גיל נדל משרד עורכי דין

 

פרשת תצווה - המצוות בפרשה: למה נועדו הבגדים (התשס"ח)

עוד בנושא
יתרו – זכור ושמור בדיבור אחד? (תשע"ו)
בא – לחצן המצוקה של משה רבנו (תשע"ו)
משפטים - מעמד הר סיני וברית האגנות: חזון, כישלון ודרך חדשה (תשע"ה)
ויקהל פקודי - להעלות מחדש את הרכבת על הפסים (תשע"ה)
עוד בנושא
ויקהל פקודי - הימור מחושב (תשע"ג)
כי תשא - שניה לפני חטא העגל (תשע"ג)
תצוה - אין משחקים באש! על הפקת לקחים בהקמת המשכן (תשע"ג)
תרומה - תוכנית השיקום (תשע"ג)
משפטים - הברית שהחליפה את מעמד הר סיני (תשע"ג)
יתרו - הדרמה החבויה של מעמד הר סיני (תשע"ג)
בשלח - אירוע מכונן במרה (תשע"ג)
בא - גאולת שלוש המכות (תשע"ג)
וארא - למי שמע פרעה? (תשע"ג)
שמות - משה, אהרון והמטה – גלגולו של מודל הנהגה בלתי אידיאלי (תשע"ג)
ויקהל פקודי - המשכן המפוכח (תשע"ב)
כי תישא - חטא העגל והברית החדשה (תשע"ב)
תצוה - סוף עידן התמימות - תשע"ב)
תרומה- "ושכנתי בתוכם" – על גניזתו של החזון האינטימי (תשע"ב)
משפטים - מה היה קורה אילו? ( תשע"ב)
יתרו - "אני חותנך יתרו בא אליך" – לשם מה? (תשע"ב)
בשלח - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (תשע"ב)
בא - מי הבין את שפת הכוח? (תשע"ב)
וארא - מדוע פרעה הסכים לפגוש בשנית את משה ואהרון? (תשע"ב)
שמות- ניצחון פירוס של פרעה (תשע"ב)
פקודי - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – הפתרון (תשע"א)
ויקהל - מדוע הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" נעלם מפרשת ויקהל? (תשע"א)
כי תישא - המשכן האלטרנטיבי של משה (תשע"א)
תצוה - המשכן והמדבר – על יצירת אידאליזציה לאירוע דיעבדי (תשע"א)
תרומה - "ושכנתי בתוכם" - אידאל שנזנח?(תשע"א)
משפטים - ה"נעשה ונשמע" העדכני (תשע"א)
יתרו - התפרצות לדלת פתוחה (תשע"א)
בשלח - מלחמת עמלק כאנטי-תזה ליציאת מצרים (תשע"א)
בא - יוזמות עצמאיות בהנהגת משה (תשע"א)
וארא - משבר ההנהגה של פרשת וארא (תשע"א)
שמות - מדוע הושם משה בתיבה על שפת היאור? (תשע"א)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: מזבח הקטורת (תש"ע)
כי תשא - המצוות בפרשה: איסור בשר בחלב – על היחס בין לשונו של הכתוב לבין התורה שבעל פה(תש"ע)
תצוה- המצוות בפרשה: עשיית הבגדים או לבישת הבגדים? (תש"ע)
תרומה - המצוות בפרשה: האם השולחן הוא חלק מהבית? (תש"ע)
משפטים - המצוות בפרשה: שאר כסות ועונה - חיוב ממוני ואיסור צער (תש"ע)
יתרו - המצוות בפרשה: קידוש (תש"ע)
בשלח - המצוות בפרשה: "מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'?" (תש"ע)
בא - המצוות בפרשה: "קרבן פסח ועריפת פטר חמור – טעמי המצוות כשיקול במנין המצוות" (תש"ע)
וארא -"אזהרה לדיין שיסבול את הציבור כאשר ישא האומן את היונק" (תש"ע)
שמות -המצוות בפרשה: "לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" (תש"ע)
ויקהל פקודי - המצוות בפרשה: כיוונים בעבודת ה' במקדש (התשס"ט)
כי תשא - המצוות בפרשה: קידוש ידיים ורגליים (התשס"ט)
תצוה - המצוות בפרשה: "והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה" (התשס"ט)
תרומה - המצוות בפרשה: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו" (התשס"ט)
משפטים - המצוות בפרשה: עונשי הגנב (התשס"ט)
יתרו - המצוות בפרשה: איסור עשיית מלאכה בשבת ושביתה בשבת (התשס"ט)
בשלח - המצוות בפרשה: איסור יציאה מחוץ לתחום - אמצעי או מטרה? (התשס"ט)
בא - המצוות בפרשה: קביעת לוח השנה (התשס"ט)
וארא - המצוות בפרשה: "ויחזק ה' את לב פרעה" – על תשובה של בני נוח (התשס"ט)
שמות - המצוות בפרשה: למה תכה רעך? (התשס"ט)
פרשת שקלים - המצוות בפרשה: מחצית השקל - המס שלך ובשבילך (התשס"ח)
פרשת ויקהל - המצוות בפרשה: איסור ענישה בשבת (התשס"ח)
פרשת כי תשא - המצוות בפרשה: שמן המשחה – איסור עשייה ואיסור שימוש (התשס"ח)
פרשת תרומה - המצוות בפרשה: האם הכלים הם חלק מהבית? על מצות בנין בית המקדש (התשס"ח)
פרשת משפטים - המצוות בפרשה: על מצוות שאין חובה לתור אחריהן ולקיימן (התשס"ח)
פרשת יתרו - המצוות בפרשה: כיצד ניתן לצוות להאמין בה'? (התשס"ח)
פרשת בשלח - המצוות בפרשה: אסור יציאה מחוץ לתחום בשבת – מן התורה או מדרבנן? (התשס"ח)
פרשת בא - המצוות בפרשה: עריפת פטר חמור - מצווה שהיא תמריץ שלילי (התשס"ח)
עוד בנושא

 

הציווי המופיע בפרשתנו -  "ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת" – נתפס באופן שונה אצל מוני המצוות. הרמב"ם (מצות עשה לג) רואה בכך ציווי המוטל על הכהנים עצמם, "ללבוש בגדים מיוחדים לכבוד ולתפארת"; ר' סעדיה גאון (פרשה סב) רואה בענין זה מצוה המוטלת על הציבור, לעשות בגדים לכהנים, ואילו בעל הלכות גדולות כפי שהבינו הרמב"ן (השגות למ"ע לג) לא מנה מצוה זאת כלל.

 

ההבדלים בין מוני המצוות משקפים הבנות שונות באשר למהותם של בגדי הקדש.

 

השיטה שלא מנתה את מצות עשיית הבגדים ולבישתם סוברת כי אין לבגדים מעמד עצמאי, והם מהווים הכשר מצוה של עבודת הכהנים בבית המקדש. עשית הבגדים ולבישתם נבלעת בתוך מצוות הקרבת הקרבנות השונים.

 

ממילא, השיטות שמונות את עשיית הבגדים ולבישתם, תצטרכנה למצוא ערך עצמאי בעשיית הבגדים ולבישתם. למעשה, לא צריך לתור ולחפש ערך זה, שכן הוא מופיע בפסוק שלנו, המציין את עשית הבגדים, והוא "לכבוד ולתפארת", דהיינו - עשיית הבגדים ולבישתם נועדה לכבוד ולתפארת. אלא שמיד יש לשאול, למי הם הכבוד והתפארת בלבישת הבגדים?

 

הרמב"ם מסביר כי מדובר בכבודו ובתפארתו של בית המקדש  - "וכן עוד לרוממות הבית רומם כבוד עובדיו" (מו"נ ג, מה),  וכך סובר גם בעל ספר החינוך (מצוה צט) "שיש בענין כבוד לבית ולעבודה בהיות העובד מלובש מיוחד לעבודה".

 

לעומת זאת, הרמב"ן בפרשתנו (בפירוש הראשון) מסביר כי הכבוד והתפארת הם לכהנים "שיהיה נכבד ומפואר במלבושים נכבדים ומפוארים ... כי אלו הבגדים לבושי מלכות הם".

 

כעת לא נותר אלא לחבר בין הדברים. אלו הרואים בבגדים כבוד ותפארת לכהנים, יחייבו את הציבור לעשות לכהנים בגדים אלו - כבודם של הכהנים הוא שהציבור יעשה להם בגדים לכבוד ולתפארת. ומצד שני, אלו הרואים בבגדים כבוד למקדש, יחייבו את הכהנים ללבוש את הבגדים בעת עבודתם במקדש.