פסק דין
1. זוהי תובענה על סך של 83,997 ש"ח, שעניינה דרישה להחזר תשלומי מכס אשר שולמו לנתבעת מס' 1.
רקע עובדתי:
2. התובעת הינה חברה בע"מ העוסקת, בין היתר, בשיווק ממרחי אנשובי בשפופרות, המיוצרים ע"י חברת "Nestle" האיטלקית.
3. הנתבעת מס' 1 הינה מדינת ישראל – אגף המכס והמע"מ, המוסמך לקבוע מיסי יבוא.
4. הנתבעת מס' 2 הינה חברה בע"מ אשר פועלת כעמיל מכס.
(להלן: "מנטפילד").
5. התובעת שחררה מן המכס בשנת 1998 טובין באמצעות מנטפילד, אשר היוו אנשובי בשפופרות תחת סיווג הפרט 2020-16.04 לצו תעריף המכס בלא שתחוייב במס.
(להלן: "הטובין").
6. לאחר שחרור הטובין, החליטה הנתבעת מס' 1 לסווגם בפרט 2090-16.04 – וחייבה את התובעת במס בשעור 13% מערך הסחורה.
7. ביום 22.5.02 הוצאה ע"י הנתבעת מס' 1 הודעת חיוב על גירעון בדמי מכס בסך של 136.891 ₪.
8. התובעת חולקת על סיווג הסחורה הנכון – וכן טוענת היא לרשלנות מנטפילד אשר הורתה לה לשחרר הטובין ללא דמי מכס.
9. התובעת פנתה למכס בהשגות בתאריכים 6.8.02 ו-14.10.02 לועדת מיסים אזורית ולוועדת מיסים עקיפים עליונה – אך אלה דחו פרשנותה לסיווג דנן, ולאחר השמדת חלק מן הסחורה – נותר על כנו חיוב בסך של 83.997 ₪, אשר שולם ע"י התובעת ביום 31.3.03 ואשר את החזרו דורשת היא בתובענה אשר בפנינו.
דיון
סיווג הטובין
10. השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים הינה מה הסיווג הנכון על פיו יסווגו הטובין, קרי, שפופרות ממרח אנשובי, האם תחת הפרט 2020-16.04 לצו תעריף המכס – או האם תחת הפרט 2090-16.04?
11. זה לשון פרט 2020-16.04 הקובע כדלהלן:
"דגים מעובדים או משומרים, אחרת: - תכשיר שעבר הומוגניזציה".
12. לעומתו, להלן לשון פרט 2090-16.04:
"דגים מעובדים או משומרים, אחרת: - אחר".
13. וכן מציין כלל 4 לפרק 16 לצו תעריף המכס שעניינו בהגדרות המכס כדלקמן:
"4. לצורכי פרט 2020-16.04 הביטוי "תכשיר שעבר הומוגניזציה" משמעו תכשיר של דג, שעבר תהליך הומוגניזציה עד דק, הנתון באריזה למכירה קמעונית כמזון לתינוקות או למטרות דיאטטיות, במיכלים בכל משקל שהוא...".
(ההדגשה לא במקור – ח.י.).
14. אין חולק שהטובין אינם משמשים למכירה כמזון לתינוקות או למטרות דיאטטיות. מכאן עולה המסקנה שיש לסווג הטובין בקטגוריה שאיננה כוללת מוצרים כאמור – ועל כן לא ניתן לסווגם תחת הפרט 2020-16.04.
15. משכך, נכונה, לטעמי, קביעת רשויות הסיווג במכס כי יש לסווג הטובין בפרט 2090-16.04 לצו תעריף המכס שהגדרתו הינה "דגים מעובדים או משומרים, אחרת: - אחר".
16. על כן, הוטלו כדין על הטובין דמי מכס בשעור 13% מערך הסחורה ואין לקבל תביעת התובעת כנגד הנתבעת מס' 1 להחזרו.
17. ועוד,הודה בפני נציג התובעת, מר דן הכט, אשר נחקר על תצהירו ת/1 כי סוכן המכס מטעם מנטפילד אכן לא סיווג המונח "תכשיר שעבר הומוגניזציה", בהתאם לכללים על פיהם מסווגים טובין.
18. להלן עיקר דבריו לענין זה:
"ש. נכון שממרח האנשובי אינו מזון דיאטטי ואינו מזון לתינוקות?
ת. נכון.
ש. נכון שממר האנשובי שוחרר על ידי התובעת בהליך של התרה ממוחשבת ללא בדיקת התובעים ו/או בדיקת נכונות סיווגם?
ת. תחזרי שוב.
ש. נכון שלא נערכה בדיקה פיזית לטובין, אלא הם שוחרר על ידכם בהליך של התרה ממוחשבת?
ת. אני מצטער אני לא מבין בזה. אני לא יודע מה זה התרה ממוחשבת. או בדיקה אם המכס בדק פיזית, בדקו במשרד הבריאות. בדקו.
ש. אני לא שואלת אם במשרד הבריאות. במכס אתם שחררתם את הטובין בהליך של התרה ממוחשבת, ללא בדיקה פיזית.
ת. מנטפילד שחרר. אני לא יודע לענות על זה, כי מנטפילד טיפל בשחרור, אני לא מצטער, אני לא יודע.
ש. אוקי, נכון שהתובעת אתם במנטפילד, הם אלה שמסווגים את המוצרים שמייבאים לארץ ?
ת. מנטפילד או עמיל מכס אחר הוא זה שמסווג לא אנחנו.
ש. נכון שלכם יש את כל המידע לגבי הטובין שאתם מייבאים?
ת. נכון.
ש. נכון שפידן לא פנתה מעולם למכס ובקשה לקבל מידע לגבי אופן הסיווג של ממרח אנשובי?
ת. לא פנינו מעולם".
(ראה: פרוטוקול עמ' 2 שורות 24-5; עמ' 3 שורה 3).
19. מטעם מנטפילד העיד בענין מר שרון כהן, אשר נחקר על תצהירו נ/3, כי בהתאם לסעיף 3 לצו תעריף המכס, יש לסווג טובין בהתאם לכללים שבפרק 16 לצו תעריף המכס – וכי מנטפילד לא בדקה אם ישנן הגדרות או פירושים למילים "תכשיר שעבר הומוגניזציה" כדלהלן:
"ש .נכון שאף אחד מהנתבעת 2 לא בדק אם ישנן הגדרות או פירושים למילים "תכשיר שעבר הומוגניזציה"?
ת. נכון, על פי מכתבו של מר גבי פודור.
ש. תגיד לבית המשפט מי זה מר גבי פודור?
ת. הוא שימש אצל הנתבעת 2 כשנתיים עד שלוש בתור מסווג ימי עד חודש מרס 2003.
ש. והאם הוא היה אחראי לתיק של התובעת והאם הוא סיווג את הטובין נשוא כתב התביעה?
ח. נכון.
ש. נכון שבהתאם לסעיף 3 יש לסווג טובין בהתאם לכללים שבחלק או בפרק של צו תעריף המכס?
ת. נכון.
ש. האם עברת קורס של סיווג?
ת. לא.
ש. נכון שהנתבעת 2 לא קראה את הכללים של פרק 16 לתו תעריף המכס?
ת. גבי פודור לא קרא בהתייחס לעניין המדובר".
(ראה: פרטיכל עמ' 30 שורות 27-20; עמ' 31 שורות 7-1).ו
20. כן הודה כי הסיבה לסיווג השגוי היא אי קריאת כללי פרק 16 – אשר לו קראה בהם, היתה מסווגת הטובין כשם שסיווגם המכס:
"ש.אני אומרת לך שאם המסווג או כל נציג של הנתבעת 2 שמבין בסיווג, היה קורא את הכללים לפרק 16 אז בוודאי ובוודאות הייתם מסווגים את ממרח האנשובי נכון, תחת פרט 2020-16.04 שכן בכללים נאמר באופן מפורש כי לצורך פרט זה – תכשיר שעבר הומוגניזציה חייב להיות או מזון לתינוקות או מזון דיאטתי - נכון?
ת. נכון".
(ראה: פרטיכל עמ' 31 שורות 21-17).
21. משמע, נציגי התובעת ומנטפילד מודים במפורש כי במסגרת סיווג טובין יש לפנות לא רק להגדרת פרט המכס – אלא גם לכללים לפרק הרלבנטי בצו האמור.
22. נציגי התובעת ומנטפילד לא קראו הכללים לפרק 16 – וכן לא קראו את כלל 4 החל על ענייננו.
23. ועוד, מטעם המכס העיד ד"ר י. גינזבורג בתצהירו נ/1 כי יבואן אחר שייבא ממרח אנשובי, שילם דמי מכס על פי סיווג הפרט 2090-16.04 – וזאת בחודש פברואר 2000.
סיווג הטובין על פי אמנת בריסל
24. התובעת גורסת עוד כי הוספת פרט מכס או "כלל ישראלי" בענין "דגים מעובדים" המסווגים בפרט בריסלי 16.04.20 אינה עומדת בקנה אחד עם התחייבות מדינת ישראל בדבר אימוץ אמנת בריסל שעניינה קיום תעריפי מכס בינלאומיים.
25. לטענה זו ייאמר כי מחלוקת הצדדים הינה בענין כלל 4 לפרק 16 – המסדיר סיווג בפרטי משנה ישראליים – ואף נציגי התובעת ומנטפילד הודו בעדותם בפני כי חלוקת סיווג לתת קבוצות נוספות, מעבר לחלוקה הקבועה באמנת בריסל, מותרת ומהווה בסיס לקיום תעריפי מכס לאומיים.
26. על כך העיד מר הכט כדלקמן:
"ש.נכון שאמנת בריסל מחלקת לשש ספרות?
ת. כן.
ש. נכון שצו תעריף המכס הישראלי מחלק לשש בריסל פלוס שתיים ישראלי?
ת. כן.
ש. בסדר, נכון שממרח אנשובי הוא דג מעובד?
ת. כן".
(ראה: פרטיכל עמ' 5 שורות 18-13).
27. כן העיד בענין זה מר כהן כדלהלן:
"ש.נכון שאמנת בריסל מחלקת את המוצרים לפרטים בעלי 6 ספרות?
ת. כן.
ש. נכון שהחלוקה של המוצרים לתת קבוצות נוספות מעבר לחלוקה הקבועה באמנת בריסל – מותרת?
ת. מעבר ל - 6 ספרות, כן.
ש. נכון שצו תעריף המכס הישראלי מחלק את הפריטים ל - 8 ספרות?
ת. נכון.
ש. נכון ששש הספרות הראשונות הן בריסליות?
ת. כן והאחרונות ישראליות.
ש. נכון שממרח אנשובי הוא דג מעובד?
ת. כן.
ש. נכון שממרח אנשובי מסווג בישראל תחת הפרט הבריסלי
2020-16.04?
ת. כן".
(ראה: פרטיכל עמ' 32 שורות 23-11).
28. משמע, ממרח האנשובי נותר במסגרת שש הספרות הרלבנטיות – 16.04.20 בחלוקה הבריסלית, אשר לא השתנתה, וכל שעשתה המדינה, הינו הוספת מינוחים לתעריפי מכס מקומיים, קרי, חלוקת משנה ברמה של שמונה ספרות שמטרתה לפטור ממכס דג מעובד המהווה מזון לתינוקות או מזון דיאטטי.
29. מן הטעמים לעיל, נדחית התביעה כנגד הנתבעת מס' 1.
התביעה כנגד חברת מנטפילד
30. אשר לתביעה כנגד מנטפילד – העיד נציגה של זו, מר שרון כהן, כי עם תחילת ההתקשרות, הגיע נציג התובעת למנטפילד כשהוא מצוייד במכתב מאת עמיל המכס הקודם שלו, "אוריאן שירותי מכס (1985) בע"מ", על פיו במידה שהאנשובי עבר הומוגניזציה ויתקבל על כך אישור הספק – אזי יחול פטור מדמי מכס.
31. אכן, בנספח א' לתצהיר מר שרון נ/3 המהווה מכתב לתובעת מ"אוריאן" מיום 24.6.97 – נאמר כדלהלן:
"...במידה והאנשובי עבר הומוגניזציה ותקבלו אישור על כך מהספק, הוא יהיה פטור".
32. אמינה עלי עדות מר שרון כי נציג התובעת הודיע מפורשות כי המוצר אכן עבר הומוגניזציה – ולפיכך דרש כי מנטפילד תנהג כפי שנהגה "אוריאן" ותסווג הטובין בפרט מכס 2020-16.04, שאין עימו דמי מכס.
33. בחקירתו הנגדית לא נסתרה עדותו זו, לאמור:
"ש. אם כטענת המכס המוצרים אינם עונים להגדרת מוצר דגים שעבר תהליך הומוגניזציה, אז הסיווג שלכם היה מוטעה ?
ת. ייתכן שהסיווג היה מוטעה וזאת על סמך הנתונים שקיבלנו. אם היה מוטעה זה על סמך המכתב שקיבלנו מהתובעת שהופנה לתובעת מחברת אורייאן.
ש. מכתב שאתה לא יודע מתי הגיע ובאיזה נסיבות ?
ת. לא יודע מתי הגיע".
(ראה: פרוטוקול עמ' 28 שורות 24-19).
לפיכך, נדחית התביעה אף כנגד הנתבעת מס' 2, חברת "מנטפילד".
התובעת תשלם לכל אחת מן הנתבעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בצירוף דמי מע"מ בסך של 7,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
ניתן בהעדר הצדדים, היום 8.9.2005
חנה ינון, שופטת
לראש העמוד
עדכוני מכס ורגולציה
