גזר דין
1. כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם 3 עבירות של עשיית מעשה להשתמט מתשלום מס קניה - עבירות על סעיף 22(א)5 ו-23 לחוק מס קנייה טובין ושרותים התשי"ב ו-3 עבירות של הגשת רשימון כוזב , 3 עבירות על סעיפים 212(א)(4) -218 לפקודת המכס.
2. הנאשמת מס' 1 הינה חברה שנוהלה ע"י הנאשם מס' 2 . החברה נקלעה לקשיים, מונה לה מפרק ולכן הופרד הדיון בענינה.
3. בישיבת הההקראה, הודה הנאשם מס' 2 בעובדות כתב האישום. הצדדים הודיעוני כיי הגיעו לעסקת טעון על פיה הם מבקשים כי יוטל על הנאשם עונש של מאסר על תנאי וקנס שגובהו הושאר לשיקול דעת בית משפט. בנוסף הסכימו הצדדים כי המאשימה תעתור להטלת עונש מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות ואילו הסניגור יעתור להסתפק במאסר על תנאי. החלטתי לאמץ את הסדר הטעון שחלקים מהותים ממנו ממילא הושארו לשיקול דעתי.
4. מעובדות כתב האישום עולה כי הנאשם מס' 2 הודה והורשע כי החברה שבנהולו יייבאה 11,440 יחידות רדיו טייפ דיסק בשלושה רשימוני יבוא כוזבים ובכך השתמטה החברה מתשלום מס קניה בסך של 335,757 ₪.
5. המאשימה טוענת כי לחובת הנאשם מס' 2 יש לזקוף את סכום המס הגבוה אותו ניסו הנאשמים שלא לשלם והעובדה כי הפסיקה רואה במעשים כגון אלו מעשים חמורים הדומים לגניבה מכיס פרטי.
6. ב"כ הנאשם מס' 2 מצביע בין השאר על הגורמים הבאים העומדים לזכותו של הנאשם: עברו נקי, הנאשם הודה וחסך מזמנו היקר של בית משפט, ב"כ הנאשם מס' 2 תאר הסיבה והמניע למעשי הנאשם מס' 2, שראשיתם בתום לב -שינוי מחירי הספק כחלק מעיסקה מסחרית. כמו כן הציג ב"כ הנאשם מס' 2 את מכתבו מיום 19.2.01, נ/2 בו הוצעה ביוזמתו הדרך לתשלום החוב בגין המס, זמן רב לפני הגשת כתב האישום. בהמשך הנאשם מס ' 2 פרע את החוב וזאת באמצעות חסכונותיו והלוואה שלקח באופו אישי, נ/3.
7. מתאורו המשכנע של ב"כ הנאשם מס' 2 עולה כי מדובר במעידה חד פעמית של אדם ללא עבר פלילי, אשר בהתנהגותו מיד לאחר מכן הביע חרטה כנה. הנאשם מס' 2 עשה מאמצים ניכרים לתקן את העוול שגרם וזאת עוד בטרם הוגש כתב האישום. הנאשם מס' 2 החזיר את מלוא הכספים למדינה והנני מסכים עם ב"כ הנאשם מס' 2 כי מן הראוי לעודד מקרים של נאשמים המודים במעשיהם והמשלמים את החוב האזרחי בהתאם לדרישת שלטונות המס. במקרים חד פעמים וחריגים אלו הנני מסכים כי אין להחמיר עם הנאשם, כמובן שאין בכך כדי להמעיט מחומרת מעשיו של הנאשם מס' 2 .
8. בנוסף הנני סבור כי כשמדובר באדם נורמטיבי כמו הנאשם, עצם ההרשעה הינה עונש חמור עבורו. שקלול נכון של כל הנתונים מצדיק שלא להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל, אלא להסתפק במאסר על תנאי מרתיע ובקנס שבגובהו יש להתחשב בסכומי העבירות בהן הורשע מצד אחד וביכולתו הכלכלית ופרעון החוב האזרחי מצד שני.
9. על סמך האמור לעיל, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר למשך 12 חודשים. המאסר כולו יהיה על תנאי לתקופה של 2 שנים מהיום, והתנאי הוא כי לא יעבור עבירה בה הורשע בתיק זה.
קנס בסך 35,000 ש"ח או 3 חודשי מאסר תמורתם.
הקנס ישולם ב-20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כשהראשון שבהם ביום 1.3.04.
ניתן היום י"ג בטבת, תשס"ד (7 בינואר 2004) במעמד הצדדים.
אליקים אברהם, שופט
לראש העמוד