גיל נדל משרד עורכי דין

 

יבוא יצוא ומה שביניהם גיליון מס' 139 - סיוון תש"פ - יוני 2020

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם גיליון 144 -תמוז תשפ"ב יולי 2022
יבוא יצוא ומה שביניהם גיליון מס' 140 -אלול תש"פ - אוגוסט 2020
יבוא יצוא ומה שביניהם גיליון מס' 138 - ניסן תש"פ - אפריל 2020
יבוא יצוא ומה שביניהם גיליון מס' 137 - גיליון שבט תש"פ פברואר 2020
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 135 – סיון תשע"ט – יוני 2019
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 134 – אדר ב' תשע"ט – מרץ 2019
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 133 – אדר א' תשע"ט – מרץ 2019.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 132 – חשון תשע"ט – אוקטובר 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 131 – אב תשע"ח – אוגוסט 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 130 – סיון תשע"ח – מאי 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 129 – ניסן- תשע"ח – מרץ 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 128 – שבט תשע"ח – ינואר 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 127 – חשון תשע"ח – נובמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 122 – שבט תשע"ז – ינואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

 

1.      מגפת הקורונה העולמית - כוח עליון?

2.      על גבולותיו של "השופינג הסיווגי"

3.      יבוא אישי של רכב או קנייה באמצעות סוכנות מקומית?

4.      בית המשפט קיבל את עמדת רשות המיסים בעניין תשלום מיסים בגין יבוא יאכטה  לישראל

5.      המשלוח לא הגיע ליעדו במועד - הנזק התחלק בין בעל המטען למשלח

6.      אושרה בקשה להגשת תובענה ייצוגית שעניינה פרסום מוצרי מזון כבעלי סגולות ריפוי
 

 


 מגפת הקורונה העולמית – כוח עליון?

עו"ד גיל נדל, חן בן-חיון

 

החל מאמצע חודש פברואר 2020, אנו מתמודדים עם מגפה עולמית מתמשכת. מגפת הקורונה התפשטה לכלל רחבי העולם וגרמה להדבקה של מאות אלפי בני אדם, ולמותם של מעל עשרת אלפים. המגפה הביאה למשבר כלכלי חמור, לירידה חדה בבורסות ולעלייה ניכרת באבטלה.

מגפה קטלנית זאת מעוררת לא מעט בהלה בכל הנוגע ליבוא וליצוא של סחורות, ואף גורמת לעיכובים משמעותיים בשרשרת אספקת מוצרים לרחבי העולם.יש להניח כי בעתיד הקרוב יוגשו תביעות משפטיות בשל הפרת חוזים על רקע מגפת הקורונה, ומערכת המשפט תצטרך להכריע, למשל, האם הפרה שכזו תזכה את הנפגע בפיצויים. לפיכך, נשאלת השאלה, האם מגפת הקורונה עשויה להיחשב כ"כח עליון" שיפטור צדדים מקיום התחייבותם החוזית?

מה הוא "כוח עליון"?

סעיפי כוח עליון בחוזים מסוגלים לספק לצד המפר, הגנה כנגד תביעה לפיצוי כספי (ואף יותר), במקרה שקיום החוזה אינו מתאפשר בשל נסיבות שלא תלויות בצדדים. ניתן להגדיר "כוח עליון" בחוזה באופן רחב (כל אירוע, כמו מלחמה, שביתה, פגעי מזג אוויר ועוד) או צר, בהתאם להסכמת הצדדים. חשוב לציין כי לא קיים סטנדרט הקובע במדויק מה ייחשב כ"כח עליון", והכל תלוי בנסיבות המקרה.

כאשר מדובר בצדדים המתקשרים בחוזה בינלאומי שלא כלל סעיף הגנה של כוח עליון, הצד המפר יכול לטעון לסעיף 79 לאמנת האו"ם למכר טובין בינלאומי, שנקלטה בישראל, לפיו צד יהיה פטור מתשלום פיצויים לצד שנפגע עקב הפרת החוזה, אם יוכיח שאי קיום החוזה נגרם בשל מכשול שאינו בשליטתו, ושלא ניתן היה לצפות את המכשול באופן סביר, בעת כריתת החוזה, למנוע אותו או להתגבר עליו או על תוצאותיו. וכך קובעת האמנה:

"A party is not liable for a failure to perform any of his obligations if he proves that the failure was due to an impediment beyond his control and that he could not reasonably be expected to have taken the impediment into account at the time of the conclusion of the contract or to have avoided or overcome it or its consequences".

במישור הבינלאומי ניתן להצביע גם על הוראות ה  ICC- International Chamber of Commerce, שלפיהן, כח עליוןכולל גם מגפה:

"War, armed conflict, hostilities, invasion, act of a foreign enemy, civil war, acts of terrorism, sabotage, piracy, compliance with any law or governmental order, act of God, epidemic, natural disaster such as cyclone, volcanic activity, landslide, tsunami, flood, blizzard, earthquake, or explosion, fire, destruction of machines, general labour disturbances such as boycott, strike, lockout, go-slow or occupation of premises."

 

בתי המשפט בישראל, נוטים לאורך השנים לפרש סעיפים מעין אלה בצמצום רב, כאשר רק במצבים חריגים הם מאפשרים לצד לחוזה לחמוק מהתחייבותו החוזית. בתי המשפט חוזרים ונשענים על העיקרון, כי יש לכבד חוזים, וכי כמעט כל אירוע ניתן לצפייה.

בית המשפט העליון בישראל קבע בעבר ביחס למלחמת לבנון השנייה לדוגמה, כי במצב שבו החוזה בין הצדדים נחתם כשהמלחמה הייתה ידועה לשני הצדדים - איחור בהובלת מטען הינו מצב צפוי ולא יכול להעניק פטור מקיום חוזה למוביל הימי.

 

האם מגפת הקורונה העולמית היא בגדר אירוע בלתי צפוי?

מגפת הקורונה היא אירוע יוצא דופן שלא היה כמוהו בעולם, ככזו אפשר שתחשב ככוח עליון.מגפת ה  SARS, אשר הופיעה לראשונה בשנת 2002 בסין, הוכרה בעבר ככוח עליון.יחד עם זאת, אין זה וודאי שבכל מקרה ניתן יהיה להסתמך באופן גורף על נגיף הקורונה (על אף היותו חריג) כאירוע הפוטר את הצדדים מקיום התחייבויותיהם.

לשאלה האם הקורונה נחשבת בגדר כוח עליון בלתי צפוי אין עדיין תשובה חד משמעית, והיא נגזרת מהוראות החוזה הספציפי ומנסיבותיו העובדתיות של העניין, כמו גם, כמובן, מהוראות הדין החל על ההסכם - דבר המחייב תשומת-לב מיוחדת בחוזים בינלאומיים. כלומר, השפעתה של המגפה על קיומו או ביטולו של חוזה, תיבחן לגופו בכל מקרה ומקרה.

בכל מקרה - על המפר להוכיח אי-יכולת להתגבר על המכשול

להתנהגותו של המפר בסמוך לקרות האירוע, יכולה להיות השפעה ניכרת על סיכוייה של טענת הכוח העליון להתקבל. על כן, גם אם נניח שמגפת הקורונה עשויה להיחשב כ"אירוע בלתי צפוי", בכדי להנות מהגנתו של סעיף ה"כוח עליון", על המפר להוכיח בנוסף, היעדר יכולת להתגבר על המכשול. כלומר, הטוען לפטור נדרש להוכיח כי נקט או ניסה לנקוט בדרכים חלופיות, על מנת למזער את הנזק או להתגבר על המכשול למרות שהיה בלתי צפוי.

כך למשל, במערכת היחסים בין יצרן סיני לבין היבואן הישראלי הבלעדי שמייבא מסין מוצרי חשמל, נהנה היצרן הסיני מהגנת ה"כוח העליון". לעומת זאת, ספק אם היבואן הישראלי, נהנה מהגנת "כוח עליון" כלפי רשת החנויות המקומית שהתחייב לספק לה 500 מוצרים חשמליים מדי חודש.לכאורה, כדי שתעמוד ליבואן הישראלי מול רשת החנויות המקומית הגנת "כוח עליון", נדרש ממנו לעשות מאמץ סביר ולהביא את המוצר או דומה לו ממקור אחר, ובכך לא ייחשף לתביעה בגין הפרת הסכם.

בפסק-דין שניתן בבית המשפט לערעורים של לואיזיאנה בשנת 2009, נפסק כי סופת ההוריקן "קטרינה" משנת 2005, נחשבה ככח עליון, אך לפי נסיבות המקרה, לא היה בכוחה בכדי למנוע מהצדדים לקיים את התחייבויותיהם החוזיות, וזאת משום שהצד שטען לכח עליון נכשל בכך שלא הוכיח שלא היה ניתן להתגבר על המכשול.

כך, באותו מקרה, חוזה מכר של דירה לא נחתם במועד שסוכם, והצד הרוכש טען כי הדבר נגרם בשל הסופה שהייתה כח עליון. בית המשפט פסק שאמנם הסופה מהווה כח עליון, אך הסופה לא פגעה בצורה משמעותית באיזור המגורים הרלוונטי, ולפיכך לא היה בכוחה של הסופה כדי לפטור את הצדדים מהתחייבויותיהם החוזיות.

הדין שאליו כפוף החוזה

מאפיין נוסף שעשוי להשפיע בהכרעת שאלת הקורונה, הוא הדין שלו כפוף החוזה, דין ישראלי או דין זר. כאמור, מגפת ה-  SARSלמשל, הוכרה ככוח עליון. על כן, ניתן לשער, כי בהסכמים מול ספקים בסין אשר כפופים לדין הסיני, תחשב מגפת הקורונה לכח עליון, כפי שמגפת ה- SARSהוכרה בעבר ככזאת.

המונח כוח עליון זכה לפרשנות שאינה אחידה בפסיקת בתי המשפט בישראל, ולכן גם לא ניתן לקבוע באופן ברור כיצד יסווג משבר הקורונה.ההכרעה בשאלה האם הקורונה נחשבת בגדר כוח עליון, צפויה להשפיע על מגוון רחב של סיטואציות בכל הנוגע להתמודדות הנפגעים מהמשבר, והיא תינתן בהתאם לאופן שבו מנוסחים ההסכמים ובהתאם לפרשנות בתי המשפט.

 

 

 


 

 

על גבולותיו של "השופינג הסיווגי"

עו"ד גיל נדל

 

רקע

פסק דינו של בית משפט השלום בעניין חברת הזרע סידס מגולל סיפור סיווגי ומכסי מענין בעניין יבוא של זרעי מלון. אלא שפסק הדין המנומק חורג בהרבה משאלת סיווג קונקרטית, ויכול לספק לציבור היבואנים הצצה חשובהומרתקת על ההתנהגות המצופה מיבואן מזווית הראיה של בית המשפט, ועל גבולותיו של השופינג הסיווגי.

עובדות

חברת הזרע סידס בע"מ ייבאה זרעי מלון וסיווגה אותם בפרט 12.09.9900 לצו תעריף המכס, הכולל "זרעים מהסוג המשמש לזריעה" אשר פטור ממכס. בשנת 2015, הוציאה רשות המכס הודעת חיוב רטרואקטיבית לשנים 2012-2015 בסכום של למעלה ממיליון ₪ בטענה כי סיווגם הנכון של זרעי המלון הינו בפרט 12.07.7000, הכולל "זרעי שמן - זרעי מלון" אשר חב במכס בשיעור של 10%.הזרע שילמה, תחת מחאה, את סכום הודעת החיוב ופנתה לבית המשפט שיכריע במחלוקת הסיווג.

טענות הצדדים

הזרע טענה כי אף שפרט 12.07.7000נוקב במפורש במונח "זרעי מלון", הוא אינו מתאים לזרעים אותם היא מייבאת, כיוון שכותרתו של פרט 12.07 הינה "זרעי שמן", בעוד שזרעי המלון שהיא ייבאה אינם משמשים לייצור שמן אלא לזריעה, ולפיכך הם מתאימים לפרט הכללי הכולל זרעים מהסוג המשמש לזריעה. רשות המכס טענה, מנגד, כי בשנת 2012 הותקן פרט מכס 12.07.7000 עבור זרעי מלון, ועם כניסתו לתוקף של סיווג קונקרטי לזרעי מלון, אין מקום להמשיך לסווג את זרעי המלון תחת פרט המכס הקודם.

דיון והכרעה

בית המשפט קיבל את עמדת רשות המסים וקבע כי צו תעריף המכסאינו מבחין בין זרעי מלון לייצור שמן, לבין זרעי מלון המשמשים לזריעה, ובהתאם לעדכון בשנת 2012 כל זרעי המלון חוסים תחת פרט מכס 12.07.7000/3. בית המשפט נעזר בין היתר בכללים לפרק 12 הקובעים כי פרט 12.09אינו מתייחס למוצרים שבפרט 1207 אפילו אם הם לזריעה, ודחה את עמדת הזרע לפיה כלל זה אינו חל על המקרה שלפנינו שכן זרעי המלון אינם מוצרים.

מעבר לטיעון הסיווגי, העלתה חברת הזרע טענות נוספות לפיה היא זכאית לפטור בגין יבוא זרעי המלון. כך למשל, טענה החברה כי הואיל והזרעים עובדו בישראל ויוצאו לחו"ל, הם זכאים להיכנס לסטטוס של פטור מותנה בפרט 212. בית המשפט דחה טענה זאת, שכן הזרע לא עמדה בדרישות הפרוצדורליות לקבלת פטור מותנה על-פי סעיף 212 לתעריף מכס, וגם לא הוכיחה שהזרעים עוברים בארץ תהליך של עיבוד בלבד. בית המשפט דחה גם את טענת הזרע לפיה הטובין זכאים להישבון לפי סעיף 160 הדן בטובין שחל בהם תהליך ייצור בישראל, וזאת מהנימוק שמדובר בטענה עובדתית הסותרת את טענתה הקודמת של הזרע בעניין הפטור המותנה לפיה הטובין עברו עיבוד בלבד בישראל, וכי לא  הוכח בסופו של דבר איזה תהליך הטובין עברו בישראל. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת החברה לקבלת השבה של דמי המכס מכוח סעיף 156 לפקודת המכס, בקובעו כי הזרע לא הוכיחה שלא נעשה בטובין כל שימוש בישראל, וגם לא הוכיחה שהטובין יוצאו תוך ששה חודשים, כמצוות סעיף 156.

נעשה סיכום ביניים פרשני בשלב הזה ונאמר שניתן להתווכח עם חלק מנימוקיו של בית המשפט בעניין הסיווג (בנקודה אחת יש אפילו שגיאה משמעותית), וגם חלק מניתוחיו בעניין סוגיות ההישבון אינו חף מביקורת. ניכר שבית המשפט נקט בגישה נוקשה כלפי חברת הזרע ולא רצה "לעזור" לחברה. נקודה זאת בולטת במיוחד בסופו של פסק הדין, עת סירב בית המשפט לוותר לחברת הזרע על קנס הפיגורים ודחה את טענתה כי מדובר בחיוב הנולד ממחלוקת משפטית לגיטימית.

במרכז פסק הדין עומדת השאלה: מדוע לדעת בית המשפט לא היתה כאן מחלוקת משפטית לגיטימית? על-פי המצוין בפסק הדין, התברר לבית המשפט, מתוך העדויות, כי סוכן המכס שעמו עבדה החברה הבהיר לחברה בזמן אמת כי הסיווג הנכון של הטובין החל משנת 2012 הינו כעמדת המכס בפרט 12.07. בעקבות כך, החברה החליטה לעבוד עם סוכן מכס אחר שהסכים לסיווג את זרעי המלון בפרט 12.09, תוך שהחברה אינה מעדכנת את סוכן המכס החדש בדבר עמדתו של סוכן המכס הקודם. משכך, קבע בית המשפט כי "נסיבות אלו אינן מגלות פני מחלוקת משפטית לגיטימית".

ניתן להניח שזה הוא לב ליבו של העניין. בית המשפט ציין כי סוכן המכס הינו למעשה "עורך
דין לענייני מכס" והוא פרשן מקצוען ומוסמך של הצו. אמנם סוכן המכס אינו משפטן בהשכלתו, אך לאור ניסיונו ומקצועו (שהינו מקצוע טעון רישוי) - יש לתת לדבריו משקל רב. בית המשפט ציין כי הימנעות של יבואן מלקבל את עמדת סוכן המכס, והעברת הפעילות לסוכן מכס אחר מבלי ליידע את סוכן המכס החדש  - "יש בה יותר מרמז לחוסר תום לב, לעצימת עיניים למצב הנורמטיבי, ולנקיטה בשיטת מצליח".

חשוב שהיבואנים יבינו נושא זה. עולם התוכן הסיווגי הינו עולם מקצועי סבוך ומורכב. "קשה סיווגו של מוצר כקריעת ים סוף" ציין בית המשפט העליון באחד המקרים. אין זה אומר שחייבים ללכת בעיניים עצומות אחר סוכן המכס הקבוע וניתן גם לקבל second opinionמסוכן מכס אחר או מעורך דין, אבל אי אפשר לעשות "שופינג סיווגי" מבלי לדון בעניין לעומקו, ומבלי לחשוף את מלוא העניין בפני הגורם שעימו מתייעצים.

ת"א 36586-12-15הזרע סידס בע"מ נ' מדינת ישראל - אגף המכס, בבית משפט השלום בראשון לציון. פסק דין מום 23.4.20. את התובעת ייצגו עורכי הדין קרונפלד ואלדורוטי, ואת רשות המסים ייצג עורך הדין פיירשטיין.

 

  

 


 

יבוא אישי של רכב או קנייה באמצעות סוכנות מקומית?

עו"ד גיל נדל, עו"ד ירדן ברוך

 

אדם פרטי שחפץ לייבא רכב יוקרה מארה"ב פנה ליועץ בתחום הייבוא האישי של רכבים מחו"ל וחתם עמו על הסכם ייעוץ. בהסכם נרשם כי מחיר הרכב הוא בסך 465,000 ₪ ונקבע כי תמורת הייעוץ ישלם אותו יבואן כ- 1500 דולר ליועץ, הכלול במחיר הרכב.

סוכנות ביטוח ערבה לעסקה בין יבואן הרכב ליועץ. בהסכם נקבע כי סוכנות הביטוח תפקיד סך של 290,000 ₪, בנאמנות, בשיק בנקאי, אצל עו"ד אשר ישמש כנאמן. נקבע כי השיק יוחזר לחברת הביטוח ברגע שיתקבל אישור מעמיל המכס כי הרכב נמצא באחד מנמלי ישראל. עוד נקבע שם כי במידה והסכום לתשלום כפי שיקבע על-ידי עמיל המכס ברשומון עולה על הסך של 175,000 ₪, אזי חברת הביטוח תשלם באופן מיידי את ההפרש מעל הסך של 175,000 ₪. כמו כן, נקבע כי במידה וחברת הביטוח לא תשלם את ההפרש באופן מיידי ולא יאוחר מתום שלושה ימים מדרישת יבואן הרכב, יועבר השיק הבנקאי ליבואן הרכב.

ביוני 2014 הגיע הרכב לנמל אשדוד. ביום 8.6.14 הוגש למכס טופס 139 הכולל הצהרה לגבי ערכו של הרכב. בהצהרה נרשם כי המחיר ששולם עבור הרכב הינו בסך של  42,200$ (147,278 ₪). יבואן הרכב חתום על הצהרה זו והצהרתו מופיע בעמוד האחרון בנוסף לחתימת עמיל המכס.עמיל המכס הוציא מסמך שנקרא "טופס שליפה" שהינו דמוי רשומון והינו טיוטה לבקרת מסמכים ובו נרשם כי עלות המיסים והאגרות הינה בסך של 171,521 ₪. בפועל, ביום 20.6.14 הונפק רשומון כאשר עלות המיסים והאגרות שנקובה בו הייתה 177,793 ₪. ערך הטובין שהוצהר ברשומון היבוא היה 42,200$דהיינו 146,404 ₪. הנאמן הודיע ליבואן הרכב כי מנהל סוכנות הביטוח הציג בפניו את רשומון הרכב אשר הינו תקין ואין מניעה להשיב לסוכנות הביטוח את המחאת הערבות המופקדת אצל הנאמן. ההמחאה אכן הושבה לסוכנות הביטוח.

ביולי 2014 קיבל יבואן הרכב בדואר טופס ממחלקת יבוא אישי בבית המכס באשדוד, שכותרתו "טופס קביעת ערך – יבוא אישי של רכב". בטופס נרשם כי המידע שנתן באשר לערך העסקה פסול בגין פער בלתי סביר בין מחיר מחירון של הרכב בארץ הקניה לבין המחיר שהוצג בחשבונית/ בהסכם. עוד נרשם כי ערך הרכב לצורך חישוב מיסי היבוא הינו  63,505. בהמשך, נחקר היבואן על-ידי יחידת היס"מ של רשות המיסים, בחשד למתן הצהרה כוזבת באשר לערך הרכב. חוקרי היס"מ חקרו את היבואן במשך מספר שעות בטענה שניתנה הצהרה על ערך רכב נמוך בהרבה ממחיר המחירון בארץ הקניה. בסיום החקירה התבקש היבואן לשלם סכום נוסף של 104,112 ₪ כהפרשי מס והיבואן שילם את הסכום האמור.       


בנובמבר 2014 הוצאה על-ידי מדינת ישראל רשות המיסים "הודעה בדבר חיוב". בהודעה נרשם כי מחיר העסקה הינו 83,094$ולא כפי שנרשם ברשומון ולכן נוצר גירעון בסך של 100,603 ₪ ויש לשלמו. בהמשך ובעקבות פניות של היבואן אל רשות המיסים הסכימה רשות המיסים להפחית את הסך המבוקש לסך של 25,240 ₪ בהתאם לקביעת ערך לרכב של 68,320$. ליבואן יצאה הודעה מתוקנת בדבר החיוב.

 

בעקבות כל השתלשלות הדברים שתוארה עד כאן, הגיש יבואן הרכב תביעה כנגד היועץ וסוכנות הביטוח ודרש את ההפרש בין מה ששילם בסופו של דבר בגין הרכב לבין הסך של 465,000 ₪, שנקבע בהסכם הייעוץ כסכום העסקה הכולל. בנוסף, דרש היבואן פיצוי בגין עוגמת נפש אשר נגרמה לו לאור כך שזומן על לא עוול בכפו, כך לפי טענתו, לחקירה ברשות המיסים. סה"כ סכום התביעה 222,666 ₪.

בית המשפט קבע כי מהמסמכים ומהעדויות עולה כי דווח למדינה דיווח שקרי, כאשר דווח לה בטופס הצהרת שווי הרכב כי מחיר הרכב הינו 42,200$, היינו 147,278 ₪ לפי שער של 3.49, בעוד שמחיר הרכב, כפי שהמדינה הצליחה להתחקות אחריו בהמשך היה 68,320$, או מחיר קרוב לכך. בית המשפט קבע כי יבואן הרכב ידע מהו שווי הרכב וידע שההצהרה לרשות המיסים אינה אמיתית, כך שאין כלל מקום לדבר על ערבותה של סוכנות הביטוח.

 

בית המשפט דחה את טענות היבואן כאילו מישהו אחר מילא את סכום הקניה של הרכב בטפסי הצהרת הרכב והוא לא ידע על כך. עוד דחה בית המשפט את הטענה של היבואן לפיה לא ידע מה ערך הרכב שמולא בטפסים. לטענת בית המשפט, דומה לכאורה כי גם היועץ ידע מהו מחירו של הרכב וידע ו/או היה עליו לדעת בנוגע להצהרה השגויה לרשויות. יחד עם זאת היבואן הוא זה שחתם ואישר את ההצהרה למכס.

 

בית המשפט קבע כי הוכח כי סוכנות הביטוח לא ידעה אודות הדיווח השגוי לרשות המיסים, וכי סוכנות הביטוח לא נתנה ערבות שתכסה דרישת מיסים גבוהה יותר מהמתוכנן בשל דיווח שגוי לרשויות. עוד נקבע כי היועץ אינו צריך לכסות את הסכום האמור על אף שיתכן וידע ו/או היה עליו לדעת אודות ההצהרה השגויה לרשות המיסים, שכן, ההסכם לא עסק בהפרשים שיגרמו עקב הצהרה שאינה אמת לרשויות. כך או כך קבע בית המשפט כי הוא אינו אמור לאכוף חוזה בלתי חוקי שנכרת בין הצדדים. ובסופו של דבר היבואן חויב לשלם מיסים לרשויות המכס בהתאם לשווי האמיתי של הרכב בארץ הקניה, ולא בהתאם לשווי המופחת שדווח לרשויות המכס.

 

היבואן טען כי יכול היה להזמין את הרכב במחיר נמוך יותר מסוכנות מרצדס, ואולם טענה זו נותרה בסיום ההוכחות כטענה בעלמא, שכן היבואן לא הוכיח כי יכול היה להזמין את הרכב במחיר נמוך יותר מסוכנות אחרת.

בשורה התחתונה - בית המשפט דחה את התביעה נגד היועץ ונגד סוכנות הביטוח וקבע כי היבואן ישלם לב"כ סוכנות הביטוח שכר טרחה בסך של 21,060 ₪.

ת"א 55089-01-15 כהן נ' פרץ ואח'. בפני כבוד השופטת  רחלי טיקטין עדולם. פסק דין מיום 29.1.20.

 

 


 

בית המשפט קיבל את עמדת רשות המיסים בעניין תשלום מיסים ביבוא יאכטה לישראל

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, חן בן חיון

 

עובדות:

פנסיונר בן 75 רכש יאכטה למטרות פנאי מחברה ישראלית, שנמסרה לו מחוץ לישראל. בשנת 2012, עם הגעת היאכטה ארצה, הוא רשם אותה במשרד התחבורה בישראל, והחל משנת 2012 הוא נכנס ויצא מישראל באמצעות היאכטה. בעת כניסת היאכטה ארצה, לרבות במעמד רישומה בישראל, בית המכס לא דרש תשלום מסי יבוא.

בשנת 2017 התברר לבעל היאכטה כי המכס החל בגביית מיסי יבוא מבעלי סירות ולכן, פנה מיוזמתו למכס על מנת לוודא כי אינו חייב בתשלום מס. בשנת 2017 דרש המכס מבעל היאכטה כי ישלם לו מע"מ בסך של 92,959 ₪ וכן מס קניה בסך 71,324 ₪ וכן תשלום ריבית והצמדה בסך 10,258 ₪ , בסך הכול 174,541 ₪. בעל היאכטה שילם את מיסי היבוא אגב מחאה, והגיש תביעה נגד רשות המכס.

טענות הצדדים:

בעל היאכטה טען, כי רשות המכס פגעה באינטרס ההסתמכות שלו, בכך שבמשך שנים ארוכות לא דרשה ממנו מיסי יבוא, ובכך החיוב בטל מעיקרו. עוד הוסיף, כי בהיעדר מנגנון ברור של הטלת מיסי יבוא, אין מקום לדרישת המכס.

טענה נוספת של בעל היאכטה היא, כי דרישת תשלום המס נעשתה בחוסר סמכות, שכן לפי חוק מיסים עקיפים, היה ניתן לגבותו רק עד חלוף 5 שנים ממועד כניסתה ורישומה של הסירה בישראל.

מנגד טענה רשות המכס, כי על-פי חוקי המס - יש לשלם מס על יבוא טובין כל עוד לא שולם בגינם המס בעבר.

בנוסף טענה רשות המכס, כי באחריות היבואן/בעל הטובין להגיש הצהרת יבוא על-פי דין, והיא אינה תלויה בהתנהלות רשויות הנמל. בעל היאכטה לא עשה זאת, ויבואן אשר עושה דין לעצמו ונמנע מלהגיש הצהרת יבוא, מסתכן בנקיטת הליכים אזרחיים ופליליים מטעם הרשות.

הכרעה:

בית המשפט קבע, כי ייבוא יאכטות הוא אירוע מס, המתחדש בעת כל כניסה של יאכטות לישראל, וכל טובין חבים במס כל עוד בעל הטובין לא הוכיח כי המיסים שולמו בעבר.

בית המשפט ציין, כי אין בהתנהלות הרשות משום הפרה של אינטרס ההסתמכות של בעל היאכטה, כיוון שהייתה לו ידיעה ברורה בעניין עצם החבות במס, ובכל זאת בחר שלא להגיש הצהרת ייבוא אף על-פי שידע שהוא נדרש לכך. עוד הוסיף בית המשפט, כי גם אם לא נאכפה חובת התשלום, אין פירושו כי מכך צומח פטור, כי חובת הדיווח בגין ייבוא מונחת על כתפי היבואן המבקש לייבא טובין לישראל.

לעניין טענת ההתיישנות בדרישת תשלום המס שהעלה בעל היאכטה, קבע בית המשפט, כי ייבוא יאכטה הוא אירוע מס המתחדש בעת כל כניסה של היאכטה לישראל, ויש למנות את תקופת ההתיישנות החל ממנו. לפיכך, יש למנות את תקופת ההתיישנות ממועד כניסתו האחרונה של פרנקל לארץ ביום 30/4/16, ולדחות את טענתו.

 

 

סוף דבר

בית המשפט קבע, כי לאור האמור לעיל, הודעות החיוב שהוצאו לבעל היאכטה היו בהתאם לדין ולסמכויות רשות המכס, והן מהוות גביית חסר במס, כדין.

על כן ובהתאם להחלטת בית המשפט, תביעתו של בעל היאכטה נדחתה על כלל רבדיה, והתשלום אשר שילם תחת מחאה, נחשב כתשלום אשר שולם כדין ויישאר בידי רשות המכס. 

 

ת"א 30490-01-19 פרנקל נ' בית המכס חיפה. בפני כבוד מירב קלמפנר נבון. פסק דין מיום 18.3.20.

 

 

 

 


 

המשלוח לא הגיע ליעדו במועד - הנזק התחלק בין בעל המטען למשלח

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד אוראל אסולין

 

חברה העוסקת בהנדסת קירור ומיזוג אוויר כרתה ביום 25.9.08 הסכם עם משלח בינלאומי להובלת ציוד קירור שבבעלותה מנמל חיפה לרוסיה עם מקטע יבשתי מסוים. ציוד הקירור יועד להגיע ללקוח של החברה ברוסיה עימו התקשרה בחוזה. המשלח התחייב להביא את הסחורה ליעדה עד ליום 10.10.08, כאשר בהזמנת המשלוח הודגש כי העמידה בלוח הזמנים אשר קבעו הצדדים היא קריטית. הובלת הטובין ושחרורם השתבשו והצדדים תבעו זה את זה בגין נזקים שונים.

טענות הצדדים

החברה טענה כי המשלח הפר את ההסכם בכך שהוביל את המשלוח ליעד שונה מהיעד עליו סוכם בעת כריתת ההסכם. בעקבות כך, טענה החברה כי נגרמו לה נזקים רבים מאחר והיא נאלצה להזמין עבור הקונה ציוד חלופי ולהתקינו באופן זמני עד להגעת המשלוח מישראל.

מנגד, טען המשלח כי הוא ביצע את חלקו בהסכם מול החברה כנדרש, וכי בעת הובלת המשלוח לרוסיה - נמנעה כניסתו ושחרורו, מאחר ונדרש היה אישור לשחרור המשלוח וייפוי כוח, אותם לא דאגה החברה להכין מבעוד מועד.

עוד הוסיף המשלח כי החברה לא נתנה לו הנחיות כיצד לנהוג במשלוח ובשלב מאוחר יותר ביקשה להחזיר את הסחורה לישראל, בקשה לה נענה המשלח וזאת בתנאי שישולם לו חלקו עבור עבודתו. לאחר מכן הסתבר למשלח כי עליו לאחסן את המשלוח באירופה אולם החברה סירבה לשלם על כך, והמשלח נאלץ לאחסן את הסחורה ביוון על חשבונו.

המשלח טען לנזקים שנגרמו לו בגין עבודתו, אובדן ימי עבודה, עלויות אחסון המשלוח ביוון והעיכוב ברוסיה.

הדיון המשפטי

בית המשפט בחן את ההסכם אשר נכרת בין הצדדים וגבה עדויות מגורמים אשר היו מעורבים בעסקה. בת המשפט הסיק, מן החומר והעדויות שהוגשו לו, כי הכשל בהובלת המשלוח נובע מהיעדר רישיון תנועה למשלוח עצמו אשר הוביל המשלח והוזמן על-ידי החברה, ולא בשל כשל הקשור לרכב של המשלח אשר הוביל את המשלוח ליעדו.

השאלה אשר בחן בית המשפט היא מי היה הגורם האחראי להשיג את רישיון התנועה למשלוח, כאשר ההסכם לא התייחס לסוגיה זו. לעניין זה, בית המשפט קבע כי היה על המשלח ליידע את החברה בעת ביצוע ההזמנה כי נדרש רישיון למעבר המשלוח אותו החברה היתה אמורה לספק.

בית המשפט קבע כי המשלח הפר את ההסכם אשר נכרת בינו לבין החברה בכך ששינה את מסלול ההובלה על דעת עצמו וכי הוא איחר במועד הגעת המשלוח ליעדו ברוסיה.

עוד קבע בית המשפט כי החברה לא הקטינה את הנזק מאחר ולא שיתפה פעולה בזמן אמת עם המשלח אשר "נתקע" עם המשלוח ואף בסופו של דבר הורתה למשלח להשיב את המשלוח חזרה לישראל.

לאור כל אלה, בית המשפט הגיע למסקנה כי לכל אחד מהצדדים ישנה תרומה של 50% בנזקי הצד השני ולפיכך חייב הן את החברה והן את המשלח לשלם אחד לשניה בהתאם לגובה הנזקים אשר נגרמו להם.

ת"א 166486/09 משב הנדסת קרור ומיזוג אויר נ' פרידנזון שירותים לוגיסטיים. בפני כב' השופט בכיר אהוד שוורץ. פסק דין מיום 31.12.19.

 

 

 

 


  

אושרה הגשת תובענה ייצוגית שעניינה פרסום מוצרי מזון כבעלי סגולות ריפוי

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד שירלי סטרז'בסקי

 

בקשה לאישור תובענה כייצוגית הוגשה בטענה כי החברה המשווקת הטעתה את ציבור הצרכנים בעת שפרסמה פרסומים המייחסים למוצר בשם "ג'ינקו בילובה" סגולות מרפא, כגון סיוע במניעת היווצרות טרשת עורקים, אלצהיימר ודמנציה, ייעול הטיפול באסתמה וברונכיטיס, וזאת באופן המפר את האיסור על ייחוס סגולות ריפוי למצרכי מזון.

התובעת הייצוגית טענה כי לא הייתה רוכשת את המוצר כלל, לולא השתכנעה מפרסומי החברה בחנות המקוונת, כי יש בו כדי לחזק את בריאותו, לשמור עליה ולמנוע מחלות.

עוד טענה התובעת הייצוגית כי בדף המוצר (ובדפי מוצרים נוספים) אף הוזכרו איברי וחלקי גוף, וזאת בניגוד לאיסור לפיו אין לפרסם מצרך מזון המזכיר איבר או חלק של גוף האדם (תקנה 2א לתקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון), תשל"ח-1978).

המשווקת לא התייחסה לטענות שנטענו כנגדה, ולא הגישה את תגובתה לבקשת אישור התובענה כתובענה ייצוגית.

הדיון המשפטי 

במקרה זה קבע בית המשפט, כי בשים לב לכך שהחלטתו מתבססת על החומר המצוי בתיק, ללא תגובת החברה לבקשת אישור התובענה כתובענה ייצוגית, הוכח, במידה הראויה לשלב אישור התובענה כייצוגית, שחברת סודות המזרח הפרה את תקנות בריאות הציבור, בכך שייחסה למוצר "ג'ינקו בילובה" ולמוצרים נוספים אחרים סגולות ריפוי ואיזכרה בהם אברים מגוף האדם.

כמו כן, בבחינת המצב המשפטי קבע בית המשפט כי בהתבסס על הראיות שצורפו לתיק, התנאים המצטברים לצורך אישור התובענה כייצוגית מתקיימים. בית המשפט מצא כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין, שכן לא סביר כי צרכן בודד יזום הגשת תביעה אישית בנושא.

בית המשפט אישר את הגשת התביעה כייצוגית לצורך הכרעה בסוגייה, האם להורות על חברת סודות המזרח להסיר את הפרסומים אודות המוצר בחנות המקוונת שלה והאם יש מקום לפצות את התובעת הייצוגית וחברי הקבוצה הנטענת בנזקים להם הם טוענים.

 

 

בשלב הדיוני הבא, על חברת סודות המזרח להגיש כתב הגנה מטעמה, והתיק יידון כתביעה בבית המשפט.

 [ת"צ (חי') 30742-02-19 (ניתן ביום 21.1.2020- פורסם בנבו) ע"י כב' השופט א. סלאמה, נשיא בית המשפט השלום חי').