ה"נעשה ונשמע" העדכני
לפני מעמד הר סיני מצוה ה' את משה לפנות אל ה' ולהציג בפני העם את הצעת ה': "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל...אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ, ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". ואכן, העם קיבל את הצעת ה' – "ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה", ולאחר מכן מתקיים לו מעמד הר סיני. אלא שעיון בהצעת ה' יגלה קושי גדול, שכן ה' מציע שמירת ברית ("ושמרתם את בריתי"), ולא קראנו עד עתה על כל ברית שנכרתה בין ה' לבין עם ישראל במעמד הר סיני (בשונה מבריתות אחרות שתוארו היטב בתורה) ? ועוד קשה, כיצד יכל העם להסכים לתנאים שכלל לא הכיר?
מענה לכך ניתן בפרשתנו, המתארת את הברית בין ה 'לעם, ומציגה באור חדש את השתלשלות הדברים.
פרשתנו מספרת על משפטים שמשה מצווה לשים לפני העם: במסגרת פרשה זו אנו קוראים לא רק על דיני הממונות והנזיקין בין אדם לחברו, אלא גם ענייני שבת ומועדות, שמיטה, ואיסורי עבודה זרה. אלא שמשה לא שם את הדברים סתם כך בפני העם. משה מספר את הדברים לעם ישראל, והעם מקבל את הדברים (כד, א ואילך), ובהמשך לכך כותב משה את כל דברי ה', ובונה מזבח ושתים עשרה מצבות לשנים עשר בני ישראל. הוא קורא לנערי בני ישראל (הבכורות?), והם מעלים עולות וזובחים שלמים. לאחר מכן לוקח משה את ספר הברית (ככל הנראה מדובר בספר שבו כתב משה את כל דברי ה') ומקריא באוזני העם את הדברים, ובמענה אומר העם – נעשה ונשמע (זהו ה"נעשה ונשמע" המוכר לנו !). או אז לוקח משה את דם הקרבנות וזורקו על העם ואומר: "הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם על כל הדברים הללו".
זוהי אם כן הברית שקראנו עליה ערב מעמד הר סיני, והברית נכרתת לאחר שספר המצוות מונח לפני העם. מעמד הר סיני היה, אפוא, השלב הראשון בתהליך, שסיפק ככל הנראה את ההכנה החוויתית נפשית של העם בקבלת התורה. ואולם, המעמד המשפטי המחייב של הקשר בין ה' לעם ישראל לא גובש במסגרת מעמד הר סיני, אלא מאוחר יותר, עם כריתת הברית בין ה' לעם. כריתת הברית הזאת נעשתה לאחר שהעם שמע את המשפטים ממשה, וידע למה הוא נכנס ומה הוא מקבל על עצמו.
אם כך הם הדברים, הרי שגם ה"נעשה ונשמע" מקבל גוון אחר, שכן אין מדובר בצ'ק פתוח שניתן על ידי העם ללא הכרת התנאים שאליהם הוא מתחייב, אלא בהסכמה מפוכחת לאחר שמיעת מלוא פרטי ההתחייבות. אכן, מי שמתכוון לקיים את מה שהוא מתחייב אליו, ראוי שידע מראש למה הוא נכנס.
[נציין כי דברינו לעיל נאמרים על בסיס סדר הדברים כמו שמובא בתורה (לפיו פרשת יתרו קדמה לפרשת משפטים) ועל פי דעות הפרשנים שהלכו בכיוון זה. מפרשים אחרים סבורים שפרשת משפטים קדמה למעמד הר סיני].
עדכוני מכס ורגולציה
