בפרשתנו אנו קוראים על הופעתם השניה של משה ואהרון לפני פרעה: "ויאמר ה' אל משה ואל אהרון לאמור – כי ידבר אליכם פרעה לאמור תנו לכם מופת – ואמרת אל אהרון קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין. ויבוא משה ואהרון אל פרעה, ויעשו כן כאשר צווה ה', וישלך אהרון את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו, ויהי לתנין" (ז, ח-י). הופעתם השניה כתבנו, משום שכבר בפרשה הקודמת הופיעו משה ואהרון לפני פרעה ואמרו לו "כה אמר ה' א-לוהי ישראל שלח את-עמי ויחוגו לי במדבר" (ה, א). אלא שעל הופעה שניה זו ראוי להקשות מדוע פרעה דרש דווקא בה ממשה ואהרון לתת להם מופת ולא עשה זאת כבר בפעם הראשונה, ובמה השתנתה ההופעה השניה מהראשונה? ויתירה מזו, וכפי ששאל האברבנאל על פרשתנו, מדוע פרעה הסכים לקיומו של דיאלוג כלשהו עם משה ואהרון וקיבלם בפעם השניה, וזאת לאחר שכבר בפעם הראשונה שלחם מאצלו ואמר להם "לכו לסבלותיכם"?
המענה לשאלות אלו מצוי בדברים שכתבנו בשבוע שעבר, עת עמדנו על הלך רוחו של פרעה לאחר המפגש הראשון עם משה ואהרון. כאמור, פרעה ניצב בפני בעיה קשה - קיומה של הנהגה לעם ישראל שמתחילה להתעורר בעקבות חזרתו של משה ממדין - אותו משה שהיה מוכר למצרים כגורם בעייתי זה מכבר. פתרונו של פרעה היה לייצר טריז עמוק בין משה ואהרון לבין הזקנים והעם, ובכך לפורר את המהלך המנהיגותי של משה ואהרון. זוהי הסיבה לכך שפרעה הכביד את ידו על העם – על מנת שהעם יבין שמנהיגותם של משה ואהרון מזיקה לעם ואינה מועילה לו כלל ועיקר. אכן, לאחר המפגש הכושל בין שוטרי העם לבין פרעה, מטיחים השוטרים במשה ואהרון: "ירא ה' עליכם וישפוט, אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו, לתת חרב בידם להורגנו".
אלא שבאופן עיקש צמד הזקנים חוזר ומופיע בשנית בפני פרעה, ופרעה מבין שהמהלך שלו עדין לא צלח, והוא מנסה לשוב ולטרפד את שליחותם של משה ואהרון, והפעם מכיוון אחר, אישי יותר. פרעה אינו יודע, כמובן, את מה שידוע לנו - ששליחותם של משה ואהרון לא שאבה את כוחה מהסמכת העם או מפרץ מנהיגות אוטונומי של משה ואהרון, וכל כולה נעשתה מכח דברי ה' למשה ואהרון ושליחות ה' המפעמת בהם, ולפיכך כל מאבק בהם לא יצלח – והוא מניח שמדובר במנהיג גולה שבה לתפוס את הפיקוד לאחר שנים בגלות, ושניתן להפיל אותו.
אם יצירת הטריז בין משה ואהרון לבין העם אינו מונע מצמד הזקנים להופיע בפני – אומר פרעה לעצמו, הבה וננסה להגחיך אותם ולהראות כי אין ביכולתם לעשות דבר. "ועתה יש רק לגלות חרפת שני אלה ברבים, יש רק להראות את כל אוזלת ידם – ומיד יישארו זקנים אלה מבודדים, נתונים ללעג, לא רק של חרטומים וחכמים, אלא אף של בני עמם. לשם זה גם יאמר פרעה 'תנו לכם מופת' ולא כפי שרגיל לומר 'תנו לי מופת'... שהרי הוא אינו זקוק למופת, הוא יודע מראש שאין כל ממש בשלוחים אלה. אך אמר: אם אתם רוצים להראות כוחכם, אדרבה, תנו לכם מופת – ונראה" (נחמה ליבוביץ על פרשתנו). בהיותם פועלים על פי צו ה' ומכוחו, מתגברים משה ואהרון ללא כל קושי על המכשולים שמנסה פרעה לשים בדרכם.
עדכוני מכס ורגולציה
