גיל נדל משרד עורכי דין

 

יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 130 – סיון תשע"ח – מאי 2018

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 132 – חשון תשע"ט – אוקטובר 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 131 – אב תשע"ח – אוגוסט 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 129 – ניסן- תשע"ח – מרץ 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 128 – שבט תשע"ח – ינואר 2018
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 122 – שבט תשע"ז – ינואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

- בית המשפט: ערכות להתאמת מערכות קירור לרכבים יסווג בפרט  87.08

- בית המשפט דחה בקשה לאשר תובענה ייצוגית בעניין תשלום עמלת שחרור מהמכס

- בית המשפט: המכס קיבל את עמדת היבואן וישלם הוצאות ליבואן

- בית המשפט מכריע בעניין סיווגן של ערכות משקפי קריאה

- בקשת יבואן ישראלי למתן צו לגילוי מסמכים

- הממונה על התקינה: נפתח "מרשם היבואנים"

- מחיקת הערת יבואן מפר אמון? לא בבית משפט השלום

- מה חדש החודש?

 


בית המשפט: ערכות להתאמת מערכות קירור לרכבים יסווג בפרט  87.08
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון , עו"ד (רו"ח) ויקטור טרנר

 

רקע:
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה, אשר במסגרתה הוכרעה מחלוקת בין עזרא עמרם, "עזרא ומיזוג אויר לרכב" לבין רשות המכס בכל הנוגע לסיווג ערכות המיועדות להתאמת חיבור מדחס של מערכת קירור למנוע הרכב.


המחלוקת וטענות הצדדים
היבואן עוסק בהתקנת מערכות קירור להובלת טובין ברכב, כאשר לשם כך מייבא הוא את ערכות ההתאמה, וזאת לצורך חיבור מדחס מערכת הקירור למנוע הרכב.


היבואן טען, כי ערכות ההתאמה המיובאות על ידו מהוות חלק בלתי נפרד ממערכת הקירור, הואיל והן המעבירות את הכוח מהמנוע למדחס מערכת הקירור, ומאפשרות את הפעלת מערכת הקירור. היבואן הדגיש, כי הפעולה העיקרית של הערכות היא העברת הכוח.
אשר על כן, טען היבואן כי סיווגם הנכון הוא בפרט מכס 84.18-6940 לצו תעריף המכס, וזאת לאור האמור בכלל 2(ב) לחלק ה- 16, שם נקבע, כי חלקים המתאימים לשימוש בלעדי או עיקרי עם סוג מסוים של מכונה, יסווגו באותו פרט מכס שבו מסווגת המכונה. היבואן טען כי הואיל והערכות המיובאות מיועדות לשימוש בלעדי למערכת הקירור, הרי שיש לסווגן בפרט המכס בו מסווגות המכונות.


מנגד, נטען על ידי רשות המכס, כי מהות הערכות הינה לשמש כתושבת שעליה יורכב המדחס, והן אינן מהוות כלל חלק מציוד הקירור ואין לסווגן עם מערכת הקירור.


רשות המכס טענה בנוסף כי מסקנתו של המומחה מטעם היבואן, לפיה הערכות משמשות בעיקרן לתמסורת, ומכאן שהינן חלק ממערכת הקירור, הינה שגויה. וזאת, משום שגם אם השימוש העיקרי היה לתמסורת היה סיווג  הערכות נעשה בפרט מכס 84.83, אשר מתייחס בין השאר ל"ממסרות ותשלובות", אלא שפרט זה חייב גם הוא במס קניה.


רשות המכס גם טענה כי היבואן לא עשה שימוש בתעודת העוסק הרשום אשר ניתנה לו עבור ייבוא חלקים לשם התקנה ברכבים הפטורים ממס קניה, ובמקרה הנדון, רכבים חדשים במשקל של מעל ל- 4.5 טון. לטענת רשות המסים דבר זה מצביע על כך שהערכות אינן מותקנות על מנוע הרכב, אלא על המרכב של הרכב, ועל כן הסיווג המתאים הוא 83.02-3019 לצו תעריף המכס.


הדיון המשפטי
בית המשפט דחה את טענות היבואן, לפיהן מהות הערכה, אשר כוללת תושבות, גלגלות, רצועה, ברגים, אומים ולעיתים גם ציר מסוג "דריישפט" הוא העברת כוח הנעה ממנוע הרכב למדחס של מערכת הקירור, וקיבל את עמדת המכס, לפיה מהותה של הערכה היא להוות תושבת.


בית המשפט ציין כי אין מחלוקת שקיים צורך בהעברת הכוח המניע, אשר בלעדיו לא תוכל מערכת הקירור לפעול. יחד עם זאת, בבחינת הערכה עצמה ניכר שהחלק בו הושקע התכנון והייחוד לצורך התאמת ההתקנה של המדחס, היא התושבת ולא הרצועה באמצעותה מבוצעת התמסורת.


אשר על כן, מצא בית המשפט כי הערכות נועדות להתאמת קיבוע מדחס למנוע או למרכב.
בית המשפט בחן את פרטי המכס האפשריים לסיווג, וסקר את כללי הסיווג אשר מופיעים בצו תעריף המכס וקבע כי אין לסווג את הערכות בפרטי מכס 84.18 ו- 83.02 לצו התעריף, אלא בפרט מכס 87.08-9990, אשר מתייחס לחלקים וחלקים של אביזרים של רכב מנועי.
באשר לפרט 84.18 – בית המשפט קבע כי פרט זה אינו מתאים לסיווג הערכות מן הטעם שהערכות אינן אחראיות באופן ישיר להורדת הטמפרטורה או שמירתה והן אינן חלק אינטגראלי של יחידת קירור, אלא חלק נפרד המותאם לפי דגם הרכב.
זאת ועוד, בית המשפט קבע כי על פי כלל 1  לחלק ה- 16 יידחה פרט 84.18 מפני פרט מכס 83.02-3000 אשר מתייחס ל: "מקבעים, מתאמים ופריטים דומים אחרים, המתאימים לרכב מנועי" – שהינו התיאור המתאים ביותר לטובין.

יחד עם זאת, בית המשפט מצא כי הערכות אינן בבחינת חלקים לשימוש כללי, ולפיכך גם פרט 83.02 אינו מתאים לסיווג המוצרים, ובהתאם לכך הפרט המתאים לסיווג הערכות הינו 87.08, דהיינו כמכלול המשמש להתאמת קיבוע לרכב המתאים לשימוש בלעדי או עיקרי עם כלי הרכב שבפרק 87.

ת"א (פ"ת) 24061-02-14  עזרא עמרם, "עזרא ומיזוג אויר לרכב" נ' מדינת ישראל רשות המסים, פסק דין מיום 2.4.18.


* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 


בית המשפט דחה בקשה לאשר תובענה ייצוגית בעניין תשלום עמלת שחרור מהמכס
עו"ד גיל נדל, עוד דייב זיתון, עו"ד חן אבנר


רקע:
סקירה זו עוסקת בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז, אשר דן בבקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית נגד חברת שילוח אשר גבתה תשלום עבור עמלת שחרור מהמכס, בטענה, בין היתר, להפרת חוק הגנת הצרכן, טעות והטעיה, כפיה, עושק והפרת חובת תום הלב על פי חוק החוזים.


עובדות המקרה:
הבקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית הוגשה כנגד חברת שילוח, לאחר שהאחרונה דרשה מהתובע הייצוגי שישלם את העמלה בגין שחרור הטובין מהמכס.


התובע הייצוגי התנגד לתשלום עמלת השחרור, בטענה כי שילם למוכר הטובין את הסכום עבור הובלת המשלוח, כי מדובר בשירות שלא התבקש ולא אושר על ידו, וכי הוא מעוניין לשחרר את הטובין בכוחות עצמו מהמכס, ללא תשלום עמלה, או לחילופין, לבחון אפשרות פניה לספקי שירות אחרים לצורך שחרור הטובין מהמכס.
התובע הייצוגי שילם את הסכום תחת מחאה, ובמקביל שלח מכתב לחברת השילוח במסגרתו ביקש לבטל את חיובו בעמלת השחרור מהמכס.


נוכח האמור, הוגשה בקשת האישור לתובענה ייצוגית שעניינה תשלום עמלת השחרור מהמכס.


טענות הצדדים:
לטענת התובע הייצוגי, עלות השירות לשחרור הטובין מהמכס נכללה במחיר משלוח הטובין אותו שילם למוכר, שכן צוין על גבי הטובין כי מדובר בשילוח אשר "שולם מראש", וככזה, כולל הוא עלויות ששיעורן קבוע ולא משתנה, אשר ניתן לצפותן מראש, כגון עמלת שחרור מהמכס.
עוד טען, כי השירות של שחרור הטובין מהמכס נכפה עליו, מבלי שנתן את הסכמתו לכך ששירות זה יבוצע על ידי חברת השילוח, וכי הוא מעוניין לשחרר את הטובין בעצמו, או לחילופין, באמצעות ספק שירות אחר.


מנגד טענה חברת השילוח, כי התובע הייצוגי לא הוכיח כי התשלומים ששולמו על ידו למוכר כוללים גם תשלומים עבור עלויות עמילות מכס, וכי משמעות המשלוח בתנאי "שולם מראש" הינה, כי ההוצאות והעלויות הכרוכות בשחרור המשלוח מהמכס חלות על הנמען, למעט עלות הובלה והיטל דלק.


עוד טענה חברת השילוח, כי היא משחררת את הטובין המיובאים במסגרת רשימון קולקטיבי, וכי הדרישה לקבל את אישור כל נמען מראש לשחרור הטובין תמוטט את מערך השליחויות הבינלאומי. בנוסף נטען, כי התובע הייצוגי אינו יכול לשחרר בעצמו את הטובין, שכן רק סוכן מכס או פקיד רשוי רשאים לעשות כן.


החלטת בית המשפט:
בית המשפט קבע כי התובע הייצוגי כשל בהוכחה כי המחיר ששילם למוכר הטובין בגין ההובלה כלל את עמלת השחרור, וכי היה עליו לדעת כי הוא צפוי לשלם הוצאות נוספות כגון עמלת שחרור, שהינה עמלה ידועה ומקובלת.
עוד קבע בית המשפט, כי בנסיבות המקרה דנן, בהן בדיקת תנאי ההתקשרות בין התובע הייצוגי לבין המוכר היא בדיקה מורכבת המחייבת התחקות אחר התנאים שהוסכמו בעניינו של כל אחד ואחד מחברי הקבוצה, התובענה הייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת לדון במחלוקת.


סוף דבר:
בית המשפט דחה את הבקשה לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית, מאחר ולא עלה בידי המבקש להוכיח כי קיימת אפשרות סבירה לכך שהמחלוקות בינו לבין חברת השילוח יוכרעו לטובתו. כך הדבר לגבי עילת תביעתו האישית של המבקש, וכך גם לגבי השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה. עוד קבע בית המשפט, כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת האמורה.
ת"צ 12845-08-14 לוי נ' או.פי.אס.אי (שינוע בינלאומי) בע"מ, בפני כבוד השופט יחזקאל קינר, החלטה מיום 18.2.2018.


* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 


בית המשפט: המכס קיבל את עמדת היבואן וישלם הוצאות ליבואן
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד חן אבנר


עובדות המקרה:
יבואן ייבא לארץ רכבים מנועיים בעלי זוג גלגלים, המונעים באמצעות מנוע חשמלי (להלן: "המוצרים"). לאור מחלוקת שנתגלעה בין היבואן לבין המכס באשר לסיווג המוצרים, ולאור חילוט המוצרים על ידי המכס, הגיש היבואן המרצת פתיחה לבית משפט השלום, במסגרתה עתר, בין היתר, לקבלת סעד הצהרתי באשר לסיווג המוצרים, ולהשבת המוצרים לידו.
בתשובה להמרצת הפתיחה, הסכים המכס עם עמדת הסיווג של היבואן בקשר למוצרים, והשיב ליבואן את המוצרים שחולטו על ידו. בנוסף, ביקש המכס, כי לאור התייתרות ההליך, יורה בית המשפט על מחיקתו, ללא מתן צו להוצאות.


טענות הצדדים:
לטענת היבואן, יש לפסוק לחובת המכס את הוצאותיו בגין ניהול ההליך, שכן נאלץ לפתוח בהליך אך ורק בשל מחדלי המכס בטיפול בבקשותיו השונות בקשר עם יבוא המוצר. עוד ביקש היבואן, היתר לפיצול סעדים מבית המשפט, על מנת שיוכל לתבוע את נזקו הכלכלי בעתיד.
מנגד, טען המכס, כי מחיקת ההליך צריכה להיעשות ללא חיוב בהוצאות כלל, זאת בשל חוסר תום לב מצד היבואן באופן התנהלותו אל מול רשויות המדינה, עוד בטרם הוגש ההליך המשפטי.


החלטת בית המשפט:
בית המשפט קבע כי הדיון בהליך התייתר, שכן היבואן קיבל את מבוקשו, קרי, המוצר סווג בהתאם לעמדתו והמוצרים שחולטו על ידי המכס הושבו לידו, ומכאן, שההליך מיצה את עצמו.
לצד זאת, קבע בית המשפט, כי על המכס לשאת בהוצאות היבואן בגין ניהול ההליך, בשים לב, לעניין פסיקת שיעור ההוצאות, לכך שההליך התייתר כבר בשלביו הראשונים, מבלי שהצדדים נדרשו לנהל את ההליך ומבלי שנדרשה הכרעה שיפוטית.
לעניין בקשת היבואן לקבלת היתר לפיצול סעדים, קבע בית המשפט,

 כי ההליך דנן תואם למקרים שבהם נקבע בפסיקה כי בעל דין אינו נדרש לקבל היתר לפיצול סעדיו. יחד עם זאת, קבע בית המשפט, כי בשים לב לנסיבות הייחודיות של ההליך, בהן ההליך התייתר מבלי שהתקיים דיון לגופו של עניין, בשל פעולות שננקטו על ידי המכס באופן עצמאי ומבלי שניתנה החלטה שיפוטית, ניתן ליבואן היתר לפיצול סעדים.


סוף דבר:
בית המשפט הורה על מחיקת ההליך, מאחר והסעדים המפורטים בו התייתרו וההליך מיצה את עצמו. בית המשפט חייב את המכס בתשלום פיצויים ליבואן בסך של 17,550 ₪, והתיר ליבואן לפצל את סעדיו, למקרה שבו ירצה היבואן לתבוע את נזקיו הכספיים בעתיד.
ה"פ 23567-07-16 נסים ניר אשכנזי נ' רשות המיסים/אגף המכס והמע"מ – יס"מ נתב"ג, בפני כבוד השופטת כוכבה לוי, החלטה מיום 1.2.2018.

 

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 


בית המשפט מכריע בענין סיווגן של ערכות משקפי קריאה
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד חן אבנר

 

עובדות המקרה:
שלושה יבואנים העוסקים במכירת משקפיים בחנויות המנוהלות על ידם, ייבאו לישראל משקפי קריאה כשהם מיובאים בחלקים להרכבה וכוללים מסגרת, עדשות דמה ועדשות אופטיות התואמות למסגרת שיובאה (להלן: "הטובין").


טענות הצדדים:
לטענת היבואנים, יש להתייחס אל הטובין כאל משקפיים מפורקים או שלמים, הפטורים ממכס. כמו כן, הטובין סווגו לאחר מתן חוות דעת מקדימה שניתנה בנושא (פרה רולינג), טרם יבואם, לבקשת אחד מהם.


לטענת המכס, יש להתייחס אל הטובין כאל חלקי חילוף למשקפיים, כלומר, כמסגרות וכעדשות אשר נמכרות בנפרד, כך שאין מדובר במשקפיים, ויש מקום לחייב את הטובין בתשלום מכס. לעניין חוות הדעת המקדימה, טען המכס כי חוות הדעת הוגבלה לשנה אחת מהמועד שבו ניתנה, מועד אשר חלף זה מכבר, ובכל מקרה, היא ניתנה עבור יבואן אחד בלבד מבין השלושה וחלה עליו בלבד.


החלטת בית המשפט:
בית המשפט קבע כי המכס אינו כבול לחוות הדעת המקדימה שנתן, שכן המכס הבהיר בחוות הדעת כי אין למידע האמור בה כל תוקף כלפי פונה אחר מלבד היבואן הפונה, כאשר במקרה שלנו, כאמור, מדובר בשני יבואנים נוספים אשר חוות הדעת אינה נוגעת אליהם. כמו כן, תוקף חוות הדעת הינו לשנה בלבד, ואילו בענייננו, הטובין יובאו מספר שנים לאחר מתן חוות הדעת. 


יחד עם זאת, בית המשפט קיבל את עמדת הסיווג של היבואנים, בקובעו כי הטובין נושאים את המאפיין המהותי של הפריט המוגמר – משקפיים, שכן המוצר הינו מסגרת ועדשות, אשר הרכבתו מותירה בידי המרכיב מוצר שהוא "משקפיים". כמו כן, הטובין המורכבים "משתלבים" בעסקי היבואנים – משקפיים הנמכרים בחנויות משקפיים, ולכן, חזקה היא כי מטרת היבוא היא כמהות המוצר המוגמר.

כמו כן, בית המשפט קיבל את בקשת היבואנים להשבת הסכומים אשר שולמו על ידם ביתר, בקובעו כי היבואנים הוכיחו כי לא היה שינוי במחירי המחירון של הטובין בין התקופה בה המוצרים לא חויבו במכס לבין תקופה מאוחרת בה המוצרים חויבו במכס, וכי רשות המכס כלל לא ניסתה להפריך את הטענה באמצעות חוות דעת נגדית.  

סוף דבר:
בית המשפט קבע כי סיווג הטובין הוא כעמדת היבואנים והורה על השבת מיסי היבוא ששילמו היבואנים, תוך חיוב המכס בהוצאות ההליך המשפטי.
בשולי הדברים יצוין, כי ביום 9.2.2016, פורסמה הנחיית סיווג העוסקת בסיווג של מסגרות ועדשות הארוזות באריזה משותפת לפיה:

                           "90.01 טובין המוצגים באריזה משותפת שאינה מיועדת למכירה קמעונאית המכילה:
- מסגרות למשקפי ראייה ובהן מותקנות עדשות דמה מפלסטיק, לא אופטיות
- עדשות אופטיות מפלסטיק החתוכות למידה ומתאימות למסגרת
- שקית פלסטיק שקופה לאריזת העדשות
- שקית פלסטיק שקופה לאריזה המשותפת
יסווגו כדלקמן: העדשות האופטיות יסווגוו בפרט 90.01.5000, המסגרות עם עדשות הדמה יסווגו בפרט 90.03, בפרטי המשנה על פי העניין".

    (להלן: "הנחיית הסיווג")

בהנחיה זו נקבע כי טובין המוצגים באריזה משותפת שאינה מיועדת למכירה קמעונאית, לא יסווגו כמשקפיים, אלא כל פריט יסווג בהתאם לפרט המכס המתאים לו.
כמו כן, בחודש נובמבר 2016, פרסמה רשות המיסים עמדה חייבת בדיווח אשר לשונה זהה להנחיית הסיווג (להלן: "עמדת רשות המיסים").


הן הנחיית הסיווג והן עמדת רשות המיסים מתייחסות לטובין הארוזים באריזה משותפת אשר אינם מיועדים למכירה קמעונאית, אלא שבענייננו פסק הדין אינו מבהיר אם הטובין הנדונים בו מיועדים למכירה קמעונאית או לא, והוא גם אינו מתייחס ישירות להנחיית הסיווג או לעמדת רשות המיסים, ולפיכך לא ברור האם פסק הדין מבטל את האמור בהנחיית הסיווג.
ת"א (שלום-ת"א) 42630-12-15 אופטיקה הלפרין בע"מ נ' מדינת ישראל רשות המיסים אגף המכס והמע"מ, בפני כבוד השופט אביים ברקאי, פסק דין מיום 5.4.2018.

 

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979

 


בקשת יבואן ישראלי למתן צו לגילוי מסמכים
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון , עו"ד (רו"ח) ויקטור טרנר

 

רקע:
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בתל אביב, אשר במסגרתה הוכרעה מחלוקת בין יבואן רכב ישראלי לבין רשות המכס, בעניין בקשה לגילוי מסמכים שהגיש היבואן, כחלק מהטיפול בגירעון מכס אשר הוצא לו על ידי רשות המכס.


עובדות המקרה:
במקרה הנדון מדובר על יבואן רכב ישראלי, אשר ייבא כלי רכב שונים, לרבות מכוניות GMC מסוג "יוקון", באמצעות מתווך – חברת טופ גיר מוטורס, שהינה חברה לייבוא כלי רכב.
מספר שנים לאחר ייבוא כלי הרכב, בוצעה בדיקה על ידי רשות המכס, בכל הנוגע לערך כלי הרכב המיובאים, אשר הוצהר לרשות המכס, וכפועל יוצא הונפקה ליבואן הודעת גירעון.
כחלק מטיפול היבואן בערעור על עמדת בית המכס, לפיה ערך כלי הרכב שהוצהר נמוך מהערך האמיתי, פנה היבואן לבית המשפט בבקשה לקבל לידיו מסמכים שונים המצויים בידי רשות המכס, ובין השאר, פירוט לגבי כל מכוניות GMC מסוג "יוקון" ושל דגמים מקבילים להן אשר יובאו לישראל בייבוא אישי בין השנים 2009 – 2016, פירוט לגבי רשימונים מדווחים ע"י היבואן הרשמי של מכוניותGMC  מסוג "יוקון" ושל דגמים מקבילים להן לשנים 2009 – 2016 ואשר על בסיסם מבוצע תחשיב רשות המכס, והעתק של פרוטוקול החקירות שערכה רשות המכס למתווך או למי מטעמו.


המחלוקת וטענות הצדדים
לטענת היבואן, המסמכים נדרשו לצורך בחינת סבירות החלטת רשות המכס בעניין קביעת המחיר של הרכבים ולצורך בחינת מהות הכספים אשר העביר המתווך לספק הרכב בחו"ל.
רשות המכס טענה, כי אף על פי שהכלל בהליך אזרחי הינו גילוי מרבי של הנתונים, אין מדובר בחזקה חלוטה. נטען בין השאר, כי הגילוי המבוקש יגרום לרשות המכס להכבדה בלתי סבירה ותחת המטרה של ייעול הדיון יוביל לסרבול בלתי סביר. כמו כן נטען, כי לגבי חלק מהדרישות, מדובר על מידע שאינו רלוונטי, שכן מידע זה לא עמד לנגד עיניו של היבואן בעת הצהרת הערך לצורכי מכס.


הדיון המשפטי
בראשית הדברים נאמר, כי אין מחלוקת שהליך אזרחי צריך להתנהל ב"קלפים פתוחים". יחד עם זאת, לא מדובר בגילוי מוחלט, ככל שהגילוי אינו משרת את חקר האמת.
במקרה הנדון, היות ובצד השני של המחלוקת נמצאת רשות מנהלית – רשות המכס, הרי שבהתאם לפסיקה ענפה של בתי המשפט בעבר, לא כל המידע המצוי בידי הרשות יועבר בהכרח לידי המבקש.


בית המשפט נסמך בהחלטתו, בין השאר גם על חוק חופש המידע, התשנ"ח – 1998 (להלן: "חוק חופש המידע"), שם נקבעו סייגים שונים לחובת גילוי המסמכים, ובין השאר, סייג הקובע כי רשות ציבורית רשאית לדחות בקשה לקבלת מידע, מקום בו הטיפול בבקשה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה.


בהתאם לאמור, נקבע כי בקשתו של היבואן לקבל את פירוט הרכבים אשר יובאו בשנים 2009 – 2016 בייבוא אישי ואת פירוט הרשימונים אשר דווחו על ידי היבואן הרשמי נדחית, שכן המידע המבוקש כלל אינו רלוונטי, היות והמידע הנדרש לא עמד לנגד עיניו של היבואן בעת הייבוא. לעניין זה אף נאמר, כי מדובר על מעין "מסע דיג" שמבצע היבואן, שכן גם טענתו כי המידע ישמש לבדיקת סבירות החלטת רשות המכס אינה מספיקה, היות והמידע לא שימש אותו בעת שחרור הטובין ודיווח על הערך.


עוד נקבע שם, כי הגילוי המבוקש יוביל להטלת נטל בלתי סביר על כתפיה של רשות המכס, על כן, היות והמשאבים הנדרשים בעת איסוף ועיבוד המידע הינם שיקול שיש לקחת בחשבון בעת הדיון בבקשה, אזי גם מסיבה זו יש לדחות את הבקשה.
לגבי הבקשה לגילוי פרוטוקול החקירה הוחלט, כי בקשה זו תבחן על ידי רשות המכס, ובהנחה וניתן יהיה להעביר לידי היבואן לכל הפחות חלק מהמסמכים המבוקשים על ידו, אזי רשות המכס תודיע על כך לבית המשפט. לאחר קבלת ההודעה, וככל שיעלה הצורך, תבחן הבקשה בשנית, בשים לב לסוגיות צנעת הפרט והחיסיון החלים על פי דין.
בשורה התחתונה: בית המשפט דחה באופן חלקי את הבקשה.

ת"א (תא) 7340-03-16  ירון שורק בע"מ נ' מדינת ישראל רשות המסים. ניתן ביום 4 בפברואר 2018.

 


* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 



הממונה על התקינה: נפתח "מרשם היבואנים"
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד עומר וגנר


בשנים האחרונות, בוצעו מספר שינויים בפעילות של מכון התקנים הישראלי, הנוגעת לפיקוח על טובין מיובאים. שינויים אלה בוצעו בין היתר על מנת להקל בביורוקרטיה המוטלת על יבואנים, ולהביא להפחתת יוקר המחיה.

למשל, על פי פרסום שבוצע לאחרונה, החל מתאריך 1.7.18 עומדת מדינת ישראל לאמץ תקנים בינלאומיים כלשונם ללא ביצוע התאמות ייחודיות כלשהן למדינת ישראל, למעט חריגים של בטיחות, בריאות הציבור או הגנה על הסביבה. מטרתו של מהלך זה הוא ניסיון להביא להתאמה בין התקנים בחו"ל לבין התקנים בישראל, שכן בעבר נתקלו יבואנים לא אחת בבעיה ולפיה המוצרים שלהם עומדים בתקינה בחו"ל אך אינם עומדים בתקינה בישראל.

מהלך נוסף להקלה הגיע מן הכיוון של ביצוע בדיקות מעבדה. בעבר, נדרשו יבואנים לעמוד בבדיקות של מכון התקנים לצורך הוכחת עמידת הטובין המיובאים בתקן הרלוונטי, ואילו לפי שינוי שבוצע בשנים האחרונות, רשאי מכון התקנים להכיר בתוצאות בדיקות של מעבדות נוספות בישראל או מעבדות מאושרות בחו"ל, ובכך לייתר את הצורך לבצע בדיקות נוספות בישראל, העלולות להביא לעיכובים או למחלוקות. 

שינוי נוסף עומד להתבצע לגבי אופן רישום יבואנים. בהתאם לתיקון שבוצע בסעיף 2ג לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], תשל"ט-1979, החל מתאריך 1.4.18, ינהל הממונה על התקינה במשרד הכלכלה מרשם יבואנים, שיתייחס ליבואנים אשר מעוניינים לייבא טובין שחל עליהם תקן רשמי.
לאחרונה, פרסם הממונה על התקינה במשרד הכלכלה הודעה אודות פתיחת "מרשם היבואנים", והזמין את כל היבואנים המייבאים טובין שעליהם חל תקן רשמי, להירשם במרשם לפני תאריך 1.4.18.

לשם מה נדרש המרשם?

כאמור, בשל התיקון לחוק, החל מתאריך 1.4.18, יבואן המעוניין לייבא טובין שחל עליהם תקן רשמי, יהא רשאי למלא טופס בקשה לייבא טובין אלה, רק אם יהיה רשום במרשם. יבואן שלא יהיה רשום במרשם, לא יוכל להגיש בקשה עד להסדרת הרישום. במילים אחרות, יבואן שלא יהיה רשום במרשם, לא יוכל לייבא טובין שחל עליהם תקן רשמי.

מהי פרוצדורת ההצטרפות למרשם?

לצורך הרישום, היבואן נדרש להזין במרשם פרטים אודות שמו, פרטי התקשרות עימו, פרטי התאגיד, פרטי בעלי השליטה, וכן הצהרה כי לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירות מסוימות שנמנו בחוק העונשין, כגון מתן עדות שקר, שוחד, גניבה, קבלת דבר במרמה, זיופים או  סחיטה באיומים.
עוד צוין, כי אם היבואן הורשע בעבר באחת מן העבירות שנמנו או שהוגש נגדו כתב אישום, עליו להגיש בקשה לממונה על התקינה ולבקש לאשר את רישומו על אף עברו.
לאחר סיום הרישום, והחל מתאריך 1.4.18, יבואן הרשום במרשם יוכל להגיש בקשה לבדיקת משלוח במערכת מסלול (המערכת הממוחשבת) ואין צורך בקבלת אישור כלשהו.

האם ניתן להסיר יבואן מהמרשם?

מטבע הדברים, נשמרה סמכותו של הממונה על התקינה להסיר יבואן מהרישום או להתלות את רישומו, ובמקרה כזה על הממונה על התקינה ליידע את היבואן בעניין. סנקציות כאלה הינן אפשריות במקרה שבו הרישום בוצע על בסיס מידע כוזב, או כאשר היבואן הפר הוראות של דיני היבוא, או כאשר הממונה על התקינה השתכנע כי קיים חשש ממשי לפגיעה בשלומו, בריאותו או בטיחותו של הציבור או באיכות הסביבה.

כיצד מתייחס המרשם ליבואנים "מפרי אמון"?

יבואנים אשר היו מצויים בסטטוס של "יבואן מפר אמון" וטרם הסדירו את הנושא טרם הרישום במרשם היבואנים, יישמרו תחת סטטוס של יבואני מפרי אמון גם במרשם, אך הממונה על התקינה ממליץ להם לבדוק האם הם עומדים בקריטריונים להסרה מסטטוס זה (כגון היסטוריה נקייה של משלוחים לתקופה מסוימת, החלפת בעלות בנסיבות מסוימות), ובמידה וכן- מומלץ לבצע הסרת סטטוס עוד טרם הרישום במרשם היבואנים.

כיצד ניתן לייבא טובין שחל עליהם תקן רשמי, לאחר ההצטרפות למרשם?

על פי סעיף 2ה לפקודת היבוא והייצוא, אשר ייכנס לתוקף בתאריך 1.4.18, לאחר הרישום במרשם, יידרש יבואן המעוניין לייבא טובין שחל עליהם תקן רשמי, להגיש בקשה ולצרף לה אישור בדיקת מעבדה, או הצהרה, והכל על פי הוראות החוק.

 


* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 


מחיקת הערת יבואן מפר אמון? לא בבית משפט השלום
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון,ירדן ברוך

 

עובדות המקרה:
חברה העוסקת בין היתר בייבוא מוצרים חשמליים להכנת מזון, הגישה תביעה כנגד מכון התקנים ומשרד הכלכלה לשחרור טובין שעוכבו על ידם, בהתבסס על החלטתם לסווגה כמפרת אמון. החברה הגישה תביעה לשחרור הטובין ולהסרת ההערה שנרשמה בדבר היותה מפרת אמון.


על קצה המזלג, חברה תסווג כמפרת אמון במקרה בו הפרה את הוראות פקודת היבוא והיצוא ע"פ הנחיות הממונה על התקינה, והוגדרה ע"י הממונה על התקינה כ"מפרת אימון". סיווג חברה כמפרת אמון, מחייב נקיטה בפרוצדורה מיוחדת בטרם שחרור סחורה המיובאת על ידה, דבר הכרוך, בין היתר, בביצוע בדיקות להתאמת עמידת המוצרים המיובאים בהוראות התקן הישראלי.

 
טענות הצדדים
מכון התקנים קבע כי בכל שלושת המוצרים המעוכבים נמצאו ליקויים הדורשים תיקונים והתעקשותם לבדוק את המוצרים המיובאים, הצליחה למנוע את שיווקם של מוצרים פגומים אשר לא עמדו בדרישות התקן והיוו סכנה לציבור.


משרד הכלכלה התייחס לבקשה בדבר מחיקת הערת החברה כמפרת אמון, כאשר לטענת המשרד, הסמכות לבקש מחיקת הערה זו, נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים. בנוסף, בבסיס ההחלטה לסווג את החברה כמפרת אמון, עמדה ההנחה כי החברה הוקמה כחלק משיטת בעליה לחמוק מהצורך לעמוד בפרוצדורה המתחייבת נוכח הגדרת חברות קודמות של בעלי החברה כמפרות אמון.
בסופו של יום, הסחורה נשוא התביעה שוחררה.


החלטת בית המשפט
היות והסחורה שוחררה, בית המשפט נדרש לשאלת מחיקת הערת חברה מפרת אמון.
בית המשפט השלום בחיפה קבע כי אין זה בסמכותו למחוק את הערת החברה כמפרת אמון, אלא הסמכות נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים. קביעתו של בית המשפט השלום נעוצה בעובדה כי סמכות משרד הכלכלה לסווג חברה כמפרת אמון הינה החלטה מכח סמכותו לפי פקודת הייבוא והייצוא, אשר נופלת לגדר סוג המקרים בהם נתונה סמכות הדיון לבית המשפט לעניינים מנהליים וזאת על פי הכתוב בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים.

סוף דבר
בית המשפט הורה למחוק את התביעה כנגד משרד הכלכלה בכדי לאפשר לחברה, אם תרצה בדבר, להגיש עתירה מנהלית כנגד ההחלטה לסווגה כמפרת אמון.

 

ת"א 36607-06-17 הזמן יבוא ושיווק בע"מ נ' מכון התקנים הישראלי ואח'. פסק דין מיום 28.1.18. בפני כבוד השופט  אמיר סלאמה.

 


* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.


מה חדש החודש?

ענייני מכס ורגולציה
• משרדנו מייצג יבואן הנמצא במחלוקת מול רשות המכס בנוגע לסיווג של מתקן סולארי.
• משרדנו מייצג יבואן הנמצא במחלוקת מול רשות המכס בנוגע לסיווג של חלק למכונה בתעשיית המתכת.
• משרדנו מייצג יבואן של מוצרי שחיקה בקשר לדרישת מכס זר לאימות תעודות מקור.
• משרדנו מייעץ ליבואן בענייני רגולציה ופיקוח על יבוא של מוצרים לחקלאות.
• משרדנו מייצג יבואני כימיקלים הנמצאים במחלוקת מול רשות המכס בפני ועדת יבוא.
• משרדנו מייצג יבואני מזון שונים מול משרד הבריאות בנוגע לקבלת אישורים מוקדמים ליבוא מזון.
• משרדנו מייצג יבואן של מוצרי מזון מול משרד הבריאות בנוגע לסימון מזון.
• משרדנו מייעץ ליבואני מזון שונים בענייני סימון מזון בהתאם לדרישות התקינה הישראלית.

 

בית המשפט
• משרדנו מייצג יבואנים בעתירה מינהלית לפי חוק חופש המידע, שהוגשה כנגד הממונה על חוק חופש המידע במשרד הבריאות.  
• בית המשפט הורה על ביטול גרעון שהוצא על ידי רשות המיסים ללקוח משרדנו, יבואן משקאות אלכוהוליים, וזאת בהתבסס על עמידתו בתנאי סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים.  
• בית המשפט קיבל את עמדת הסיווג של היבואן, לקוח משרדנו, וקבע בפסק-דינו כי צגים יסווגו כצגי מחשב הפטורים ממס קניה, ולא כצגי מולטימדיה, כעמדת רשות המכס, החייבים במס קניה, והורה לרשות המכס להשיב ליבואן סכום של כ-1.7 מיליון ש"ח בתוספת ריבית והצמדה וכן הוצאות משפט של 55,000 ש"ח.
• תביעת מפעל מקומי, המיוצג על ידי משרדנו, בגין איחור משמעותי בהגעה של מטען מיובא, הסתיימה בהסכם פשרה במסגרתו קיבל המפעל פיצוי בגין רוב הנזק שנטען על ידו, בסך של 1.35 מיליון ש"ח.

• הממונה על היטלי סחר קיבל את בקשת לקוח משרדנו להטיל ערובה זמנית על יבוא כבלי נחושת למתח נמוך מטורקיה, וקבע ערובה זמנית של 14.5%. משרדנו הגיש עתירה מינהלית כנגד החלטת הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה, וביקש להגדיל את שיעור הערובה הזמנית שהוטלה על יבוא המוצרים הרלוונטיים. ובד בבד מייצג את הלקוח בשתי עתירות שהגישו היבואנים, אשר ביקשו לבטל את הערובה הזמנית.
• תביעה נגד משלח בינלאומי, לקוח משרדנו, ביחס לנזק שנגרם למטען מיובא, נדחתה בהסכמה.