בפרשתנו אנו מוצאים את הציווי בענין שמן המשחה: "ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם. על בשר אדם לא ייסך ובמתכונתו לא תעשו כמוהו - קדש הוא, קדש יהיה לכם. איש אשר ירקח כמוהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו". שמן המשחה נועד לשני שימושים שונים – משיחת כלי המקדש, ומשיחת המלך והכהן הגדול (הלכות כלי המקדש, פרק א).
מוני המצוות נחלקו בשאלה מה הם בדיוק האיסורים הנוגעים לשמן המשחה. ר' שלמה אבן גבירול, באזהרותיו, ראה בענין זה איסור אחד כללי בנוגע לשימוש בשמן המשחה, הכולל שני אלמנטים – אסור עשייה ואסור שימוש. דברים אלו עולים בקנה אחד עם דבריו של בעל ספר החינוך, המוצא טעם אחד לאיסור השימוש: "להגדלת הבית (=בית המקדש) וכל אשר בה,... ובכן בהימנע ההמון ממנו ייקר בעיניהם עד מאד ויתאוו אליו, כי גודל ערך הדברים בלב רוב בני האדם לפי מיעוט המצאם אצלם". (אף כי בעל ספר החינוך מנה בענין זה שני איסורים, כפי שיפורט מיד).
מוני המצוות האחרים, כמו ר' סעדיה גאון, הרמב"ם, הסמ"ג ואחרים, ראו באיסורים אלו שתי מצוות נפרדות: האחת – שלא לעשות כמו שמן המשחה, והשניה – שלא לסוך ממנו. ויש להבין, מדוע אין לראות בהם שני ענפים היוצאים מגזע (איסור) אחד.
נראה להסביר שאמנם שני האיסורים כוללים הימנעות מפעולה מסוימת (עשיית השמן, סיכה בשמן), אולם המוקד בכל אחד מהאיסורים - שונה. באיסור העשייה, הדגש הוא על ה"חפצא" של השמן – דהיינו, שאסור לקחת מרכיבים מסוימים ולעשות מהם שמן ("ובמתכונתו לא תעשו כמוהו"). באיסור השימוש, הדגש הוא על זהות מי שנמשח בו ("על בשר אדם לא ייסך"), ומכאן נפסק שהאיסור השימוש חל רק על משיחת אדם ולא על משיחת בהמה או כלים. דברים אלו הולמים את לשון הפסוק, המפרידה בין שני הציוויים.
גם מטרות האיסורים שונות. מדברי הרמב"ם במורה נבוכים נראה כי איסור עשיית שמן המשחה (כמו גם איסור עשיית הקטורת, הנזכר גם הוא בפרשתנו) נועד לבדל את בית המקדש משאר מקומות, "כדי שלא יהיה אפשר להריח אותו הריח הזה כי אם שם, ותהיה ההתפעלות בו יותר" (מורה נבוכים ג, מה). לעומת זאת, איסור המשיחה בשמן השמחה נועד למנוע את הטעיית הציבור, "כדי שלא יחשבו שכל מי שנמשח בשמן הזה או כמוהו נתקדש, ויבואו מכך קלקולים גדולים או קטטות".
תמיכה לכך שמדובר בשני איסורים שונים ניתן ללמוד מכך שבענין הקטורת, הנזכר גם הוא בפרשתנו, קיים רק איסור אחד – שלא לעשות כמתכונת הקטורת, ואין איסור עצמאי של הרחת הקטורת. הוספת איסור השימוש בשמן המשחה, שאין לו מקבילה בענין הקטורת, מלמדת על כך שמדובר בענין עצמאי.
עדכוני מכס ורגולציה
