בפרשתנו אנו קוראים על המכות הניתכות על פרעה ומצרים שאינן גורמות לכך שפרעה ישלח את בני ישראל ממצרים. לא רק ש"ויכבד לב פרעה ולא שלח את בני ישראל ממצרים" (ט, ז), אלא שה' מחזק את ליבו של פרעה "ויחזק ה' אל לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר ה' אל משה (ט, יב).
הרמב"ם מסביר, שיחד עם קיומם של עיקרון הבחירה החופשית והתשובה ("רשות כל אדם נתונה לו: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק, הרשות בידו; ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע, הרשות בידו... ועיקר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצוה... אם עשה תשובה, התשובה כתריס לפני הפורענות"), קיימים מקרים קיצוניים שבהם נשללת מן האדם יכולת התשובה ("ואפשר שיחטא האדם חטא גדול או חטאים הרבה, עד שייתן הדין לפני דיין האמת שיהיה הפירעון מזה החוטא... שמונעין ממנו התשובה ואין מניחין לו רשות לשוב מרשעו, כדי שימות ויאבד בחטאים שעשה").
וכך מסביר הרמב"ם את התנהלותו של פרעה: "לפי שחטא מעצמו תחילה והרע לישראל הגרים בארצו, שנאמר "הבה נתחכמה לו", נתן הדין למנוע ממנו התשובה, עד שנפרעין ממנו; לפיכך חיזק הקדוש ברוך הוא את ליבו".
הקישור בין חזרה בתשובה לבין פרעה הגוי אינו מובן מאליו. בעוד שניתן בהחלט להבין את רעיון הבחירה החופשית כערך אוניברסלי, הרי שרעיון התשובה שונה, שכן הוא מאפשר מעין חזרה בזמן של החוטא, למצב שלפני החטא. לכאורה היה ניתן לומר שעקרון זה יחול רק על מי שמחוייב עקרונית לתרי"ג מצוות, בבחינת הבא ליטהר מסייעין בידו, ולא לכל אדם, (ואכן הרמב"ם בתחילת הלכות תשובה קושר בין התשובה לבין קיום מצוות התורה - "כל המצוות שבתורה... אם עבר אדם על אחת מהן... כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתוודות לפני האל"). ובכל זאת הרמב"ם חידש וקבע מפורשות שמושג התשובה אינו מוגבל רק לשומרי תרי"ג מצוות או למי שמחוייב להן, אלא לכל אדם, לרבות פרעה הרשע.
אלא שנקשה ונשאל, אם באמת עיקרון התשובה הינו עיקרון אוניברסלי, הרי שהינו מצפים שהוא יהווה חלק ממצוות בני נוח, אשר יכללו, אם כן, לא שבע מצוות כי אם שמונה מצוות. מדוע אין הדבר כך? בעבר הערנו על כך שהרמב"ם לא מנה את התשובה כמצות עשה עצמאית, ואחד ההסברים לכך היה שמצוות התשובה אינה עומדת בפני עצמה אלא נוגעת לכל המצוות כולן, ועל כך אין ראוי למנותה כמצוה עצמאית (בהתאם לכלל הרביעי בספר המצוות). נציע, על כן, שאותו רעיון יחול גם על שבע מצוות בני נוח, והואיל ועקרון התשובה חל על כולן, אין ראוי למנותו מצוה עצמאית.
עדכוני מכס ורגולציה
