גיל נדל משרד עורכי דין

 

פרשת שמות - המצוות בפרשה: "נצטווה עמרם במצרים מצוות יתירות" (התשס"ח)

עוד בנושא
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
עוד בנושא
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
עוד בנושא

 

 

בהלכות מלכים (ט, א) כותב הרמב"ם ש - "נצטווה עמרם במצרים מצוות יתירות, עד שבא משה ונשלמה התורה על ידו".

 

ככלל, וכפי שכבר ציינו מספר פעמים, מקור החיוב במצוות, לשיטת הרמב"ם, הוא מעמד הר סיני ומסירת התורה למשה, בעוד שלקיום המצוות על ידי האבות (אברהם – ברית מילה, יעקב – גיד הנשה) אין מעמד מחייב לדורות.

 

ועדין יש לבאר את דברי הרמב"ם בענין עמרם – באילו מצוות נצטווה עמרם, ומהו המקור של הרמב"ם לדברים אלו.

 

מספר דעות ניתנו באחרונים לענין המצוות שנצטווה בהן עמרם (ראה במאמרו של הרב ישראל רובין, פורסם באתר www.haoros.com, גליון 912):

א. הצפנת פענח ומהר"ץ חיות כתבו שעמרם חידש את מצוות הקידושין, כפי שנאמר בפרשתנו "וילך איש מבית לוי ויקח את בית לוי", והפועל "לקח" מציין את הקידושין (ראה בבלי קידושין ב, א).

ב.  היד איתן כתב שעמרם חידש את דין מחזיר גרושתו (בהתאם לדברי רש"י שעמרם היה פרוש מיוכבד מפני גזירת פרעה, והחזירה ועשה בם ליקוחין שניים). אלא שעל הסבר זה יקשה שדין מחזיר גרושתו אינו מצווה עצמאית, אלא פרט ספציפי, ואילו דברי הרמב"ם מציינים מצוות ממש.

ג. תורת המלך כתב שעמרם חידש את איסור הריגת עובר במעי אמו, ולכן סירבו המיילדות לשמוע לפרעה להרוג העוברים, אלא שהקשו מהכתוב - "וראיתם על האבנים אם בן הוא והמיתן", שממנו עולה שמדובר בזמן שלאחר לידה, בשעה כשניכר בין זכר לנקבה. ועוד קשה, שגם כאן אין מדובר במצוה עצמאית, אלא בפרט ספציפי.

 

ועדין קשה, שאם מדובר בדין ספציפי, מדוע אין הרמב"ם מפרט אותו אלא כותב "נצטווה עמרם במצרים מצוות יתירות".

 

פתרון הדברים יימצא בעקבות איתור מקורו של הרמב"ם לענין זה. נראה שמקורו של הרמב"ם הוא במכילתא ליתרו הסוקרת את המצוות שניתנו קודם מתן תורה, וכותבת: "מצוות שנצטווה אדם הראשון, ומצוות שנצטוו בני נח, ומצוות שנצטוו במצרים ובמרה...". ומהו הקשר לעמרם?  המדרש מבאר שעמרם היה גדול הדור וראש הסנהדרין, ועל כן מסתבר שאותן מצוות ניתנו לעמרם בתפקידו כראש הסנהדרין. (ראה בתורה שלמה, שמות ב, אות ז).

 

לפי דברים אלו, ברור מדוע הרמב"ם אינו מציין מצוות ספציפיות, שהרי גם המקור במכילתא אינו מציין מקור זה.  דברי האחרונים שהובאו לעיל משלימים זה את זה, ויוצרים ביחד מאגר של מצוות ודינים חדשים