גיל נדל משרד עורכי דין

 

ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)

עוד בנושא
פקודי - שיעור בשקיפות פיננסית – המרצה: משה רבנו (תשפ"ב)
כי תשא -סיפורה של המתנה דרמטית (תשפ"ב)
ויקהל - מה משה רבנו ממליץ לעשות במצב של חוסר וודאות? (תשפ"ב)
תרומה - האם השלם גדול מסך כל חלקיו? [תשפ"ב]
עוד בנושא
יתרו - זה שאני חושש שלא תצליח - אינו אומר שלא אתן לך סיכוי (תשפ"ב)
בשלח - מדוע אני מכין את דברי התורה לפרשת השבוע? (תשפ"ב)
בא - מופע יחיד (תשפ"ב)
וארא - נסיון יפה שלא הצליח (תשפ"ב)
תצוה - תורת הקרבנות שמעולם לא התממשה (תש"ף)
הרצוי, המצוי וההתפכחות (תשע"ח)
שמות - שמעון ולוי יוכיחו (תשע"ח)
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
בשלח - "וכי ידיו של משה עושות מלחמה?" (תשע"ד)
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא

 

בדברינו בפרשיות הקודמות (תרומה, כי תשא) נגענו בשאלה האם החזון בדבר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" שנזכר בתחילת פרשת תרומה אכן התרומם והתגשם, או שמא, בסופו של דבר, בעקבות אירועי השעה - חטא העגל, חזון זה נגוז ונגנז. שאלה זו מעוגנת בשתי אינדיקציות מתמיהות:

 

האחת– בעוד שבעת הציווי על המשכן, לפני חטא העגל, מתוארת שכינת ה' בתוך העם כתור המטרה שלשמה הוצא העם ממצרים ("ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לא-להים. וידעו כי אני ה' א-להיהם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לשכני בתוכם, אני ה' א-להיכם"), הרי שלאחר חטא העגל וחטא המרגלים דגש זה נעלם, ובמקום זה מוצבת תכלית מרוחקת והרבה פחות אינטימית: "אני ה' א-להיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לא-לוהים".

 

השניה– הקמת המשכן האלטרנטיבי על ידי משה, בעקבות חטא העגל, ולאחר שה' אומר: "כי לא אעלה בקרבך, כפי שכתב האבן עזרא: "כי לא אעלה בקרבך - לא יעשו משכן, כי לא אשכון בתוך בני ישראל". משה  לקח את האוהל "ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אוהל מועד, והיה כל מבקש ה' יצא את אוהל מועד אשר מחוץ למחנה....". כלומר, במקום שה' ישכון בתוך העם, כעת מבקש ה' צריך לצאת מחוץ למחנהלאוהל מועד.

 

פרשתנו, פרשת ויקהל, מספקת את הנדבך השלישי לביסוס השאלה האם חזון שכינת ה' בתוך העם נגנז והוחלף בחזון אחר. בתחילת הפרשה אנו קוראים את ציוויו של משה אל העם בדבר הקמת המשכן: "ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל, זה הדבר אשר ציוה ה' לאמור, קחו מאתכם תרומה לה'... וכל חכם לב בכן יבואו ויעשו את כל אשר ציוה ה', את המשכן....". הדברים דומים ביותר לדברים שנאמרו על ידי ה' למשה בתחילת פרשת תרומה, אלא שבולט מהם חסרונו של העיקר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". ענין זה מושמט על ידי משה ואין אנו מוצאים בדבריו אמירות בהקשר זה. השמטה זו ברורה לאור דברינו הקודמים, שכן בעקבות חטא העגל, ודבריו הברורים של ה': "כי לא אעלה בקרבך", והקמת המשכן האלטרנטיבי -  ברור שהחזון המקורי אינו יכול לעמוד במקומו.

 

במובן הזה, כפילות העניינים שבין פרשת תרומה ופרשת ויקהל, והחזרה על הדברים, דווקא ממחישה את הדבר העיקרי שחסר בו –החזון המקורי. כאילו אומרת התורה: ציווי ה' על הקמת המשכן (שבפרשת תרומה) אכן בוצע (כאמור בפרשת ויקהל), אך החזון המקורי עבר שינוי.

 

ובכל זאת, חרף העובדה שהחזון המקורי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" אינו יכול לעמוד במקומו, משה מקדם את הקמת המשכן, בהתאם לציווי ה' שניתן לו מלכתחילה. ולא זו בלבד, אלא שבסופו של התהליך ה' מסכים עימו, כפי שנקרא בשבת הבאה בפרשת פקודי: "ויכס הענן את אוהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן". מצד שני, את רעיון ה - "ושכנתי בתוכם" שוב לא נמצא בצורה ברורה בתורה, וברור שחל בו שינוי.

 

אם כך, ולאחר שניתחנו את העדויות שבכתובים, ניצבת לה השאלה במלוא עוזה וכוחה: מה קרה למשכן? איזה שינוי חל בו? במה הומר החזון המקורי? פרשת פקודי והפרשה הסמוכה לה – ויקרא, יספקו לנו את הפתרון, ועל כך נספר בשבת הבאה.