גיל נדל משרד עורכי דין

 

תרומה - האם השלם גדול מסך כל חלקיו? [תשפ"ב]

עוד בנושא
פקודי - שיעור בשקיפות פיננסית – המרצה: משה רבנו (תשפ"ב)
כי תשא -סיפורה של המתנה דרמטית (תשפ"ב)
ויקהל - מה משה רבנו ממליץ לעשות במצב של חוסר וודאות? (תשפ"ב)
משפטים – אבולוציה, דונם ועז (תשפ"ב)
עוד בנושא
בשלח - מדוע אני מכין את דברי התורה לפרשת השבוע? (תשפ"ב)
בא - מופע יחיד (תשפ"ב)
וארא - נסיון יפה שלא הצליח (תשפ"ב)
תצוה - תורת הקרבנות שמעולם לא התממשה (תש"ף)
הרצוי, המצוי וההתפכחות (תשע"ח)
שמות - שמעון ולוי יוכיחו (תשע"ח)
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
בשלח - "וכי ידיו של משה עושות מלחמה?" (תשע"ד)
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא

 

האם השלם גדול יותר מסך כל חלקיו, או להיפך? האם אחד ועוד אחד שווה שלוש או שדווקא שתים ועוד שתים שווה שלוש?

 

מצד אחד, מוכרת לנו דוגמת החבל הידועה, שמראה איך כל סיב נפרד נקרע בקלות, אך כשמחברים את כל הסיבים לחבל אחד, ניתן לגרור באמצעותם, באמצעות החבל, רכב כבד. אז השלם גדול מסך כל חלקיו.

 

מצד שני, והשאלה נשאלת פעמים רבות לפני מערכות בחירות, האם איחוד מפלגות יביא יותר קולות או שדווקא יפחית? האם העבודה ומרץ יביאו ביחד יותר קולות מאשר כל אחת בנפרד? האם ימינה והציונות הדתית יביאו ביחד יותר קולות מאשר כל אחת בנפרד? אולי בעצם השלם קטן מסך חלקיו.

 

וזה לא נעצר רק כאן:

 

האם האדם הוא תבנית נוף מולדתו, כדברי אסכלת האנתרופולוגיה הפסיכולוגית, כלומר – שהסביבה והתרבות הם אלו שמעצבים את האינדבידואל, וכאילו משהו גדול מהאדם, חיצוני לו, מכוון את התנהגות האדם, והשלם הזה מורכב מהמון המון אינדבידואלים בודדים. או שבכלל ההיפך הוא הנכון, שבכלל האדם מוכוון מתכונותיו שלו, מכח ישותו העצמית, הגנים שלו, ולא מסביבתו.

 

וזה משתרשר בסופו של דבר לפרשת השבוע שלנו, פרשת תרומה. כי בפרשתנו אנו קוראים על בנין המשכן, אותו מקדש מיטלטל שהקימו בני ישראל במדבר, ושהמשיך איתם מאות בשנים לארץ ישראל, לגלגל, לשילה, לנוב ולגבעון, עד ששלמה המלך הקים את בית המקדש.

 

ואותו משכן נבנה עצים שיטים מצופים זהב, ועל הדפנות - חיפוי גג העשוי מעורות ומבדים ארוגים. ובתוך המשכן – כלים רבים: ארון, שולחן, מנורה, מזבח, כיור ועוד, חלקם עשויים מזהב וחלקם עשויים מנחושת.

 

והשאלה שנותרה שנויה במחלוקת בין החכמים השונים - בין הרמב"ם שחל לפני כשמונה מאות וחמישים שנה בספרד המוסלמית ובמצרים ובין הרמב"ן שחי לפני כשבע מאות חמישים שנה בספרד הנוצרית. והשאלה היא הכלים הם חלק מהמשכן, מהבית או לא. האם בעצם בני ישראל הצטוו בציווי אחד – להקים מקדש, שיכלול מרכיבים שונים וכלים שונים, והכל מהווה דבר אחד, או שבעצם בני ישראל הצטוו בכמה ציוויים – גם להקים מקדש, וגם לייצר כלים, וכל דבר עומד בפני עצמו. האם יש שלמות גדולה של מקדש, שמורכבת מהרבה חלקים, ושהיא דבר עצמאי העולה על סך חלקיו, או שבעצם יש לנו אוסף של דברים, מקדש וכלים שכל אחד עומד בפני עצמו.

 

והשאלה הזאת, של השלם והחלקים, כשמשליכים אותה עלינו, על בני האדם, היא שאלה עמוקה מאד, משמעותית מאד, וקיומית מאד: האם אנחנו חלק ממשהו גדול יותר, חיצוני לנו, וגדול בהרבה מאיתנו, או שאנחנו אינדיבידואלים, שחוברים אמנם לטובת מטרות שונות, אך במהות אנחנו נפרדים, עצמאיים, בלבדיים.

 

שווה מחשבה.