר פשרה שאליו הגיע יבואן מכונות, לקוח משרדנו, הנוגע לפסילת תעודות מקור שליוו את יבוא המכונות. במסגרת ההסדר, ישיב המכס ליבואן חלק מן הסכום ששולם.

 

הרצאות, ימי עיון והופעות בתקשורת


• עו"ד גיל נדל העביר מספר הרצאות אינטרנטית (webinar)  בנושא כללי מקור יצוא לארה"ב, האיחוד האירופי, ומדינות דרום אמריקה- שסיפקו ניתוח של כללי המקור, תכנוני מס לגיטימיים והתמודדות עם הליכי אימות.

• עו"ד גיל נדל הרצה במכון התקנים הישראלי, על הנושא היבטים משפטיים בכל הקשור לחוק התקנים, צו יבוא חופשי ותקנים רשמיים.

• עו"ד גיל נדל משמש כמרצה במערך הדרכה שהקימה לשכת המסחר בתל אביב על פי דרישת משרד הבריאות, ומרצה על נושאים הקשורים לחקיקה החדשה בתחום אסדרת תחום התמרוקים בישראל.