- בית משפט השלום - חברת ליווי יבוא אישי של רכב תחויב בתשלום בגין הודעת חיוב מאוחרת
- אושר חילוט רכב שהוחזר לישראל לאחר שבוצעו בו שיפורים לצורך תחרות
- "בוטנים מהירים" - בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל עתירה של יבואנית בוטנים נגד משרד החקלאות
- הוחמר עונשו של נאשם בהברחת מוצרי טבק
- עידן גרעיני חדש והשפעותיו על חברות ישראליות גלובליות
- חברת הביטוח התנדבה לשלם ולא תשופה על ידי המוביל הימי
- בית המשפט המחוזי אישר בקשה לאישור תובענה כייצוגית בשל הפרה של הוראות סימון הקבועות בתקן ישראלי
מה חדש החודש?
בית משפט השלום: חברת ליווי יבוא אישי של רכב תחויב בתשלום בגין הודעת חיוב מאוחרת
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד אוראל אסולין
בית משפט השלום קבע כי חברת ליווי יבוא אישי של רכב, אשר התחייבה בהסכם מול קונה לשלם את מלוא מיסי היבוא, מחויבת לשלם הודעת חיוב מאוחרת אשר הוציאה רשות המיסים לקונה, וזאת למרות שהרכב שוחרר מהמכס ונמסר לקונה לאחר ששולמו מיסי יבוא.
עובדות המקרה
ד"ר ניר שפק הגיש תביעה נגד חברת אילן ורונן פרימיום קאר שהינה חברת ליווי יבוא אישי של רכב (להלן: "פרימיום קאר") לקבלת פיצוי בסך של 124,632 ₪ בגין תשלום מס אשר נאלץ לשלם במקום פרימיום קאר, בהתאם להסכם אשר נכרת ביניהם.
במסגרת הסכם זה, התחייבה פרימיום קאר לרכוש עבור ד"ר ניר שפק רכב מסוג מרצדס 350 בחו"ל ולייבא אותו לארץ, תוך טיפול במלוא מיסוי הרכב ועד למסירת הרכב בביתו של ד"ר ניר שפק. עבור כל אלה נקבע בהסכם כי ד"ר ניק שפק ישלם לפרימיום קאר סך של 393,000 ₪ (להלן: "ההסכם").
הצדדים קיימו את התחייבויותיהם - ד"ר ניר שפק שילם את מלוא סכום התמורה אשר נקבע בהסכם ומנגד פרימיום קאר מסרה את הרכב לידי ד"ר ניר שפק.
למרות זאת, כעבור כארבע שנים, קיבל ד"ר ניר שפק, לתדהמתו, הודעת חיוב בסך 197,530 ₪ מגובה מכס אשדוד עבור מס קניה, מע"מ ריבית והצמדה וקנס פיגורים בגין רכישת הרכב. הנימוק להודעת החיוב היה כי ערך עסקת רכישת הרכב הינו גבוה מהערך שהוצהר ברשימון היבוא שנערך על-ידי פרימיום קאר.
ד"ר ניר שפק פנה מספר פעמים לבעלי ומנהלי פרימיום קאר, רונן פלדהמר, בניסיון לברר עימו מדוע קיבל את הודעת החיוב למרות שסוכם כי פרימיום קאר תשלם את מלוא המיסים בגין יבוא הרכב, אולם ניסיונותיו העלו חרס בידו. ד"ר ניר שפק נאלץ לשכור שירותי עורך דין לצורך טיפול בהודעת החיוב ולשלם סכום חיוב מופחת במסגרת הסכם פשרה מול שלטונות המכס.
טענות הצדדים
ד"ר ניק שפק טען, כי על פי ההסכם, פרימיום קאר התחייבה לשאת בתשלום כל המיסים והעלויות בגין יבוא הרכב לארץ ועד למסירת הרכב לידיו. לכן, על פרימיום קאר לשלם לו סך של 117,307 ₪ אשר הוא נאלץ לשלם למכס וכן סך של 7,325 ₪ בגין תשלום לעורך דין עבור הטיפול בחיוב המס.
מנגד, פרימיום קאר טענה כי היא עוסקת במתן שירותי יעוץ ליבואנים המעוניינים לייבא ארצה ביבוא אישי רכבי יוקרה וכן מסייעת ליבואנים בתהליך היבוא. לכן, פרימיום קאר, אשר הבינה כי המחיר אשר היא מוסרת ללקוחותיה עתיד להשתנות בשל שינוי בחישוב המס או בהיקפו, וזאת מבלי שיש לה יד בדבר, מציינת בהסכמי ההתקשרות שלה במפורש כי במידה ויחול שינוי בהיקף המס הנדרש לתשלום, שינוי זה יחול על היבואן. כלומר, מקרה בו חל שינוי בחישוב המס הנדרש לתשלום, ונדרש תשלום מס נוסף מעבר למס אשר שולם, ובייחוד כאשר הרכב שוחרר מהמכס, הנטל לתשלום המס מוטל על כתפי היבואן בלבד, ובענייננו מוטל על ד"ר ניר שפק.
במקרה זה, הוסיפה פרימיום קאר, כלי הרכב שוחרר מהמכס לאחר בחינה של פקידי רשות המכס ורק לאחר שקבעו כי מיסי היבוא שולמו כדין, ועל כן על ד"ר ניר שפק לשאת בדרישת תשלום המס הנוספת.
הדיון המשפטי
השאלה אשר שאל בית המשפט הינה האם פרימיום קאר מחויבת לפצות את ד"ר ניק שפק עבור הפרש המס אשר נדרש לשלם לרשויות המכס, בגין יבוא הרכב והוצאות הטיפול המשפטי מול שלטונות המכס.
תחילה התייחס בית המשפט להסכם וקבע כי ההוראה בהסכם לפיה "במידה ויהיה שינוי בגובה המיסוי שינוי זה יחול על המזמין" אינה מתייחסת למקרה של גרעון בעקבות הצהרה כוזבת, כלומר הצהרה נמוכה יותר מהמחיר האמיתי, אשר נמסרה לכאורה, לשלטונות המכס בגין מחיר הרכב המיובא.
בית המשפט קבע כי לא חל כל שינוי בשיעור המכס החל על יבוא כלי רכב מסוג כלי הרכב אשר יובא, וכי הגרעון בתשלום המיסים נבע מכך ששלטונות המכס טענו כי בביקורת ובחקירה אשר ביצעו נמצא כי מחיר העסקה הינו 44,200 יורו ולא כפי שהוצהר ברשימון השחרור.
בית המשפט האמין לגרסת ד"ר ניר שפק לפיה בעליה ומנהליה של פרימיום קאר, רונן פלדהמר, מסר לד"ר ניר שפק כי התשלום הראשון עבור הרכב בסך 222,000 ₪ נועד לתשלום המיסים והוצאות נוספות ויתרת הסכום בסך 173,000 ₪ (34,000 יורו) הינו מחיר הרכב.
בית המשפט דחה את גרסתו של רונן פלדהמר ואף קבע כי שתיקתו בחקירה אומר דרשני וכי אין זה אמין כי כבעלי ומנהלי פרימיום קאר הוא לא היה מעורב בפרטי יבוא הרכב. עוד קבע בית המשפט כי רונן היה הרוח החיה בעסקה וכי גרסתו מחזקת את גרסת ד"ר ניר שפק, בייחוד כאשר מדובר בתביעה אזרחית בה נטל ההוכחה אשר מוטל על התובע להוכיח את תביעתו הינו לפי מאזן הסתברויות בלבד, כלומר הוכחה בשיעור מעל 50%.
בית המשפט אף קבע כי אם פרימיום קאר היתה נקיית כפיים כפי שהיא טוענת, היה עליה לפעול מול רשויות המכס על מנת לבטל את הודעת החיוב או לחילופין לפעול נגד מי שלדעתה גרם לחיוב האמור.
לאור האמור לעיל, ולאור העובדה שפרימיום קאר היתה מחויבת על-פי ההסכם לשלם את מלוא סכום המס אך לא עשתה כן, והותירה את ד"ר ניר שפק לעמוד לבד מול שלטונות המכס, עליה לפצות את ד"ר ניר שפק בגין הסכום אשר שילם למכס וכן עבור ההוצאות אשר שילם במסגרת הטיפול מול המכס.
אם כן, תביעתו של ד"ר ניר שפק התקבלה ופרימיום קאר חויבה בתשלום מלוא סכום התביעה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק וכן בשכר טרחת עו"ד בסך של 25,000 ₪.
תאק (ת"א) 32207-08-16 ד"ר ניר שפק נ' אילן ורונן פרימיום קאר בע"מ (11.2.19)
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.comו/או בטלפון 03-6089979.
אושר חילוט רכב שהוחזר לישראל לאחר שבוצעו בו שיפורים לצורך תחרות
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד רנון גורטנשטיין
רכב השייך לתובע הוצא מגבולות מדינת ישראל, לירדן, דרך מעבר הגבול "נהר הירדן". עם חזרת הרכב לארץ, נתפס הרכב וחולט על-ידי אגף המכס, מתוקף הסמכויות הקבועות בפקודת המכס, בטענה כי בעת שהותו בירדן, התובע ביצע ברכב שינויים ושיפורים ברכב, על מנת להכשירו ככלי רכב לתחרות המכונה "דריפטינג".
תפיסת הרכב בוצעה בהתאם לסמכות המכס, הקבועה בסעיף 188 לפקודה, המאפשר לו לתפוס טובין מחולטים או שהיה לו יסוד סביר להניח שהם מחולטים; סעיף 204 לפקודה מונה רשימה סגורה של 17 מקרים בהם ניתן לחלט טובין שנתפסו.
התובע עתר לבית המשפט, שהורה על השבת הרכב שנתפס על-ידי המכס, בכדי למנוע את חילוט הרכב והחרמתו על ידי המדינה.
עובדות המקרה:
לטענת התובע, הוא מדריך מוסמך לנהיגה ספורטיבית ובעל סדנא לבניית כלי רכב לספורט ולמרוצים. במסגרת עיסוקו רכש רכב מסוג BMW(הוא הרכב שנתפס), והביא את הרכב לעמאן שבירדן, על מנת שיעבור בדיקות טכניות ובכדי להשתתף בשני אימונים, במסגרת היערכות לקראת השתתפות בתחרות ובתצוגה שהתקיימו בסוף שנת 2016 בממלכה ההאשמית.
בתחילת שנת 2017, כשחזר התובע לישראל דרך מעבר הגבול "נהר הירדן", נתפס הרכב על ידי פקידי המכס, ונמסרה לתובע הודעה על חילוטו מכוח פקודת המכס בטענה כי הרכב שימש להברחת חלקי חילוף לרכב מנועי.
טענות הצדדים:
התובע טען שהמכס חרג מסמכותו ופעל שלא כדין כאשר תפס וחילט את הרכב, ולשיטתו הוא לא ביצע כל עבירה או פעולה שמקימה למכס זכות לחלט את הרכב.
מנגד טענה רשות המסים, כי בעת ששהה התובע עם הרכב בירדן, ביצע בו שינויים ושיפורים והותקנו בו חלקים לצורך הכשרתו לשמש כרכב מרוצים, וביניהם החלפת מנוע; שינויים בשלדה; שינוי מערכת המתלים; הרכבת מערכת דלק נוספת; והתקנת כיסאות, אגזוז ומערכת החלקה חדשים.
המחלוקת העובדתית שעמדה בבסיס התביעה היא האם התקנת המנוע ברכב בוצעה בירדן או בישראל, כאשר לגבי יתר השיפורים, לא היתה מחלוקת כי הם בוצעו בירדן.
דיון והכרעה:
סעיף 188 לפקודת המכס [נוסח חדש], הוא המקור הנורמטיבי המקנה סמכות לפקיד המכס לתפוס טובין שיש לו יסוד סביר להניח שהם מחולטים. בענייננו, הפנה בית המכס בהודעת החילוט לסעיפים קטנים 1 (טובין מוברחים); 2 (טובין שיובאו בהפרת איסור); 5 (טובין שלא פורטו במסגרת הצהרה); 9 (טובין שנמסרה לגביהם הצהרה כוזבת); ו- 14 (טובין שהוצפנו בדרך שעלולה להטעות את פקיד המכס) לסעיף 204 לפקודת המכס, בגינם ניתן היה לחלט את הרכב שנתפס.
בית המשפט קבע שגרסתו העובדתית של התובע מלאה סתירות ואינה אמינה עליו, בלשון המעטה. עוד קבע בית המשפט, כי השיפורים שבוצעו ברכב על מנת להכשירו למרוצים, היו כה משמעותיים, עד כי הרכב "שונה לבלי היכר".
השיפורים הנ"ל והרכב עצמו לאחר השיפור, נחשבים לטובין שחלה לגביהם חובת הצהרה ותשלום מס לפי הפקודה. התובע לא טען כי השיפורים פטורים מדיווח והצהרה או מחובת תשלום מס, אלא טען כי הצהיר בפני פקיד המכס על הטובין והשיפורים שעבר בירדן, בעת שהרכב נכנס לישראל. בית המשפט פסק כי דברים אלה נסתרו במהלך הדיון בתביעה ובית המשפט הגיע למסקנה כי התקיימה עילת החילוט המנויה בסעיף 204(5) לפקודה.
כמו כן, בשל העובדה כי הרכב עבר שיפורים על מנת להפכו לרכב "דריפטינג", באופן בו השיפורים התמזגו עם הרכב עד שלא ניתן היה להפרידם, קבע בית המשפט כי היה על התובע להסדיר את הנושא ולהשיג אישורים לכך ממשרד התחבורה וממשרד התרבות והספורט. משלא עשה כן התובע, רשאי היה המכס לחלט את הטובין מכוח סעיף 204(2) לפקודה.
לבסוף, לאחר שנקבע כי התובע לא הצהיר על הטובין, בניגוד לטענתו, לא נותר לבית המשפט אלא לקבוע כי הטובין מוברחים וניתן היה לחלט את הרכב בהתאם לסעיף 204(1) לפקודה.
בנסיבות הללו, דחה בית המשפט את תביעת התובע להשבת הטובין המחולט שנתפס, אישר את החרמתו וקבע כי רשות המכס פעלה כדין. נוכח שלילת קניינו של התובע המהווה פגיעה כלכלית בו, לא נפסקו כנגדו הוצאות.
ת"א (קריות) 51177-04-17 חמאדה עודה נ' אגף המכס והמע"מ (פורסם בנבו, 26.2.2019).
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.comו/או בטלפון 03-6089979.
"בוטנים מהירים" - בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל עתירה של יבואנית בוטנים נגד משרד החקלאות
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד מור גושן
לאחרונה קיבל בית המשפט המחוזי שבחיפה את עתירתה של חברת סובחי נח'לה נגד משרד החקלאות, שיוצגה על-ידי עו"ד גיל נדל ועו"ד מור גושן, וקבע כי משלוח בוטנים שייבאה חברת נח'לה מהודו, המעוכב בנמל על-ידי משרד החקלאות כחודשיים ימים, ישוחרר תוך זמן סביר, בכפוף להעמדת הבוטנים לבדיקת מעבדה או חיטוי. בית המשפט אף פסק כי המדינה תישא בהוצאות המשפט של חברת סובחי נח'לה.
העתירה הוגשה על-ידי באי כוחה של חברת סובחי נח'לה, לאחר שמשרד החקלאות סרב לשחרר את משלוח הבוטנים מהנמל, חרף הגעת המשלוח בליווי הצהרות מאת משרד החקלאות ההודי, לפיהן הבוטנים נבדקו ונמצאו נקיים ממזיקים, ואף בוצע בהם חיטוי בהתאם לפרוצדורה הנדרשת, לפני ייצואם לישראל.
לטענת משרד החקלאות, התעודה הראשונית אשר צורפה לבוטנים מאת משרד החקלאות ההודי הייתה חסרה. חברת נח'לה פנתה פעם נוספת לרשויות ההודיות בבקשה כי אלה יצהירו שהבוטנים נקיים ממזיקים. ואכן, הרשויות ההודיות ניאותו לבקשת חברת נח'לה וסיפקו הצהרה מתוקנת לפיה הבוטנים נקיים מכל נגע. רק בשלב זה, דרש משרד החקלאות כי הצהרת הרשויות ההודיות תכלול הצהרה לפיה הבוטנים נקיים משלושה נגעים ספציפיים.
חברת נח'לה הבהירה כי הרשויות ההודיות סרבו לתקן את ההצהרה פעם נוספת, שלישית במספר, והציעה למשרד החקלאות לערוך בדיקות מעבדה לבוטנים בארץ או לחטא את הבוטנים טרם שחרורם מהנמל, והכל עד לשביעות רצון מפקחי משרד החקלאות ובמימונה המלא של החברה. יובהר, תקנות הגנת הצומח קובעות כי אף במקרים חמורים יותר מענייננו, שבהם התגלו נגעים במשלוח, יתאפשר מסלול חלופי להתרת המשלוח, המציע, בין היתר, חיטוי המשלוח ו/או על שליחתו לבדיקה במעבדה רשמית. ואולם, משרד החקלאות עמד על סירובו לשחרר את הבוטנים מהנמל בשל טענה פרוצדוראלית-צורנית, לפיה ההצהרה המתוקנת שניתנה על-ידי הרשויות ההודיות אינה בנוסח המדויק הנדרש.
בית המשפט המחוזי התיר את שחרור הטובין, בכפוף לבדיקתם במעבדה מוסמכת או חיטויים, תוך שהוא קובע כי הימנעות משרד החקלאות מהפעלת סמכות שהוקנתה לו בדין לאפשר את חיטוי המשלוח ו/או בדיקתו במעבדה מורשית, אינה מידתית ואינה עומדת במבחני הסבירות, וכי על הרשות לנקוט בצעדים מידתיים אשר יאפשרו, מחד, את בדיקת הטובין ומניעת החדרתם של טובין נגועים בנגעים למדינה; ומאידך, ימנעו הטלת מגבלות על הסחר הבינלאומי, ובנסיבות המקרה, ימנעו את פסילת הטובין שייבאה חברת נח'לה, קל וחומר, כאשר אין לגביהם חשש ממשי להיותם נגועים בנגעים כלשהם.
כך מתוך פסיקת השופטת טאובר – "משמתקין התקנות נתן בידי המפקח את הסמכות לנקוט בהליך בדיקה ו/או חיטוי ביחס למשלוחים נגועים, הימנעות נציגי המשיבה (משרד הבריאות – תוספת הח"מ) מלהפעיל סמכות זו לגבי המשלוח הנוכחי לגביו הוצגו כאמור תעודת בריאות השוללות קיומם של נגעים כלשהם, אינה מידתית ואינה עומדת במביני הסבירות". עוד פסקה השופטת, ביחס לעמדת משרד הבריאות, כי לא הובאו כל ראיות מדוע במקרה דנן לא ניתן לבדוק או לחטא את הבוטנים - "המשיבה... לא הניחה בכתב תשובתה תשתית עובדתית וראייתית לרבות חוות דעת מקצועיות לפיה שקלה את ההיבטים המקצועיים לגופם, לרבות הסיכון הכרוך מבדיקת הטובין ו/או חיטויים, ודומה כי החלטתה ניתנה באופן שרירותי, מבלי ששקלה למצוא פתרון מידתי המתיישב עם נסיבות המקרה, ואשר היה בו כדי למנוע את התוצאה הקשה של סירוב שחרור הטובין לידי העותרת".
(עת"מ 6676-03-19 סובחי נח'לה ובניו בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד החקלאות ופיתוח הכפר, טרם פורסם בנבו. העותרת יוצגה על ידי עו"ד גיל נדל ועו"ד מור גושן ממשרד עו"ד גולדפרב זליגמן)
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.comו/או בטלפון 03-6089979.
הוחמר עונשו של נאשם בהברחת מוצרי טבק
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתון, אור לבארד
במאמר זה נעסוק בערעורה של רשות המיסים כנגד מדרג הענישה הנמוך בו נקט בית המשפט השלום בראשון-לציון כנגד נאשם אשר עבר ב"במסלול הירוק", זמן שהיה צריך לעבור ב"מסלול האדום".
עובדות המקרה
בעת חזרתו ארצה דרך נמל התעופה בן גוריון לאחר שהות בחו"ל, בחר הנאשם לעבור ב"מסלול הירוק" בזמן שהוא נושא עמו חבילות סיגריות (להלן הטובין). בעשותו כך, בחר הנאשם להצהיר כי הטובין שעמו פטורים ממכס. בחינה של בודקי המכס בנמל התעופה העלתה כי היבואן נשא עמו טובין החייבים במעבר ב"מסלול האדום", הצהרה על הטובין ותשלום מיסים הכוללים מכס, מע"מ ומס קניה על סך 16,415 ₪. בגין מעשה זה, גזר בית המשפט השלום בראשון על היבואן קנס כספי בסך 6,000 ₪.
מעבר ב"מסלול הירוק" עם טובין עליהם יש להצהיר, מהווה עבירה לפי תקנות ופקודת המכס. בהתאם לכך, הושת על היבואן קנס מנהלי לפי חוק העבירות המנהליות, וזאת משום שעל-פי תקנות המכס, נוסע יחיד רשאי לעבור במסלול כשהוא נושא עמו עד 250 גרם מוצרי טבק או פקט אחד שווה ערך ל- 200 סיגריות.
היבואן בחר להישפט כחלופה לתשלום הקנס המנהלי.
בבית משפט קמא הנאשם בחר לציין את מצבו הכלכלי הקשה בהיותו תלמיד ישיבה המתקיים בעזרת כספי סיוע של בני משפחתו, אשר גם הם במצב כלכלי רעוע. כמו כן, הדגיש הנאשם כי זו הייתה נסיעתו הראשונה מחוץ לגבולות ישראל ובשל כך הוא פעל בחוסר מודעות.
בהחלטתו בית המשפט הדגיש את חומרת המעשה והפגיעה באינטרס הציבורי ובעקרון השוויון בנטל. נוסף על כך, הסביר בית המשפט כי מדיניות הענישה במקרה זה נקבעת לפי מספר גורמים וביניהם מידת קבלת האחריות של הנאשם על מעשיו, כמות הסיגריות שהוברחו וקיומן של עבירות נוספות.
טיעוניה של רשות המיסים בערעור
רשות המיסים הפצירה בבית המשפט להחמיר את עונשו של הנאשם בטענה כי גובה הקנס שהוטל עליו על-ידי בית המשפט לא תואם את חומרת המעשה ונסיבותיו. נוסף על כך, הדגישה רשות המיסים, כי גובה הקנס נמוך באופן משמעותי מזה שהוטל עליו על-ידי הרשות וכי יש בדבר על מנת לדרבן אחרים בעתיד לבקש להישפט במטרה להתמקח על גובה הקנס המנהלי.
כמו כן ציינה הרשות כי גובה הקנס נוגד את תכליתו הברורה של סעיף 14 לחוק העבירות המנהליות, הגורס כי איןלקבוע במשפט עונש פחות מזה שיש לשלם כקנס מנהלי, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות ומנימוקים שיירשמו.
החלטת בית המשפט
בית המשפט קיבל את טענותיה של הרשות וגזר על הנאשם קנס בגובה הקנס המנהלי אותו קיבל, קרי, 16,415 ₪. בנימוקיו הזכיר בית המשפט את פסק הדין יהושוע פאלאך בשל נסיבותיו הדומות, בו נקבע כי חומרת העבירות עולות על נסיבותיו האישיות של הנאשם.
עפ"ג 49835-05-18, רשות המיסים /אגף המכס והמע"מ נ' רחמים אלחנן רבי, בפני כבוד השופטים, יעקב שפסר, צבי דותןובלהה טולקובסקי, פסק דין מיום 13.11.2018.
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.comו/או בטלפון 03-6089979.
עידן גרעיני חדש והשפעותיו על חברות ישראליות גלובליות
עו"ד גיל נדל, עו"ד שירית נקר, עו"ד מור גושן
לפני כשנה, במהלך חודש מרץ 2018, נחקק בישראל החוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק למניעת הפצת נשק להשמדה המונית"), במהלך שניתן לראות בו כיישור קו ישראלי עם רוח האמנה הבינלאומית למניעת הפצת נשק גרעיני (Treaty on the Non-Proliferation of Nuclear, הידועה גם בכינויה אמנת NPT).
מטרת החוק היא להגביר את יכולתה של ישראל לקחת חלק במאבק הבינלאומי בהפצת ובמימון נשק להשמדה המונית, בין השאר באמצעות הטלת סנקציות כלכליות באופן מיידי, על גורמים המקיימים פעילות כלכלית או מסייעים לגורמים שמפיצים ומממנים נשק להשמדה המונית במדינות המנויות בתוספת לחוק (איראן וצפון קוריאה), אשר הוכרזו ככאלה על-ידי מועצת הביטחון של האו"ם (להלן: "מועצת הביטחון") או על-ידי גורם מוסמך במדינה זרה.
החוק נועד להסדיר את ההליכים לקליטת הכרזות כאמור בישראל, באופן שעומד בסטנדרטים הבין לאומיים המחייבים בכל הנוגע לאימוץ הכרזות מועצת הביטחון.
החוק מגדיר "גורם מוכרז" כאחד מאלה:
(1) גורם שהוכרז על-ידי מועצת הביטחוןכגורם המסייע לאיראן או לצפון קוריאה או לארגון בין מדינתי הפועל במדינות אלה, בהפצה ומימון של נשק להשמדה המונית. במשך ארבעה חודשים ממועד ההכרזה תאומץ ההכרזה באופן אוטומטי גם במדינת ישראל, ולאחר ארבעה חודשים יראו בגורם כגורם מוכרז רק אם שר האוצר הכריז עליו בצו ככזה;
(2) גורם שהוכרז על-ידי גורם מוסמך זרמחוץ לישראל, מכוח סמכותו לפי הדין החל עליו, כגורם המסייע לאיראן או לצפון קוריאה או לארגון בין מדינתי הפועל במדינות אלה, בהפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, ושר האוצר הכריז עליו בצו ככזה.
בהתאם להוראות החוק, דינו של מבצע הפעולה שיש בה כדי לסייע לגורם מוכרז, הינו מאסר 9 שנים או קנס בגובה עד 904,000 ₪. אם נעברה העבירה בידי תאגיד הקנס יהיה כפול - דינו של המקיים פעילות כלכלית עם גורם מוכרז כאמור, הינו מאסר 3 שנים או קנס בגובה עד 904,000 ₪.
עוד קובע החוק כי נושא משרה בתאגיד ייפקח ויעשה כל שניתן למניעת עבירות על הוראות החוק למניעת הפצת נשק להשמדה המוניתבידי התאגיד או בידי מי מעובדיו. המפר הוראה זו דינו קנס עד 14,400 ₪.
כמו כן, אם נעברה עבירת סיוע לגורם מוכרז או קשור לגורם מוכרז או ביצוע פעילות כלכלית עם גורם מוכרז או קשור לגורם מוכרז, חזקה היא כי נושא המשרה בתאגיד הפר את חובתו, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. משמעות הדברים הינה הטלת אחריות נרחבת ומשמעותית על נושאי משרה בתאגיד לוודא כי התאגיד אינו מבצע כל פעילות כלכלית, ובוודאי שלא מסייע, לגורם מוכרז.
כיצד מגדיר החוק את אותה פעילות כלכלית האסורה לביצוע עם גורם מוכרז? החוק מציע הגדרה נרחבת למדי, וכולל כל פעילות שיש לה ערך כלכלי, בין שנעשית בתמורה ובין שנעשית בלא תמורה, ובכלל זה סחר, מתן או קבלה של הלוואה, מתן או קבלה של שירות לרבות שירות פיננסי, הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש או מתן זכות כלכלית לפי דין.
לצד האיסור המוחלט על קיום פעילות כלכלית עם גורם מוכרז או גורם הקשור אליו, קיימת גם חובה על הפסקת פעילות כלכלית מיידית עם גורם מוכרז כאמור, וכן חובת דיווח למשטרת ישראל בגין חשד לקיומה של פעילות כלכלית כאמור.
רשימת הגורמים המוכרזים מפורסמת על-ידי "מטה הסנקציות" של משרד האוצר, מטה שהוקם מכוח חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, התשע"ב-2012. מטה הסנקציות מעדכן תדיר את רשימת הגורמים המוכרזים באתר האינטרנט שלו, בכתובת הבאה: https://mof.gov.il/IsraelSanctions/DeclaredElementsList/.
(כזכור, בנוסף לגורמים המוכרזים מכוח החוק למניעת הפצת נשק להשמדה המונית, קיים איסור גורף, מכוח פקודת המסחר עם האויב, 1939, על קיום פעילות כלכלית ישירה או עקיפה בין מדינת ישראל ואזרחיה לבין איראן ו/או כל גורם איראני).
כיצד משפיע החוק על חברות ישראליות גלובליות?
בעידן של מדיניות סחר גלובלית וריבוי חברות ישראליות בעלות פעילות מסחרית בינלאומית, ובמיוחד נוכח האחריות הנרחבת המוטלת על נושאי משרה בהקפדה על ציות להוראות החוק, חשוב ואף הכרחי לקבוע נהלים ופעולות נדרשות, על מנת להבטיח כי חברה לא תסייע ו/או לא תקיים פעילות כלכלית עם גורם מוכרז או לגורם קשור לגורם מוכרז (אלא אם הותר לחברה לעשות כן על-ידי שר האוצר ובהתאם לתנאי היתר).
מעבר לפעולות המידיות הנדרשות על מנת ליישר קו עם רשימת הגורמים המוכרזים העדכנית דהיום, על מנת לעמוד בדרישות החוק, על חברות ישראליות הפועלות בשוק הגלובלי לוודא, למשל, כי בהתקשרויותיהן החדשות עם גורמים זרים הן אינן מתקשרות עם גורמים מוכרזים או גורמים הקשורים לגורמים מוכרזים; לקיים מעקב אחר רשימת הגורמים המוכרזים המתעדכנת מעת לעת; לוודא כי עובדיה מודעים לחובת הדיווח במקרים שבהם קיים חשד סביר כי החברה התבקשה לקיים פעילות כלכלית עם גורם מוכרז או גורם קשור; וכיוצ"ב.
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.comו/או בטלפון 03-6089979.
חברת הביטוח התנדבה לשלם ולא תשופה על ידי המוביל הימי
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתון, אור לבארד
במאמר זה נעסוק בהחלטת בית המשפט השלום בתל אביב, בתביעתה של מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (להלן: "חברת הביטוח") כנגד בעלים רשומים של אונייה, להחזר פיצויים ששולמו לחברת אבן קיסר שדות ים (להלן: "היבואן") המבוטחת מטעמה בגין מטען קוורץ אשר לא הגיע ליעדו.
עובדות המקרה
בחודש אוגוסט 2011 רכש היבואן דרך ספק בטורקיה קוורץ במשקל 3,300 טון ועבורו שילם 231,000 דולר. בסוף אותו החודש הועמס המטען על האונייה "CHRONIS" כשהוא שלם ותקין בטורקיה והאונייה החלה את דרכה אל ישראל.
מספר ימים לאחר תחילת ההפלגה עגנה האונייה בקפריסין בשל תקלה במנוע האונייה. נציג האונייה הודיע כי האונייה לא תשלים את מסעה והמטען יוחזר בשלמותו לטורקיה. בעקבות המקרה, זיכה הספק הטורקי את היבואן בסכום אותו שילם על המטען וחייבו בהוצאות החזר המטען לטורקיה על סך 146,676 דולרים. לאחר שהגיעו הצדדים להבנות, הסכימה חברת הביטוח לשלם פיצויים ליבואן על סך 77,925 דולרים המהווים כ-54% מחשבונית הוצאות הספק. את תשלום הפיצויים ליבואן החליטה חברת הביטוח לתבוע מבעלי האונייה.
טענות הצדדים
לטענת חברת הביטוח, פוליסת הביטוח אותה רכש היבואן מכסה את הובלת המטען מטורקיה לישראל. מדובר בביטוח "כל הסיכונים" ובהתאם לכך הנזקים אשר נגרמו ליבואן, לרבות אי קבלת המטען ותשלום הוצאות הספק הם מסוג "אובדן כללי להלכה".
כמו כן, טענה חברת הביטוח, כי תשלום הוצאות הספק כפי שעשה היבואן נעשו בהתאם לחובותיו להקטנת נזק ומתוך ניסיון למנוע אובדן מלא של המטען.
עוד הוסיפה חברת הביטוח לטעון, כי הטענה שתשלום חברת הביטוח נעשה שלא לפי תנאי הפוליסה היא חסרת שחר, שכן חברת הביטוח לא פועלת באופן התנדבותי ובנוסף לכך חברת הביטוח שילמה לבסוף רק מחצית מן הסכום אותו שילם היבואן.
לבסוף, טענה חברת הביטוח כי על בעלי האונייה מוטלת האחריות בגין אובדן המטען והוצאות הספק, זאת משום שאובדן המטען נגרם בשל תקלות במנוע האונייה, דבר המלמד על אי כישרות האונייה ואי מילוי חובתם של בעלי האונייה לפי כללי האג הקובעים כי על בעל האונייה לעשות את הדרוש כדי שכלי השייט יהיה ראוי להפלגה.
לטענת בעלי האונייה, תשלום הוצאות הספק לא מכוסים במסגרת פוליסת הביטוח, שכן לא נגרם כל נזק למטען. נוסף על כך טענו בעלי האונייה כי היבואן איבד את זכותו על המטען מאחר וקיבל זיכוי מלא בגינו.
עוד טענו בעלי האונייה, כי דו"ח השמאי שהוצג כראייה במסגרת התביעה חסר משמעות בשל הימנעות השמאי מלהגיע לדיון ולמסור עדות ויתרה מזאת, השמאי בדק את המטען האונייה רק כעבור חצי שנה לאחר תחילת ההובלה ולאחר שהמטען התערבב עם מטענים נוספים.
בנוסף לטענות אלו, הכחישו בעלי האונייה את אחריותם להובלת המטען. לטענתם, הם מוסד פיננסי אשר נתן מימון לרכישת האונייה ובשל החוק הטורקי נדרשו להירשם כבעלי האונייה. יחד עם זאת, הרישום הינו פורמלי בלבד ולכן לאור החוק הישראלי, הקובע כי הנושא באחריות לנזקים הנגרמים על-ידי אונייה הוא המוביל ולא הבעלים, אין לחייבם בתשלום הוצאות הספק.
דיון משפטי
בית המשפט דן בסוג הפוליסה אותה רכשהיבואן. לדבריו, מדובר בפוליסה מסוג "כל הסיכונים" שהינו ביטוח המכסה כל אובדן ונזק למטען האונייה, למעט מקרים בהם מדובר במטענים משומשים מוחזרים או לא ארוזים, אז חלים תנאים אחרים. המטען הובל כשהוא בתפזורת, אולם לפי בית המשפט אין לראותו כמטען שנפתח מאריזתו המקורית.
בית המשפט קבע כי סיכון של אי מסירת המטען מצוי במתחם הסיכונים המכוסים במסגרת פוליסת הביטוח ככישלון המוביל או המופקד על האונייה, אך יחד עם זאת הדגיש כי היבואן קיבל זיכוי מלא בגין המטען.
כמו כן, קבע בית המשפט כי חברת הביטוח לא הצליחה להוכיח שתשלום הוצאות הספק על-ידי היבואן, נעשה במסגרת ניסיונה להקטין את הנזק ואת התשלום בו תידרש חברת הביטוח לשאת.
בית המשפט אף קבע כי על-פי העדויות שנמסרו במהלך המשפט, חברת הביטוח כשלה בהוכחה כי תשלום הפיצויים ששולמו ליבואן, שולמו בגין תשלומים שבוצעו בפועל לספק. לעניין זה, ציין בית המשפט כי קיימת חזקה לפיה חברת הביטוח לא מעבירה כספים באופן התנדבותי אך חזקה זו ניתן לסתירה, וכי לא מן הנמנע שחברת הביטוח שילמה סכומים אלו ליבואן במסגרת הבנות עם "לקוח ותיק ואהוב".
בית המשפט דחה את תביעתה של חברת הביטוח וחייבה בתשלום הוצאות בסך 25,000 ₪.
תא (ת"א) 8860-02-13 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' YAPI KREDI FINANSAL KIRALAM,ניתן ביום 27 בדצמבר 2018 לפני כבוד השופטת אפרת בוסני.
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.comו/או בטלפון 03-6089979.
בית המשפט המחוזי אישר בקשה לאישור תובענה כייצוגית בשל הפרה של הוראות סימון הקבועות בתקן ישראלי
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד חן אבנר
עובדות המקרה:
יבואן ייבא לארץ סוכריות מגרמניה אשר ממותקות ברב-כוהל סורביטול. על אריזת הסוכריות, שהטקסט הכתוב על גביה נכתב בשפה הגרמנית, הדביק היבואן מדבקה שבה נכתב בעברית: "סוכריות ללא סוכר בטעם מרווה פלוס ויטמין C".על רקע התנהלות זאת הוגשה תובענה ייצוגית.
התובע הייצוגי טען כי היבואן הפר את הוראות סעיף 107.1.6 לתקן ישראלי 1307 – ממתקים: סוכריות קשות, סוכריות טופי וסוכריות דחוסות (להלן: "התקן"), הקובע כי יש לסמן על גבי אריזת המוצר, ליד הכיתוב "ללא סוכר", כי המוצר מכיל רב-כהלים, שכן במוצר הנדון, היבואן לא ציין על גבי חזית המוצר, ליד המילה "ללא סוכר", כי הוא מכיל רב-כהלים כנדרש, אלא ציין זאת במדבקה שהדביק על חלקה האחורי של אריזת המוצר בלבד.
בכך, טען התובע הייצוגי, הפר היבואן עילה חקוקה הקבועה בתקן אשר נועדה ליידע את ציבור הצרכנים כי המוצר אינו מכיל סוכר אך מכיל רב-כהלים. באשר לנזק, טען התובע הייצוגי, כי כחולה בסוכרת מסוג 2 הוא לא היה קונה את המוצר אילו ידע שהוא מכיל רב-כהלים. באשר לפן הלא-ממוני, טוען התובע הייצוגי, כי באי ציון מפורש על גבי חזית המוצר כי המוצר מכיל רב-כהלים נפגעה זכות הבחירה האוטונומית שלו, כמו גם יכולתו להשוות מוצרים, ותחושות שליליות שחש כשהתברר לו כי המוצר מכיל רב-כהלים.
מנגד, טען היבואן, כי אריזת המוצר עומדת בהוראות התקן, שכן, בשלושה מקומות שונים על גבי אריזת המוצר צוין כי הסוכריות מכילות רב-כהלים. פעם אחת, ברשימת הרכיבים של המוצר. פעם שניה, מתחת לטבלת הסימון התזונתי של המוצר, ופעם שלישית, בגוף טבלת הרכיבים שם סומנה תכולתם. עוד טען היבואן, כי לא נגרם נזק לחברי הקבוצה.
האם הופרו במעשי היבואן הוראות התקן והאם נגרם נזק לצרכנים שקנו את הסוכריות?
דיון:
בית המשפט מצא כי עיון באריזת המוצר מעלה כי לכאורה הופרו הוראות התקן, שכן, על הצד הקדמי של אריזת המוצר נכתב "סוכריות ללא סוכר בטרם מרווה פלוס ויטמין C", ואין זכר לעובדה שהסוכריות ממותקות ברב-כוהל. כמו כן, בכותרת המדבקה שבצד האחורי של אריזת המוצר נכתב בגדול "סוכריות ללא סוכר", כאשר לכאורה, גם ליד צירוף זה היה צריך להיות כתוב באופן בולט "מכיל רב-כהלים". רק באותיות קטנות, ברשימת הרכיבים של המוצר, ומתחת לטבלת הסימון התזונתי של המוצר נכתב "ללא סוכר (מכיל רב-כהלים)", ובגוף הטבלה סומנה תכולתם.
בית המשפט קבע כי העובדה שהסוכריות מכילות רב-כהלים צוינה על גבי אריזת המוצר שלוש פעמים, אחת מהן, בטבלת הסימון התזונתי. חזקה על מי שהדבר בנפשו כי היה ער לקיומו של הממתיק במזון ולא הופתע ממנו בדיעבד. על כן, לאדם שריכוז הסוכר בדמו אינו גבוה, או לחולה שקנה את המוצר פעם ולא שת ליבו שהוא מכיל סורביטול, לא נגרם נזק של ממש בדמות של תסכול, כעס או עגמת נפש. הואיל וכך, היבואן לא חייב בפיצוי חברי הקבוצה בגין נזק לא-ממוני.
יחד עם זאת, באשר לנזק ממוני, קבע בית המשפט כי לא מן הנמנע שחברי הקבוצה קנו את המוצר משום שסברו שהוא אינו מכיל רב-כהלים מפני שלא הובלט על אריזתו כי הוא מכיל אותם, לעומת מוצר דומה אשר הימצאותם של רב-כהלים בו צוינה בצורה בולטת ליד הכתובית "ללא סוכר". ייתכן שלו ידע הצרכן כי המוצר מכיל רב-כהלים, הוא היה מסכים לשלם עליו פחות או לא רוכש אותו כלל. מן הטעם האמור, קיימת אפשרות סבירה שתתקבל התובענה בעילה של הפרת חובה חקוקה אשר גרמה לנזק ממוני.
הואיל וכך, אישר בית המשפט את הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, בקבעו כי תכלית התקן לדאוג לבריאות הציבור, כך שהמתבונן באריזת המוצר יבחין ללא קושי כי הוא מכיל רב-כהלים. הכמנת הטקסט באותיות קטנות ומובלעות סותרת את הדין ואת התכליות המשמשות בסיס לחובות שהוא מטיל.
ת"צ (מחוזי- ת"א) 16242-16-12 טל שער נ' מ.א. מוצרי בריאות וטבע בע"מ (פורסם בנבו, 8.1.2019).
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.comו/או בטלפון 03-6089979.
מה חדש החודש?
-
-
משרדנו מלווה חברה יצרנית גדולה בביקורת רשות המכס בעניין שימוש בכוהל לייצור במסגרת פטור מותנה.
-
משרדנו מייעץ לחברה זרה בקשר עם יבוא מוצרי הצפנה לישראל.
-
משרדנו מייעץ ליבואנית בתחום תוספי התזונה בקשר לחידוש רישיון יבוא מול משרד הבריאות
-
רשות המכס קיבלה את עמדת הסיווג של לקוח משרדנו, יצרן סוללות, והורתה על שינוי הסיווג.
-
משרדנו מלווה ומייעץ ליבואנית בתחום הדלקים בהליך ביקורת מס קניה.
-
משרדנו מלווה יבואנית כלי רכב בבדיקת הזכאות לקבלת העדפה לפי הסכם הסחר עם ארה"ב.
-
משרדנו מייצג חברת צעצועים בערעור מול הנהלת המכס על החלטת המכס בנוגע לסיווג צעצועים.
-
משרדנו מייצג חברה יצואנית ישראלית בנוגע לשחרור משלוח ללא שטר מטען מקורי.
-
משרדנו מייצג יבואן רכבים מול רשות המכס בשאלת סיווג טובין.
עדכוני מכס ורגולציה
