גזר דין
1. בתום שמיעת ראיות הורשעו הנאשמים בעבירות על פקודת המכס [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), חוק מס ערך מוסף תשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ" ) וחוק מס קניה (טובין ושירותים) התשי"ב-1952 (להלן: "חוק מס קניה").
בהכרעת דין מפורטת קובצו כל העובדות הצריכות לעניין ולהלן, בקצרה, עיקרי הדברים:
בתקופה שבין אוקטובר 1995 למאי 1997 הגישו הנאשמים לרשויות המכס, באמצעות סוכני מכס, 60 רשימוני יבוא הכוללים חשבונות ספק ותצהירי יבואן בהם הוצהר בכזב על יבוא של ספקי כוח (POWER SUPPLY), כאשר, בפועל, ייבאו הנאשמים סוללות למכשירים סלולריים (BATTERY PACKS), (להלן: "סוללות"). על ספקי הכוח חל באותה תקופה שיעור מס נמוך בכ-50% משיעור המס החל על סוללות.
הנאשמים הטעו את פקיד המכס, הסחורה המוברחת לא נתפסה וכך, במעשיהם, השתמטו הנאשמים מתשלום מיסים (מכס, מס קנייה ומס ערך מוסף) בסכום של 2,154,507 ₪.
2. א. ב"כ התביעה, בטיעוניה לעונש, עומדת על החומרה בעבירות אותן בצעו הנאשמים בתחכום, בערמה ובכוונה להונות את רשויות המס במדינה.
עברו של הנאשם נקי ברם, העבירות מתפרשות על פני תקופה של שנתיים ימים, בהם ביצעו הנאשמים 60 פעולות ייבוא כשהם עושים שימוש ב - 60 רשימונים כוזבים ובכל משלוח נארגת מסכת של מעשי מרמה והטעייה של שלטונות המכס.
העבירות מבוצעות בשיטתיות, בתחכום כשהנאשם כבעל שתי החברות הוא הרוח החיה, היוזמת והמוציאה לפועל של העבירות אשר בבסיסן כוונה להשתמט מתשלום מיסים בסכומים משמעותיים.
הנאשם, בחקירתו, הודה בביצוע העבירות והצהיר מפורשות כי כוונתו היתה להתחמק מתשלום מיסים. למרות זאת, עם תחילתו של הליך חזר בו הנאשם מהודאתו, בחר לכפור בכל עובדות כתב האישום ולנהל משפט זוטא לעניין קבילות ההודעות. בסופו של יום, הורשע כאמור, בכל המיוחס לו בכתב האישום.
על כל אלה עותרת ב"כ התביעה להחמיר עם הנאשמים ולהטיל עליהם עונשים כבדים: על הנאשמים קנס משמעותי ועל הנאשם, בנוסף, מאסר בפועל לתקופה ממושכת וכן, מאסר על תנאי מרתיע.
ב. הנאשם, בטיעוניו לעונש, מצהיר הצהרות חסרות בסיס. הוא חוזר ומודיע כי "לא עשיתי את הדברים האלה" ועל כן אין לו שום נקיפות מצפון על מה שעשה.
הוא מתרעם על עצם ניהול ההליך המשפטי כנגדו מבלי ליתן הסבר למקור התרעומת ומוצא את עתירת התביעה לעונש מאסר בפועל לא סבירה.
כיום לדבריו הוא פושט רגל ו"אדם חולה מאוד". יצויין כי הנאשם אינו מציג מסמכים עדכניים בנושא.
3. העבירות בהן הורשע הנאשם ועימו שתי החברות שבבעלותו חמורות הן, כל אחד בפני עצמה ועל אחת כמה וכמה כשהן מצטרפות לאותה מסכת מתמשכת של עובדות המצביעה על דרך ושיטה להעלמת מס במסגרת פעילות שוטפת במשך כשנתיים.
בפועל, נמצא כי הנאשם מייבא מוצר לארץ ומצהיר עליו כעל מוצר אחר, ביודעין ובכוונה מלאה להתחמק מתשלום המס החל על הסוללות אותן הוא מייבא ואשר שיעורו גבוה, יחסית. בדרך זו מעלים הנאשם מידיעת שלטונות המס סכומי כסף גבוהים המגיעים לכ-2 מיליון ₪.
הפסיקה בעבירות מס ברורה וחד משמעית:
כל הגורע כספים מקופת הציבור לא יינקה שכן דינו כדין מי ששולח ידו אליה וגוזל ממנה כספים לא לו.
דינו של עבריין כזה הוא כדין העבריין בעל הצווארון הכחול: האחד, משתמש בכלי פריצה או אף כלי נשק על מנת להשיג מטרתו והאחר - די לו בכך שאינו מצהיר הצהרת אמת בדבר הסחורה המיובאת על ידו.
הנאשם, בטיעוניו, חוזר בשיטתיות על טענה בדבר העדר הכוונה הפלילית במעשיו אך טענה זו נדחתה במסגרת הכרעת הדין בה קבעתי כי הנאשם לא חטא בשגגה אלא במעשים פוזיטיביים שלוו בכוונה פלילית, כפי שנלמד מדרך ניהולן של הנאשמות.
ב.הנאשם כיום איננו אדם צעיר, עברו נקי ומצבו הכלכלי והבריאותי, לטענתו, היום בכי רע. עם זאת מצב כלכלי קשה, כמו גם בריאות לקויה אינם יכולים להוות מגן ומחסום מפני ענישה העומדת ביחס נכון להיקף העבירות, סכומן, מהותן, נסיבותיהן ודרך ביצוען.
יש לזכור כי הבעיות הרפואיות והאישיות של הנאשם לא עצרו בעדו מלבצע את העבירות שהן קלות לביצוע אך קשות לגילוי ועל כן אין בהן למנוע הטלת עונש אשר יהא בו ביטוי הולם ליחסה של החברה כלפיו והוא יישא גם מסר מרתיע לאחרים.
ג. הנאשם מבקש להצביע על התמשכות ההליך המשפטי אך על כך אין לו להלין אלא על עצמו. כאמור, הנאשם הודה בחקירותיו, עם פתיחת ההליך, ביקש לדחותו על מנת לבוא בדברים עם רשויות המס וכשלא נעשה כדברו חזר בו מהודאתו, כפר בכל עובדה מעובדות כתב האישום ובמו פיו הביא להתמשכות ההליך ולבזבוז זמנו של בית משפט ושל כל העוסקים במלאכה.
ד. יגעתי ולא מצאתי נקודות זכות רבות העומדות לנאשמים אשר במצח נחושה ביצעו את העבירות ואף מילת חרטה אין בפיהם. יש לזכור כי הנאשמים גרמו נזק כספי ניכר של למעלה מ-2 מיליון ₪ לקופת המדינה ועד היום לא הוסרו המחדלים, לא כולם ואף לא מקצתם.
אשר על כן אני מטילה בזאת על הנאשמים את העונשים הבאים:
על כל אחת מן הנאשמות:
קנס בסך 15,000 ₪.
הקנס ישולם תוך 60 יום מהיום.
על הנאשם:
מאסר בפועל למשך 12 חודשים.
מאסר על תנאי למשך 12 חודשים לתקופה של 3 שנים מהיום והתנאי הוא כי לא יעבור כל עבירה על הוראות סעיף 212(א)(3), (4), (6), (9) ו - 212 (א)(1) ביחד עם סעיף 219 לפקודת המכס [נוסח חדש], על הוראות הסעיפים 22 (א) (1) ו- (5) לחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב - 1952 וכן על הוראות סעיף 117 (א) (3) ביחד עם סעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף תשל"ו - 1975
קנס בסך 150,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים כשהראשון בהם ביום 15.3.04.
והודע לנאשם על זכותו לערער בשמו ובשם הנאשמות תוך 45 יום.
ניתן היום יום שני, 29.12.03 (ד' טבת תשס"א) במעמד הצדדים.
ז. הדסי-הרמן, שופטת
סגן נשיא
לראש העמוד