התנהלותו של משה כלפי העם בנוגע לעשיית קרבן הפסח מעוררת תמיהות: מדוע משה ציווה את עשיית הפסח לזקנים ("ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח") בעוד שה' הורה למשה ואהרון לדבר אל כל עדת ישראל בענין הזה ("דברו אל כל עדת ישראל לאמור... ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית)? ומדוע משה השמיט, בעת שמסר את ההוראות לזקנים, את כל פרטי עשיית הקרבן (צלי אש, איסור הותרה עד בוקר, ועוד), על אף שפרטים אלו נאמרו לו על ידי ה'?
הערת ביניים החיונית להמשך הדברים: בהרבה מקומות בתורה אנו מוצאים שה' הורה למשה לבצע משימה כלשהי, אך התורה אינה טורחת ומספרת על ביצוע הדברים, מתוך הנחה ברורה שמשה ביצע את מה שה' הורהו. לפיכך נקודת המוצא לדיוננו הינה שמשה אכן דיבר אל העם והורה לו את דברי ה', בהתאם לציווי ה'. ואכן, התורה מעידה על כל שהדברים נאמרו לעם ("וילכו ויעשו בני ישראל – כאשר צוה ה' את משה ואהרון כן עשו בני ישראל"). מצד שני, שיתוף הזקנים בדבר נעשה ביוזמה עצמאית של משה ללא ציווי ה' בענין (ראו באברבנאל על אתר), וזוהי בדיוק הסיבה שהתורה מציינת פעילות זו – בשל היותה חדשנית.
כעת נשוב לענייננו: מדוע משה שיתף את הזקנים, ומה משה רצה להשיג בזה? חשוב לשים לב לכך שבדבריו לזקנים הדגיש משה את הצדדים המוחצנים של קרבן הפסח: לא לקיחת השה, שחיטתו וצלייתו, היכולים להיעשות בתוך הבית, אלא מתן הדם על המשקוף שתי המזוזות, כדי שהדבר ייראה. הזקנים זכורים לנו מפרשת שמות כתור אלו שסייעו למשה ולאהרון, בתחילת הדרך, לשכנע את העם בשליחותו של משה ("וילך משה ואהרון ויאספו את כל זקני בני ישראל, וידבר אהרון את כל הדברים אשר דבר ה' אל משה ויעש האותות לעיני העם ויאמן העם"). כעת היה משה זקוק שוב לסיוע הזקנים, שכן משה חשש שהעם יירתע מביצוע החלקים המוחצנים של קרבן הפסח, שהרי משה עצמו הוא זה שאמר לפרעה: "הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו?" לפיכך ביקש מהזקנים לשמש כדוגמא אישית לביצוע המשימה הקשה. (בעקבות האברבנאל על פרשתנו). ה' אינו מורה למשה לנקוט ביוזמה זו, אך גם אינו מונע זאת ממנו, ומעניק למשה מרווח פעולה בהנהגת העם.
מדובר בדפוס פעולה החוזר על עצמו בהנהגתו של משה את העם - כאשר משה מבקש להעביר לעם נושא קשה, הוא עושה בשיתוף הזקנים, ביוזמה עצמאית שלו, ללא הנחיה של ה'. נעיר כבר עתה על המופע הבא של דפוס זה: "ומשה עלה אל הא-להים, ויקרא אליו ה' מן ההר לאמור, כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל... ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל. ויבוא משה ויקרא לזקני העם, וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר ציווהו ה', ויענו כל העם יחדיו ויאמרו: על אשר דבר ה' נעשה" (שמות יט).
עדכוני מכס ורגולציה
