פסק דין
מדובר בתביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעת למתן צו הצהרתי הקובע כי, הטובין התפוסים על ידי הנתבעת הינם ארגזי עץ המותרים ביבוא ולמתן צו עשה לתובעת לשחרר את הטובין שנתפסו על ידה.
בכתב תביעתה ציינה התובעת,בין היתר, כדלקמן:
התובעת הינה חברה בע"מ העוסקת בין היתר בייצור , השכרה ושיווק של מכונות משחקי וידאו אלקטרוניים.
במהלך חודש 12/02 ייבאה התובעת ארגזי עץ, המשמשים את התובעת בבניית משחקים אלקטרוניים לילדים, אותם משווקת התובעת, בין היתר, בקניונים ומרכזים מסחריים. הטובין הגיעו לארץ ביום 21/12/02.
בגין יבואם של ארגזי העץ האמורים, קיבלה התובעת מאת מנהל מחוז ת"א והמרכז, במשרד המסחר והתעשיה , מר זמיר חייט, היתר יבוא חד פעמי לייבא את ארגזי העץ , ללא קיום התנאי המפורט לצידם של הטובין.
עם הגיעו של משלוח הטובין לארץ, בוצעה בו בדיקה פיזית על ידי הנתבעת ולאחר הבדיקה, קבעה הנתבעת כי המשלוח מכיל מכונות מזל ולא ארגזי עץ, כפי שהוצהר לעיל ומשכך נתפסו הטובין על ידי הנתבעת ביום 13/3/03, והנתבעת מחזיקה בטובין עד עצם היום הזה.
על אף טענות הנתבעת בנושא באשר לסיווג הטובין, עסקינן ב 95 ארגזי עץ משומשים, ריקים לחלוטין , אשר בחלקם זרוקים חוטים ופסולת אחרת, שאין להם שייכות לטובין, ואין להגדירם כמכונות מזל או חלקי מכונות מזל.
מטרת התובעת בהבאת ארגזים ארצה, הייתה להתקין בהם משחקי וידאו אלקטרוניים, כדוגמת משחקים הפועלים בקניונים ובמרכזי בידור המופעלים באמצעות מטבע או אסימון ולא היה לה כל כוונה להרכיב מכונות מזל כאלה או אחרות.
הנתבעת מצידה טענה בכתב הגנתה, בין היתר, כדלקמן:
ככל הידוע , מר גיגי חיים, המשמש כמנכ"ל התובעת, שימש בעבר כמנכ"ל/דירקטור/בעל מניות, בחברת טרמינל תעשיות אלקטרוניקה בע"מ, אשר בין יתר עיסוקיה השונים, כפי שעולה מניסיון העבר, ייבאה משחקי מזל וחלקים מהם , בניגוד לדין.
בענייננו, אין מדובר בארגזי עץ אלא ב"קבינטים" ששימשו כחלקי מכונות מזל, אשר הובאו ארצה עם חיווט חשמלי.
ההיתר אותו צירפה התובעת , נספח א' לכתב התביעה, שניתן לתובעת ביום 31/12/03 מאת משרד התעשיה והמסחר, הינו היתר לייבא את הטובין ללא קיום תנאי ואותו היתר, פטר את היבואן מחובת המצאת אישור מכון התקנים.
התובעת הפרה את תנאי ההיתר, בשעה שייבאה את "הקבינטים" , כאשר היה בהם חיווט חשמלי , בניגוד לאמור בהיתר.
מבדיקה פיזית שבוצעה במשלוח הטובין, נתגלו כאמור "קבינטים" למכונות מזל, אשר כניסתם ארצה נאסרה במשלוח של יבואן אחר ואותם "קבינטים" שנתפסו בעבר והוחזרו לחו"ל , חזרו ארצה בניגוד לחוק, באמצעות התובעת, כאשר עליהם מודבקות תעודות עיכוב מקוריות, אותן הדביקו עובדי המכס ביבוא הראשון, שהוחזר לחו"ל.
לשימוש העתידי האפשרי בטובין, אין כל רלוונטיות והנתון היחידי אותו יש לבדוק, בעת בחינת הטובין, הינו טיבם ואופיים של הטובין בעת הייבוא ובנסיבות עניינו יש לקבוע, כי "הקבינטים" שנתפסו והוגדרו על ידי התובעת כארגזי עץ, הינם בפועל חלקים של משחקי מזל והם אסורים בייבוא.
עצם העובדה שבין 95 הארגזים שנתפסו, נמצאו שלושה ארגזים, אשר הינם מכונות משחק המותרות בייבוא, אינה יכולה להשליך על חוקיות יבוא יתר הארגזים המהווים חלקים למכונות מזל וגם בכל הנוגע לשלושת הארגזים המהווים מכונות משחק, פעלה הנתבעת כדין בתפיסתם , מאחר וגם אותם שלושת ארגזים , אינם ממלאים אחרי תנאי הפטור הקובע, כי ארגזי העץ יהיה ללא קשר חשמלי ובשלושת מכונות המשחק שיובאו, נמצא חיווט חשמלי.
במהלך הדיון בפני, נחקרו המומחה שהגיש חוות דעת מטעם מטעם התובעת, מר חיים שחק, מנהל התובעת מר חיים גיגי, וכן נחקר מר אנדריי רפופורט , אשר הגיש מטעם הנתבעת חוות דעת ותצהיר.
לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שהונחו בפני, הגעתי למסקנות כדלקמן:
שלושת מכונות המשחק שנתפסו –
במהלך הדיונים בפני, הוסכם על כך, שבין הטובין שנתפסו על ידי הנתבעת, נמצאו 92 יחידות, שבעיקרן עשויות עץ, (להלן :"היחידות") אשר המחלוקת לגביהן , כפי שיפורט לעיל, הינה האם הן מהוות חלקי מכונות מזל וכן נמצאו בין הטובין 3 מכונות נוספות, אשר לגביהן אין מחלוקת, שהן מכונות משחק ואינן מהוות מכונות מזל.
בסיכומיה טענה התובעת כי לאור העובדה, שאין מחלוקת על כך, ששלושת מכונות המשחק מותרות ביבוא, הרי שהנתבעת ממשיכה לעכב אותן, שלא כדין.
לדבריה, ניתן היה להידבר עם התובעת ולפעול על מנת שהתובעת תסיר את החלקים האסורים, כך שלפחות מכונות אלה ישוחררו מידי הנתבעת ויוחזרו לתובעת.
ב"כ הנתבעת מצידה טענה, כי כלל הטובין יובאו בניגוד להיתר בגין כך, שכללו חיווט חשמלי, בניגוד לאמור בהיתר ולפיכך, גם עיכובן של מכונות המשחק נעשה כדין.
במהלך הדיון שבפני הוסכם, כי המכונות הנראות בת/7, הינן שתיים ממכונות המשחק ובחקירתו בפני, הסכים המומחה מטעם התובעת, מר שחק, כי בכלל הטובין שנמצאו, נראה חיווט חשמלי, (עמ' 9 שורות 8-12).
עיון בהיתר היבוא שניתן לתובעת וצורף נספח א' לתצהירו של מר גיגי, אשר באמצעותו יובאו כלל הטובין שבמשלוח מעלה, כי באותו היתר, צוין כדלקמן:
"נימוק להיתר : ארגזי עץ ללא קשר חשמלי ".
בנסיבות אלה יש לקבוע, שלוש מכונות המשחק היו חלק מכלל הטובין שנמצא בו חיווט חשמלי ולפיכך, הן הובאו ארצה בניגוד להיתר ולכן נתפסו על ידי הנתבעת כדין.
בשולי הדברים יוער, כי בעדותו בפני, מיום 11/10/05, הודה הנציג מטעם הנתבעת כי בעבר הוצעה ע"י הנתבעת הצעה ולפיה, יורד החיווט החשמלי משלוש המכונות ואז ניתן יהיה לייבאם ובנסיבות אלה, אעיר, כי על אף העובדה שהטובין יובאו בניגוד להיתר ולאור העובדה שבמאמץ קל ניתן להכשיר את הטובין ולהתאימו להיתר, טוב ייעשו הצדדים אם יבואו ביניהם בדברים, בדרך שתאפשר את שחרור שלושת מכונות המשחק.
למען הסר ספק, אין באמור לעיל כדי לקבוע כי הטובין האמורים נתפסו שלא כדין ומשנתפסו כדין לאחר שהובאו בניגוד להיתר, יש לדחות את טענות התובעת, בענין שלושת מכונות המשחק, כפי שהוצגו בכתב התביעה ובסיכומי התובעת.
האם 92 היחידות שנתפסו הינן חלקי מכונות מזל? -
סעיף 2 (ב) לצו המכס (הסדרת יבוא) התשמ"ז 1986, [להלן:"צו המכס (הסדרת יבוא") ] קובע כי הטובין המפורטים בתוספת השניה לצו, אסורים בייבוא לישראל.
עיון בתוספת השניה לצו המכס (הסדרת יבוא) מעלה, כי בפרט 95.04 לתוספת השניה, מצוין כדלקמן: "משחקי מזל או חלק מהם, כמוגדר בסעיף 224 לחוק העונשין התשל"ז-1977."
מתוך האמור לעיל עולה כי, משחקי מזל או חלק מהם אסורים ביבוא לישראל.
בסיכומיה טענה התובעת, כי יש לבחון את 92 היחידות שנתפסו ע"י הנתבעת בעת הגיעם למכס ואין רלוונטיות לשאלה, לאיזו מטרה יוצרו הטובין.
לטענת התובעת, בחינת טיבן ואופיין של היחידות, בעת הגעתן לארץ מלמדת, כי בשום אופן לא ניתן להגדירן כחלקי מכונות מזל, בין היתר, בשל כך , שבצורה שבה יובאו, יש לראות בהן כארגזי עץ, שניתן לעשות בהם מספר שימושים.
לשיטתה של התובעת, בסיכומיה, אין ביחידות שנתפסו אף סממן המלמד שמדובר במכונות מזל,
וכי זה יעודן.
במהלך הדיון הסכים מומחה התובעת, מר שחק לכך , שחלקים של מכונות מזל, הינם אסורים.
ביבוא, (עמ' 11 שורות 10, 11 ),ובנסיבות העניין, לאור קביעה זו ולאור טענות התובעת והנתבעת בסיכומיהן, יש לקבוע כי הסוגיה המרכזית השנויה במחלוקת בין הצדדים , הינה, האם היחידות שיובאו על ידי התובעת, הינן חלקי מכונות מזל , אם לאו.
במהלך הדיון בפני, טען המומחה מטעם התובעת , מר שחק, כי אין לו מומחיות במכונות מזל ומתוך האמור לעיל, עולה ספק ממשי באשר למשקל שיש ליתן לחוות דעתו, בכל הנוגע לשאלה, האם היחידות נשוא דיוננו, הינן אכן חלקי מכונות מזל אם לאו.
בניגוד להודאתו של מומחה התובעת, כי אינו בקיא בנושא מכונות המזל, ציין מומחה הנתבעת כי מאז שנת 1999 הוא אחראי מטעם בית המכס באשדוד, על נושא מכונות המזל.
בחוות דעתו ציין המומחה מטעם הנתבעת כדלקמן:
"3. ניתוח הטובין
אפשר לקבוע בוודאות כמעט מוחלטת שהטובין (הקבינטים) שימשו כחלקי מכונות מזל לפי ההגדרה בחוק הישראלי (למרות שבאנגליה שנהנית מחקיקה אחרת הן מוגדרות כמכונות שעשוע/AMUSEMENT MACHINES )כיצד הגעתי למסקנה הזאת?
ובכן למכונות הללו יש בחלק הקדמי שלהן, בצידו השמאלי מגשי רוחב ועמוק לקבלת כספי הזכייה, מגש שמאופיין (בגודלו ובצורתו) למכונות מזל.
יש כמה סוגי מגשים כאלה (פנימיים וחיצוניים) וזה אחד מהם. כיום בונים מגשים לכל רוחב המכונה אולם לקבינטים נשוא חוות הדעת הזאת מאפיינים של מכונות מזל ישנות, מתחילת ואמצע שנות ה – 90 של המאה הקודמת.
במכונות מזל (להבדיל ממכונות פקמן, אופנועים או משחקי שעשוע אחרים תמימים) דרוש מגש כסף גדול ועמוק על מנת שבעת הזכייה (וקבלתה בתוך המגש) הכסף לא יתפזר לכל הצדדים. יתרה מזאת, המגש במכונות מזל צריך להיות מספיק רחב ועמוק על מנת להכיל את הזכייה הגדולה שקיימת במכונות מזל מסוימות (JACKPOT) , מקרה בו זוכים בכל כספי המכונה והיא מתרוקנת מהכסף אל תוך המגש.
להבדיל ממכונות המזל הללו, מכונות שעשוע "רגילות" (ותמימות) אינן מצוידות במגש כזה מפני שאין זכייה והכסף אינו נופל אל תוך המגש. לכן, במכונות כאלה מותקן בדרך כלל פתח בצורת חריץ שמאפשר את קבלת המטבע או את האסימון שהוכנס למשחק ומסיבה זאת או אחרת צריך לצאת בחזרה.
אלמנט נוסף שמצביע על היותם של הקבינטים חלקי מכונות מזל הינו מספר הכפתורים הרב בחזית המכונה, כפתורים בעלי פונקציות שונות : בדרך כלל בצד ימין נמצא הכפתור START GAMBLE (להתחיל להמר) או STATT , בצד שמאל נמצא הכפתור לביטול הפעולה (CANCEL), באמצע נמצאים כפתורים שמאפשרים שליטה על גלגלי מכונות המזל. כפתורים נוספים (אם ישנם) משמשים אפשרויות שונות כדון הכפלת ההימור ובחירת שיטת ההימור וכולי".
מתוך דבריו אלה של המומחה מטעם הנתבעת בחוות דעתו עולה, כי לשיטתו של המומחה, שימשו היחידות שנתפסו על ידי הנתבעת, כמכונות מזל , בשל כך שלמכונות שנתפסו יש בחלקן הקדמי, בצידן השמאלי, מגשי רוחב ועומק לקבלת כספי זכייה מרובים, ומגש זה מאפיין מכונות המשמשות למשחקי מזל אסורים, כמפורט בסעיף 221 לחוק העונשין תשל"ז-1977.
כן ציין המומחה בתצהירו, כי במכונות מזל, להבדיל ממשחקי שעשוע אחרים, דרוש מגש כסף עמוק, על מנת שבעת הזכייה, הכסף לא יתפזר לצדדים ולשיטתו, מכונות שעשוע רגילות, אינן מצוידות במגש כזה משום שאין זכייה והכסף אינו נופל לאותו מגש. לשיטתו, באותן מכונות מותקן בדר"כ פתח עם חריץ לקבלת מטבע או אסימון שהוכנס למשחק.
לשיטת המומחה, אלמנט נוסף שמצביע על היותם של הטובין חלקי מכונות מזל, הינו מס' הכפתורים הרב בחזית המכונה, כפתורים בעלי פונקציות שונות .
במהלך עדותו בפני, העיד המומחה מטעם הנתבעת, כדלקמן:
"ש: למה אתה מתכוון?
ת: כשהמכונה היא מושלמת וכשאתה רואה את המכונה וכשאתה רואה גם את הארגז , במכונות האלה, בחלק הקדמי בצידו השמאלי יש מגש. הוא קיים כאשר מדובר בחלק וגם כאשר מדובר במכונה שלמה, [ פרוטוקול דיון מיום 11/10/05 עמ' 26 שורות 6-9].
ש: האם יש מכונות משחק שיש להם מגש?
ת: לא כזה.
ש: האם יש מכונות משחק שיש להם כפתורים?
ת: בוודאי, אך לא בצורה כזאת" . [ פרוטוקול דיון מיום 11/10/05 עמ' 26 שורות 18-21].
עיון בדבריו של מומחה הנתבעת מעלה כי, בדבריו בבית המשפט חזר המומחה על הטענות שהציג בתצהירו ולפיהן , האבחנה המרכזית בין מכונות מזל אסורות ביבוא לבין מכונות משחק מותרות בייבוא, הינו בעיקרו במגש העמוק שקיים במכונות המזל ואינו קיים במכונות המשחק,וכן בצורת הכפתורים.
זאת ועוד, בדבריו הפנה המומחה לתמונה , ת/5, וסימן על גבי ת/5, את מגש הכסף העמוק, המצוי במכונה.
עיון בת/5 מעלה, כי אכן בתחתית המכונה, מסומן בעיגול , נראה מגש כסף עמוק, הנחזה להיות מגש לריקון כסף.
זאת ועוד, עיון בתבנית הכפתורים המצויים על גבי המכונה המצולמת בת/5, (ובמכונות המצולמות בתמ/1 עד תמ/3), מעלה כי במכונות אלה ישנה שורת כפתורים בחזית המכונה ותבנית כפתורים זו, דומה לתבנית הכפתורים המצולמת בתמ/13, אשר עליה העיד המומחה בעדות שנשמעה כמהימנה, כי היא מובאת מתוך קטלוג של מכונות מזל, (עמ' 27 שורות 26, 28).
יצוין כי עדותו של המומחה מטעם הנתבעת בפני, בכל האמור לעיל, נשמעה עניינית ומקצועית , ובנסיבות אלה, קיבלתי את גרסתו בעניין.
מתוך האמור לעיל עולה, כי ב"יחידות" שנתפסו נמצאו שני פריטים יחודיים למכונות מזל, אשר אינם מצויים במכונות משחק מותרות לייבוא, ואותם פריטים הם, מגש עמוק לריקון כסף ותבנית כפתורים בחזית המכונה. בנסיבות האמורות לעיל ניתן לקבוע, כי 92 יחידות מתוך 95 הארגזים שנתפסו על ידי הנתבעת , שימשו בעבר כמכונות מזל, אשר היו בהן רכיבים נוספים, שפורקו ולאחר שפורקו מהן אותם רכיבים נוספים, כגון המסך ורכיבים אלקטרוניים נוספים, יש להגדירם היום כחלקי מכונות מזל בלבד ולא ניתן להגדירם בכל הגדרה אחרת.
זאת ועוד, לעובדת היות 92 "היחידות" שנתפסו חלקי מכונות מזל , ניתן למצוא מס' לא מבוטל של חיזוקים.
כך לדוגמא, ציין המומחה מטעם הנתבעת , בעמ' 4 לחוות הדעת, כדלקמן:
"בחלקם האחורי הפנימי של חלק מהקבינטים נמצאת דבוקה המדבקה של היצרן, של החברה שיצרה את הקבינט ( ואת המכונה כולה) . ראה תמ/5.
ובכן, לא מדובר בשם אלמוני אלא באחת מהחברות הגדולות באירופה (אם לא הגדולה שבהן), הלא היא BARCREST האנגלית שמתמחה ביצור מכונות מזל ( כהגדרת החוק הישראל). (ראה מדבקה)
מתוך האמור בחוות הדעת עולה, כי על פי גרסתו של המומחה, בחלקם האחורי של חלק מ"היחידות" שנתפסו, נמצא שמו של יצרן, אשר מתמחה בייצור מכונות מזל.
במהלך הדיונים שבפני, בהתייחסו לאותה חברה, ציין המומחה כי על פי ידיעתו, החברה האמורה, חברת BARCREST, מייצרת אך ורק מכונות מזל ואינה מיצרת מכונות אחרות או כדבריו :
"ש: שאלתי אם לברקרסט יש רק מכונות מזל ואתה ענית בהחלטיות שלברקרסט יש אך ורק מכונות מזל.
ת: לפי מה שאני יודע, כן. " , (עמ' 28 שורות 9-11 לפרוט').
דבריו אלה של המומחה למכונות מזל מטעם הנתבעת, לא נסתרו בכל חוות דעת נגדית או בכל ראיה אחרת, ומתוך דבריו שנשמעו כמקצועיים, ניתן לקבוע, כי 92 "היחידות" שיובאו, יוצרו על ידי יצרן המייצר מכונות מזל בלבד ולאחר שהופרדו מהם מס' פריטים, יש להגדירן כחלקי מכונות מזל האסורים ביבוא.
יוער לעניין זה, כי המומחה מטעם הנתבעת, אף טרח וצירף מתוך אתר האינטרנט של חב' BARCREST, תמונות מהן עולה, כי מוצרי החברה הינם משחקי מזל, (תמ/11 ותמ/13), (ראה לענין זה עדותו של המומחה בעמ' 27 לפרוטוקול).
לא זאת אף זאת, בסעיף 11 לתצהירו של מר אנדריי רפפורט, המומחה מטעם הנתבעת, ציין המומחה כדלקמן:
"מאז כניסת הטובין לארץ, נתפסו מטענים נוספים שיובאו ע"י התובע, מדובר במטענים אסורים ביבוא, ולהלן כמה מהאירועים הבולטים שבהם:
1. תיק מס' 820402519 מיום 8.3.04 – בבדיקה פיזית שנערכה לטובין שיובאו במכולה מס' ZCSU814461 העלתה כי במשלוח יובאו 8 שולחנות ביליארד בהם הוסלקו מכונות מזל אסורות ביבוא. הטובין נתפסו והוחרמו באישור בדבר תפיסה מס' – 239297.
לתצהירי מצורפות תמונות שצולמו בעת הבדיקה של מכולה זו ומסומנות נספחים ט1 – ט5 בהתאמה.
2. תיק מס' 820309243 מיום 26.10.03 – בבדיקה פיזית שנערכה לטובין ברשימון מס' 322299777 העלתה כי במשלוח יובאו 25 קרטונים המכילים חלקי מכונות מזל כגון לוחות, כרטיסים, מגשים למכונות מזל האסורים ביבוא. הטובין נתפסו והוחרמו באישור בדבר תפיסה מס' – 259577.
3. תיק מס' 820403327 מיום 4.4.04 – בבדיקה פיזית שנערכה לטובין שיובאו במכולה מס' CAXV411570 העלתה כי במשלוח יובאו חלקי מכונות מזל שהוסלקו בשולחנות ביליאריד. הטובין נתפסו והוחרמו באישור תפיסה מס' – 239332.
רצ"ב אישור מאגף המכס והמע"מ המעידים על קיומם של תיקים אלו – נספח י'. "
בנוסף, בחקירתו ציין העד, מר רפפורט מטעם התובעת, כדלקמן:
"ת: אם הייתי יודע שהוא ייבא, הייתי מגיש כתב אישום.אני מחזיק בידי רשומון 3222299777 שבו ג.ח. פארק השקעות מצהיר, שהוא הביא חלקי פלסטיק. במשלוח נתגלו גלגלים למכונות מזל, מגשים למכונות מזל. "( עמ' 22 שורות 22-25 לפרוט' מיום 11/10/05)
דבריו אלה של העד מטעם הנתבעת, כפי שצוטטו אשר גובו ברשימון יבוא, נ/1, לא נסתרו ולעניין זה יוער, כי לא מצאתי פסול בכך שאותו אדם מטעם הנתבעת הגיש גם תצהיר וגם חוות דעת מומחה.
זאת ועוד, במהלך חקירתו של מנהל התובעת, מר חיים גיגי, ציין העד כדלקמן:
"לשאלת בית המשפט, בתוך המשלוח שלא הזמנתי ושנשלח אלי, היו גם שולחנות בליארד. בתוך השולחנות הביליארד היו חלקי מכונות מזל. אני מבהיר שלא הזמנתי את המכונות . אני יודע על העובדות מתוך זה שאתם אמרתם לי. " (עמ' 15 שורות 23-25 לפרוט').
כן העיד מר גיגי, מנהל התובעת, כדלקמן:
ש: שאלתי לגבי משלוח נוסף ב 4/04 שגם נתפס והוחרם על ידי המכס ושוב היו חלקים של מכונות מזל שהוסתרו בתוך שולחנות ביליארד.
ת: לא ידוע לי.
(עמ' 15 שורות 19-21 לפרוט')
מתוך דבריו אלה של מנהל התובעת עולה, כי הוא עצמו אינו יכול לשלול הטענה שבחודש 4/04, נתפס והוחרם על ידי המכס מטען שנשלח אליו ובו חלקים של מכונות מזל ובדבריו הוא מאשר שנשלחו אליו במועד כלשהו שולחנות "ביליארד" אשר בתוכם היו חלקי מכונות מזל, אך לדבריו, הוא עצמו לא הזמין את המכונות.
טענותיו אלו של מנהל התובעת, נשמעו כבלתי סבירות ולא ניתן היה לקבלן ומתוך כך יש לקבוע, כי במשלוחים שנשלחו בשנים האחרונות לתובעת, נמצאו חלקי מכונות מזל שניתן היה להסליקם בתוך מכונות "ביליארד" ובתוך קרטונים. עובדה זו רק תחזק את החשש, שחלקים אלה היו אמורים לשמש כהשלמה ל"יחידות", שנתפסו על ידי התובעת , נשוא דיוננו, וחשש זה יחזק את המסקנה, שאותן "יחידות" שנתפסו, היו בפועל חלקי מכונות מזל שבתוספת לחלקים נוספים,היו אמורות להיות מושלמות למכונות מזל שלמות.
ואם בכל האמור לעיל לא די, ראוי לציין, כי כל המכונות שנתפסו , נמצאו חוטי חשמל, (ראה תמונות ת/1 עד ת/7 ותמ/1 ותמ/2 שצורפו לחוות דעת התובעת).
עיון בהיתר היבוא מיום 31/12/02, שצורף לתצהירו של נציג מנהל התובעת, מר גיגי, אשר באמצעותו הובאו כל הטובין, (סעיף 3 לתצהירו של מר בן גיגי), מעלה כאמור, כי באותו היתר, צוין כי ההיתר מתייחס ל"ארגזי עץ ללא קשר חשמלי" ובנסיבות האמורות לעיל ניתן לקבוע, כי כלל הטובין שיובאו על ידי התובעת יובאו בניגוד לאמור בהיתר, ולפיכך יובאו שלא כדין.
נטל הראיה
סעיף 229 לפקודת המכס מציין כדלקמן:
"נתעוררה שאלה באישום –מכס , או בהליך לפי סעיף 192 להחזרת אוניה, כלי –הובלה או טובין שנתפסו על ידי פקיד מכס, אם המכס על טובין שולם או לא, או אם טובין יובאו לישראל או יוצאו ממנה, או הובלו לאורך החוף , או נפרקו או הוטענו כדין, חובת הראיה שהמכס שולם או שהעשיה בטובין כאמור הייתה כדין, תחול באישום –מכס על הנאשם ובהליך כאמור – על התובע".
מתוך האמור בסעיף 229 לפקודת המכס עולה, כי נטל הראייה בענייננו,מוטל על התובעת ועליה להוכיח,כי הטובין האמורים, אינם חלקי מכונות מזל האסורים ביבוא.
יוער לעניין זה , כי הראיות שהובאו על ידי התובעת כללו בעיקרן את תצהירו של מר גיגי ואת חוות דעתו של המומחה מטעמה, אשר כאמור הודה כי אינו מומחה למכונות מזל.
במהלך החקירה בפני, העיד מר גיגי , לא ראה את משלוח שנתפס על ידי הנתבעת ותצהירו ניתן על בסיס הסתמכות על דברים שנמסרו לו ע"י ספק הטובין, (עמ' 13 שורות 26 עד עמ' 14 שורה 2) ובנסיבות אלה, ניתן לומר, כי עדותו של מר גיגי, בכל הנוגע לצורת הטובין שנתפסו ואופיים, הינה עדות שמיעה שאין להתירה.
זאת ועוד, עדותו של מר גיגי לא נתמכה בכל ראיה אובייקטיבית ממשית, טענותיו בדבר משלוח שנשלח אליו בלא שהוזמן , נמצאו כבלתי סבירות וככלל, לא ניתן היה לקבל את גרסתו בכל הנוגע לטובין.
זאת ועוד, מתוך כלל הראיות שהוצגו עד כה, עולה כי מר גיגי היה מעורב בעבר ביבוא חלקי מכונות מזל , ועובדה תחזק את החשש שאין לקבל גרסתו בעניין הטובין.
בנסיבות אלה, ניתן לקבוע, כי התובעת לא הצליחה להרים את נטל הראיה המוטל עליה להוכיח טענותיה.
לא למותר לציין לעניין זה, כי גם אם הייתי מגיע למסקנה שנטל הראיה בתיק זה, מוטל על הנתבעת, עדיין ניתן היה לומר, לאור כל שפורט לעיל, כי הנתבעת עצמה הצליחה להוכיח כי ה"יחידות" שנתפסו הינן חלקי מכונות מזל האסורים ביבוא.
מתוך כלל האמור לעיל, יש לקבוע, כי 92 היחידות שבעניינן קיימת מחלוקת, אם הן חלקי מכונות מזל, הינן אכן "חלקי מכונות מזל", כהגדרת פריט 95.04 לתוספת השניה לצו המכס
( הסדרת יבוא) ולפיכך, הינן אסורות ביבוא ונתפסו על ידי הנתבעת כדין.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל אני קובע, כי כלל הטובין שהובאו על ידי התובעת ונתפסו על ידי הנתבעת, נתפסו כדין ולפיכך, אני דוחה את טענות התובעת, שבכתב התביעה.
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 6,000 ₪, בתוספת מע"מ.
ניתן היום כ"ב בניסן, תשס"ו (20 באפריל 2006) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי ב"ש.
א. חזק, שופט
לראש העמוד
עדכוני מכס ורגולציה
