גזר דין
1.א. הנאשם היה מנהלה הכללי של חברת מע"ש פלדות בע"מ, חברה אשר עסקה בייבוא ברזל, עיבודו, שיווקו וסחר בו (להלן: "החברה").
על פי כתב האישום קבלה החברה "פטור מותנה" מתשלום המס על הטובין המיובא על ידה וזאת, על-פי הצהרתה ברשימוני היבוא בדבר ייבוא ברזל גולמי המשמש לייצור מוצרי ברזל.
בדרך זו קבלה הנאשמת דחייה לתשלום המס עד למכירת המוצר המעובד ועיקר העיקרים – זכתה להפחתה בתשלום המס משיעור מס של 15% לשיעור מס של 7.5%.
החברה הפרה את תנאי הפטור המותנה בכך שמכרה את הברזל הגולמי מבלי לבצע בו כל פעולת עיבוד או ייצור וכך, במשך כל שנה מהשנים 1994 עד 1996 עברו הנאשמים עבירות על חוק מס קניה (טובין ושירותים) תשי"ב – 1952 בשילוב עם צו תעריף המכס והפטורים ממס קנייה על טובין, תשנ"ד – 1994, עבירות שעניינן מסירת טובין שיובאו בפטור ממס שלא בהתאם לתנאי הפטור והשתמטות מתשלום המס המגיע לסכום של 2,544,499 ₪ , בכוונה להונות את שלטונות המס.
ב. ביום 11.4.02 הודתה החברה בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום,הורשעה ודינה נגזר לתשלום קנס סמלי, על פי הסדר טיעון בין הצדדים.
הנאשם זוכה עם תום שמיעת הראיות, ערעור המדינה על זיכויו התקבל ובית המשפט הרשיעו והעביר לבית משפט זה את מלאכת גזירת הדין,כמתחייב.
2. ב"כ התביעה,בטיעונים לעונש,מצביע על העובדה כי הנאשם מעל באמון שנותנת רשות המס
בלקוחות והוא והחברה פעלו על מנת לרמות את המכס.
אמנם הנאשם לא גרף לכיסו הפרטי את הרווחים העודפים שהיו תוצאה של מעשי המרמה ברם, מעשיו באו כדי להגדיל הכנסות, להקטין הוצאות ולבסס מעמדו כאיש החזק בחברה.
ההליכים בתיק נמשכו זמן רב כאשר הנאשם נלחם לזיכויו שלו ומנסה למנוע מהחברה, אשר יוצגה על ידי מפרק, להגיע להסדר טיעון לאחר הסרת המחדלים.
סיכומו של דבר – הנסיבות, רובן ככולן, מלמדות כי ראוי היה למצות את הדין עם הנאשם ולהטיל עליו את העונשים המתחייבים מהחוק ומהפסיקה והם – מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי מרתיע. ואולם, בשל מצבו הבריאותי של הנאשם מסכים התובע, בהגינותו, להימנע מלעתור לעונש של מאסר, גם לא לריצוי בעבודות שירות והוא מסתפק בעתירה לקנס ולמאסר על תנאי לתקופה ממושכת. הקנס, לדעתו, חייב להיות משמעותי, קנס שיהא בו ביטוי הולם לצורך בהרתעת עבריינים שכל מטרתם להימנע מתשלום מס אמת.
3. ב"כ הנאשם מבקש לקבוע כי ידיו של הנאשם נקיות. הוא עומד בפני ערעור על הכרעת דינו בבית משפט המחוזי וטרם נאמרה המילה האחרונה לגביו.
החברה אותה ניהל הנאשם הפכה לחדלת פירעון, המפרק העדיף את טובתם של הנושים על טובתו של הנאשם וכך, ננטש הנאשם ונאלץ להיאבק לבדו ועל חשבונו בכל החזיתות, בכל הערכאות. החברה עצמה הגיעה להסכם פשרה עם רשויות המס, המחדלים הוסרו אך הנאשם לא צורף כצד לאותו הסכם וההליכים בתיק זה נמשכו נגדו גם לאחר שנגזר דינה של החברה אשר על פי ההסכם והסדר טיעון שילמה קנס סמלי.
במקביל פעלה המדינה באופן לא הגון ולא הוגן כאשר מנעה מן הנאשם להצטרף להליכים המתנהלים בתיק האזרחי וכך, מנעה מבית משפט לדעת את העובדות להוויתן.
מצבו הרפואי של הנאשם הוא בכי רע, כפי שעולה מהאישורים הרפואיים אותם הוא מציג לבית המשפט: בשל מחלתו הקשה עבר הנאשם ניתוח והוא זקוק להזנה מלאכותית, הוא אינו יכול להיות במאסר ואף לא יכול לעמוד בביצוען של עבודות שירות.
לאוצר המדינה לא נגרם כל נזק שכן, במהלכה של כל התקופה בה התנהלו דיונים בבית המשפט עמדו לזכות המדינה ערבויות בנקאיות אוטונומיות לתשלום כל חוב הנובע ממיסים והסדר הפשרה הביא לחילוט הערבויות הקיימות ולחיסול החוב כולו באחת. זאת ועוד. המאשימה קיבלה דיווחים שוטפים מדי חדש בחדשו, דיווחים הכוללים פירוט כל המכירות של החברה, הייתה יכולה לבדוק בכל נקודת זמן נתונה את הדיווחים ולהגיע למסקנות המתחייבות, אך לא עשתה כן. הנאשם לא פעל מעולם כנגד המפרק של החברה, המפרק מתייחס לפעילותו רבת השנים בהערכה רבה, כפי שעולה ממכתבו של המפרק המוגש לתיק בית משפט (מסומן "ו").
הנאשם לא עשה לביתו, לא גרף לכיסו כל שקל על חשבון המיסים אשר ניטען כי לא שולמו במועד, מעולם לא היה בעל מניות בחברה ולא קיבל שום תגמול מיוחד על הדרך בה דווחו הדיווחים לרשויות המס.
הנאשם הוא אדם נורמטיבי, אין לו הרשעות קודמות, מאז נפתחה החקירה בשנת 1996 ועד היום עברו שנים רבות כאשר במהלכן, בשנת 1998, פוטר מעבודתו , ענף הפלדה הקיא אותו מקרבו וכך, ממעמד רם ונשא נפל לבור עמוק. היום הנאשם חי מקצבת נכות ומפנסיה המשולמת לו על ידי החברה וכל עוד היה בכוחו עסק בפעולות התנדבותיות וביניהן, התנדבות במשטרה ומילוי תפקיד של אפוטרופוס לחסויים (מסמכים ז' – ט').
על סמך האמור הוא מבקש מבית המשפט שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהסתפק בהטלת עונש של מאסר על תנאי וקנס סמלי אשר יאפשר לו להתקיים בכבוד.
אל הדברים מצטרף הנאשם בעצמו המוסיף ומדגיש כי היום כל שנותר לו הוא שמו הטוב ועליו הוא מתכוון להמשיך להיאבק בערכאת הערעור, למרות שמלחמה זו פירושה לגביו עינוי דין נוסף. כפי שכבר נאמר, החברה הפקירה אותו, הוא נאלץ לעזוב את ענף הפלדה בו היה לו שם טוב וזאת, בשעה שהוא במצב בריאותי קשה, לאחר שעבר אירוע לב קשה ולקה בסרטן.
פיטוריו מהעבודה גרמו לפגיעה כלכלית בו ובמשפחתו והוא עשה שימוש בכל חסכונותיו עד כי היום הוא מתקשה לכלכל את המשפחה. דבריו היום הם בבחינת "כמעט דברי שכיב מרע" כיוון שמחלתו מביאה אותו ל"ישורת האחרונה", כמאמרו. סיכומו של דבר, הוא נענש די והותר בכל דרך שהיא וכל שנותר לו הוא לבקש את עזרת בית המשפט.
3. אין חולק כי העבירות בהן הורשע הנאשם חמורות, מעצם מהותן, טיבן וטבען ובעיקר בשל התקופה הממושכת בה נעברו. בכל אותה תקופה נמנעו הנאשמים מליתן דיווח נכון בדבר הברזל אותו ייבאו, גרמו לתשלום מס בחסר ולדחיית מועד תשלומו של המס.
הנאשם היה מי שניצח על המלאכה כפי שקבעתי בהכרעת הדין, היה המוציא והמביא בכל דבר ועניין, מי שעל פיו נשק דבר ובתוקף תפקידו ומעמדו ידע את כל הקורה במפעל והיה אחראי לתשלום המס בחסר. בנסיבות כאלה, הן על פי החוק והן על פי הפסיקה, על בית המשפט להחמיר בדינו של נאשם בשל הנזק שנגרם לכלל ציבור משלמי המיסים כחוק.
עם זאת, אני סבורה כי לא זה המקרה למצות את הדין עם הנאשם. בפועל, החוב כולו הוחזר לאוצר המדינה, החברה הסירה את המחדלים ועל כן, בסופו של יום, לא ניתן לטעון כנגד הנאשם כי גרם נזק לכלל הציבור.
באשר לנאשם עצמו, השתכנעתי כי מצבו הבריאותי אכן קשה וגם אם בריאות לקויה וגם מצב כלכלי קשה אין בהם על פי הפסיקה כדי לעצור ענישה ראויה, הרי נסיבותיו המיוחדות של מקרה זה מאפשרות לסטות מההלכה הנוהגת ולהקל בעונשו של הנאשם אשר כבר בא על עונשו כמעט בכל דרך אפשרית.
על סמך האמור במקובץ לעיל אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:
1. מאסר על תנאי למשך 9 חודשים לתקופה של 3 שנים מהיום והתנאי הוא כי לא יעבור כל עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה.
2. קנס בסך 7,500 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 6 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, אשר הראשון בהם ביום 1.4.05.
3. הנאשם יחתום על התחייבות על סך 30,000 ₪ להימנע מכל עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה. ההתחייבות תהייה לתקופה של שנתיים ואם לא יחתום עליה הנאשם ירצה 50 ימי מאסר כנגדה.
הודע לנאשם על זכותו לערער תוך 45 יום מהיום.
ניתן היום ד' ב אדר ב, תשס"ה (15 במרץ 2005) במעמד הצדדים.ו
ז. הדסי-הרמן, שופטת
סגן נשיא
לראש העמוד
עדכוני מכס ורגולציה
