|
יבוא ויצוא-ומה שביניהם
עלון משפטי בענייני סחר בינלאומי |
החומר המובא בעלון זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית
על מנת לקבל חוות דעת משפטית מומלץ לפנות עם מלוא פרטי המקרה הספציפי לעורך דין
11/05/07 1. בית המשפט העליון קורא למחוקק לתקן את סעיף 154 לפקודת המכס
11/05/07 2. נדבך נוסף לזכות הציבור לקבלת מידע בענייני מכס
11/05/07 3. גרעונות מכס, אגרות, והסדרי תשלומים - עדכון
11/05/07 4. אחריות הנמל לנזקים למכולות - שני פסקי דין חדשים
11/05/07 5. ההסכם עם הסוכן נחתם או לא נחתם?
11/05/07 6. עונש מאסר בפועל לשני פקידים רשויים שהורשעו במתן שוחד לבודקי מכס
11/05/07 7. ארגון המכס העולמי: "גם לנו קשה להקפיד על אחידות ביישום השיטה ההרמונית"
11/05/07 8. מה חדש במשרדנו
11/05/07 1. בית המשפט העליון קורא למחוקק לתקן את סעיף 154 לפקודת המכס
עו"ד גיל נדל
גם מקרה עם נסיבות לא קלות יכול להניב הכרעה מעניינת, וכזו היא החלטתו של בית המשפט העליון בתיק רע"א 10316/06 שניתנה לאחרונה, ובה יוצג היבואן על ידי כותב רשימה זאת, עו"ד גיל נדל, ועו"ד רותם וירניק ממשרדו.
כידוע, על פי הוראתו של סעיף 154 לפקודת המכס, יבואן המשלם מכס אגב מחאה צריך להגיש תביעה להשבה תוך שלושה חודשים. באותו מקרה דובר בתביעה שהוגשה בטווח של שנתים – שלוש לאחר תשלום המסים.
בסמוך להגשת התביעה, הגיש היבואן בקשה להארכת המועד של שלושת החודשים. הבקשה נדונה ונדחתה על ידי בית משפט השלום, ולאחר מכן על ידי בית המשפט המחוזי, ולבסוף, לא בלי התלבטות, גם על ידי בית המשפט העליון (בהחלטת ביניים). אלא ש"על הדרך" נאמרו על ידי בית המשפט העליון כמה דברים, שקורא חד עין (ובתוכם רשות המכס ומשרד המשפטים) צריך לשים לב אליהם.
ראשית, בית המשפט העליון, הסכים, גם אם לא באופן חותך, לכך שתקופת ההתיישנות של סעיף 154 אינה מהותית, והיא ניתנת להארכה, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה:
"אף בהנחה כי הוראת סעיף 154(ב) לעניין תקופת שלושת החודשים – דיונית היא וניתנת היא להארכה, וכי הדבר מתחזק נוכח החשיבות שבפירוש ליברלי של סעיף מעין זה הקובע תקופת התיישנות קצרה במונחים מעשיים וריאליים. אף בהנחה כי תקנה 528 ניתנת להחלה על נסיבות המקרה, נקבע כבר בשתי הערכאות הקודמות, כי המבקשת לא הראתה טעמים מיוחדים להארכת המועד"
שנית, ולא פחות חשוב, בית המשפט היה ער לבעיתיות של תקופת שלושת החודשים של סעיף 154, וקרא למחוקק לתקן את הסעיף, מטעמי הוגנות כלפי היבואן:
"אורכה, או ליתר דיוק קוצרה, של התקופה המוגבלת המנויה בסעיף, אמנם, מעורר קשיים בדבר שאלת התאמתו לזמננו, ושמא יתן על כך המחוקק דעתו, במגמת הוגנות כלפי כולי עלמא"... " אם ניתן לסבור כי היה מקום ללוח זמנים מרווח יותר, ואיני רחוק ממחשבה זו, זו מלאכת המחוקק".
נמתין ונראה האם מישהו בירושלים ירים את הכפפה. גם נעקוב כיצד בתי המשפט יישמו החלטה זאת.
לראש העמוד
11/05/07 2. נדבך נוסף לזכות הציבור לקבלת מידע בענייני מכס
עו"ד גיל נדל
לאחרונה ניתנה על ידי בית משפט השלום בתל אביב החלטה עקרונית המאפשרת לציבור לעיין בתיק מכס שהתנהל בדלתיים פתוחות.
באותו ענין ביקש כותב רשימה זאת (עו"ד גיל נדל, המבקש), לעיין בחומר המסמכים הנמצא בתיק בית משפט, במסגרת הליך של יבואן מול רשות המכס. הצורך בעיון בתיק המשפט נבע מכך שהסוגיה שנידונה באותם מסמכים נוגעת לענין אחר שבטיפולו של המבקש.
רשות המכס, כמו גם היבואן, התנגדו לבקשת המבקש, כאשר הנימוק העיקרי להתנגדות היה החסיון שעומד לנישום במגעיו מול רשות המכס.
בית המשפט קיבל את בקשת הח"מ ואפשר את העיון בתיק.
ככלל, קבע בית המשפט, כי העיקרון המנחה בענייננו הינו עיקרון פומביות הדיון, שהוא עקרון חוקתי.
בית המשפט קבע כי לאור העובדה שהתיק התנהל בדלתים פתוחות, ופסק הדין התפרסם במספר אתרים משפטיים, ולא ניתן צו איסור פרסום כלשהו, - יש להתיר את העיון בתיק.
אמנם ניתן לסייג את זכות העיון מטעמים שהיו מביאים, למשל, מלכתחילה להורות על ניהול התביעה בדלתיים סגורות, והדבר לא נעשה קודם לכן מחמת שההצדקה לכך נוצרה בשלב מאוחר יותר, אלא שבית המשפט מצא, בנסיבות הענין, כי ההליך כולו התנהל בדלתיים פתוחות, ועיקרי טענות הצדדים והעובדות הרלבנטיות כבר פורסמו בפסק הדין, שהיה נגיש לכל דיכפין, וכי ולא נוצרה כל עובדה חדשה או לא נודעה כל עובדה חדשה שיצדיקו "סגירת הדלתיים" או איסור הפרסום דווקא עתה.
בית המשפט ציין כי המסקנה האמורה היתה מתחייבת גם אילולא היה למבקש ענין מיוחד לעיון בתיק. קל וחומר, כאשר מדובר ברצונו של עורך דין ללמוד מתיק אחר לצורך ניהול תיק שבטיפולו, שכבר הוכר כסיבה המצדיקה, כשלעצמה, היעתרות לבקשת העיון.
בקשה בת.א. 42687/03 בענין גיל נדל, עו"ד נ' פולדיאן יעקב ומנהל המכס ומע"מ (המבקש – בעצמו, פולדיאן – באמצעות עו"ד דורות, מנהל המכס – באמצעות טל בן משה, נציג היוהמ"ש)
נציין בהקשר זה גם את החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים, (בש"א 1632/06), שם חייב בית המשפט את רשות המכס למסור ליבואן מידע אודות סיווג מוצרים מיובאים, לרבות מוצרים שיובאו על ידי יבואנים מתחרים, תוך שדחה את טענת החסיון שנטענה על ידי רשות המכס. היבואן יוצג על ידי הח"מ, ובקשת רשות ערעור של רשות המכס על החלטה זאת עדין תלויה ועומדת.
לראש העמוד
11/05/07 3. גרעונות מכס, אגרות, והסדרי תשלומים - עדכון
עו"ד גיל נדל
בית המשפט פסק שוב – והפעם בערכאה גבוהה יותר (בית המשפט המחוזי בחיפה) – כי האגרה שתשולם בתביעה למתן סעד הצהרתי בדבר בטלות גרעונות מכס לא תחושב על פי גובה הגרעונות.
כידוע, על הגשת תביעה לסעד כספי משולמת אגרה בגובה 2.5% מסכום התביעה, בעוד שעל תביעה לסעד הצהרתי מוגשת אגרה בגובה מאות שקלים בודדים.
השאלה שהובאה לדיון בפני בית המשפט דנה ביבואן שהוצאו לו גירעונות והוא מבקש מבית המשפט סעד הצהרתי שיורה על ביטול הגירעונות, ובשלב הביניים הוא מפקיד ערבות בנקאית. האם במקרה זה תשולם אגרה לפי השווי הכספי של התביעה או לפי סעד הצהרתי?
בית המשפט קבע כי האגרה תחושב שלא על פי השווי הכספי של הגרעונות אלא כסעד הצהרתי. משמעות הדברים הינו חסכון כספי ניכר בתביעות על בטלות גרעונות גבוהים.
כבר הערנו בעבר כי מבחינה פרקטית, השאלה הנשאלת היא מה עדיף ליבואן – האם להפקיד ערבות בנקאית או לשלם את המס ולתבוע את השבתו? פרט לשיקולי האגרה ראוי לשקול גם את השיקולים הבאים: א. ערבות בנקאית משולמת כמקשה אחת, ואילו את תשלום המס ניתן לפרוס בהסדר תשלומים. ב. ערבות בנקאית אינה עוצרת את מרוץ ההצמדה והריבית ואילו הסדר תשלומים עוצר מרוץ זה. ג ביצוע הסדר תשלומים עשוי, פרקטית, להקל על ביטול קנס פיגורים.
בש"א 319/07 (ת.א. 1162/06) מעדני ים (סי פוד) אטלנטיק בע"מ נ' מדינת ישראל רשות המסים, החלטה מיום 22.10.07.
לראש העמוד
11/05/07 4. אחריות הנמל לנזקים למכולות - שני פסקי דין חדשים
עו"ד גיל נדל
שני פסקי דין שניתנו ביום אחד (15.10.07) על ידי שופטת בית משפט השלום בחיפה יוכלו לתת לנו מושג על אחריותו של הנמל לנזקים שנגרמו למכולות שנפרקו / הוטענו בו.
במקרה אחד דובר בתביעה של המוביל הימי בורכרד וסוכנו כנגד הנמל בגין נזקים שנגרמו לחמש מכולות (בחמישה אירועים שונים). במקרה השני דובר בתביעה של המוביל הימי Andrew weir shipping limited כנגד הנמל בגין נזק למכולה.
ככלל, פסק בית המשפט כי מעמדו של הנמל הינו כשל שומר שכר, שהרי ברור שהנמל מקבל תשלום עבור שירותי אחסנת המכולות בשטחו.
ואולם, אין די בקביעה שהנמל הינו שומר שכר, שכן קיימים שני מצבי אחריות של שומר שכר.
כאשר מטרת השמירה על הנכס היא המטרה העיקרית שלשמה נמסר הנכס לשומר, יהיה השומר אחראי לכל נזק לנכס, אלא אם כן הנזק נגרם עקב תוצאות שלא היה על השומר לחזותן מראש ושלא היה יכול למנוע את תוצאותיהן. לעומת זאת, כאשר מטרת השמירה על הנכס היא טפלה למטרה העיקרית של החזקת הנכס, נושא השומר באחריות מופחתת, והשומר פטור אם הנזק לנכס נגרם שלא עקב רשלנות השומר.
לאור העובדה שהנמל הינו הגוף האחראי על קבלת המכולות מן האוניות המובילות והעברתן אל בעלי הזכויות בהן עפ"י שטרי המטען מצא בית המשפט שאחריות הנמל הינה אחריות של שומר שכר "טפל" שמטרתו העיקרית אינה שמירה על המכולות אלא שינוע המכולות מנמלי ישראל לחו"ל ולהיפך, תוך שאחסנתן הינה חלק אינטגרלי מפעולת השינוע שלהן.
בהתאם לכך, היה על המובילים במקרים שלפנינו להוכיח את הנזק שנגרם להם ואת גובהו, ולאחר מכן היה הנטל עובר אל הנמל להוכיח כי לא התרשל בשמירה.
בחלק מהמקרים הצליח המוביל במשימתו, בצירוף "גמישות" מסוימת מצד בית המשפט (שניתן לבקר אותה). כך, למשל, במקרה אחד המוביל לא הביא עדים שיעידו על מצב המכולה בכל אחת מהתחנות (נמל, מסוף, רכבת וכו'), אך מנגד הסכים הנמל עוד בטרם ההליכים המשפטיים לשלם, כפשרה, סכום מסוים. בית המשפט קבע כי אם הנמל הציע כפשרה סכום מסוים, כנראה הגיע הנמל למסקנה כי חלק מהנזק נגרם כשהמכולה היתה בנמל, ועל כן פסק סכום זה לטובת המוביל.
במקרה אחד, ראה נציג המוביל את עצם גרימת הנזק למכולה בנמל, ובית המשפט קיבל את עדותו. גם באשר לגובה הנזק קיבל בית המשפט את עמדת המוביל, שכן הנמל לא חלק עליו.
במקרה נוסף, העיד נציג המוביל כי הוא ראה את המכולה כשהיא הפוכה בשטח הנמל. במצב זה קבע בית המשפט שעצם העובדה שהמכולה נראתה הפוכה בנמל מעיד בבירור על כך שקרה אירוע מסויים שגרם להתהפכות המכולה, וארוע זה נגרם ברשלנות הנמל.
במקרים אחרים דחה בית המשפט את תביעת המוביל, ששכן המוביל לא הביא עדים שיעידו היכן אירע הנזק, ולא הצליח לסתור את טענת הנמל שהנזק אירע למכולות שלא בזמן שאוחסנו בנמל.
ת.א. 7543/00 בורכרד ליינס נ' רשות הנמלים, ת.א. 6462/01 אנדרו וויר שיפינג נ' רשות הנמלים.
לראש העמוד
11/05/07 5. ההסכם עם הסוכן נחתם או לא נחתם?
עו"ד גיל נדל
כידוע, סכסוכים עיסקיים רבים נובעים מכך שלא גובש הסכם בכתב בין הצדדים, וכולם מתווכחים עם כולם על השאלה מה סוכם. אלא שלעיתים, גם כאשר קיים הסכם כתוב וחתום בין הצדדים, מנסה לעיתים אחד הצדדים, בצדק או שלא בצדק, שלא למלא את חיובו. אחת הטענות ה"קלאסיות" של הסרבן תהיה: "לא אני חתמתי על המסמך". האם טענה כזאת תתקבל?
פסק הדין שניתן לאחרונה על ידי בית משפט השלום בירושלים דן במקרה כזה. מדובר בסוכן מכס שנתן ליבואנית שירותי עמילות מכס, מתן אשראים ומימון, שירותי אחסנת סחורות, והובלה ושילוח בינלאומי. סוכן המכס דאג להחתים את היבואנית על הסכם, וגם החתים את מנהליה על ערבות אישית. היבואנית סירבה לשלם לסוכן המכס את התשלומים המגיעים לו, בצירוף הריבית שנקבעה בהסכם, וסוכן המכס נאלץ להגיש תביעה לבית המשפט לקבלת הכספים.
בין שאר טענותיה, טענה היבואנית כי ההסכם לא נחתם על ידה ולא על ידי המוסמכים מטעמה, וכי לא סופק מספר החתימות הדרוש על גבי ההסכם, וכי החותמת על ההסכם אינו החותמת שלה.
בית המשפט דחה את הטענות של היבואנית:
אשר לטענה כאילו אין מדובר בחותמת היבואנית, קבע בית המשפט קבע כי לא הובאה שום ראיה שהחותמת מזוייפת, ולכן אינו יכול לקבל טענה זאת.
אשר לענין ההרכב המחייב של החתימות, אמנם בית המשפט קיבל את עמדת היבואנית כי במועדים הרלבנטיים היה צורך בחותמת + שתי חתימות, ואולם בית המשפט מצא כי אחד המנהלים נהג לעיתים לחתום לבדו בצירוף חותמת החברה, וללא חתימה של מנהל נוסף.
בית המשפט כי נתן דגש משמעותי על העובדה שלסוכן המכס היו קשרים עסקיים טובים עם היבואנית, והכל התנהל באופן תקין במשך תקופה של כשלוש שנים. ועל כן, ובצירוף העובדה שאחד המנהלים נהג לחתום לבדו בצירוף חותמת החברה, קבע בית המשפט כי סוכן המכס סבר בתום לב שהכל תקין גם בעת החתימה על ההסכם ועל הערבות האישית.
ועוד הוסיף וקבע בית המשפט כי גם אם היתה חריגה כלשהי מסמכות או העדר הרשאה בכך שההסכם נחתם בחתימה אחת בלבד – הרי שסוכן המכס לא ידע על כך, ובנסיבות הענין לא היה עליו לדעת על החריגה.
חשוב לסייג את מסקנת פסק הדין לנסיבות המקרה. ניתן לתאר מצב הפוך שבו היה על הצד שטוען לאכיפת ההסכם לדעת שההסכם לא נחתם כהלכה, ואולם כאשר צדדים עובדים במשותף תקופה ארוכה, על בסיס מצגים מסויימים, לא יוכל אחד הצדדים, בדיעבד, ברצותו להתנגד לחיוב כספי, לטעון לפתע לקיומו של מצב אחר.
לראש העמוד
11/05/07 6. עונש מאסר בפועל לשני פקידים רשויים שהורשעו במתן שוחד לבודקי מכס
עו"ד גיל נדל
בית משפט השלום בחיפה פסק לאחרונה מאסר בפועל של עשרה חודשים מעלה של שני פקידים רשוייים שהורשעו בין היתר במתן שוחד לפקידי מכס (בית משפט השלום בחיפה, ת.פ. 1646/06)
מדובר בשני פקידים רשוייים שטיפלו בשחרור מכולות של יבואנים ישראליים ומהרשות הפלסטינית. הפקידים הרשויים קשרו קשר עם שני בודקי מכס, ובמסגרתו קיבלו הבודקים שוחד מהיבואנים בתמורה להעלמת עין מטובין מוברחים שונים. סכומי השוחד ששולמו לבודקי המכס היו בגובה אלפי שקלים לבודק, ואילו הפקידים הרשויים שילשלו לכיסם עשרות אלפי שקלים כל אחד.
לאחר שהתקיים משפט זוטא בנוגע לקבילות חלק מהראיות בתיק, הודו הפקידים הרשויים והורשעו בכל המיוחס להם בכתב האישום.
בית משפט גזר על אחד מהפקידים הרשויים עונש מאסר בפועל של שנים עשר חודשים, ואילו על הפקיד השני נגזר עונש מאסר בפועל של עשרה חודשים. כמו כן הוטל על כל אחד מהם עונש מאסר על תנאי, וכן קנס כספי בגובה 20,000 ₪.
בית המשפט הסביר כי העונש הראוי בגין שחיתות ציבורית הוא מאסר בפועל, וכי רק במקרים מיוחדים ניתן לחרוג מכלל זה ולהטיל מאסר שירוצה בעבודות שירות, דבר שלא נמצא הצדק לעשותו במקרה שלפנינו.
בית המשפט קבע כי הנאשמים מעלו באמון שניתן בשמשם כפקידים רשויים, וביצעו מעשים המלווים בתכנון מדוייק לעקיפת החוק לשם בצע כסף.
בית המשפט קבע כי פעילותם הבלתי חוקית של הנאשמים נמשכה חודשים ארוכים, והיא הופסקה בשל חשיפת הפרשה ולא בשל פעילות יזומה כלשהי של מי מהנאשמים. מכאן הסיק בית המשפט כי אלמלא נתפסו, היו הנאשמים ממשיכים במעשיהם תוך הסבת נזקים כלכליים למדינה, והתעשרותם בדרכי מרמה ושוחד.
בית המשפט קבע כי העבירות בהן הורשעו הנאשמים פגעו גם ביתר עמילי המכס, ביבואנים ובסוחרים, שפעלו כחוק, בכך שיצרו תחרות בלתי הוגנת בשוק בשל החשש להוזלת מחירי המוצרים בעקבות אי תשלום המס החוקי.
בשולי הדברים, חשוב לדעת אילו צעדים ננקטו כנגד בודקי המכס, והאם הוגש נגדם כתב אישום. בפסק הדין אין כל התייחסות ולענין זה. בשם השקיפות השלטונית, ולמען אינטרס הציבור בכללותו, ראוי שרשות המסים תעדכן את הציבור בענין זה.
לראש העמוד
11/05/07 7. ארגון המכס העולמי: "גם לנו קשה להקפיד על אחידות ביישום השיטה ההרמונית"
ציבור היבואנים וסוכני המכס מלין פעמים רבות, בצדק או שלא בצדק, על קיומה של "מדינת אשדוד", "מדינת חיפה" ו"מדינת לוד", בהתאם למדיניות המיושמת על ידי בית מכס כזה או אחר בנוגע לסוגיות מכסיות.
כנס שאורגן בחודש ספטמבר 2007 על ידי ארגון המכס העולמי (WCO), זה המופקד על השיטה ההרמונית לסיווג טובין, ושעו"ד נדל השתתף בו, נגע, בית היתר, בשאלה – UNIFORM APPLICATION – IS IT WISHFUL THINKING. התשובה, מסתבר, אינה מלבבת. לא רק שארגון המכס העולמי אינו יכול, יתכן שהוא גם לא רוצה. לשאלות המשתתפים בדבר הגדלת כמות הישיבות העוסקות בענייני סיווג, פרסום רב יותר של החלטות, התערבות בהחלטות של רשויות מכס מדינתיות, ועוד – התקבלה תשובה אחידה, פחות או יותר, בסגנון של "אין תקציב", "זה חורג מסמכותנו", וכיו"ב.
בשיחה מאחורי הקלעים של עו"ד נדל עם אחד מהדוברים מטעם ארגון המכס העולמי, הסכים הדובר להתערב בהחלטות של רשויות מכס מדיניתיות, אם יתברר שהן בלתי סבירות. הקשבנו בקשב רב, רשמנו לעצמנו, ונבחן בעתיד.
מה שיוצא מכל זה הוא שהכדור חוזר למגרש המדינתי. ומי שאינו שבע רצון מהחלטת רשות המכס המדינתית מוזמן לפנות לבתי המשפט. כנראה שרק הם יוכלו לספק את הסחורה בעתיד הנראה לעין.
לראש העמוד
11/05/07 8. מה חדש במשרדנו
*** קשרים עם משרדי עורכי דין באירופה ובארה"ב
לאחרונה יצר משרדנו קשרי שיתוף פעולה עם משרדי עורכי דין העוסקים בתחום היבוא והיצוא בארה"ב ובקהילייה האירופית. משרדים אלו מעניקים שירותי משלימים ללקוחות משרדנו בכל הנוגע לדיני סחר חוץ במדינות היעד.
*** ביטול גרעונות (1)
רשות המכס ביטלה את רובם המכריע של גרעונות שהוצאו ליבואן טקסטיל (בדים), לקוח המשרד, וקיבלה את עמדת היבואן בדבר העדר תשתית עובדתית מספקת (בדיקות מעבדה) להוצאת הגרעונות.
*** ביטול גרעונות (2)
רשות המכס קיבלה את פנייתו של יבואן מזון, לקוח המשרד, לפי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים וביטלה גרעונות בסכום של כ – 150,000 ₪.
*** ועדת היבוא
ועדת היבוא קיבלה לאחרונה את פנייתו של משרדנו בשם לקוח פלסטיני, והמירה את העבירה באזהרה, ללא תשלום כופר כסף.
*** בתי משפט (1)
לאחרונה ניתנה על ידי בית משפט השלום בתל אביב החלטה עקרונית המאפשרת לציבור לעיין בתיק מכס שהתנהל בדלתיים פתוחות. הבקשה הוגשה על ידי משרדנו. הפרטים המלאים – בגליון זה (מאמר מס' 2)
*** בתי משפט (2)
בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל את עמדת לקוח משרדנו, חברת גמל שריד, בתביעה שהוגשה על ידי משרדנו, ודחה את בקשתה של הנתבעת, חברת בי מטאל, לסילוק התביעה על הסף, תוך חיוב הנתבעת בהוצאות.
*** היטל היצף
הוועדה המייעצת קיבלה את עמדת לקוח משרדנו, חברת גמל שריד, והמליצה על היטל היצף בגובה 118% על יבוא דיסקיות השחזה מסין.
*** הרצאות
עו"ד גיל נדל הרצה לאחרונה בשני ימי עיון שערך מכון היצוא, בנושאים "יצוא לארה"ב" ו - "טיפים לעבודה מול המכס". ימי העיון זכו להערכות משוב גבוהות.
כמו כן הרצה עו"ד נדל בכנס לקוחות של חברת מעין (סוכני מכס ומשלחים בינלאומיים), ובקורס משלחים של לשכת המסחר בתל אביב ולשכת המסחר בחיפה.
לראש העמוד
עדכוני מכס ורגולציה
