גיל נדל משרד עורכי דין

 

פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)

עוד בנושא
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
עוד בנושא
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא

בפרשתנו אנו מוצאים את הציווי שצווה משה את ישראל בשם ה'  - "שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביום השביעי", וחז"ל למדו מפסוק זה את איסור תחומין בשבת (איסור יציאה מחוץ לתחום).

 

אלא שנחלקו הדעות, כבר בתקופת התנאים, בשאלה האם איסור תחומין הינו מהתורה או מדרבנן (משנה סוטה ה, ג), וגם הובאו דעות שונות, בשני התלמודים, בשאלה מהו היקף התחום המותר. מחלוקת זו מצאה את ביטויה גם אצל מוני המצוות.

 

חלק ניכר ממוני המצוות מנו את איסור היציאה מוץ לתחום – כמצוות לא תעשה, ובין אלו נמנים ר' יהודה אלברגלוני, ר' שמעון בן גבירול, והרמב"ם (ל"ת שכ"א). לעומתם, קיימים מוני מצוות שסבורים שאין למנות מצווה זאת כמצוה מן התורה, שכן מדובר באיסור מדרבנן. הבולט בקבוצה זאת הוא הרמב"ן בהשגותיו לספר המצוות של הרמב"ם.

 

לכאורה, היה ניתן לתלות את מחלוקתם של מוני המצוות בהבנה הפשוטה של מחלוקת התנאים – אלו המונים את המצווה סוברים כמו ר' עקיבא, שתחומין מהתורה, ואלו שאינם מונים את המצוה סוברים כר' אליעזר שתחומין דרבנן. הדברים מתאימים לחלק ממוני המצוות, אבל לא לשיטת הרמב"ם, שכן במחלוקת התנאים נאמר לשיטת ר' עקיבא שאיסור תחומין מן התורה הוא אלפים אמה, ואילו הרמב"ם במשנה תורה (שבת כז, א) כתב שהתורה לא נתנה שיעור לתחום שבת, והחכמים העתיקו שהתחום הוא שנים עשר מיל, ומדברי סופרים – אלפיים אמה. נראה שהרמב"ם לא פסק כר' עקיבא, אלא דווקא כר' אליעזר (ראה במאמרו של הרב דרור פיקסלר: איסור תחומין ברמב"ם – שמרנות הלכתית כפי שבאה לידי ביטוי בדינמיות פנימית, סיני קל"ח)

 

לפיכך, ניתן להציע שלוש הבנות בתוקפו של איסור תחומין:

 

איסור תחומין הוא מן התורה, ושיעורו מן התורה – אלפים אמה. כך תפסו חלק ממוני המצוות, וחלק מהראשונים.

 

שיטת הרמב"ם - איסור תחומין הוא מן התורה, אלא שהתורה לא כתבה שיעור מפורש. החכמים הגבילו את השיעור מן התורה שלוקים עליו לי"ב מיל, וקבעו אסור נוסף, מדרבנן, של אלפים אמה.

 

שיטת הרמב"ן – איסור תחומין כולו הוא מדרבנן